פנייה אל הטבע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פנייה אל הטבע היא טיעון או טקטיקה רטורית המתבססים על ההנחה כי דבר מה הוא טוב או ראוי משום שהוא טבעי, או שדבר מה הוא רע או אינו ראוי משום שהוא אינו טבעי.[1]
באופן כללי הדבר נחשב לכשל לוגי.
מבנה הטיעון עריכה
המבנה הכללי של טיעון זה:.[2]
- א' הוא טבעי
- לכן, א' הוא טוב;
או
- ב' אינו טבעי
- לכן, ב' אינו ראוי.
דוגמאות לטיעון עריכה
- "לאכול בשר זה טבעי. לכן, לאכול בשר זה טוב".
- "לנהוג באלימות זה טבעי. לכן, ראוי לנהוג באלימות".
- "לטוס במטוס זה לא טבעי. לכן, לטוס במטוס זה לא טוב".
- "השתלת איברים אינה טבעית. לכן, השתלת איברים אינה ראויה".
בהקשרים מסוימים, שימוש במושג 'טבעי' עשוי להיות מעורפל ולהוביל לאסוציאציות קונספטואליות אחרות. דוגמה פופולרית לכך ניתן למצוא בטכניקות שיווק ירוק בהן נעשה לעיתים שימוש במושג 'טבעי' בתיוג מוצרי מזון, על מנת לשוות להם תדמית של מזון אורגני, בריא או סביבתני.[3]
דוגמה מרכזית לשימושים היסטוריים בפנייה אל הטבע כוללת:
- תמיכה בעבדות, במיוחד עבדות של שחורים, מתוך טיעון כי בני אדם שחורים הם מעצם טבעם עצלנים, טיפשים ולא מוסריים וכי ה"יעוד" הטבעי שלהם הוא להיות עבדים.
- אמונות גזעניות לפיהן יש גזעי בני אדם חכמים, יפים, מוסריים, בריאים ונעלים יותר ולעומתן גזעים שמעצם טיבם הם טיפשים, עצלנים ובלתי מוסריים שנועדו להשלט בידי הגזעים "העליונים", שרת ולהיות עבדים או לפחות להיות תחת מרותם של בני האדם הנעלים יותר. פעמים רבות בהיסטוריה דבר זה שימש כדי להצדיק קולוניאליזם, אימפריאליזם צורות שונות של עבדות, כיבוש, ניצול או אפליה גזעית. במידה והעמים ה"נחותים" נותרו בחיים הם לרוב נוצלו או נמנעה מהם גישה לחינוך ולמקצועות מכניסים - כך נותר מיתוס מתמשך בדבר היותם טיפשים ונחותים.
- אמונה ב"סולם התפתחות" היררכי לפיו האדם הוא "נזר הבריאה", הוא עליון בצורות שונות על בעלי חיים אחרים ו"נועד" לשלוט בהם.
- אמונה במיזוגניה - הטענה כי גברים הם חכמים, נועזים ונעלים יותר על נשים וכי לנשים יש מעצם טבען נטייה לטפל בילדים, ולכן הן "נועדו" לתפקידים חברתיים מסוימים - בדגש על אי שילובן בחיי הכלכלה, התרבות והפוליטיקה. דוגמה לכך היא הגבלות על השכלת נשים. עד למאה ה-19 באירופה, תרבויות רבות תפסו נשים כטיפשות ושטחיות מעצם טבען. ידע קרוא וכתוב, לימוד בבתי ספר ובוודאי באקדמיה היה נחלתם של גברים בלבד. אם נשים למדו בכלל, הן לרוב נותבו לתחומי לימוד "נשיים". כאשר כתבה מרי וולסטונקראפט את ספרה, "הגנה על זכויות האישה" ב־1792 היא טענה באופן תקדימי כי הסיבה לטיפשותן ולשטחיותן של נשים רבות, כפי שהדבר נתפס באותה תקופה, אינה נובעת ממחסור טבעי ומולד במוח, אלא מפני שגברים מנעו מהן גישה לחינוך. לפיכך התייחסו אל הנשים הללו כאל "חיות מחמד" וכאל "צעצועים". נדרשו עוד שנים רבות של מאבקים ורפרמות כדי לְהָזֵם דעות קדומות על נשים ועל יכולותיהן השכליות, שמשמשות עד היום כדי למנוע השכלת נשים, שילובן במדע או בענפים אחרים.
- זכותם האלוהית של מלכים - תמיכה במלוכנות בגלל הטענה כי האלים או אלוהים ברא את העולם ובחר נביאים, כוהנים או מלכים כדי שאלו ישלטו בעמים ויובילו אותם לפי כוונות האל, שהוא גם יודע כל ורואה כל. כך המבנה החברתי וזכותו הפוליטית של המלך ושל הכהונה הוצגו כחלק מסדר טבעי קיים ונצחי שאינו משתנה לעולם.
- תמיכה במלוכנות, באי שוויוון חברתי, בזכויות יתר לבני אצולה ולכמרים, בטענה כי המלוכה והאצולה היא הסדר הטבעי וכי אנשים מסוימים הם מעצם טבעם חכמים ואציליים יותר ולכן גם נועדו לשלוט באנשים אחרים נחותים יותר, בדומה לדרך שבה גברים שולטים בנשים ובילדים ובדומה לכך שבני אדם שולטים בבעלי חיים "נחותים" יותר.
- התנגדות לחיסונים - בסוף שנות ה-90 של המאה ה-18 התפרצה באירופה מגפת אבעבועות שחורות באירופה. כ 400 אלף בני אדם מתו מדי שנה שנה עקב המחלה. עוד רבים אחרים מתוך השורדים נותרו עיוורים, מצולקים או בעלי פנים מעוותות. החיסון הראשון למחלה, פותח על ידי אדוארד ג'נר ופורסם בשנת 1798.[4] הדבר עורר התרגשות רבה, ותוך שנתיים, עד שנת 1800, יותר מ-100 אלף בני אדם באירופה חוסנו בשיטה שהמציא. רופא בריטי בשם בנג'מין מוסלי, התפרסם כמתנגד חיסונים וטען כי הם מסוכנים לבני אדם. במאמר שפרסם ב-1806 טען שחומר שנלקח מפרות והוחדר לגופם של בני אדם הוא "הפרה של חוק הטבע" והחל לתאר מחלות שונות כתוצאה מאותם חיסונים. הוא טען כי מי שחוסנו קיבלו "פרצוף של פרה" וגם טען כי שנשים שיחוסנו כך "יחלו לשוטט בשדות ולעורר את היצר המיני של פרים"[4]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Moore, George E.: Principia Ethica, Barnes and Noble Publishing, Inc (1903, 2005) p. 47
- ^ Curtis, Gary N. (15 November 2010). "Fallacy Files – Appeal to Nature". fallacyfiles.org. Retrieved 13 February 2011.
- ^ Baggini, Julian (2004). Making sense: philosophy behind the headlines. Oxford University Press. pp. 181–182.
- ^ 1 2 אלכס דורון, ההיסטוריה של תנועת מתנגדי החיסונים, אתר דוקטורס אונלי, 04.04.2019