Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

משפט קסטנר (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
משפט קסטנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
סוגה דרמה, פשע
כותבים מוטי לרנר
בימוי אורי ברבש
פרסים פרס אופיר לסדרת הדרמה הטובה ביותר לשנת 1994
ארץ מקור ישראל
שפות עברית
מקום התרחשות בית המשפט המחוזי בירושלים
תקופת התרחשות שנות ה-50 של המאה ה-20
מספר עונות 1
מספר פרקים 3
הפקה
מפיקים בפועל יוסי בסון
עורכים רחל יגיל
אורך פרק 3 שעות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית 7 בנובמבר 1994 – 9 בנובמבר 1994
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

משפט קסטנר היא מיני-סדרה ישראלית בבימוי של אורי ברבש ששודרה בערוץ 1 החל מ-7 בנובמבר 1994 ועד לסיומה ב-9 בנובמבר 1994 וכללה 3 פרקים. הסדרה זכתה בפרס אופיר לסדרת הדרמה הטובה ביותר לשנת 1994.[1]

עלילה עריכה

העלילה מתרחשת בשנות החמישים, ומתמקדת בסיפור חייו הטראגי של ישראל קסטנר.[2] קסטנר, מנהיג יהודי שפעל בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, מתואר כדמות כריזמטית, שאפתנית ובעלת תושייה, אשר ניהל משא ומתן עם הנאצים במטרה להציל יהודים.[2] פרשת קסטנר יצרה קרע עמוק בחברה הישראלית והובילה לנפילת ממשלה, ובשיאה התחולל רצח פוליטי.[2]

שחקנים עריכה

שחקנ/ית דמות
ששון גבאי ישראל קסטנר
יונה אליאן האנזי ברנד
יצחק חזקיה יואל ברנד
טטיאנה קנליס אולייר בודיו
אביגיל אריאלי רות תמיר
אוהד שחר משפטן שמואל תמיר
יורם חטב משפטן מרינסקי
אילן דר השופט בנימין הלוי
יוסף כרמון פרקליט חיים כהן
אלכס פלג יוסף הירש
רות גלר קטרינה סזנס
שלמה תרשיש יואל פלגי
שמואל וולף יוסף רוזנר
יוסי קאנץ תובע אמנון טל
יעקב אלפרין מלכיאל גרינוולד
אריאל פורמן זאב אקשטיין
נילי המאירי קריינית חדשות
רם עברון קריין חדשות
אנטול קונסטנטין רבי פרוידגר
שמואל אייזר דוד הרמן
מיכל קורמן סוזי
עידית בן אליהו מזנונאית
יצחק בן ארי שמש
משה גנון שוטר
ג'נה סדקילוב מזכירה
קמי גם עיתונאי

קטע שירד בעריכה וסצנה לא התרחשה במציאות עריכה

  • בערב שידור הסדרה הגישה משפחתה של חנה סנש עתירה לבג״ץ בדרישה להסיר קטע מהפרק השני, שבו נטען מפי קסטנר כי סנש נשברה במהלך חקירתה בידי הגסטפו ההונגרי. קטע זה אשר לבסוף לא שודר התבסס על הספר השטן והנפש מאת יואל והאנזי ברנד (1994).[1]
  • חוקר ועורך הדין שמואל תמיר, שהיה פרקליטו של העיתונאי מלכיאל גרינוולד, מנהל חקירה נגד קתרינה סנש, אמה של הצנחנית חנה סנש, שלא שבה ממסעה.[3] החקירה מתוחה ומתלהטת, ולפתע מתערב ישראל קסטנר, חבר ועד ההצלה בבודפשט בתקופת השואה, נגדו נכתב במשפט בעקבות כתבה של גרינוולד כי סייע בהכשרת הקרקע לרצח יהודי הונגריה.[3]
  • קסטנר אינו מסוגל להישאר בשקט: קתרינה סנש טוענת כי ניסתה יותר מפעם אחת להגיע למשרדו בבודפשט כדי לנסות להיעזר בקשריו במטרה להעביר לבתה שבכלא בגדים נקיים ומזון, אך לא הצליחה לפגוש אותו, ובסופו של דבר הוצאה בתה להורג בירייה.[3] "קתרינה, איך את מעזה לבוא אליי בטענות?", מתפרץ קסטנר כלפיה.[3]
  • "מי בכלל ביקש מהבת שלך להגיע לבודפשט? מה היא חשבה לעשות שם? בשל הפזיזות שלה והיהירות של מי ששלח אותה, היא חצתה את הגבול כמו טירונית ונלכדה בתוך חמש דקות בלבד.[3] ואני אגיד לך מי חשף למשטרה ההונגרית כי פלגי וגולדשטיין יואל פלגי ופרץ גולדשטיין, הצנחנים שהגיעו להונגריה עם חנה סנש עומדים להגיע אליי.[3] היא! הבת שלך.[3] חנה סנש הגיבורה! היא נשברה בחקירה וגילתה את כל המידע.[3] אני יכול רק לדמיין את העינויים שהיא עברה. אף אחד לא היה מסוגל להתמודד עם עינויים כאלה.[3] אך לא בגללי נעצרו פלגי וגולדשטיין, אלא בגללה!" "לא נכון", משיבה קתרינה סנש.[3]
  • סצנה זו אינה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות: היא נכתבה והוצגה בסדרה. לרנר, כותב הסדרה, בחר לשלב את הסצנה הבדיונית במסגרת היצירה, השייכת לז׳אנר הדוקו־דרמה, שבו היוצרים משלבים חומרים ודמויות מן המציאות כדי לבנות עלילה שיכלה להתרחש, אך יכלה גם שלא להתרחש כלל.[3]

קישורים פנימיים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 משפט קסטנר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  2. ^ 1 2 3 משפט קסטנר (1994), באתר אידיבי
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מאיה פולק, ‏בין דמיון למציאות: הפולמוס שעוררה הסדרה "משפט קסטנר", בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=משפט_קסטנר_(סדרת_טלוויזיה)&oldid=994594"