Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סול בלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סול בלום
לידה פקין, אילינוי, ארצות הברית
פטירה וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה קובץ:Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ניו יורק
4 במרץ 1923 – 7 במרץ 1949
(26 שנים)
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-19 (1923–1945)
מחוז הקונגרס ה-20 (1945–1949)
יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים של ארצות הברית
3 בינואר 1939 – 3 בינואר 1947
(8 שנים)
3 בינואר 1949 – 7 במרץ 1949
(חודשיים ו־3 ימים)

סוֹל בְּלוּם (באנגלית: Sol Bloom‏; 9 במרץ 1870 – 7 במרץ 1949) היה אמרגן, יזם, איש עסקים ופוליטיקאי יהודי-אמריקאי. ממייסדי האומות המאוחדות.

תולדות חייו עריכה

שנים ראשונות עריכה

בלום נולד בעיירה פקין שבאילינוי למשפחת מהגרים יהודים עניים מפולין. בהיותו ילד עברה משפחתו לסן פרנסיסקו. כנער עבד בעסקי הבידור בעיר בהפקות קטנות ובניהול דוכני ממכר כרטיסים. בהיותו בן 19 נסע לתערוכה העולמית של פריז (1889), שם התרשם במיוחד מן ה"כפר האלג'ראי" שהציג חיי רחוב אותנטיים בהשתתפות עשרות משתתפים.

התערוכה העולמית של שיקגו עריכה

כאשר התארגנה התערוכה העולמית של שיקגו (1893) ייבא את הכפר האלג'יראי והציע אותו לפרנסי התערוכה, שקיבלו לא רק את הצעתו זו אלא אף מינו את האמרגן הצעיר למנהל הבידור והמוזיקה בפארק השעשועים של התערוכה (ה"מידוויי")[1]. במסגרת זו התאים את ריקוד הבטן האוריינטלי לטעם הקהל, וקרא לו "הוּצִ'י-קוּצִ'י". הוא אף כתב את הלחן ה"אוריינטלי אותנטי" לריקוד, לחן זה שימש מאז פעמים רבות כלחן מזרחי[2] וכיוון שבלום לא רשם עליו זכויות יוצרים הוא לא זכה ליהנות מתמלוגים וממזכה[3]. הריקוד והרקדנית שנקראה "מצרים הקטנה" (Little Egypt) מוזכרים תדיר כאחת מן האטרקציות המרכזיות של התערוכה[4].

בניו יורק עריכה

לאחר תום התערוכה עבר בלום משיקגו לניו יורק, בה פתח חנות לממכר כלי נגינה ותווים וכינה את עצמו "איש המוזיקה" (Sol Bloom the Music Man). הוא היה חלוץ מכירת דפי תווים בדואר ומהראשונים שמכרו את הגרמומפונים של ויקטור טוקינג משין.

בלום הצטרף למספר אגודות סתרים בהן הבונים החופשיים ותנועת בני ברית. בשנת 1920, בגיל 50, החליט לפרוש מהעסקים ולפנות לפוליטיקה כאיש המפלגה הדמוקרטית. ב-1923 נבחר להחליף את חבר בית הנבחרים של המחוז ה-19 של מנהטן (אפר איסט סייד), סמואל מרקס, שנפטר. בלום כיהן כציר בבית הנבחרים עד מותו.

פעילות פוליטית עריכה

בלום כיהן במספר תפקידים, בראשם יושב ראש ועדת בית הנבחרים לענייני חוץ (ב-1939). הוא היה מבין הדוברים העיקריים בעד חוק השאל-החכר ודחף את חוק הרחבת הגיוס של שנת 1941 לשם המלחמה בנאצים, חוק שעבר על חודו של קול.

בשנת 1943 היה הנציג היהודי היחיד לוועידת ברמודה האנגלו-אמריקאית שנועדה לדון בגורל הפליטים היהודים.

בין אפריל ליוני 1945 השתתף בכינוס בסן פרנסיסקו שנועד לגיבוש האומות המאוחדות. בלום התעקש שהמילים הפותחות של מגילת האומות המאוחדות יהיו "אנו עמי האומות המאוחדות...", ובכך יצוין שהארגון מאגד עמים ולא ממשלות.

בינואר 1946 השתתף כנציג ארצות הברית בכינוס הראשון של האומות המאוחדות שנערך בלונדון. בעת הדיונים על תוכנית החלוקה הוא פעל להביא את נציג הפיליפינים להצביע בעד התוכנית[5].

לקריאה נוספת עריכה

  • Sol Bloom, 1948. The Autobiography of Sol Bloom (New York: Putnam's)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|סול בלום]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה, תרגם אור אלכסנדרוביץ', הוצאת בבל, תל אביב 2008 עמוד 169
  2. ^ בעברית הוא מוכר כלחן "שיר הסריסים" של נתן אלתרמן ("נעמוד בתור מלפנים ומאחור...") השיר באתר זמרשת
  3. ^ אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה, תרגם אור אלכסנדרוביץ', הוצאת בבל, תל אביב 2008 עמוד 250
  4. ^ The World's Columbian Exposition (1893) באתר PBS
  5. ^ דוד פלינקר, אחרי מטתו של סול בלום, הַבֹּקֶר, 15 באפריל 1949
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סול_בלום&oldid=288939"