Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פארק שעשועים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Mozaic-garden004.jpg
גלגל ענק בפארק שעשועים בקוֹבה שביפן

פארק שעשועים הוא מתחם המכיל מתקני שעשועים וסוגים נוספים של אטרקציות ובידור. בשונה מגינה ציבורית או גן שעשועים, פארק שעשועים הוא גדול יותר, עתיר אטרקציות, מיועד למבקרים רבים, והגישה אליו או אל מתקניו כרוכה בתשלום. קהל היעד של פארקי-שעשועים כולל פעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים, וחלק ממתקניו מוגבלים לטווח גילאים מוגדר. על אף שקיימים פארקי שעשועים זמניים או נודדים, מרבית פארקי השעשועים קבועים במקומם.

פארק נושא הוא פארק שעשועים המעוצב סביב נושא מובהק, אחד או יותר. דוגמה היא ארץ המערב הפרוע וארץ הפנטזיה בדיסנילנד.

היסטוריה עריכה

פארק הנושא הראשון באמריקה היה "חוות התות של נוט". כמו כן ראויים לציון הוליוודי וורלד, שנושאו חגים, ופארק השעשועים בקוני איילנד ארצות הברית, שנפתח ב-1902 תחת השם "מסע אל הירח" (מקור השם "לונה פארק", "ירח" בלטינית). בשנת 1955 נפתח פארק השעשועים דיסנילנד שבקליפורניה, ארצות הברית.

במאה ה-21 קיימים פארקי-נושא רבים ברחבי העולם, ובינהם "יורודיסני", "פארק אירופה" ו"אפטלינג". אף על פי שרובם המכריע של הפארקים נבנה תחת כיפת השמיים, בעשורים האחרונים הוקמו פארקי שעשועים גם במתחמים סגורים ומקורים, כדוגמת אי החלומות במוסקבה.

מתקנים עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מתקן שעשועים

סוגי המתקנים העיקריים בפארקי שעשועים:

דמי כניסה ומדיניות כניסה עריכה

עיקר ההכנסות של פארקי השעשועים נובע מדמי כניסה עבור כל מבקר.

מדיניות הכניסה מתפצלת לשני סוגים עיקריים:

תשלום כולל

הכניסה לפארק משולמת רק בעת הכניסה. לאחר הכניסה כל המתקנים ללא עלות. דוגמאות לכך ניתן לראות בלונה פארק תל אביב וסופרלנד שבראשון לציון.

היתרונות למדיניות זו:

  • המבקר משלם פעם אחת בלבד ואין צורך בהוצאת הארנק בצורה מתמדת.
  • חיסכון בעלויות למבקר.
  • תכנון יעיל יותר של רווחים לפארק בכך שהפארק יודע להעריך ברמת מאקרו חישובי רווח והפסד בפשטות.

החסרונות למדיניות זו:

  • תשלום ראשוני גבוה למבקר יכול להרתיע את המבקר.[1]
  • עומס בכניסות הראשיות בקופות הפארק.

תשלום יחידני עבור מתקן

הכניסה לפארק ללא תשלום, אך לאחר הכניסה כל מתקן משולם בעלות שונה. מדיניות זו לא נהוגה בישראל.[2]

היתרונות למדיניות זו:

  • המבקר משלם עבור מתקן שהוא רוצה ליהנות ממנו.
  • גמישות גבוהה בעלויות מתקן בצורה פרטנית.

החסרונות למדיניות זו:

  • התעייפות ותשישות שנובעת מתשלום פרטני למתקן.
  • המבקרים עלולים להוציא פחות על אוכל ומתנות.

דוגמאות לפארקי שעשועים בעולם עריכה

פארקי שעשועים בישראל עריכה

קיימות יוזמות שטרם התממשו להקים בישראל פארקים גדולים, ביניהן "פארק פלאים" ביציאה מדימונה,[3] ו"נגב-פארק"[4][5] - לונה פארק ופארק מים לצד פארק מוטורסיטי בין חצרים ובאר שבע.

במהלך השנים מספר יוזמות נוספות כשלו או לא התממשו, ביניהם "פארק אקווריה" באילת,[6] ו"דודו-לנד" בדימונה שקידם דודו טופז.[7]

משחקי מחשב בנושא פארקי שעשועים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארתור לוין, Want to Visit Theme Parks for Free?, באתר TripSavvy, ‏31 ביולי 2017
  2. ^ מאור בוכניק, להסתכל לפחד בעיניים: פארקי השעשועים הטובים בעולם, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
  3. ^ עופר פטרסבורג, יוזמה להקמת "דיסנילנד" יהודי מחוץ לדימונה, באתר ynet, 6 במרץ 2018
  4. ^ עופר פטרסבורג‏, האם פארק הדיסנילנד בדרך לישראל?"ן, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2022
  5. ^ יורודיסני ישראל? הפארק העצום שעתיד להיבנות בארץ, באתר מאקו, 15 בנובמבר 2022
  6. ^ שמעון איפרגן, רק בישראל: מה קרה לפארקים שהבטיחו לנו? , באתר מאקו, 1 באפריל 2018
  7. ^ ניר חסון, בדימונה ייסדתי את "דודו-לנד", באתר הארץ, 20 בספטמבר 2005