Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רביעיית מועדון התיאטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
רביעיית מועדון התיאטרון
רביעיית מועדון התיאטרון
רביעיית מועדון התיאטרון
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1957–1963
1974 – 1976
1982
פרופיל ב-IMDb
חברים
שמעון בר
גדעון זינגר
יעקב בן-סירא
ראובן שפר
חברים לשעבר
עזריאל אשרוב (1976)
חנן גולדבלט (1963)
קובץ:Meitar Collection (997009932844505171.jpg
רביעיית מועדון התיאטרון עם שרגא פרידמן

רביעיית מועדון התיאטרון הייתה רביעיית בידור, זמר וסאטירה קלה שפעלה בישראל בשנות החמישים והשישים. חברי הרביעייה היו שמעון בר, גדעון זינגר, יעקב בן-סירא וראובן שפר. במהלך שנות פעילותה, נערכו חילופים זמניים בהרכב הרביעייה: השחקן חנן גולדבלט החליף את שמעון בר בתוכנית "רק בכוח" (תוכנית מס' 6) ועזריאל אשרוב החליף את ראובן שפר.

היסטוריה עריכה

יוסף מילוא ויצחק קדישזון שהיו מנהלי התיאטרון הקאמרי, הקימו ב-1957 תיאטרון סאטירי עכשווי, מועדון התיאטרון. כחלק מפרויקט זה הוקמה רביעיית מועדון התיאטרון, שמנתה ארבעה משחקני הקאמרי הצעירים, והיוותה את המופע המרכזי של המועדון[1]. בדינמיקה שבין חברי הלהקה תפס כל אחד מהשחקנים תפקיד אופי קבוע: בן סירא - הלץ, שמעון בר - הרציני, גדעון זינגר הוסיף גוון של אירוניה דקה וראובן שפר נתפס כ"מצליף" שאינו מהסס לפתוח את פיו ולבקר כל מה שניתן לביקורת. הרביעייה זכתה לפופולריות רבה. הם שילבו משחק, תנועה, סאטירה ושירה. הבמאים היו שמואל בונים ושרגא פרידמן, כותבי הטקסטים והמתרגמים היו דן אלמגור, חיים חפר, אפרים קישון נתן אלתרמן ועוד[2]. על הניהול המוזיקלי הופקדו יוחנן זראי, יצחק גרציאני, אדוארד אולארצ'יק ופרנק פלג. שירי תוכניותיה הראשונות, שהתחבבו על קהל הצופים והמאזינים הופקו כתקליט בחברת "ישראפון" בליווי קטעי מעבר מפי שרגא פרידמן.

הרביעייה נאסרה להופעה בפני חיילים בגלל ששיריה נחשבו לבלתי חינוכיים. ב-22 ביוני 1960 בעת שהרביעייה הופיעה בפני חיילים בקולנוע תל אביב ושרה את השיר "תן תרומה" שהייתה סאטירה על השנור הישראלי[3], התפרץ קצין חינוך ראשי, אהרן זאב, להופעה, דרש מהרביעייה לרדת מהבמה[4] וכינה את חברי הרביעייה "אדיוטים". לאחר מספר שבועות התנצל ראש אכ"א, אהרון דורון, בפני חברי הרביעייה[5].

ב-1963, לקחו אותם תחת חסותם הפזמונאי והמפיק חיים חפר ודן בן אמוץ, על מנת שיופיעו במועדון החמאם ביפו. שם הופיעה הרביעייה במערכונים קברטיים ובשירים צרפתים מתורגמים בהשראת ההרכב הצרפתי "פררה ז'אק" במסגרת התוכנית "פצצת הזמן" (תוכנית מס' 5), ששיריה הוקלטו לתקליט אריך נגן. חיים חפר גם כתב רבים משירי הרביעייה, בהם "זאת מרחוב פנורמה", "כבוד עצמי", "אין כמו יפו בלילות" וכן את השיר "איך הפשפש עלה למעלה" (חפר הכחיש שהשיר נכתב על שמעון פרס, אך גם לא התנגד שייחסו לו זאת[6]). להיט נוסף של הלהקה היה "גוי של שבת", הידוע בזכות השורה "מחפצה מנמצה" (מעכאַפּט זיי מענעמט זיי).

בשנות השבעים, לקח המפיק יעקב אגמון את הרביעייה תחת חסותו והעלה עימה את המחזמר "הרביעייה בכתונת הפסים".

הלהקה לא התפרקה רשמית מעולם, וחזרה להופיע בהרכבים שונים.

שמעון בר נפטר בשנת 1983, ראובן שפר – בשנת 2011, גדעון זינגר – בשנת 2015 ויעקב בן-סירא – בשנת 2016.

בשנת 2020 התקיים מופע הצדעה לרביעיית מועדון התיאטרון במרכז ענב, בהפקת פרויקט הנצחת אמנים "בבית זה" של עיריית תל אביב-יפו.[7]

בשנת 2025 קם הרכב חדש שכלל את דור אלמקייס, מוני מושונוב, שלמה בראבא ועידו מוסרי.

מתוכניות הרביעייה עריכה

קובץ:Begal.jpg
תכניית "בגל קצר"
  • "ברית ישראל צרפת" (1957)
  • "תולדות הזמר העברי"
  • "דתיאדה" (1958)
  • "התיירים באים"
  • "ים הוא גם כן לחם"
  • "מבחר תוכניות"
  • "בגל קצר" – בימוי: שרגא פרידמן (הצגת בכורה: אפריל 1959)
  • "בלגן בא לגן" (הצגת בכורה: מרץ 1960)
  • "סיפורי המקרא" – בימוי: שרגא פרידמן (הצגת בכורה: אוגוסט 1960)
  • "חכמי חלם" – בימוי: שרגא פרידמן (1961)
  • "הגמל המעופף" – בימוי: אברהם ניניו (הוצג ביריד המזרח. בכורה: יוני 1962)
  • "פצצת הזמן" – בימוי: שמואל בונים (הצגת בכורה: 1 בינואר 1963)
  • "רק בכוח"- בימוי: שמואל בונים (בתוכנית זו החליף חנן גולדבלט את שמעון בר הצגת בכורה: 1 באוקטובר 1963)
  • "הרביעייה חוזרת" – בימוי: יוסף מילוא (בכורה: אוגוסט 1974)
  • "הרביעייה בכתונת הפסים" (על פי יוסף וכתונת הפסים המשגעת) בימוי: יוסף מילוא (בכורה: ספטמבר 1975)
  • "אנשים חשובים מאוד" (בתוכנית זו עזריאל אשרוב החליף את ראובן שפר) בימוי: עדנה שביט (הצגת בכורה: יולי 1976)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רביעיית מועדון התיאטרון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מועדון התיאטרון ייפתח בתל־אביב, הארץ, 1 במרץ 1957
  2. ^ בועז עברון, תכניתה החדשה של להקת מועדון התיאטרון, הארץ, 28 באוקטובר 1960
  3. ^ אורה ארדון, יש הומור בישראל, למרחב, 22 במרץ 1968
  4. ^ ביקורת חמורה על תכניות להקות המופיעות בפני הצבא, הצופה, 24 ביוני 1960
  5. ^ ראש אכ"א מתנצל, הארץ, 11 ביולי 1960
  6. ^ אבנר אברהמי, יש שורות שהייתי מוחק, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  7. ^ מופע הצדעה לרביעיית מועדון התיאטרון
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רביעיית_מועדון_התיאטרון&oldid=71570"