Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נורית הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
נורית הירש
קובץ:Nurit Hirsh.jpg
לידה 13 באוגוסט 1942 (גיל: 84)
ל' באב ה'תש"ב
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1959
עיסוק מוזיקאית, מלחינה, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית
סוגה זמר עברי
כלי נגינה פסנתר
בן זוג משה לינדן
פרופיל ב-IMDb

נורית הירש (נולדה ב-13 באוגוסט 1942, ל' באב ה'תש"ב) היא מוזיקאית, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית ומלחינה ישראלית. כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ה'תשע"ו. הלחינה למעלה מ-1,600 שירים.

ביוגרפיה עריכה

קובץ:Gaon Jordana Nurit.jpg
יהורם גאון, נורית הירש וירדנה ארזי בעת הקלטת הדואט "אדם אחר", 1988
קובץ:Nurit.JPG
נורית הירש ושרה'לה שרון

נורית הירש נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים שעלו לישראל ממזרח אירופה. אביה הלל היה זמר אופרה בווינה ובישראל פתח בית מסחר לעטים נובעים. אמה לאה לבית זילברשץ הייתה עורכת דין[1]. המשפחה התגוררה בין היתר בבית יודוביץ בשדרות בן-גוריון (דאז שדרות קק"ל)[2]. כשהייתה נורית בת שבע נפגשו הוריה עם המנצח שלמה קפלן שהיה המורה לזמרה בבית ספרה. קפלן אמר להוריה שהילדה צריכה לנגן, אלא שבדירת המשפחה לא היה פסנתר, והיא ניגנה בפסנתר השכנים[2]. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בעירוני א' בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון "החמאם" ביפו, בתיאטרון "הבימה" ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה זמרים של האופרה הישראלית ואת רביעיית מועדון התיאטרון.

את שירותה הצבאי עשתה בלהקת גייסות השריון, וב-1962 השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה "זמר לשריון". לאחר שחרורה מצה"ל החלה בהלחנת שירים.

הירש היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין במגמה לפסנתר, שם למדה נגינה בפסנתר אצל אלכסנדר בוך, הלחנה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון ויצחק סדאי, ניצוח אצל לסלו רוט ותזמור אצל נעם שריף. בנוסף, ניגנה בכיתתו של עדן פרטוש מוזיקה קאמרית, ולמדה גם לנגן בקלרינט אצל יעקב ברנע. לאחר מכן יצאה ללימודים בארצות הברית, שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית.

יצירתה עריכה

שירה הראשון שהתפרסם היה "פרח הלילך", שהלחינה ב-1965 למילותיו של אורי אסף. השיר הוקלט לראשונה על ידי שלישיית שריד. השיר התפרסם לאחר מכן בביצוע חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-1967. שירה המצליח השני היה "כחולה כחלום", שבשנת 1965 ביצעה שלישיית גשר הירקון בתוכניתה השנייה.

בין כותבי המילים עמם הרבתה לשתף פעולה נמנה אהוד מנור. היא הלחינה את שיריו "הבתים שנגמרו ליד הים", "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך", ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים. גם עם יורם טהרלב יצרה להיטים רבים, כגון "מלאך מסולם יעקב" (צוות הווי נח"ל), "בפרדס ליד השוקת" (יהורם גאון), "אתה לי ארץ" (ירדנה ארזי) ו"חשמל בכפות ידיך" (רותי נבון). הזמרת אילנית הרבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם "אל הדרך", "אהבתה של תרזה דימון", "כבר אחרי חצות", "ושוב אתכם" ו"נחמה".

הירש הגיעה להישגים בין-לאומיים כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון. באירוויזיון 1973, כאשר ישראל השתתפה לראשונה בתחרות, היא יוצגה בשיר "אי שם" שהלחינה הירש למילותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי, כשהירש עצמה מנצחת על התזמורת שליוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם השנייה (הראשונה ניצחה על השיר של שוודיה באותה שנה) שאישה ניצחה על תזמורת האירוויזיון. שיא הצלחתה היה בשיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן למילותיו של אהוד מנור, שייצג את ישראל באירוויזיון 1978, וזכה במקום הראשון. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ללהיט עולמי. שיר נוסף פרי עטה הוכתר באותה שנה במקום הראשון בפסטיבל הילדים שנערך בפורטוגל, כשהוא הושר על ידי מרינה פיינגולד, ונקרא "פאפא פופאי".

הירש פעלה גם בתחום הזמר היהודי-מסורתי. לחנה ל"עושה שלום במרומיו" נכתב לפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שנערך ב-1969, ובבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן תפילה.

הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר סרטי קולנוע ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו "בלדה לשוטר", שיר הנושא של הסרט "השוטר אזולאי" של אפרים קישון, שבוצע על ידי אושיק לוי, ו"תני לי יד", שיר הנושא של הסרט "מאחורי הסורגים" בביצועו של בועז שרעבי. ב-1978 כתבה את המוזיקה לסרטו של קישון "השועל בלול התרנגולות", וב-1979 את המוזיקה לסרט "אל תשאלי אם אני אוהב". הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר "סאלח שבתי", אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון "הבימה". אחד השירים במחזמר, "אח יא ראב", הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, זאב רווח. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה - בהם לסדרה "קרובים קרובים". ב-1973 כתבה את המוזיקה לסרט "חכם גמליאל", ממנו התפרסם השיר "דינה" בביצועה של מירי אלוני.

היא תרמה להיטים גם ללהקות הצבאיות ובהם, "לצפון באהבה", "לאחד החיילים", "רק בישראל", "אל הנחל" ו"בוא בשלום".

הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם לפסטיבל שירי ילדים ולפסטיגל. עם הנודעים שבהם נמנים "ברבאבא" ו"אני ג'ינג'י" בביצוע ציפי שביט, "הדרך אל הכפר" ו"חלקת אלוהים" בביצוע רבקה זהר, ו"המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן (על שמו נקרא אלבום אוסף משירי הילדים שלה וכן ספר מנגן משיריה). חוה אלברשטיין ביצעה חלק משירי הילדים של הירש, ובייחוד נודעו שיריה "מקהלה עליזה" למילותיה של לאה נאור, ו"עץ הכוכבים" היידי במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק" ו"דלת הקסמים". בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם "דיג דיג דוג". הקלטת זכתה להצלחה גדולה, נמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה. ב-2016 הוקדש מופע הילדים "מותק של פסטיבל" לשירי הילדים שלה, ובשנת 2021 אחרי שנים שלא כתבה שירים חדשים לילדים כתבה במיוחד לפסטיבל "השיר הבא" לצעירים בניהולו האמנותי של אלי ניסמן, יחד עם הפזמונאית לאה לופנפלד, את השיר "די בדאי" שזכה בפרס הגדול בפסטיבל.

נורית הירש מרבה להופיע כזמרת עם שיריה במקומות שונים, שרה עם הקהל, ומלווה את האירועים בנגינה בפסנתר.

ב-2014 הלחינה שיר לפסוקי שירת דבורה עבור טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, שהיה בסימן "זמן נשים". השיר בוצע על ידי אסתר רדא ותזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה. בשיר השתתפו גם נגני חיל החינוך והנוער, מקהלת זמר לך מהרצליה, מקהלת שירן מרמת השרון, ומקהלת רון מחולון.

ב-2016 זכתה בפרס ישראל עבור תרומתה לזמר העברי ולאומנות עממית[3].

להירש התקיימו מספר מופעי הצדעה, בהם בפסטיבל עין גב בשנת 2017, ומופע מחווה ליום הולדתה ה-80 בתיאטרון ירושלים[4].

חיים אישיים עריכה

הירש הייתה נשואה לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העיתונאי שלום רוזנפלד, ולזוג נולדו שני ילדים - הבת רותי היא זמרת אופרה והבן דני הוא נגן ומורה לג'אז. בן זוגה הנוכחי של הירש הוא משה לינדן. השניים מתגוררים בתל אביב.

לנורית היה אח, יואל הירש (1946–2025), שהיה חבר קיבוץ אפיקים.[5]

הירש היא בת דודתה של השחקנית אורלי זילברשץ.

ספרים עריכה

  • עם אהוד מנור, 50 להיטים, ספריית מעריב, 1969.
  • רק בינתיים, משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד, 1990.
  • ללכת שבי אחרייך, ידיעות וספרי חמד, 1999.
  • מקהלה עליזה, מיטב שירי הילדים, משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2007.

אלבומים עריכה

  • זמר שכזה - השירים היפים של נורית הירש - 1982
  • נורית הירש - 1992
  • נורית הירש - בעקבותייך - 1997
  • אילנית ונורית הירש - הנה ימים באים - 2003
  • נורית הירש - המיטב - 2006
  • נורית הירש - מקהלה עליזה - 2007

פרסים עריכה

נורית הירש זכתה במספר פרסים, ביניהם:

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב בר-און, ‏נורית הירש מספרת על 20 התחנות החשובות בחייה, באתר מעריב השבוע, 16 באפריל 2014
  2. ^ 1 2 דני רכט, בית יודוביץ (דירת הירש), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  3. ^ חדשות nana10, נורית הירש ודורון אלמוג קיבלו את פרס ישראל, באתר nana10‏, 12 במאי 2016
  4. ^ חוגגים 80 לנורית הירש כלת פרס ישראל בזמר העברי, באתר תיאטרון ירושלים
  5. ^ דף הנצחה ליואל הירש, באתר קיבוץ אפיקים
  6. ^ מאיה כהן, מפעל חיים של אמ"י, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2016
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=נורית_הירש&oldid=19083"