סרגיי פרג'נוב
פעולות נוספות
| פרופיל ב-IMDb |
סרגיי יוסיפוביץ' פרג'נוב (ברוסית: Сергей Иосифович Параджанов; 9 בינואר 1924 – 20 ביולי 1990) היה במאי קולנוע ותסריטאי סובייטי, מן היוצרים הבולטים והחדשניים בקולנוע של המאה ה־20. סרטיו התאפיינו בסגנון חזותי עשיר, במבנה לא ליניארי ובשימוש נרחב בסימבוליזם, פולקלור ודימויים פואטיים, אשר הבדילו אותו מן הריאליזם סוציאליסטי שהיה הסגנון הרשמי בברית המועצות. פרג'נוב נחשב על ידי מבקרים, חוקרים ויוצרי קולנוע לאחד הבמאים המשפיעים בתולדות הקולנוע.[1][2][3]
פרג'נוב נולד למשפחה ארמנית בגאורגיה הסובייטית, ולמד במכון הממלכתי לכלל האיחוד לקולנוע במוסקבה תחת הדרכתם של איגור סבצ'נקו ואלכסנדר דובז'נקו. את הקריירה המקצועית שלו החל בשנת 1954, אך בהמשך הסתייג מסרטיו המוקדמים, שלדבריו היו כפופים יתר על המידה למוסכמות הסובייטיות. פריצתו הבין־לאומית הגיעה עם הסרט צללי אבות נשכחים (1965), אשר שילב מסורת עממית אוקראינית עם שפה קולנועית חדשנית וזכה לשבחים ברחבי העולם.
סרטו צבע הרימון (1969), המתאר את חייו של המשורר הארמני סיאט נובה, נחשב לאחת מיצירות המופת של הקולנוע האמנותי. הסרט התאפיין במבנה אסוציאטיבי ובדימויים חזותיים מורכבים, וזכה להערכה רבה מצד במאים ומבקרי קולנוע. עם זאת, יצירתו עוררה התנגדות מצד השלטונות הסובייטיים, אשר ראו בסגנונו חריגה מן הקו האידאולוגי הרשמי. בין השנים 1965–1973 נאסרו או בוטלו רבים מפרויקטי הקולנוע שלו.
הרשויות הסובייטיות הפעילו כלפי פרג'נוב פיקוח ולחצים מתמשכים, בין היתר בשל חייו האישיים, עמדותיו התרבותיות והקשרים שלו לחוגים לאומיים באוקראינה.[4][5][6] הוא נעצר ונכלא בשנות ה־70, דבר שפגע קשות ביצירתו ובקריירה שלו. למרות זאת, המשיך להיחשב לדמות מרכזית בקולנוע האמנותי, והשפעתו ניכרת על דורות של יוצרים ברחבי העולם.
ביוגרפיה עריכה
סרגיי יוסיפוביץ' פרג'נוב נולד ב-9 בינואר 1924 בטביליסי שבגאורגיה (אז הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה) להורים ארמנים בעלי זיקה לאמנות. אביו, יוסיף, היה סוחר עתיקות ותכשיטים. בשל האיסור הסובייטי על מסחר פרטי ("ספקולציה"), נערכו בבית המשפחה חיפושים תכופים והחרמות רכוש; פרג'נוב העיד לימים כי כילד נאלץ לעיתים לבלוע תכשיטים קטנים כדי להחביאם מהרשויות.[7]
לאחר לימודים במכללה למקצועות הרכבת, פנה ללימודי מוזיקה בהקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי, ובשנת 1945 עבר להקונסרבטוריון של מוסקבה. בהמשך עזב את לימודי המוזיקה לטובת לימודי קולנוע במכון הממלכתי לקולנוע (VGIK), שם למד אצל הבמאים האוקראינים הנודעים איגור סבצ'נקו ואלכסנדר דובז'נקו.
בשנת 1948 נעצר לראשונה באשמת קיום יחסים הומוסקסואליים, עבירה פלילית בברית המועצות באותה עת. הוא נידון לחמש שנות מאסר אך שוחרר בחנינה כעבור שלושה חודשים.[8] מקורביו טענו לאורך השנים כי ההאשמות היו ממניעים פוליטיים ונועדו להצר את צעדיו בשל דעותיו המרדניות.
בשנת 1950 נישא במוסקבה לניגיאר קרימובה, בת למשפחה טטרית-מוסלמית. לאחר שהתנצרה, נרצחה קרימובה על ידי בני משפחתה על רקע מה שכינו "חילול כבוד המשפחה". בעקבות הטרגדיה עבר פרג'נוב לקייב, שם החל ליצור סרטים עלילתיים ותיעודיים. ב-1956 נישא לסבטלנה שרבטיוק, וב-1958 נולד בנם, סוראן. פרג'נוב, שחי ויצר בזהויות תרבותיות מגוונות, נהג לומר: "נולדתי בגאורגיה, עבדתי באוקראינה ואמות בארמניה".[9]
הפריצה האמנותית והתרחקות מהריאליזם הסוציאליסטי עריכה
סגנונו הקולנועי של פרג'נוב הושפע עמוקות מסרטו של אנדריי טרקובסקי "נעורי איוואן", ומעבודותיו של פייר פאולו פאזוליני. בשנת 1965 זנח את סגנון הריאליזם סוציאליסטי שכפתה המדינה ויצר את יצירת המופת "צללי אבות נשכחים". הסרט זכה להצלחה בינלאומית כבירה ולשבחים אף מהממסד הסובייטי, שאישר את הפצתו בשפה האוקראינית המקורית.
ב-1969 עבר לירוואן וביים את סרטו המוערך ביותר, "סיאט נובה", שצולם בתקציב דל ובתנאים קשים. הפעם, הרשויות הסובייטיות התנגדו לסרט בשל היעדר ריאליזם ותכנים שנחשבו "מתסיסים". פרג'נוב נאלץ לערוך את הסרט מחדש, ושמו שונה ל"צבע הרימון".
מאסר ופעילות אמנותית בכלא עריכה
במהלך שנות ה-60 הפך פרג'נוב ליעד עבור ה-ק.ג.ב. בשל תמיכתו בלאומיות אוקראינית ומחאותיו נגד רדיפת אנשי רוח. בדצמבר 1973 נעצר והורשע ב"מעשי סדום" והפצת פורנוגרפיה. הוא נידון לחמש שנות עבודת כפייה בגולאג.[10]
מאסרו עורר גל מחאה בינלאומי חסר תקדים. דמויות מפתח בעולם התרבות, בהן פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, פדריקו פליני, איב סן-לורן וג'ון אפדייק, קראו לשחרורו. טרקובסקי כתב למפלגה הקומוניסטית כי "יש מעט אנשים בעולם שיכולים להחליף את פרג'נוב... הוא אשם בבדידותו". בסופו של דבר, בעקבות התערבותו האישית של הסופר הצרפתי לואי אראגון אצל ליאוניד ברז'נייב, שוחרר פרג'נוב בדצמבר 1977.
במהלך שנות מאסרו לא חדל ליצור, ובהיעדר מצלמה פנה לאמנות פלסטית. הוא יצר מאות רישומים, קולאז'ים ובובות מחומרים זמינים במחנה. יצירות אלו מהוות כיום חלק מרכזי באוסף מוזיאון סרגיי פרג'נוב בירוואן.
בפברואר 1982 נעצר שוב, הפעם באשמת שוחד, אך שוחרר כעבור פחות משנה עקב התדרדרות קשה במצבו הבריאותי.
חזרה לקולנוע עריכה
בשנת 1985, עם תחילת תקופת ההפשרה בברית המועצות, שב פרג'נוב ליצור קולנוע בעידודם של אנשי רוח גאורגים. הוא ביים, יחד עם דודו אבאשידזה, את הסרט עטור הפרסים "אגדת מצודת סוראם", המבוסס על נובלה מאת דניאל צ'ונקדזה. הייתה זו יצירתו הקולנועית הראשונה לאחר הפסקה כפויה של 15 שנים מאז "צבע הרימון".
בשנת 1988 ביימו פרג'נוב ואבאשידזה את "אשיק קריב", על פי סיפור מאת מיכאיל לרמונטוב. הסרט, העוסק בתרבות האזרית דרך סיפורו של זמר נודד, הוקדש על ידי פרג'נוב לחברו הקרוב אנדריי טרקובסקי ול"כל ילדי העולם".
מותו עריכה
סרגיי פרג'נוב נפטר מסרטן הריאה בירוואן ב-20 ביולי 1990, בגיל 66. יצירתו האחרונה, "הווידוי", נותרה לא גמורה; חומרי הגלם שלה נערכו מאוחר יותר על ידי מיכאיל ורטנוב ושולבו בסרט התיעודי "פרג'נוב: האביב האחרון" (1992).
מותו עורר אבל כבד בקהילת הקולנוע העולמית. במברק שנשלח מיוצרי קולנוע מובילים, בהם פדריקו פליני, מרצ'לו מסטרויאני, ברנרדו ברטולוצ'י ואלברטו מוראביה, נכתב: "עולם הקולנוע איבד קוסם. הפנטזיה של פרג'נוב תרתק לנצח ותביא שמחה לאנשי העולם".[11]
מורשת והשפעה עריכה
סרטיו של פרג'נוב נחשבים לאבני דרך בתולדות הקולנוע ודורגו בין הסרטים הגדולים בכל הזמנים על ידי המגזין "Sight & Sound". הוא זכה בפרסים יוקרתיים בפרס ניקה, ובפסטיבלי הסרטים של איסטנבול, מאר דל פלאטה, רוטרדם וסאו פאולו. בשנת 2010 נערכה רטרוספקטיבה מקיפה ליצירתו ב-BFI Southbank בלונדון, שליוותה סימפוזיון מומחים על תרומתו הייחודית לאמנות הקולנוע.[12]
פרג'נוב זכה להערצה מצד גדולי יוצרי הקולנוע בעולם. אנדריי טרקובסקי העיד כי הוא אוהב מאוד את סרטיו ואת "יכולתו להיות חופשי לחלוטין בתוך החזון שלו". מיכלאנג'לו אנטוניוני ציין כי "צבע הרימון" הוא סרט המכה בצופה ב"שלמות היופי שלו", וז'אן-לוק גודאר הכריז: "במקדש הקולנוע ישנן תמונות, אור ומציאות. סרגיי פרג'נוב היה המאסטר של אותו מקדש".
על אף שפרג'נוב טען כי "מי שינסה לחקות אותי אבוד", השפעתו ניכרת בעבודותיהם של במאים כגון תיאו אנגלופולוס, בלה טאר ומוחסן מח'מלבאף, השותפים לגישתו הרואה בקולנוע מדיום ויזואלי-פואטי ולא כלי נרטיבי בלבד.[13] בשנת 2010 הוקם בהוליווד מכון פרג'נוב–ורטנוב המוקדש לשימור מורשתם של פרג'נוב ומיכאיל ורטנוב.
בשנת 2024, לציון מאה שנים להולדתו, יצר הבמאי האוקראיני טאראס טומנקו את הסרט התיעודי "מסע סנטימנטלי לכוכב הלכת פרג'נוב", שזכה להצלחה בפסטיבל הסרטים של ורשה.
אזכורים בתרבות הפופולרית עריכה
האסתטיקה הוויזואלית הייחודית של פרג'נוב חלחלה לאורך השנים גם לתרבות הפופולרית המערבית:
- קליפים מוזיקליים: הקליפ של ליידי גאגא לשיר "911" (2020) רווי בהתייחסויות ויזואליות ישירות ל"צבע הרימון", כולל הופעה של פוסטר הסרט בסופו.[14] גם הקליפ לשיר "Bedtime Story" של מדונה (1995) והקליפ של להקת R.E.M. לשיר "Losing My Religion" הושפעו מהשפה החזותית של "צבע הרימון".[15]
- ספרות: הרומן "Stet" (2006) מאת הסופר האמריקאי ג'יימס צ'פמן מבוסס באופן חופשי על סיפור חייו של הבמאי.
- מוזיקה: בשנת 2015 הוציא המוזיקאי ניקולס ג'אר את האלבום "Pomegranates", שנוצר כפסקול חלופי לסרטו של פרג'נוב.
פילמוגרפיה עריכה
| שנה | שם בעברית | שם מקורי | תעתיק | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1951 | סיפור מולדבי | ברוסית: Молдавская сказка באוקראינית: Moлдавська байка |
Moldavskaya skazka Moldavska baika |
סרט קצר של סיום לימודים, אבוד |
| 1954 | אנדרייש | ברוסית: Андриеш | Andriesh | בימוי משותף עם יעקב בזליאן, רימייק באורך מלא ל"סיפור מולדבי" |
| 1958 | דומקה | באוקראינית: Думка | Dumka | סרט תיעודי |
| 1958 | הבחור הראשון | ברוסית: Первый парень באוקראינית: Перший пapyбок |
Pervyj paren Pershyi parubok |
|
| 1959 | נטליה אוז'ביי | ברוסית: Наталия Ужвий | Natalia Uzhvij | סרט תיעודי |
| 1960 | ידי זהב | ברוסית: Золотые руки | Zolotye ruki | סרט תיעודי |
| 1961 | רפסודיה אוקראינית | ברוסית: Украинская рапсодия באוקראינית: Укpaїнськa рaпсодія |
Ukrainskaya rapsodiya Ukrainska rapsodiya |
|
| 1962 | פרח על האבן | ברוסית: Цветок на камне באוקראינית: Квітка на камені |
Tsvetok na kamne Kvitka na kameni |
בימוי משותף עם אנאטולי סלסרנקו |
| 1965 | צללי אבות נשכחים | באוקראינית: Тіні забутих предків | Tini zabutykh predkiv | |
| 1965 | פרסקו של קייב | באוקראינית: Київські фрески ברוסית: Киевские фрески |
Kyivski fresky Kievskie freski |
נאסר במהלך קדם ההפקה, שרדו 15 דקות של מבחני בד |
| 1967 | האקופ הובנתניאן | בארמנית: Հակոբ Հովնաթանյան | Hakob Hovnatanyan | דיוקן קולנועי קצר של האמן הארמני מהמאה ה–19 האקופ הובנתניאן |
| 1968 | ילדים לקומיטאס | בארמנית: Երեխաներ Կոմիտասին | Yerekhaner Komitasin | סרט תיעודי עבור UNICEF, נחשב לסרט אבוד[16] |
| 1969 | צבע הרימון | בארמנית: Նռան գույնը | Nran guyne | מקורי |
| 1984 | אגדת מצודת סוראם | בגאורגית: אמბავი სურამის ციხისა | Ambavi Suramis tsikhisa | בימוי משותף עם דודו אבאשידזה |
| 1985 | ערבסקה על נושא פירוסמני | ברוסית: Арабески на тему Пиросмани | Arabeski na temu Pirosmani | סרט קצר אודות הצייר ניקו פירוסמני |
| 1988 | אשיק קריב | בגאורגית: აშიკ-ქერიბი | Ashiki Keribi | מבוסס על סיפור מאת מיכאיל לרמונטוב |
| 1990 | הווידוי | בארמנית: Խոստովանանք | Khostovanank | לא הושלם. הנגטיב המקורי שרד בסרט "פרג'נוב: האביב האחרון" |
תסריטים שנאסרו או לא הופקו עריכה
- "שדים" (1951) – מבוסס על הרומן מאת פיודור דוסטויבסקי
- "שיר המנזר" (1952) – מבוסס על שירו של אלכסנדר פושקין "הצוענים"
- "ארמון הקרח" (1958)
- "הנרדף" (1966)
- "סיאט נובה" (1967) – תסריט לסרט "צבע הרימון" בגרסתו המלאה והמקורית
- "אינטרמצו" (1972) – מבוסס על הסיפור הקצר מאת מיכאילו קוציובינסקי
- "אני כוריאוגרף" (1982)
- "השד" (1986) – מבוסס על שירו של מיכאיל לרמונטוב
- "הווידוי" (1989) – הגרסה המקורית של התסריט האחרון שלו
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg סרגיי פרג'נוב, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סרגיי פרג'נוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg סרגיי פרג'נוב, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg סרגיי פרג'נוב, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D סרגיי פרג'נוב], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg סרגיי פרג'נוב, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg סרגיי פרג'נוב, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg סרגיי פרג'נוב, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png סרגיי פרג'נוב, באתר פינטרסט
- סרגיי פרג'נוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg סרגיי פרג'נוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סרגיי פרג'נוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg סרגיי פרג'נוב, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg סרגיי פרג'נוב, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר Metacritic (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר ארכיון להקת בת שבע
- סרגיי פרג'נוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg סרגיי פרג'נוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר זמרשת
- סרגיי פרג'נוב, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg סרגיי פרג'נוב, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg סרגיי פרג'נוב, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg סרגיי פרג'נוב, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png סרגיי פרג'נוב, באתר Last.fm (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png סרגיי פרג'נוב, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg סרגיי פרג'נוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png סרגיי פרג'נוב, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png סרגיי פרג'נוב, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר SIGIC
- סרגיי פרג'נוב, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg סרגיי פרג'נוב, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg סרגיי פרג'נוב, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg סרגיי פרג'נוב, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg סרגיי פרג'נוב, באתר Songkick (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, באתר Tab4u
- סרגיי פרג'נוב, באתר Genius
- סרגיי פרג'נוב, באתר סטריאו ומונו
- סרגיי פרג'נוב, באתר SecondHandSongs
- סרגיי פרג'נוב, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- סרגיי פרג'נוב, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg סרגיי פרג'נוב, באתר בנדקמפ
- סרגיי פרג'נוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg סרגיי פרג'נוב, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png סרגיי פרג'נוב, באתר טיידל (באנגלית)
- סרגיי פרג'נוב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- סרגיי פרג'נוב, בארכיון הבימה
- סרגיי פרג'נוב, בארכיון תיאטרון גשר
- סרגיי פרג'נוב, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg סרגיי פרג'נוב, באתר אמזון מיוזיק
- סרגיי פרג'נוב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg סרגיי פרג'נוב, באתר MuseScore
- סרגיי פרג'נוב, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- אתר הבית של מכון פרג'נוב–ורטנוב
- מוזיאון סרגיי פרג'נוב בירוואן
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Sergei Parajanov – Interview with Ron Holloway, 1988
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Fabrizi, Elisabetta, 'The BFI Gallery Book', BFI, London, 2011.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).