סיירת חרוב
פעולות נוספות
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | האריות |
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
| שיוך | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל |
| סוג | סיירת פיקודית |
| אירועים ותאריכים | |
| מקים היחידה | יחזקאל (חזי) שלום |
| מלחמות |
מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חטיבה 35, פיקוד מרכז, חטיבת הבקעה |
| מפקדים | מפקדה הראשון היה יחזקאל (חזי) שלום, ע' קמ"ן חטיבה 35 |
סיירת חרוב (יחידה 484) הייתה סיירת פיקודית שפעלה בפיקוד המרכז בין השנים 1966–1974. בתחילת דרכה פעלה הסיירת כחלק מחטיבת הצנחנים הסדירה (חטיבה 35).
היסטוריה עריכה
היוזמה להקמת סיירת חרוב החלה באפריל 1966. מקימי הסיירת היו יחיאל אמסלם (אמסה) קמ"ן חטיבה 35 וסגנו יחזקאל (חזי) שלום[1] שהיה מפקדה הראשון של הסיירת. בהמשך, מפקדה השני אריה צידון (צימל) הוא שהפכה מיחידה בהקמה, ליחידה מבצעית. לוחמי היחידה נבחרו משורות חטיבת הצנחנים ובתחילת דרכה הייתה היחידה חלק מחטיבה זו[2]. במהלך מלחמת ששת הימים תפקדה כיחידת חוד של חטיבה 4[3], ולאחר המלחמה הייתה לחלק מחטיבת הבקעה, שהוקמה ב-1968.
לאחר הקמתה, פעלה הסיירת בעיקר בגבול ירדן. במלחמת ששת הימים לחמה הסיירת באזור מצפון לירושלים, רמאללה וצפונה לכיוון שכם. במלחמת ההתשה בבקעת הירדן פעלה הסיירת במשימות סיור, אך בייחוד במשימות בטחון שוטף בבקעת הירדן ובשומרון שעיקרן תצפיות, מארבים חודרים מעבר לגבול ומרדפים אחר מחבלים ומסתננים באזורי יהודה ושומרון והגבול החדש עם ירדן[4]. בתקופה זו הסיירת טופחה על ידי אלוף הפיקוד רחבעם זאבי.
בין השנים 1969 - 1972 ביצעה הסיירת פשיטות שנקראו מבצעי "קרדינל" ו"קינמון" לאזורים שממזרח לים המלח ונהר הירדן' מתוך מגמה להכות את המחבלים בבסיסי היציאה שלהם. במאי 1970 סיכל מארב דגן של הסיירת ניסיון חדירה ע"י כוח של 25 מחבלים שחצו את נהר הירדן באזור אום צוץ. באירוע נהרגו 15 מחבלים ועוד 6 נפצעו. באירוע חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973, שבו מטוס בואינג 707 לבנוני נחטף על ידי אזרח לובי והונחת בנמל התעופה בן-גוריון, הוטלה משימת ההשתלטות על הסיירת, תוך העדפתה על-פני כוח מסיירת מטכ"ל. כוח בפיקוד שלום קורן, מפקד פלוגה בסיירת, פרץ פנימה והשתלט על החוטף, החמוש באקדח, ושחרר את בני הערובה.
בראשית מלחמת יום הכיפורים פעלה היחידה, בפיקוד חיים אורן (איבן), במסגרת החזית הירדנית במלחמת יום הכיפורים, ככוח כוננות מפני תקיפה ירדנית-עיראקית, וכנגד מחבלים. לקראת סוף המלחמה הועברה לחזית הדרום. בתחילה נועדה הסיירת להשתתף ב-22 באוקטובר, כחלק מכוח מיוחד עליו פיקד מתן וילנאי, בפשיטה על פורט פואד, אולם זו בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה[5]. לאחר מכן לחמה בקרבות טיהור החיץ החקלאי ובחילוץ הצנחנים הנצורים במהלך הקרב בעיר סואץ[6], עד לכניסת הפסקת האש לתוקף.
לאחר מלחמת יום הכיפורים כחלק מרפורמה במערך חיל הרגלים פורקו כל הסיירות הפיקודיות וכוח האדם הופנה לאיוש יחידות שריון וחי"ר.
על שמה של הסיירת הוקם בשנת 1995 גדוד חרוב (גדוד 93) שנמנה עם גדודי חיל רגלים ממוכן אשר הפכו מאוחר יותר לגדודים המרכיבים את חטיבת כפיר. במרץ 2017 הוסב הגדוד לסיירת - גדוד הסיור של חטיבת כפיר.
סמל היחידה עריכה
רעיון ראשוני לסמל היחידה צויר על ידי אייזיק ("עזי") שפירא, בן קיבוץ אפיקים, ששירת כמש"ק במחלקת המודיעין של חטיבה 35. ציור ראשון של הסמל בגרסתו הסופית בוצע על קיר ודלת במגורי הסיירת בתל נוף, על ידי לוחם היחידה, משה שדה (שטיינפלד). המוטיבים העיקריים בסמל מדגישים את ייעוד הסיירת ושיוכה: האריות מצביעים על שיוך היחידה לפיקוד מרכז, הג'יפ מסמל את משימות ואופי פעילות היחידה, הכנפיים מסמלות את השיוך למערך המוצנח והחבצלת היא סמל המודיעין.
עם גיבוש הרעיון וציור הסמל, הוא הוצג ב-1966 על ידי יעקב רוזנצווייג (לימים, "רוזן"), לוחם ביחידה, בפני אביו, אשר עסק בצורפות. האחרון התנדב מייד להכין תבנית ואבטיפוס ללא כל עלות. לאחר קבלת האישורים הנדרשים לנשיאת הסמל היחידתי, אורגן על ידי אחד מקציני הסיירת, נדב בר אמוץ, יום עבודה לחיילי היחידה במסיק הזיתים. בהכנסות מיום עבודה זה, מומן ייצור סמל סיירת חרוב. הסמל יוצר כפי שעוצב ובהתאם לאבטיפוס שייצר הצורף חיים רוזנצווייג מחיפה.
מפקדי היחידה עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יחזקאל שלום | 1966 - 1967 | מפקד היחידה הראשון, מונה לתפקיד ב-3 באפריל 1966. היחידה הייתה בהקמתה, על בסיס חיילי צנחנים מהגדודים |
| אריה צידון (צימל) | 1967 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים. היחידה הפכה בתקופתו למבצעית |
| דן שגיא (צ'ובו) | 1967 | שימש כסגנו של אריה צידון (צימל) ומילא את מקומו עד למינויו של עמוס נאמן למפרד הסיירת. שימש גם כסגנו של נאמן. |
| עמוס נאמן | 1967 - 1968 | בתקופתו הורחבה הסיירת ל-4 פלוגות, אחת מהן בהכשרה והשאר בפעילות מבצעית |
| צבי עופר[7] | 1968 | נהרג בקרב עם מחבלים בוואדי קלט בדצמבר 1968. על שמו נקרא "מחנה עופר" ובשנות האלפיים, בית סוהר עופר[8]. |
| יוסף קולר | 1969 - 1970 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| יהודה בר (יוד-בית) | 1970 - 1972 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| מנחם סלע (נחיק) | 1972 - 1973 | נחיק נהנה מתקופת רגיעה, ללא היתקלויות בבקעת הירדן. בתקופתו הסיירת עסקה בבט"ש בהר חברון, רצועת עזה וגבול הצפון. |
| ישראל פסח | 1973 | בתקופתו עסקה הסיירת בעיקר באימונים והתמחתה בפיתוח תרגולות ובאימונים להשתלטות על מטוסים חטופים. |
| יאיר קליין | 1973 | ממלא מקום מפקד הסיירת (20 ביולי 1973 - 10 באוקטובר 1973) |
| חיים אורן (איבן) | 1973 - 1974 | מפקדה האחרון של היחידה, מתחילת מלחמת יום הכיפורים ועד פירוקה ביוני 1974; קודם לכן, בשנים 1970–1971, כיהן כסגן-מפקד הסיירת |
הנצחה עריכה
- חדר הזיכרון לחללי סיירת חרוב מוצב במועצה האזורית "ערבות הירדן" ליד מושב משואה.
- מחנה עופר ובית סוהר עופר נקראו על שמו של צבי עופר, בעל עיטור הגבורה ממבצע סנונית - מפקד היחידה שנהרג בקרב עם מחבלים בדצמבר 1968.
- ב-1970 הופיעה להקת פיקוד מרכז בתוכניתה ה-18, ובה השיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב", שכתב חיים חפר והלחין יאיר רוזנבלום[9].
- ב- 1971 נכתב השיר "האיש מן הבקעה" ע"י חיים חפר והולחן ע"י מוני אמריליו. השיר בוצע ע"י דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז. השיר נכתב על "ארץ המרדפים" היא בקעת הירדן.
- ברמת גן נקראה כיכר ליד הפארק הלאומי על שם סיירת חרוב.
- בשנת 2018 הוחל בהקמת פארק סיירת חרוב "בגבעת הרעות" בבקעת הירדן בסמוך לישוב ייט"ב, לחוות "עין קדם" ולאתר ההנצחה לאסון הנ"ד. בפארק הוצבו סלעי הנצחה לכל אחת מפלוגות הסיירת ולאזכור נופלי הסיירת מכל אחד ממחזורי הגיוס. האתר מתוחזק ע"י חניכי הפרויקט החינוכי הייחודי שב"עין קדם". בספטמבר 2021 ניטע מטע חרובים במורד הגבעה עליה מצוי האתר[10].
ראו גם עריכה
- חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973
- סיירת חרוב החדשה, הסיירת של חטיבת כפיר
- סיירת אגוז, יחידה מקבילה בפיקוד הצפון
- סיירת שקד, יחידה מקבילה בפיקוד הדרום
- יש לי אהוב בסיירת חרוב, שיר.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- עמותת סיירת חרוב - אתר האינטרנט של הסיירת
- חרוב - ביטאוני עמותת הסיירת
- סיירת חרוב, באתר האינטרנט "נוסטלגיה אונליין"
- שי לוי, נוסטלגיה קרבית: הסיירות המובחרות של פעם, באתר מאקו, 4 באפריל 2012
- עוז רוזנברג, "לא היה לנו ועד הורים": לוחמי סיירת חרוב בעבר ובהווה על ההבדלים בין התקופות, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2017
- עדי חשמונאי, "ידענו שמאחורי כל שיח יכול לצוץ מחבל", באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2018
- קובץ:National Library IL logo.svg ישראל, צה"ל. סיירת חרוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מפקדי הסיירת, באתר מורשת סיירת חרוב
- ^ סיירת חרוב הוקמה באפריל 1966, באתר מורשת סיירת חרוב
- ^ מסע סיירת חרוב במלחמת 6 הימים, באתר מורשת סיירת חרוב
- ^ עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת "מעריב, 1991, עמ' 118
- ^ http://www.484.co.il/editor/assets/plugat_koren1973.pdf סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973], מתוך אתר עמותת סיירת חרוב, עמ' 3-9
- ^ ראו את הסרט "קרב אחד יותר מידי".
סרטונים הצצה: קרב אחד יותר מדי, באתר nana10, 12 בספטמבר 2013 - ^ דברים לזכרו מתוך הספר: "עשרים שנות גבורה בישראל", מתוך אתר חטיבת הצנחנים
- ^ שמעון כהן, לראשונה בואדי קלט: הנצחה למפקד קרבות המרדפים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2012
- ^ מילות השיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב", באתר שירונט
- ^ פארק סיירת חרוב, אתר סיירת חרוב
