Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סרגיי פרג'נוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרגיי פרג'נוב
פרופיל ב-IMDb

סרגיי יוסיפוביץ' פרג'נוברוסית: Сергей Иосифович Параджанов;‏ 9 בינואר 192420 ביולי 1990) היה במאי קולנוע ותסריטאי סובייטי, מן היוצרים הבולטים והחדשניים בקולנוע של המאה ה־20. סרטיו התאפיינו בסגנון חזותי עשיר, במבנה לא ליניארי ובשימוש נרחב בסימבוליזם, פולקלור ודימויים פואטיים, אשר הבדילו אותו מן הריאליזם סוציאליסטי שהיה הסגנון הרשמי בברית המועצות. פרג'נוב נחשב על ידי מבקרים, חוקרים ויוצרי קולנוע לאחד הבמאים המשפיעים בתולדות הקולנוע.[1][2][3]

פרג'נוב נולד למשפחה ארמנית בגאורגיה הסובייטית, ולמד במכון הממלכתי לכלל האיחוד לקולנוע במוסקבה תחת הדרכתם של איגור סבצ'נקו ואלכסנדר דובז'נקו. את הקריירה המקצועית שלו החל בשנת 1954, אך בהמשך הסתייג מסרטיו המוקדמים, שלדבריו היו כפופים יתר על המידה למוסכמות הסובייטיות. פריצתו הבין־לאומית הגיעה עם הסרט צללי אבות נשכחים (1965), אשר שילב מסורת עממית אוקראינית עם שפה קולנועית חדשנית וזכה לשבחים ברחבי העולם.

סרטו צבע הרימון (1969), המתאר את חייו של המשורר הארמני סיאט נובה, נחשב לאחת מיצירות המופת של הקולנוע האמנותי. הסרט התאפיין במבנה אסוציאטיבי ובדימויים חזותיים מורכבים, וזכה להערכה רבה מצד במאים ומבקרי קולנוע. עם זאת, יצירתו עוררה התנגדות מצד השלטונות הסובייטיים, אשר ראו בסגנונו חריגה מן הקו האידאולוגי הרשמי. בין השנים 1965–1973 נאסרו או בוטלו רבים מפרויקטי הקולנוע שלו.

הרשויות הסובייטיות הפעילו כלפי פרג'נוב פיקוח ולחצים מתמשכים, בין היתר בשל חייו האישיים, עמדותיו התרבותיות והקשרים שלו לחוגים לאומיים באוקראינה.[4][5][6] הוא נעצר ונכלא בשנות ה־70, דבר שפגע קשות ביצירתו ובקריירה שלו. למרות זאת, המשיך להיחשב לדמות מרכזית בקולנוע האמנותי, והשפעתו ניכרת על דורות של יוצרים ברחבי העולם.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:ParajanovHouseTbilisi.JPG
בית ילדותו של פרג'נוב בטביליסי

סרגיי יוסיפוביץ' פרג'נוב נולד ב-9 בינואר 1924 בטביליסי שבגאורגיה (אז הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה) להורים ארמנים בעלי זיקה לאמנות. אביו, יוסיף, היה סוחר עתיקות ותכשיטים. בשל האיסור הסובייטי על מסחר פרטי ("ספקולציה"), נערכו בבית המשפחה חיפושים תכופים והחרמות רכוש; פרג'נוב העיד לימים כי כילד נאלץ לעיתים לבלוע תכשיטים קטנים כדי להחביאם מהרשויות.[7]

לאחר לימודים במכללה למקצועות הרכבת, פנה ללימודי מוזיקה בהקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי, ובשנת 1945 עבר להקונסרבטוריון של מוסקבה. בהמשך עזב את לימודי המוזיקה לטובת לימודי קולנוע במכון הממלכתי לקולנוע (VGIK), שם למד אצל הבמאים האוקראינים הנודעים איגור סבצ'נקו ואלכסנדר דובז'נקו.

בשנת 1948 נעצר לראשונה באשמת קיום יחסים הומוסקסואליים, עבירה פלילית בברית המועצות באותה עת. הוא נידון לחמש שנות מאסר אך שוחרר בחנינה כעבור שלושה חודשים.[8] מקורביו טענו לאורך השנים כי ההאשמות היו ממניעים פוליטיים ונועדו להצר את צעדיו בשל דעותיו המרדניות.

בשנת 1950 נישא במוסקבה לניגיאר קרימובה, בת למשפחה טטרית-מוסלמית. לאחר שהתנצרה, נרצחה קרימובה על ידי בני משפחתה על רקע מה שכינו "חילול כבוד המשפחה". בעקבות הטרגדיה עבר פרג'נוב לקייב, שם החל ליצור סרטים עלילתיים ותיעודיים. ב-1956 נישא לסבטלנה שרבטיוק, וב-1958 נולד בנם, סוראן. פרג'נוב, שחי ויצר בזהויות תרבותיות מגוונות, נהג לומר: "נולדתי בגאורגיה, עבדתי באוקראינה ואמות בארמניה".[9]

הפריצה האמנותית והתרחקות מהריאליזם הסוציאליסטי עריכה

סגנונו הקולנועי של פרג'נוב הושפע עמוקות מסרטו של אנדריי טרקובסקי "נעורי איוואן", ומעבודותיו של פייר פאולו פאזוליני. בשנת 1965 זנח את סגנון הריאליזם סוציאליסטי שכפתה המדינה ויצר את יצירת המופת "צללי אבות נשכחים". הסרט זכה להצלחה בינלאומית כבירה ולשבחים אף מהממסד הסובייטי, שאישר את הפצתו בשפה האוקראינית המקורית.

ב-1969 עבר לירוואן וביים את סרטו המוערך ביותר, "סיאט נובה", שצולם בתקציב דל ובתנאים קשים. הפעם, הרשויות הסובייטיות התנגדו לסרט בשל היעדר ריאליזם ותכנים שנחשבו "מתסיסים". פרג'נוב נאלץ לערוך את הסרט מחדש, ושמו שונה ל"צבע הרימון".

מאסר ופעילות אמנותית בכלא עריכה

קובץ:Arrestant Sergei Parajanov.jpg
תמונת המעצר של פרג'נוב

במהלך שנות ה-60 הפך פרג'נוב ליעד עבור ה-ק.ג.ב. בשל תמיכתו בלאומיות אוקראינית ומחאותיו נגד רדיפת אנשי רוח. בדצמבר 1973 נעצר והורשע ב"מעשי סדום" והפצת פורנוגרפיה. הוא נידון לחמש שנות עבודת כפייה בגולאג.[10]

מאסרו עורר גל מחאה בינלאומי חסר תקדים. דמויות מפתח בעולם התרבות, בהן פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, פדריקו פליני, איב סן-לורן וג'ון אפדייק, קראו לשחרורו. טרקובסקי כתב למפלגה הקומוניסטית כי "יש מעט אנשים בעולם שיכולים להחליף את פרג'נוב... הוא אשם בבדידותו". בסופו של דבר, בעקבות התערבותו האישית של הסופר הצרפתי לואי אראגון אצל ליאוניד ברז'נייב, שוחרר פרג'נוב בדצמבר 1977.

במהלך שנות מאסרו לא חדל ליצור, ובהיעדר מצלמה פנה לאמנות פלסטית. הוא יצר מאות רישומים, קולאז'ים ובובות מחומרים זמינים במחנה. יצירות אלו מהוות כיום חלק מרכזי באוסף מוזיאון סרגיי פרג'נוב בירוואן.

בפברואר 1982 נעצר שוב, הפעם באשמת שוחד, אך שוחרר כעבור פחות משנה עקב התדרדרות קשה במצבו הבריאותי.

חזרה לקולנוע עריכה

בשנת 1985, עם תחילת תקופת ההפשרה בברית המועצות, שב פרג'נוב ליצור קולנוע בעידודם של אנשי רוח גאורגים. הוא ביים, יחד עם דודו אבאשידזה, את הסרט עטור הפרסים "אגדת מצודת סוראם", המבוסס על נובלה מאת דניאל צ'ונקדזה. הייתה זו יצירתו הקולנועית הראשונה לאחר הפסקה כפויה של 15 שנים מאז "צבע הרימון".

בשנת 1988 ביימו פרג'נוב ואבאשידזה את "אשיק קריב", על פי סיפור מאת מיכאיל לרמונטוב. הסרט, העוסק בתרבות האזרית דרך סיפורו של זמר נודד, הוקדש על ידי פרג'נוב לחברו הקרוב אנדריי טרקובסקי ול"כל ילדי העולם".

מותו עריכה

סרגיי פרג'נוב נפטר מסרטן הריאה בירוואן ב-20 ביולי 1990, בגיל 66. יצירתו האחרונה, "הווידוי", נותרה לא גמורה; חומרי הגלם שלה נערכו מאוחר יותר על ידי מיכאיל ורטנוב ושולבו בסרט התיעודי "פרג'נוב: האביב האחרון" (1992).

מותו עורר אבל כבד בקהילת הקולנוע העולמית. במברק שנשלח מיוצרי קולנוע מובילים, בהם פדריקו פליני, מרצ'לו מסטרויאני, ברנרדו ברטולוצ'י ואלברטו מוראביה, נכתב: "עולם הקולנוע איבד קוסם. הפנטזיה של פרג'נוב תרתק לנצח ותביא שמחה לאנשי העולם".[11]

מורשת והשפעה עריכה

קובץ:Stamp of Ukraine s235.jpg
פרג'נוב על בול אוקראיני משנת 1999

סרטיו של פרג'נוב נחשבים לאבני דרך בתולדות הקולנוע ודורגו בין הסרטים הגדולים בכל הזמנים על ידי המגזין "Sight & Sound". הוא זכה בפרסים יוקרתיים בפרס ניקה, ובפסטיבלי הסרטים של איסטנבול, מאר דל פלאטה, רוטרדם וסאו פאולו. בשנת 2010 נערכה רטרוספקטיבה מקיפה ליצירתו ב-BFI Southbank בלונדון, שליוותה סימפוזיון מומחים על תרומתו הייחודית לאמנות הקולנוע.[12]

פרג'נוב זכה להערצה מצד גדולי יוצרי הקולנוע בעולם. אנדריי טרקובסקי העיד כי הוא אוהב מאוד את סרטיו ואת "יכולתו להיות חופשי לחלוטין בתוך החזון שלו". מיכלאנג'לו אנטוניוני ציין כי "צבע הרימון" הוא סרט המכה בצופה ב"שלמות היופי שלו", וז'אן-לוק גודאר הכריז: "במקדש הקולנוע ישנן תמונות, אור ומציאות. סרגיי פרג'נוב היה המאסטר של אותו מקדש".

על אף שפרג'נוב טען כי "מי שינסה לחקות אותי אבוד", השפעתו ניכרת בעבודותיהם של במאים כגון תיאו אנגלופולוס, בלה טאר ומוחסן מח'מלבאף, השותפים לגישתו הרואה בקולנוע מדיום ויזואלי-פואטי ולא כלי נרטיבי בלבד.[13] בשנת 2010 הוקם בהוליווד מכון פרג'נוב–ורטנוב המוקדש לשימור מורשתם של פרג'נוב ומיכאיל ורטנוב.

בשנת 2024, לציון מאה שנים להולדתו, יצר הבמאי האוקראיני טאראס טומנקו את הסרט התיעודי "מסע סנטימנטלי לכוכב הלכת פרג'נוב", שזכה להצלחה בפסטיבל הסרטים של ורשה.

אזכורים בתרבות הפופולרית עריכה

האסתטיקה הוויזואלית הייחודית של פרג'נוב חלחלה לאורך השנים גם לתרבות הפופולרית המערבית:

  • קליפים מוזיקליים: הקליפ של ליידי גאגא לשיר "911" (2020) רווי בהתייחסויות ויזואליות ישירות ל"צבע הרימון", כולל הופעה של פוסטר הסרט בסופו.[14] גם הקליפ לשיר "Bedtime Story" של מדונה (1995) והקליפ של להקת R.E.M. לשיר "Losing My Religion" הושפעו מהשפה החזותית של "צבע הרימון".[15]
  • ספרות: הרומן "Stet" (2006) מאת הסופר האמריקאי ג'יימס צ'פמן מבוסס באופן חופשי על סיפור חייו של הבמאי.
  • מוזיקה: בשנת 2015 הוציא המוזיקאי ניקולס ג'אר את האלבום "Pomegranates", שנוצר כפסקול חלופי לסרטו של פרג'נוב.

פילמוגרפיה עריכה

שנה שם בעברית שם מקורי תעתיק הערות
1951 סיפור מולדבי ברוסית: Молдавская сказка
באוקראינית: Moлдавська байка
Moldavskaya skazka
Moldavska baika
סרט קצר של סיום לימודים, אבוד
1954 אנדרייש ברוסית: Андриеш Andriesh בימוי משותף עם יעקב בזליאן, רימייק באורך מלא ל"סיפור מולדבי"
1958 דומקה באוקראינית: Думка Dumka סרט תיעודי
1958 הבחור הראשון ברוסית: Первый парень
באוקראינית: Перший пapyбок
Pervyj paren
Pershyi parubok
1959 נטליה אוז'ביי ברוסית: Наталия Ужвий Natalia Uzhvij סרט תיעודי
1960 ידי זהב ברוסית: Золотые руки Zolotye ruki סרט תיעודי
1961 רפסודיה אוקראינית ברוסית: Украинская рапсодия
באוקראינית: Укpaїнськa рaпсодія
Ukrainskaya rapsodiya
Ukrainska rapsodiya
1962 פרח על האבן ברוסית: Цветок на камне
באוקראינית: Квітка на камені
Tsvetok na kamne
Kvitka na kameni
בימוי משותף עם אנאטולי סלסרנקו
1965 צללי אבות נשכחים באוקראינית: Тіні забутих предків Tini zabutykh predkiv
1965 פרסקו של קייב באוקראינית: Київські фрески
ברוסית: Киевские фрески
Kyivski fresky
Kievskie freski
נאסר במהלך קדם ההפקה, שרדו 15 דקות של מבחני בד
1967 האקופ הובנתניאן בארמנית: Հակոբ Հովնաթանյան Hakob Hovnatanyan דיוקן קולנועי קצר של האמן הארמני מהמאה ה–19 האקופ הובנתניאן
1968 ילדים לקומיטאס בארמנית: Երեխաներ Կոմիտասին Yerekhaner Komitasin סרט תיעודי עבור UNICEF, נחשב לסרט אבוד[16]
1969 צבע הרימון בארמנית: Նռան գույնը Nran guyne מקורי
1984 אגדת מצודת סוראם בגאורגית: אמბავი სურამის ციხისა Ambavi Suramis tsikhisa בימוי משותף עם דודו אבאשידזה
1985 ערבסקה על נושא פירוסמני ברוסית: Арабески на тему Пиросмани Arabeski na temu Pirosmani סרט קצר אודות הצייר ניקו פירוסמני
1988 אשיק קריב בגאורגית: აშიკ-ქერიბი Ashiki Keribi מבוסס על סיפור מאת מיכאיל לרמונטוב
1990 הווידוי בארמנית: Խոստովանանք Khostovanank לא הושלם. הנגטיב המקורי שרד בסרט "פרג'נוב: האביב האחרון"

תסריטים שנאסרו או לא הופקו עריכה

  • "שדים" (1951) – מבוסס על הרומן מאת פיודור דוסטויבסקי
  • "שיר המנזר" (1952) – מבוסס על שירו של אלכסנדר פושקין "הצוענים"
  • "ארמון הקרח" (1958)
  • "הנרדף" (1966)
  • "סיאט נובה" (1967) – תסריט לסרט "צבע הרימון" בגרסתו המלאה והמקורית
  • "אינטרמצו" (1972) – מבוסס על הסיפור הקצר מאת מיכאילו קוציובינסקי
  • "אני כוריאוגרף" (1982)
  • "השד" (1986) – מבוסס על שירו של מיכאיל לרמונטוב
  • "הווידוי" (1989) – הגרסה המקורית של התסריט האחרון שלו

לקריאה נוספת עריכה

  • דיקסון, וילר ווינסטון. "מבוא לקולנוע". ניו ברונסוויק: הוצאת אוניברסיטת ראטגרס, 2008. [17]
  • שטפן, ג'יימס. "הקולנוע של סרגיי פרג'נוב". מדיסון: הוצאת אוניברסיטת ויסקונסין, 2013. [18]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|סרגיי פרג'נוב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ Sergei Parajanov – Interview with Ron Holloway, 1988
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ Fabrizi, Elisabetta, 'The BFI Gallery Book', BFI, London, 2011.
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  14. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  18. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).