Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עין-קשת מפואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעין-קשת מפואר
נקבה במצג איום, רודוס
נקבה במצג איום, רודוס
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עֵין־קֶשֶׁת מְפֹאָר[1] (שם מדעי: Iris oratoria, נקרא בעבר גמל-שלמה קשתי) הוא מין של גמל-שלמה ממשפחת המדברניים הנפוץ באגן הים התיכון. בישראל הוא נפוץ בכל רחבי הארץ.[2]

תיאור עריכה

זהו גמל-שלמה בגודל בינוני, אורך הזכרים 38–53 מ"מ והנקבות 34–47 מ"מ. כמו אצל כל בני הסוג עין-קשת (Iris), הראש מעוגל קלות וישנן שתי בליטות קטנות על הלוחית העל-שפתית (Postclypeus, ה"מצח").[2]

ישנם שני מופעים עיקריים, באחד צבע הגוף הוא ירוק דשא ובשני חום, לעיתים עם גוון ורדרד. הנימפות לרוב בהירות יותר, אך גם הן יכולות להיות ירוקות כהות. נקודה אדמדמה-כתומה ממוקמת בחלק התחתון של מקטע הבטן הרביעי. צידי הבטן מעוטרים בשורה של כתמים בהירים שבהם הטרגיטים (tergites, לוחיות הגב) מתמזגים עם הסטרניטים (sternites, לוחיות הגחון). אלה אינם כתמים בפועל, אלא השוליים הבהירים של הטרגיטים. המחושים דקים וארוכים למדי, הגנובתנים קצרים.[3]

על הכנף האחורית יש כתם דמוי-עין בצבע כחול-סגול, האופייני למין, אך הוא נראה רק כאשר הכנפיים פרושות. הוא בולט במיוחד בעת מצג הרתעה. הכנפיים הקדמיות של הזכרים ארוכות ומכסות את הבטן, ואילו אצל הנקבות הן קצרות מהבטן והן לא מעופפות. הכנפיים הקדמיות ארוכות, בצבע אפור עד צהבהב.[3]

בדומה לגמלי-שלמה רבים, צבע העיניים עשוי להתכהות כשמחשיך. הדבר נובע מכך שהעיניים המורכבות בנויות ממערך של עיניות זעירות, ובעת חשכה הפיגמנטים בקוטיקולה המפרידה בין העיניות עוברים לאזור החיצוני של העין ומאפשרים לאור לזלוג בין העיניות כך שיותר אור מגיע לרשתית; מה שמגביר את רגישות העין כולה לאור על חשבון חדות הראיה.

הבדלה ממינים דומים עריכה

רוחב החלק העליון של הלוחית העל-שפתית (Postclypeus, ה"מצח") הוא פי 2 מגובהו, ואילו אצל עין-קשת סהרה הוא פי 2.5–3. בנוסף, הכתם דמוי העין על הכנף האחורית חזק וקיים גם אצל הזכרים וגם אצל הנקבות, ומלווה ברשת בולטת באותו צבע; אצל עין-קשת סהרה הכתם הוא עיגול מתוחם ללא רשת אצל הנקבות, ולא קיים אצל הזכרים. אצל עין-קשת עברונה קיים עיגול דהוי או רשת מפוזרת בלבד.[2]

אקולוגיה עריכה

תפוצה עריכה

אזור התפוצה הטבעי של המין הוא סביב אגן הים התיכון ומערב אסיה; ובנוסף הוא הופץ בעקבות האדם גם לחלקים המערביים של אמריקה הצפונית. בעקבות תפוצתו הים-תיכונית, הוא נקרא "גמל-שלמה ים-תיכוני" בשפות אירופאיות רבות. באירופה הוא מופיע בחצי האי האיברי, האיים הבלאריים, דרום צרפת, קורסיקה, סרדיניה, חצי האי האפניני (כולל סיציליה), חופי הים האדריאטי מקרואטיה ועד אלבניה, צפון מקדוניה, יוון (כולל איים רבים), בולגריה, חוף הים השחור ברומניה וטורקיה. מזרחה לשם, התפוצה ממשיכה דרך שאר טורקיה, קפריסין, עבר הקווקז, איראן, ולאורך החוף המזרחי של הים התיכון במערב אסיה עד ישראל. בצפון אפריקה הוא נמצא ממרוקו ועד תוניסיה, אך רק בצפון. בצפון אמריקה, המין הופץ ונצפה בקליפורניה, אריזונה, נבדה, ניו מקסיקו, טקסס, ובמרכז וצפון מקסיקו, בעיקר לאורך החוף המערבי. הימצאות המין במערב אסיה, שם הוא נצפה באיראן ועד פקיסטן והודו, ואולי גם צפונה עוד יותר במרכז אסיה, נובעות ככל הנראה גם מהפצה בעקבות האדם. באירופה, המין מתפשט צפונה, כנראה בעקבות ההתחממות העולמית.[4][5]

בית גידול עריכה

בית הגידול האופייני של המין הוא מאקי ים-תיכוני, שטחי שיחים, אדמות מרעה ואדמות סבך באזורים יבשים וחמים, בעיקר באזורי שפלה. עם זאת, ניתן למצוא אותו גם על עצים, כמו אורנים.

התנהגות עריכה

ניתן למצוא בוגרים עיקר מיוני עד אוקטובר. יש לו שתי אסטרטגיות רבייה ייחודיות: הנקבות מסוגלות להתרבות גם באופן רגיל וגם באופן פרתנוגנזי, כלומר ללא זכרים. בנוסף, נימפות מתיק ביצים בודד עשויות לבקוע בזמנים שונים, לעיתים עד שנה מאוחר יותר.[6] אורך תיק הביצים 17–23 מ"מ והוא מוצמד בדרך כלל לקליפות עצים וסלעים.[2]

כאשר הוא מאויים, המין מציג תנוחת הרתעה אופיינית: הוא פונה חזיתית אל התוקף, מקמר את בטנו כלפי מעלה, פורש את כנפיו כדי לחשוף את כתמי העיניים שלו, מותח את רגלי הטרף, ומפיק צרצור על-ידי שפשוף הכנפיים הקדמיות והאחוריות יחד. הוא ניזון בעיקר מחרקים אחרים, כגון חגבים או חרקים מעופפים שונים כמו דבוראים, זבובים ופרפרים. נצפה גם קניבליזם תוך-מיני במין זה. הזכרים נמשכים לעיתים קרובות לאור.[7]

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוועדה לזואולוגיה, שמות גמלי-שלמה – MANTODEA, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏מאי 2024
  2. ^ 1 2 3 4 Dany Simon, Amir Weinstein, Benny Shalmon, The Mantodea of Israel and adjacent areas (Insecta: Dictyoptera), Israel Journal of Entomology 54, 2025-12-31, עמ' 167–334 doi: 10.5281/ZENODO.18095403
  3. ^ 1 2 Mantidi foto, Mántises fotografías, Mantodea Photos, Mantis religiosa, Ameles, Mantids, Iris oratoria, strano16.interfree.it
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). Title: Updated Checklist of India Mantodea (Insecta) Authors: Mukherjee et al. Date:1995
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ John Michael L. Jones, Mantid 5: Iris oratoria Displays Two Novel Survival Strategies: Cryptic Parthenogenesis & Post-Annum Resumed Hatching, CALIFORNIA STATE SCIENCE FAIR Project Number S1911, 2006
  7. ^ Ross H. Arnett, American insects: a handbook of the insects of America north of Mexico, 2., ed, Boca Raton, Fla: CRC Press, 2000, עמ' 190, ISBN 978-0-8493-0212-1