ניקוי קומפלקס חיסוני
פעולות נוספות
ניקוי קומפלקס חיסוני הוא תהליך פיזיולוגי שבו הגוף מזהה ומסיר קומפלקס חיסוני (אנ'), תאים אפופטוטיים ופתוגנים ממחזור הדם והרקמות, ובכך שומר על הומאוסטזיס חיסוני.
קומפלקס חיסוני הוא אשכול של נוגדנים הקשורים לאנטיגן (לעיתים עם קשירת משלים), שיכול להישאר מסיס או להצטבר. ניקוי קומפלקס חיסוני מהווה חלק חיוני ממערכת החיסון, כדי למנוע הצטברות קומפלקסים הגורמת לדלקת ונזק לרקמות.[1]
מנגנון עריכה
ניקוי קומפלקס חיסוני מתבצע בעיקר על ידי מערכת הפגוציטים החד-גרעיניים (Mononuclear phagocyte system) (MPS) בכבד (תאי קופפר (אנ')) בעיקר לקומפלקסים גדולים, ובטחול בעיקר לקומפלקסים קטנים. לאחר הגעת תאי הדם האדומים לסינוסואידים של הכבד(אנ') והטחול(אנ'), מתבצע תהליך של העברת הקומפלקס (Transfer) לפגוציטים המקומיים. האנזים פקטור-1 ((אנ')Factor I) מפרק את ה-(אנ')C3b שבקומפלקס לצורתו הלא-פעילה ((אנ')iC3b), ובכך גורם לניתוק הקומפלקס מקולטן ה-CR1(אנ') שעל גבי תא הדם האדום. תהליך זה מאפשר למקרופאגים (כגון תאי קופפר) לבלוע את הקומפלקס מבלי לפגוע בתא הדם האדום, שחוזר למחזור הדם להמשך תפקודו.[2][3]
המנגנון כולל שני מרכיבים עיקריים:
- מערכת המשלים - קומפלקסים חיסוניים מופעלים על ידי המסלול הקלאסי של המשלים, מה שמוביל להצטברות C3b על הקומלפקס (אופסוניזציה). C3b מאפשר קשירה לקולטן CR1 (CD35) על תאי דם אדומים (בבני אדם ובפרימטים). תאי הדם האדומים משמשים כאמצעי שינוע שמסיע את הקומפלקסים לפגוציטים בכבד ובטחול, שם הם מוסרים באמצעות קולטני FcγR.[4]
- קולטני Fcγ(אנ') - פגוציטים (מונוציטים, מקרופאגים) משתמשים בקולטני FcγR (בעיקר FcγRI, FcγRII ו-FcγRIII) כדי להפנים קומפלקסים חיסוניים. קלסטרינג של הקומפלקסים מפעיל מסלולי ITAM, מה שמוביל לפגוציטוזה, פירוק והסרה.[5]
קומפלקסים גדולים נסלקים ישירות על ידי פגוציטוזה, בעוד קומפלקסים קטנים ומסיסים נסלקים בעיקר דרך מסלול המשלים המתווך על ידי תאי דם אדומים.
הניקוי מונע הצטברות קומפלקסים חיסוניים ברקמות, מה שיכול לגרום לתגובת רגישות יתר מסוג III (דלקת חיסונית). אף על פי שהמונח מתמקד בפינוי תצמידים מולקולריים (קומפלקסים), המנגנון הפיזיולוגי משמש גם לסילוק תאים אפופטוטיים (תאים בשלבי מוות מתוכנן) ופתוגנים שעברו אופסוניזציה. המשותף לשלושתם הוא הצורך בזיהוי מהיר ופינוי שאינו מעורר דלקת. כשל בסילוק תאים אפופטוטיים, בדומה לכשל בניקוי קומפלקסים, חושף אנטיגנים עצמיים למערכת החיסון ומהווה גורם מרכזי בהתפתחות מחלות אוטואימוניות.
הפרעות בתהליך והשלכות רפואיות עריכה
ליקוי בניקוי קומפלקס חיסוני קשור למחלות אוטואימוניות, במיוחד זאבת אדמנתית מערכתית (SLE). במחלה זו נצפים ירידה במספר או בתפקוד קולטני CR1 על תאי דם אדומים, ליקוי בפעילות FcγR והיפו-קומפלמנטמיה (ירידה ברמות משלים). כתוצאה מכך, קומפלקסים חיסוניים מצטברים ברקמות (כגון כליות – גלומרולונפריטיס, עור ומפרקים) וגורמים לדלקת כרונית.[6][3]
ליקויים דומים נצפו גם בדלקת מפרקים שגרונית ובמחלות אוטואימוניות נוספות, שבהן פגיעה בפעילות FcγR על מונוציטים ומקרופאגים תורמת להצטברות קומפלקסים ודלקת מתמשכת.[5]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ immune complex clearance Gene Ontology Term (GO:0002434), www.informatics.jax.org
- ^ The Molecular Mechanisms of Complement Receptor 1—It’s All in the Family, Biomolecules
- ^ 1 2 Abnormalities in Immune Complex Clearance and Fcγ Receptor Function, Musculoskeletal Key
- ^ Concerted clearance of immune complexes bound to the human erythrocyte complement receptor, PubMed
- ^ 1 2 Immune complex clearance by monocytes and macrophages in systemic lupus erythematosus, Autoimmun Rev
- ^ Immune complex clearance by complement receptor type 1 in SLE, Autoimmun Rev
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.