Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פריזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפְּרִזִּי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען[1], אשר שכנו בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל. עם זאת, גם נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצאי הפריזי, בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין.

לצד חוקרים שקיבלו את עמדת המקרא כי הם אחד מעמי כנען, במחקר העדכני של תקופת המקרא נוטים להניח כי הפריזים הגיעו מצפון רק עם קריסת האימפריה החיתית בתום התקופה הכנענית, ולפיכך אינם מעמי כנען הקדומים.

גנאלוגיה עריכה

הפריזי אינו נזכר בשום מקום בנפרד משאר עממי כנען. למעשה הוא בכלל לא נזכר ברשימה של בני כנען:

וּכְנַעַן, יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת: וְאֶת-הַיְבוּסִי, וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי:

אראל סגל הלוי כותב[2] כי ייתכן שה'פריזי' הוא רק כינוי שניתן לחלק מצאצאי כנען (אולי מתוך בני-כנען שלא היו לעמים: הערקי, הסיני, הארודי וכו'), אולי מפני שהם ישבו בכפרים ובערי-פרזות, כמו שכתוב:

"וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי..." (ספר שמואל א', פרק ו', פסוק י"ח). ורשי מבאר: "כפר הפרזי" - כפר שאין לו חומה".

ועל פי הכתוב ביחזקאל: "וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם" (ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק י"א). אפשר אולי להסיק, שעמים שישבו בערי-פרזות היו עמים שקטים שעסקו במסחר ולא במלחמה, ולפי זה הפריזי היה גם-כן עם שקט ושלו, אפילו יותר מהכנעני.

אבן עזרא, בפירושו על התורה, משייך את עם הפריזי ל"צידון", בנו בכורו של כנען[3].

הופעות נוספות בתנ"ך עריכה

בספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ז' נכתב: ”וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.”[4][5].

נזכר בין עשרת העממים הנמנים בברית בין הבתרים: ”וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים” (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק כ').

יעקב מפחד מהפריזי: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.” (ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ל')

ברשימת מלכי הברית של יבין מלך חצור (יהושע י"א, ג') נזכרים האמורים והחתי והפרזי והיבוסי כיושבי ההר. הפרזי ישב, כנראה, ברכס ההרים שבמרכז הארץ, אולי בסביבות שכם. יש לשער, כי הפרזים התפשטו גם צפונה וצפון-מזרחה עד עמק יזרעאל ועד בית שאן שבנחלת בני יוסף, כי כן הכו אותם יהודה ושמעון במלחמתם בבזק (שופטים א', ד'ה')[6].

במחקר עריכה

המחקר העדכני של תקופת המקרא הראה כי לכותבים המקראיים לא היה שום מידע ממשי על כנען שלפני תקופת ההתנחלות: לא על השליטה המצרית בה, ולא על העמים שאכלסו אותה. החיתים, החיווים, הגרגשים, והיבוסים היגרו לכנען מצפון רק עם תום התקופה הכנענית; ככל הנראה בעיקר מאנטוליה, מהאימפריה החיתית שקרסה. מתוך ההקשר נראה שזה גם מוצא הפריזים, עליהם לא ידוע שום דבר ברור.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר דברים, פרק ז', פסוק א'
  2. ^ אראל סגל הלוי, הפריזי
  3. ^ אבן עזרא על שמות, ג׳:ח׳:ב'. באתר "ספריא"
  4. ^ ראו ביאור:והכנעני אז בארץ
  5. ^ ראו ביאור ב-פרק יג, ז - ויהי ריב בין רועי מקנה אברם, באתר דעת
  6. ^ פריזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  7. ^ נדב נאמן. 1990. פרשת 'כיבוש הארץ' בספר יהושע ובמציאות ההיסטורית. בתוך נדב נאמן וישראל פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה: היבטים ארכאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל, מוגש לפרופ' משה כוכבי במלאת לו שישים שנה מחבריו ותלמידיו, ירושלים, 1990, עמ' 302–310.