Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מוני אמריליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מוני אמריליו
קובץ:מוני אמריליו.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה כ' בשבט ה'תרצ"ב
פטירה ד' בתשרי ה'תשפ"ו (בגיל 93)
רמת גן, ישראל
תקופת פעילות 1948–2025 (כ־77 שנים)
עיסוק מלחין
מעבד מוזיקלי
שיתופי פעולה בולטים לאה גולדברג, דודו ברק, תלמה אליגון-רוז
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Moni Amarilio akkordeon.jpg
מוני אמריליו משמאל במסיבה בקיבוץ מרחביה, שנות ה-50

מוֹני אָמָרִיליוֹ (28 בינואר 1932 – 26 בספטמבר 2025) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, שרבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי; חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2004) ופרס משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים (2005)[1].

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת 1932 ביוגוסלביה, בעיר סקופיה (בשנות האלפיים, בירת מקדוניה הצפונית)[2], בשם "סולומון אמריליו". שמו הפרטי, שמשמעותו "שלמה", הפך בהמשך ל"סולומוניקו" ומשם, ל"מוני"[3]. בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור.

עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה, באביב 1941, נמלטו בני משפחתו לאלבניה, אז תחת כיבוש איטליה, ושם שרדו כשהם מסתתרים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה, שבה המשפחה ליוגוסלביה, משם עברה לאיטליה, ובינואר 1948 היגרה לצ'ילה והתיישבה בבירה סנטיאגו, שם הצטרף אמריליו לתנועת "השומר הצעיר". באותה תקופה כבר ידע לנגן באקורדיון, ויחד עם לימוד נגינה בכינור, החל ללמוד קומפוזיציה ולכתוב יצירות מוזיקה קלאסית. באותה עת הופיע עם ידידו לאון שידלובסקי (בעצמו מלחין ולימים פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב) – הוא בכינור ושידלובסקי בפסנתר, ולעיתים בלוויית מקהלות וריקוד, כדי לגייס תרומות למפעלים ציוניים.

בשנת 1952 עלה לישראל עם גרעין "השומר הצעיר" מצ'ילה, לקיבוץ מרחביה. כעבור שמונה חודשים הצטרף הגרעין לקיבוץ דביר שבצפון הנגב, שהוקם ב-1951. אמריליו שירת בנח"ל, ושם הכיר את חנה, חברת מרחביה, (מילדי טהראן), נישא לה ושב למרחביה. הוא נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה בסמינר אורנים, אצל אבל ארליך. רק אחר-כך למד מוזיקה באופן רשמי, אצל עדן פרטוש באקדמיה למוזיקה בתל אביב. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה, היה במשך למעלה משני עשורים מורה למוזיקה בקיבוץ עין כרמל, הדריך להקות צבאיות ומקהלות ועבד כמעבד מוזיקלי[4]. בנוסף, לימד במשך שנים רבות בסמינר לוינסקי למורות וגננות.

כמלחין עריכה

יצירה שכתב לכבוד עשור למדינה הוקלטה ביוזמתו של שלום רונלי-ריקליס והושמעה ברדיו.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל כתב אמריליו יצירות קלאסיות – רפסודיות לכינור, מונולוגים לחליל ולצ'לו, קונצ'רטו וסוויטה לתזמורת. חלק מיצירותיו בוצעו והוקלטו ב"קול ישראל".

בשנת 1968 חיבר עבור אלבומה של חוה אלברשטיין "שירי רחל" את לחני השירים "שי", "יונתן" ו"בגני נטעתיך". מאז הלחין ועיבד עשרות רבות של שירי משוררים. כמו כן הלחין החל משנות השישים עשרות רבות של שירים לילדים.

בשנות השבעים היה מהבולטים שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון וכן יצר רבים מהלחנים לשירים חדשים של הלהקות הצבאיות.

בשנת 2004 הופיע אמריליו במופע משיריו בשם "מוני וחברים", עם הזמרת דגנית דדו, בו סיפר על השירים שהלחין ושהפכו לקלאסיקות בזמר העברי.

בשנת 2021 הקליטה רוחמה רז לאחר תקופה ארוכה שיר חדש שהלחין אמריליו למילים של לאה נאור, "בשורה טובה" ("אם רק עלה של זית")[5].

לחנים לשירים בפסטיבל הזמר והפזמון עריכה

אמריליו הוא הבולט שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון, אחד המפעלים החשובים בתולדות הזמר העברי.

השירים שהלחין התחרו בפסטיבלי הזמר והפזמון בשנות השישים והשבעים[6].

אמריליו השתתף בעשרה פסטיבלים בין השנים 1961 ו-1977, יותר מכל מלחין אחר.

עם אחד עשר שירים מתחרים אמריליו הוא המלחין היחיד לו מספר דו ספרתי של שירים.

כמו כן הוא המלחין שזכה יותר מכל מלחין אחר באחד משלושת המקומות הראשונים (להבדיל מיעקב הולנדר שזכה שלוש פעמים במקום הראשון).

בסך הכל זכו חמישה משיריו באחד משלושת המקומות הראשונים: אחד במקום השלישי ("רכבת העמק" למילים של יורם טהרלב ובביצוע דורית ראובני); שלושה בשלוש שנים עוקבות במקום השני ("עץ האלון" למילים של יורם טהרלב ובביצוע של יהורם גאון, "רבי עקיבא" למילים של דליה רביקוביץ ובביצוע של רבקה זהר, "ומתוק האור בעיניים" למילים של רחל שפירא ובביצוע של ששי קשת) ופעם אחת, עם שירו האחד עשר שהתחרה בפסטיבלים, והאחרון שבהם, זכה במקום הראשון ("רקפת" למילים של תלמה אליגון ובביצוע של רוחמה רז)[7].

כמה מהשירים שהלחין ושלא זכו באחד המקומות הראשונים הפכו גם הם לקלאסיקות בזמר העברי. ביניהם "נגן לי ירדן" למילים של יעקב שרת בביצוע רבקה זהר, "ליבבתיני" למילים משיר השירים בביצוע שושנה דמארי ו"השיר על ארץ סיני" למילים של רחל שפירא בביצוע של שלמה ארצי.

לחנים ללהקות הצבאיות עריכה

אמריליו הלחין רבים משירי הלהקות הצבאיות בשנות השבעים של המאה העשרים .

בשנת 1970 החל את עבודתו עם הלהקות הצבאיות. צוות הווי נח"ל היו הראשונים להקליט את "יש פרחים". לאחר מכן עבד עם שלישיית פיקוד המרכז ועם להקת פיקוד המרכז, בשני המקרים הסולנית אותה הוא גילה וטיפח הייתה דורית ראובני. בין הקלאסיקות הבולטות של אותן הלהקות שהלחין ועיבד היו "היום היום", שהפך לשיר השנה בשנת 1972, ו"האיש מן הבקעה".

באמצע שנות השבעים עבר לצוות הווי חטיבת הצנחנים עם הסולנית שגם אותה הוא גילה וטיפח, רוחמה רז. בין הקלאסיקות שהלחין עם רוחמה כסולנית היו שיר הנושא של התוכנית משנת 1975, "בארץ אהבתי השקד פורח", "אגדת שלושה וארבעה", "ההר הירוק תמיד" ו"לכל אחד ירושלים".

שירי משוררים עריכה

במהלך עשרות שנות פעילותו, הרבה לנסות ולהביא את שירי המשוררים הכתובים בספרים לתודעת הקהל הרחב. בין המשוררים הרבים שהלחין משיריהם נמנים לאה גולדברג, דליה רביקוביץ, נורית זרחי, יעקב אורלנד, חיים גורי, יהודה עמיחי, נתן זך, רחל, זלדה, רבי יהודה הלוי, משה אבן עזרא, חיים נחמן ביאליק ונתן יונתן. באולפן הפרטי הקטן שבנה הקליט אלבום שלם משירי המשורר טוביה ריבנר, "שוב שמש ירוקה"[8]. כמו גם מחזורי שירים שלמים של גולדברג, רביקוביץ, זך ועמיחי. לדעת אמריליו, הטקסט חשוב יותר מהלחן והבחירה בו היא שתקבע את מידת שרידותו של השיר המולחן ולכן הוא הקפיד לאורך עשרות בשנים על בחירת טקסטים שרמתם הספרותית גבוהה במיוחד.

שירי ילדים עריכה

אמריליו הלחין שני שירים לפסטיבל המשוררים לילדים ב-1974: "אני אוהב לשרוק ברחוב" ו"קשת בענן".

בשנים 1975–1978 עבד כמנהל המוזיקלי של סדרת הטלוויזיה לילדים "טלפלא".

הוא כתב לחנים לשירי ילדים ובהם "מעבר לים", "פרח עציץ" (שניהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק). "איתן" (מילים: דליה רביקוביץ) ו"נוצת פלאים", מהאלבום "הענק מארץ קנק" מ-1976.

בנוסף, כתב כמה משירי אלבומה של חוה אלברשטיין "טיקיליטון" מ-1977 ואת כל שירי האלבום "שירי ערש" של יהורם גאון, מ-1981.

החל משנות התשעים שיתף אמריליו פעולה רבות עם סופרת הילדים מיריק שניר. משיתוף פעולה זה נוצרו עשרות רבות של שירים לפעוטות שחלקם יצאו בקלטת השירים לפעוטות "גם אני רוצה חיבוק" בביצוע יהודית רביץ.

בשנת 2001 הלחין ועיבד מוזיקלית את הסדרה "נימי נים" בערוץ הילדים "ערוץ הופ!".

שיתוף פעולה עם כותבים בולטים עריכה

בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים החל שיתוף פעולה פורה בין אמריליו לבין המשוררת רחל שפירא. השניים כתבו ביחד שירים לחוה אלברשטיין, ללהקות הצבאיות, לפסטיבל הזמר והפזמון ועוד. בין שיריהם המשותפים הידועים: "אגדת שלושה וארבעה", "בוקר טוב (עולם שלי)", "בעיניים עצומות", "הארץ שלי", "השיר על ארץ סיני", "ומתוק האור בעיניים", "כשאומרים לי שמש", "פרח משוגע", "ציפור בגשם", "שיר השקיעה" ועוד.

בין הכותבים הנוספים עימם שיתף אמריליו פעולה רבות לאורך השנים:

שיתוף פעולה עם מבצעים בולטים עריכה

את רוב שיריו המוכרים הלחין אמריליו לזמרות, ומקצתם לזמרים והרכבים. שלוש הזמרות שאמריליו הרבה לשתף איתן פעולה ביותר הן דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה", "יש פרחים", "לכל אחד ירושלים", "רכבת העמק", "ציפור בגשם", "הארץ שלי", "שיר מתוק"), רוחמה רז ("אגדת שלושה וארבעה", "בארץ אהבתי השקד פורח", "רקפת", "ההר הירוק תמיד", "לכל אחד ירושלים", "ערב קיץ ויונים", "למה לא") וחוה אלברשטיין ("איתן", "בעיניים עצומות", "פרח משוגע", "שלוש אהבותי", "שי", "יונתן", "שיר השקיעה").

זמרות רבות נוספות ביצעו את שירי אמריליו. בראשן, שתי כלות פרס ישראל שושנה דמארי ("ליבבתיני") ויפה ירקוני ("אני אוהב לשרוק ברחוב") וכמו כן, רבקה זהר ("נגן לי ירדן", "רבי עקיבא"), מירי אלוני ("אל תשתול שושנים"), צילה דגן ("חמדה"), אילנה רובינא ("נערי"), גלי עטרי ("סבתי מן היישוב") ועוד.

בין המבצעים של שיריו של אמריליו ניתן למנות בין היתר את יהורם גאון ("עץ האלון"), שלמה ארצי ("השיר על ארץ סיני"), ששי קשת ("ומתוק האור בעיניים"), עוזי מאירי ("בצל כפות תמר"), עוזי פוקס ("קשת בענן"), יזהר כהן ("בוקר טוב") ועוד.

בין ההרכבים שביצעו את שירי אמריליו ניתן למנות בין היתר את "אילן ואילנית" ("ישראל שלי חוגגת"), "הדודאים" ("הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר"), "הפרברים" ("ליבבתיני"), "העמרנים" ("כתונת פסים"), "שלישיית המעפיל" ("כשאומרים לי שמש") ועוד.

חיים אישיים עריכה

ב-1960, בעודו נשוי ואב לשניים, עזב עם משפחתו את הקיבוץ[4]. היה נשוי לחנה ולהם ארבעה ילדים וביניהם, המוזיקאי שחר אמריליו.

בשנותיו האחרונות היה נשוי לפזמונאית עדנה פלג. אמריליו התגורר שנים רבות ברמת השרון ובהמשך, בגבעתיים. נפטר ב-26 בספטמבר 2025, בגיל 93[9].

ארכיונו שמור במרכז למוזיקה בספרייה הלאומית.

ספרי לחניו עריכה

  • נגן לי ירדן: מנגינות למילים, עיצוב, מיכל אפרת; ציור התווים: מוני אמריליו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976
  • יש פרחים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחינוך ("הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב"), 1985
  • בארץ אהבתי, תל אביב: הוצאת אבן חושן, 2009

דיסקוגרפיה עריכה

סרטי קולנוע עריכה

פרסים והוקרה עריכה

  • בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים על פעילותו רבת השנים בזמר העברי
  • שנה מאוחר יותר זכה בפרס משרד התרבות למפעל חיים.
  • בשנת 2009 יצא ספר שיריו, "בארץ אהבתי", בהוצאת "אבן חושן". לכבוד הוצאתו נערך מופע רב משתתפים במועדון "צוותא" בתל אביב[10].
  • בעשור השני של המאה ה-21 נערכו שלושה מופעי מחווה גדולים במלאת לו שמונים וחמש שנה: אחד בתיאטרון "הקאמרי" ושניים במועדון "צוותא" בתל אביב[11].
  • אזרח כבוד של העיר גבעתיים[12].
  • בשנת 2022 נערך ערב מחווה לכבודו בפסטיבל "ימי זמר בתיאטרון חולון"[3]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מוני אמריליו]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גואל פינטו, פרסי שרת החינוך והתרבות לאהוד בנאי ומוני אמריליו, באתר הארץ, 30 במאי 2005
  2. ^ יעקב בר-און, ‏"הלחנת פזמונים בכלל לא הייתה בתוכניות שלי. חלמתי ליצור סימפוניות", באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2022
  3. ^ 1 2 יואב בירנברג, מוני אמריליו: "כשאני כותב אני לא חושב על שום דבר, בטח לא על פרסים", באתר ynet, 17 באפריל 2022
  4. ^ 1 2 בן שלו, מוני אמריליו: השקד עדיין פורח, באתר הארץ, 27 במאי 2009
  5. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg "בשורה טובה", סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ "פסטיבלי הזמר והפזמון" Moni Amarilio - מוני אמריליו - הפסטיבלים, באתר moni.yesh.net
  7. ^ הפרס הראשון לשיר "רקפת" בפסטיבל הזמר, דבר, 6 במרץ 1977
  8. ^ "שוב שמש ירוקה" Moni Amarilio - שוב שמש ירוקה - מוני אמריליו - טוביה ריבנר, באתר moni.yesh.net
  9. ^ יואב בירנברג, המלחין והמעבד מוני אמריליו הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 26 בספטמבר 2025
  10. ^ ספר שיריו של המלחין, "בארץ אהבתי" באתר הוצאת "אבן חושן בארץ אהבתי / מוני אמריליו, באתר www.evenhoshen.co.il
  11. ^ "שלושה מופעי מחווה" Moni Amarilio - מוני אמריליו - שלושה מופעי מחווה, באתר moni.yesh.net
  12. ^ גבעתיים מוקירה!, באתר מקומונט גבעתיים, ‏30 במאי 2017

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מוני_אמריליו&oldid=49720"