סלבה קורילוב
פעולות נוספות
| קובץ:SVKurilov.jpg | |
| לידה |
17 ביולי 1936 ולדיקווקז, צפון אוסטיה, ברית המועצות |
|---|---|
| נהרג |
29 בינואר 1998 (בגיל 61) עין שבע, ישראל |
| מדינה | ברית המועצות, ישראל |
| ענף מדעי | אוקיינוגרפיה |
| השכלה | אוניברסיטת הרצן (אנ'); אוניברסיטת רוסיה להידרומטאורולוגיה (אנ'), לנינגרד, ברית המועצות |
| מעסיק | מכון שירסטוב לאוקיינולוגיה (אנ'), ברית המועצות; המכון לחקר ימים ואגמים, ישראל |
סלבה קורילוב (ברוסית: Станислав Васильевич Курилов, סטניסלב וסילייביץ' קורילוב; 17 ביולי 1936 – 29 בינואר 1998) היה מדען ואוקיינוגרף. נולד בברית המועצות, הגיש מספר בקשות לצאת למסעות מחקר בעולם וסורב. בדצמבר 1974 קפץ מאניית "ברית המועצות" במהלך שיט תענוגות, ליד חופי הפיליפינים שחה ונסחף כ-90 קילומטרים במים ואחרי כשלשה ימים בים נפלט לחוף באי סיארגו שבמחוז סוריגאו בפיליפינים. הוא ככל הנראה האדם היחיד שנמלט ממסך הברזל בשחייה. ב-1985 עלה לישראל ועבד בחיפה במכון לחקר ימים ואגמים. בגיל 61, מת במהלך צלילה בכנרת במסגרת עבודתו.
קורות חייו עריכה
נולד בוולדיקווקז שבצפון אוסטיה. זמן קצר לאחר לידתו עברה משפחתו לעיר סמיפלאטינסק שבקזחטן הסובייטית. מילדותו אהב שחייה והתאמן רבות. הוא הושפע מספרי הרפתקאות וחלם על הים. ניסה להתקבל לבית הספר לקצינים של הצי הסובייטי, אך נדחה בשל ליקוי ראיה. הוא שירת שירות חובה בצבא הסובייטי כמדריך אב"כ ביחידת הנדסה[1]. לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד בלנינגרד אוקיינוגרפיה והצטרף לקבוצה בהדרכת אנטולי מאייר שעסקה בצלילה מחקרית. השלטונות בברית המועצות לא אפשרו למאייר וחבורתו לצאת למסעות מחקר בעולם מאחר שלא סמכו על נאמנותם - הם חיו באורח חיים מתירני ושוחחו באנגלית ביניהם. קורילוב עצמו היה גם חובב יוגה מושבע ואיתגר את גופו בצומות ובתרגילי נשימה רבים ובכל מיני סוגים של אתגרים פיזיים כדי לחשלו.
ב-1974 גמלה בליבו ההחלטה להימלט מברית המועצות. הוא הצטרף לאניית ענק לשיט תענוגות ברחבי העולם, אף על פי שקברניטי הספינה מנעו מהנוסעים את הידיעה היכן הם נמצאים, קורילוב התגנב לחדר המפות ובסיוע מניווט הכוכבים ידע היכן הם ממוקמים. כשהגיעה הספינה לקרבת חופי הפיליפינים הוא קפץ בחשאי מגובה 14 מטר, כשהוא מצויד בסנפירים שנורקל ומעט בגדים, והחל לשחות לכיוון החוף. זרמי מים חזקים סחפו אותו ולאחר שלושה לילות ושני ימים עלה לחופי הפיליפינים. סיפורו התפרסם במערב ועורר כותרות ברחבי העולם. ברית המועצות דנה אותו בהיעדרו לעשר שנות מאסר. מהפיליפינים גורש לקנדה וערך מספר מסעות מחקריים ברחבי העולם.
ב-1986 היגר לישראל, התחתן עם לנה גנדלב שעבדה ברשות השידור, ועבד במכון לחקר ימים ואגמים. במהלך צלילה בכנרת לעומק של 23 מטר בעין שבע, חש מצוקה ואותת לשותפו, ואף נמשה מהמים, אך מת בדרכו לבית החולים. קורילוב נקבר בבית הקברות הבינלאומי של האגודה המשיחית השליחית. על מצבתו ציירה רעייתו ספינה השטה על גלי האוקיינוס.
כתביו עריכה
כתביו וזכרונותיו פורסמו במספר גרסאות. הם עובדו לספרו "לבד באוקיינוס" (Один в океане) שפורסם ברוסיה ב-2004. הספר בעברית, שכותרתו "לבד באוקיינוס: שלוש יממות בלב ים בדרך אל החופש", ראה אור ב-2009 בהוצאת מעריב. גל קוסטוריצה עיבדה מחדש את כתביו וזכרונותיו של קורילוב לכדי ספר.[2]. עוד קודם לכן, ב-2003, פורסם בעברית סיפורו "המסע" באסופה "רוחות הרפאים של ישראל: מבחר סיפורים של סופרים ישראלים הכותבים ברוסית 1970–2000"[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- נרי ליבנה, המדען סלבה קורילוב נמלט מברית המועצות בשחייה. 23 שנה אח"כ הוא טבע בכנרת, באתר הארץ, 13 בפברואר 2009
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סלבה קורילוב, סרטון באתר יוטיוב – שיחה עם רם עברון
- סלבה קורילוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר אוטוביוגרפי של סלבה קורילוב
- ^ דף הספר באתר טקסט; דף מתוך הפרק הראשון
- ^ רוחות הרפאים של ישראל, באתר ynet, 29 בינואר 2003