Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עין-קשת עברונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעין-קשת עברונה
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עֵין־קֶשֶׁת עַבְרוֹנָּה (שם מדעי: Iris caeca) הוא מין של גמל-שלמה ממשפחת המדברניים שתפוצתו בחלקים המדבריים של צפון-מזרח אפריקה וחצי האי ערב. בישראל תפוצתו מצומצמת ביותר והוא ידוע רק ממלחת עברונה ובקעת תמנע.[1]

טקסונומיה עריכה

המין תואר לראשונה בידי בוריס אוברוב כתת-מין של עין-קשת מפואר תחת השם Iris oratoria coeca מזכר שנאסף בדלתת ח'ור ארבעאת שבסודאן ב-1926.[2] מחברים מאוחרים יותר המשיכו להשתמש באיות coeca,[3][4][5][6][7][8] אך בהמשך חלק מהמחברים עברו להשתמש ב-caeca.[1][9][10][11]

תיאור עריכה

גמל-שלמה בינוני, אורך הזכרים 38–53 מ"מ והנקבות 34–47 מ"מ. כמו אצל כל בני הסוג עין-קשת (Iris), הראש מעוגל קלות וישנן שתי בליטות קטנות על הלוחית העל-שפתית (Postclypeus, ה"מצח").[1] דומה למדי לעין-קשת מפואר ותואר בתחילה כתת-מין שלו. מקס בייר, שהעלה אותו לרמת מין עצמאי ב-1963, כתב כי הסיבה להפרדתו מעין-קשת מפואר היא דגם הכנפיים האופייני שנבדל באופן עקבי: כשלזכרים אין את צורת העין הבולטת בכנף, ולנקבות היא לכל היותר מצומצמת מאוד.[4]

בתיאור המקורי של אוברוב הוא ציין בנוסף לדגם הכנפיים גם את הסימנים הבאים: קוצים פנימיים גדולים בקוּלִית (הירכיים של רגלי הטרף) עם כתמים שחורים בבסיס ובקצה של כל אחד, קוצים חיצוניים ששחורים בצידם הפנימי עם טבעת חומה במרכזם, ופרונוטום (חזה קדמי) עם פספוס חום לאורך השוליים.[2]

אקולוגיה עריכה

תפוצה עריכה

זהו מין נדיר בעל תפוצה מקוטעת; הוא ידוע מצפון-מזרח אפריקה בסודאן ומצרים (צפון-מערבה עד נווה המדבר סיווה),[12][6] דרך ישראל,[1] ערב הסעודית ותימן, ועד לאיראן.[7][11] בישראל הוא ידוע רק מארבעה זכרים שנאספו במסגרת מחקר טקסונומי על גמלי-השלמה של ישראל במלחת עברונה ובקעת תמנע.[1]

בית גידול עריכה

עין-קשת עברונה חובב אקלים חם ויבש יותר מקרוביו, הוא נצפה באזורים בהם הטמפרטורה הממוצעת בקיץ מגיעה למעל 40° מעלות ומשקעים מועטים מאוד.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Dany Simon, Amir Weinstein, Benny Shalmon, The Mantodea of Israel and adjacent areas (Insecta: Dictyoptera), Israel Journal of Entomology 54, 2025, עמ' 167–334 doi: 10.5281/ZENODO.18095403
  2. ^ 1 2 B. P. Uvarov, XXXI.— Notes on the Genus Iris, Saussure (Orthoptera, Mantidæ), Annals and Magazine of Natural History, 10 8, 1931, עמ' 234–238 doi: 10.1080/00222933108673389
  3. ^ Beier, Max, Orthoptera Mantodea fam. Mantidæ subfam. Mantinæ, Genera insectorum 203, 1936, עמ' 107
  4. ^ 1 2 Beier, Max, Neue und bemerkenswerte Mantiden verschiedener Herkunft, Stuttgarter Beiträge zur Naturkunde 106, 1963, עמ' 7 (ב־Deutsch)
  5. ^ Judith A. Marshall, A Catalogue of the Primary Types of Mantodea (Dictyoptera) in the British Museum (Natural History), Bulletin of the British Museum (Natural History) Entomology 31, 1975, עמ' 307–329
  6. ^ 1 2 Mohamed Nasser, Mantodea of Egypt, ZOOTAXA 3044, 2011, עמ' 1–27
  7. ^ 1 2 Mahmood Kolnegari, Mantodea of Iran: A review-based study, Journal of Orthoptera Research 32, 2023-09-25, עמ' 177–188 doi: 10.3897/jor.32.97388
  8. ^ H. Ghahari and M. G. E. Nasser, A contribution to the knowledge of the Mantodea (Insecta) fauna of Iran, Linzer biologische Beiträge, 1 46, 2014, עמ' 665-673
  9. ^ Species Iris caeca Uvarov, 1931, Mantodea Species File
  10. ^ Zohreh Mirzaee, Saber Sadeghi, On a summer collection of mantids (Insecta: Mantodea) from Lorestan province with nine new records, Iranian Journal of Animal Biosystematics 15, 2019-05 doi: 10.22067/ijab.v15i2.79314
  11. ^ 1 2 Patel, Shveta & Singh, Garima & Singh, Rajendra., Checklist of Global Distribution of Tarachodidae and Toxoderidae (Mantodea: Dictyoptera), International Journal of Contemporary Research and Review 7, 2016 doi: 10.15520/ijcrr/2016/7/12/93
  12. ^ B. P. Uvarov, Orthoptera of the Siwa Oases, Proceedings of the Linnean Society of London 155, 1943, עמ' 8–30 doi: 10.1111/j.1095-8312.1943.tb00337.x