שגרירות ישראל בוושינגטון
פעולות נוספות
| קובץ:Embassy of Israel in Washington, D.C.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | International Drive 3514 |
| עיר | וושינגטון די. סי. |
| תאריך פתיחה | 1948 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי ארצות הברית – ישראל |
| כפופה ל | קובץ:ForeignAffairsIsrael.svg משרד החוץ |
| שגריר | יחיאל לייטר |
| שטח האמנה | ארצות הברית ארצות הברית |
| מדינה מיוצגת | ישראל ישראל |
| אתר השגרירות | |
שגרירות ישראל בוושינגטון היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של ישראל בארצות הברית והשגרירות הישראלית הגדולה ביותר בעולם. היא שוכנת בשדרות International Drive 3514 בוושינגטון די. סי. השגרירות החלה לפעול כצירות ב-14 במאי 1948, בעקבות ההכרה דה פקטו של ארצות הברית בישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות. שגריר ישראל בוושינגטון מאז ינואר 2025 הוא יחיאל לייטר.
בעלי תפקידים ומחלקות עריכה
- שגריר ישראל בארצות הברית הוא ראש הנציגות. מגיש את כתב האמנתו לנשיא ארצות הברית. בשל חשיבותם ואופיים של יחסי ישראל וארצות הברית, על השגריר בוושינגטון להיות מקובל על ראש ממשלת ישראל.[1] בהתאם, השגריר בוושינגטון הוא פעמים רבות מינוי פוליטי ואיש אמונו של ראש ממשלת ישראל ולאו דווקא דיפלומט מקצועי, הגם שרבים מאלו שמילאו את התפקיד באו מתוך שירות החוץ.
- סגן ראש הנציגות (DCM) משמש כמנהל הנציגות בפועל ואחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחויות בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ, בדרג שגריר או ציר. התפקיד נחשב לאחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בשירות החוץ הישראלי.
- המחלקה המדינית – כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין ממשלת ישראל לבין הממשל הפדרלי של ארצות הברית, ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על הסכמים מדיניים.
- מחלקת קונגרס – בראשה עומד ציר לענייני קונגרס. אמונה על פיתוח הקשרים עם שני בתי הקונגרס האמריקאי ועם המחוקקים המכהנים בו והמתמודדים בבחירות.
- מחלקת דיפלומטיה ציבורית – בראשה עומד ציר. אחראית על גיבוש ויישום אסטרטגיה לדיפלומטיה הציבורית בוושינגטון הבירה ובזירה האמריקאית בכלל. כוללת את המחלקות הבאות:
- מחלקת עיתונות, תקשורת ודיפלומטיה ציבורית – מקדמת את סדר היום הישראלי במגוון תחומים בתקשורת האמריקאית ובקרב הציבור הרחב.
- מחלקת אקדמיה – אחראית על חתימה ויישום של הסכמים בין המדינות בתחום האקדמיה, יצירת קשר בין מוסדות אקדמיים, חילופי סטודנטים ומלגות לימודים.
- מחלקת תרבות – אחראית על חתימה ויישום של הסכמי תרבות בין המדינות, חשיפת קהלים אמריקאי לתרבות ישראלית ועידוד קשרים בין מוסדות תרבות בשתי המדינות.
- מחלקת מנהלה – בראשה עומד הקונסול (המשמש גם כקצין המנהלה – קצ"מ).
- נספחות צה"ל – בשל מערכת הקשרים הביטחוניים הענפים בין המדינות והסכם הסיוע הביטחוני, נחשבת לנספחות הצבאית החשובה של ישראל בעולם. בראשות הנספחות עומד קצין בדרגת אלוף.
- נספחות משטרת ישראל
- נציגות משרד האוצר
- נציגות משרד הכלכלה
הבית הישראלי עריכה
בנוסף לעבודתה השוטפת, מפעילה שגרירות ישראל בוושינגטון את "הבית הישראלי", שמטרתו טיפוח הקשר בין הקהילה הישראלית הגדולה המתגוררת באזור לבין ישראל. במסגרת הבית הישראלי מתקיימות פעילויות תרבות שונות, פעילויות לילדים וכן נחגגים החגים ומתקיימים טקסים בשיתוף השגרירות והקהילה. כמו כן, מספק הבית הישראלי שירותי ייעוץ והכוונה לישראלים אשר קיבלו את ההחלטה לחזור לישראל, ומלווה את התושב החוזר בכל השלבים עד לחזרתו הביתה.
היסטוריה עריכה
עם קום המדינה התמקמה השגרירות במשרדי הסוכנות היהודית ברחוב מסצ'וסטס 1210.[2]
בספטמבר 1951 עברה השגרירות לבניין חדש, ומספר עובדיה עמד על 55.[3]
בדצמבר 1980 עברה השגרירות למשכנה הנוכחי.[4]
ב-21 בנובמבר 1985 המרגל ג'ונתן פולארד ואשתו אן נמלטו מסוכני ה-FBI אל השגרירות. מפעילו של פולארד רפי איתן הורה לא לתת לפולארד מקלט בשגרירות,[5] ומיד עם יציאתם מהשגרירות הם נעצרו.
הפיגוע במוזיאון היהודי (2025) עריכה
ב-21 במאי 2025, בלילה, נורו למוות שני דיפלומטים עובדי שגרירות ישראל, ירון לישינסקי מהמחלקה הפוליטית של השגרירות, ושרה מילגרם מהמחלקה לתקשורת ציבורית, בעת שיצאו מאירוע דיפלומטי במוזיאון היהודי של הבירה. החשוד, אליאס רודריגז בן ה-31 משיקגו, נעצר במקום.[6][7]
תפקיד השגריר בוושינגטון עריכה
בשל חשיבותם האסטרטגית של יחסי ארצות הברית – ישראל לביטחונה של ישראל, תפקיד שגריר ישראל לארצות הברית נחשב לבכיר במיוחד. השגרירים אבא אבן וגלעד ארדן שימשו במקביל כשגרירים לאו"ם.
ראשי הנציגות לדורותיהם עריכה
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
_(cropped).jpg){kind=link}
נספחי צה"ל בארצות הברית עריכה
בשגרירות נמצא נספח צבאי. משנות ה-70 של המאה ה-20 מתמנה תמיד לתפקיד קצין בדרגת אלוף. הנספחות כוללת מלבד הנספח עצמו עוד מספר נספחים המתמקצעים בתחומים שונים (אוויר, יבשה, ים, ומודיעין). נספחים אלה הם קצינים בדרגת אלוף-משנה.
עד עמוס ירון ב־1986 היה הנספח בארצות הברית ממונה גם כנספח צבאי לקנדה.
נספח צה"ל בארצות הברית הוא האלוף היחיד בצה"ל שאיננו חבר פורום מטכ"ל[דרוש מקור]. עובדה זו שיחקה תפקיד בבחירתו של מרדכי גור לרמטכ"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים: בעת המלחמה כיהן גור כנספח צה"ל בארצות הברית, על כן לא דבק בו רבב ציבורי והוא מונה לתפקיד הרמטכ"ל (לאחר כהונה קצרה כמפקד פיקוד הצפון).
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סגן-אלוף אפרים בן ארצי | דצמבר 1948 – מרץ 1950 | לימים ראש אג"א |
| רב-סרן עמנואל אבידר[9] | מרץ–מאי 1950 | ממלא מקום |
| אל"ם חיים הרצוג | 1950–1954 | לימים ראש אמ"ן, שגריר ישראל באו"ם ונשיא המדינה |
| אל"ם כתריאל שלמון | 1954–1957 | |
| אל"ם אהרן יריב | 1957–1960 | לימים ראש אגף המודיעין ושר בממשלות ישראל |
| אל"ם יהודה פריהר | 1960–1963 | |
| אל"ם רם רון | 1963–1966 | |
| אלוף יוסף גבע | 1966–1968 | הנספח במלחמת ששת הימים |
| תא"ל דוד כרמון | 1968–1969 | נפטר במהלך כהונתו |
| אלוף אלי זעירא | 1970–1972 | לימים ראש אגף המודיעין |
| אלוף מרדכי גור | 1972–1973 | הנספח במלחמת יום הכיפורים; לימים הרמטכ"ל ה-10 ושר בממשלות ישראל |
| אלוף אברהם אדן | 1974–1977 | |
| אלוף שלמה ענבר | 1977–1980 | |
| אלוף מנחם מרון | 1980–1983 | |
| אלוף אורי שמחוני | 1983–1986 | |
| אלוף עמוס ירון | 1 באוגוסט 1986–יוני 1989 | מונה כנספח לארצות הברית וקנדה, אך קנדה סירבה לקבלו עקב טבח סברה ושתילה |
| אלוף אברהם בן-שושן | 1989–1991 | מפקד חיל הים |
| אלוף עוזי לבצור | 1991–1992 | הנספח בעת מלחמת המפרץ |
| אלוף גיורא רום | 1992–1995 | |
| אלוף יורם יאיר | 1995–1997 | |
| אלוף זאב ליבנה | 1997–2001 | |
| אלוף משה עברי-סוקניק | 2001–2004 | |
| אלוף עמוס ידלין | 2004–2005 | לימים ראש אגף המודיעין |
| אלוף דן הראל | 2005–2007 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אלוף בני גנץ | 2007–2009 | לימים הרמטכ"ל ה-20, יושב ראש הכנסת ושר בממשלות ישראל |
| אלוף גדי שמני | 2009–2012 | |
| אלוף יעקב אייש | 2012–2016 | |
| אלוף מיקי אדלשטיין | ספטמבר 2016 – 3 בספטמבר 2019 | |
| אלוף יהודה פוקס | 3 בספטמבר 2019–28 ביולי 2021 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| אלוף הדי זילברמן | 28 ביולי 2021[10] – דצמבר 2025 | לימים ראש אגף התכנון |
| תא"ל אסף ורדי | דצמבר 2025– | ממלא מקום |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שגרירות ישראל בוושינגטון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D שגרירות ישראל בוושינגטון], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg שגרירות ישראל בוושינגטון, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png שגרירות ישראל בוושינגטון, באתר פינטרסט
- קובץ:National Library IL logo.svg ישראל, שגרירות (ארצות הברית), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ מבקר המדינה, נציגות ישראל בארצות הברית, דו"ח שנתי 50ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998
- ^ ד"ר א. פוירשטיין, כך חיה שגרירות ישראל בוושינגטון, יום יום, 6 ביולי 1949
- ^ בנין חדש לשגרירות ישראל בוושינגטון, מעריב, 18 בספטמבר 1951
- ^ רפאל מן, שגרירות ישראל בוושינגטון עברה למשכנה החדש, מעריב, 16 בדצמבר 1980
- ^ עובדה: בלי נקיפות מצפון, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2014
- ^ הרצח בארה"ב: 2 עובדי השגרירות נפגעו, היורה שחבש כאפייה נתפס, באתר עכשיו 14, 22 במאי 2025
- ^ בני הזוג ירון ושרה נרצחו בפיגוע בוושינגטון: "היו בשיא חייהם, אנחנו שבורי לב", באתר ynet, 22 במאי 2025
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של מיכאל הרצוג ברשת החברתית X (טוויטר), 24 בינואר 2025
- ^ עוד משרה פנויה, מעריב, 13 במרץ 1950
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אלוף הדי זילברמן נכנס לתפקידו כנספח ההגנה בארצות הברית, באתר צה"ל, 29 ביולי 2021
| נציגויות דיפלומטיות של ישראל ישראל | ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | קובץ:ForeignAffairsIsrael.svg |
| אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
| מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||