Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מרתה ארחריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מרתה ארחריץ'
ארחריץ' בשנת 2015
ארחריץ' בשנת 2015
פרופיל ב-IMDb

מרתה ארחריץ' (Martha Argerich; נולדה ב־5 ביוני 1941) היא פסנתרנית יהודיה ארגנטינאית־שווייצרית. נחשבת לאחת מווירטואוזיות הפסנתר הגדולות של זמננו.[1]

קורות חיים עריכה

קובץ:Martha Argerich NYWTS.jpg
ארחריץ' בשנת 1962, בגיל 21

ארחריץ' נולדה בבואנוס איירס. משפחת אביה היא ממוצא קטלאני. הורי אימה היו יהודים שהיגרו מהאימפריה הרוסית להתיישבות היהודית באנטרה ריוס. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל שלוש. בגיל חמש עברה אל המורה וינצ'נצו סקאראמוצה(אנ'), ששם דגש על הליריות והרגש בנגינתה. בקונצרט הראשון שלה הופיעה בגיל שמונה, בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 20 של מוצרט ברה מינור(אנ'), והקונצ'רטו הראשון לפסנתר של בטהובן(אנ') בדו מז'ור.

משפחתה עברה לאירופה בשנת 1955, שם למדה ארחריץ' אצל פרידריך גולדה באוסטריה. בהמשך למדה אצל ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי וסטפן אשכנזי. בשנת 1957, בגיל שש-עשרה, זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית בז'נבה ובתחרות המוזיקה הבינלאומית על שם פרוצ'ו בוזוני, בהפרש של שלושה שבועות ביניהן. בתחרות בוזוני פגשה ארחריץ' את ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, שאליו פנתה לקבלת שיעורים בעת משבר אמנותי אישי, כשהייתה בת עשרים.

קריירה מקצועית עריכה

קובץ:Martha Argerich presents herself in Tel Aviv.webm
ארחריץ' מציגה את עצמה באנגלית, ספרדית וצרפתית, לאחר קונצרט פתיחת העונה בפילהרמונית הישראלית, 2018

ארחריץ' זכתה לפרסום בינלאומי כאשר זכתה בתחרות שופן השביעית בוורשה בשנת 1965 בהיותה בת 24. כעבור שנה הופיעה לראשונה בארצות הברית ב"סדרת גדולי המבצעים" של לינקולן סנטר בניו יורק. באותה השנה גם הוציאה את תקליטה הראשון, שכלל יצירות משל שופן, ברהמס, ראוול, פרוקופייב וליסט.

ארחריץ' היא בעלת טכניקה מזהירה, שיש המשווים אותה לזו של ולדימיר הורוביץ. הקלטותיה המוקדמות (שנעשו כשהייתה בת 19), ליצירות כמו הטוקטה של פרוקופייב והרפסודיה ההונגרית של ליסט, נחשבות עד היום לאמות מידה לביצוע יצירות אלה. מאפיין את נגינתה הצליל הייחודי ועז הרגש שהיא מפיקה מהפסנתר.

מרתה ארחריץ' הזכירה לא פעם בראיונות את תחושת ה"בדידות" שלה על הבמה בנגינת רסיטל. ואכן מאז שנות השמונים המעיטה בהופעות סולו והתמקדה בנגינת קונצ'רטי ומוזיקה קאמרית ובסונאטות לדואו. היא נודעת בהקלטות של יצירות מהמאה ה-20 של מלחינים כמו רחמנינוב, מסייאן ופרוקופייב.

ארחריץ' שוקדת לקדם פסנתרנים צעירים בפסטיבל השנתי שלה, ולעיתים קרובות היא יושבת בחבר השופטים של תחרויות פסנתר חשובות.[2][3] הפסנתרן הקרואטי איוו פוגורליץ', שהודח בסיבוב השלישי בתחרות שופן של 1980 בוורשה, מצא עצמו באור זרקורי הבימה המוזיקלית כשארחריץ' הצהירה על גאוניותו ופרשה במחאה מחבר השופטים.[4] היא תמכה במוזיקאים שונים, ביניהם גבריאלה מונטרו(אנ'), מאוריציו וולינה(אנ'), סרג'יו טיאמפו(אנ'), גבריאל בלדוצ'י(אנ') וכריסטופר פלצונה.[5][6]

ב־2016 הופיעה בפרומס וביצעה את הקונצ'רטו מס' 1 לפסנתר של ליסט(אנ'), בניצוחו של דניאל בארנבוים. בגרדיאן נכתב: "זו הייתה הופעה בלתי נשכחת. ארחריץ' חגגה את יום הולדתה ה-75 ביוני השנה, אך לא נראה שהעובדה הזו הגיעה לאצבעות שלה. נגינתה עודנה מסחררת, מדויקת להחריד כפי שהייתה תמיד; היכולת שלה לטוות חוטי מלודיה נותרה ייחודית. זהו ללא ספק וללא בושה ליסט במלא הדרו, מעט מיושן לעיתים, ופעמים אף וולגרי, אך בקונצ'רטו הזה יותר מכולם, עם בארנבוים והתזמורת שעוקבים אחרי כל תזוזה ושינוי, כל האצה קטנה וכל רגע של הרהור מלא הבעה, זה לחלוטין הולם."[7]

הופעות בישראל עריכה

קובץ:Martha Argerich & Ivry Gitlis 01.jpg
ארחריץ' עם הכנר עברי גיטליס לאחר קונצרט קאמרי, פתיחת העונה בפילהרמונית, היכל התרבות, 2018.

ארחריץ ביקרה בישראל מספר פעמים. היא השתתפה באחת מתחרויות רובינשטיין כשופטת בשלב הגמר, והופיעה בקונצרט עם הצ'לן מישה מייסקי. באוגוסט 2017 הופיעה בחגיגות ה-20 לפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים בכמה קונצרטים, אחד מהם כלל גם השתתפות של בתה, אנני דיטואה, כקריינית ביצירה "פחות ידועה אך מסקרנת" של פרנץ ליסט.[8]

באוקטובר 2018 הופיעה בישראל בפתיחת עונת הקונצרטים ה-83 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוח זובין מהטה.[9] מסע ההופעות כלל 7 קונצרטים.

במרץ 2025 הופיעה שוב בישראל עם התזמורת הפילהרמונית, בניצוחו של להב שני.[10]

חייה הפרטיים עריכה

ארחריץ' נישאה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים היו למלחין והמנצח רוברט צ'ן כשהייתה בת 22. נישואיהם הסתיימו ב־1964, מעט לפני לידתה של בתה הראשונה, הוויולנית לידייה צ'ן-ארחריץ'.[11] בין 1969 ל־1973 הייתה נשואה למנצח השווייצרי שארל דיטואה, איתו הביאה לעולם את בתה השנייה, אנני דיטואה. לאחר גירושיהם, המשיכה ארחריץ' להקליט ולהופיע איתו. בשנות ה-70 הייתה נשואה זמן קצר לפסנתרן סטיבן קובצביץ',[12] איתו הביאה לעולם את בתה השלישית, סטפני.[11]

בריאות עריכה

ב־1990 ארחריץ' אובחנה עם מלנומה ממאירה. לאחר טיפולים הסרטן עצר, אך ב־1995 חזר, כשהוא שולח גרורות לריאות ולבלוטות הלימפה. ארחריץ' השתתפה בטיפול ניסיוני שהוביל האונקולוג דונלד מורטון במרכז הסרטן על שם ג'ון ויין בסנטה מוניקה, והסרטן נעצר שוב. כאות תודה, ארחריץ' הופיעה בקרנגי הול ברסיטל מיוחד שכל הכנסותיו נתרמו למרכז הרפואי בסנטה מוניקה.[13][14]

הופעות בסרטים עריכה

  • בשנת 2002, הבמאי ג'ורג' גאשו (Georges Gachot) הוציא סרט דוקומנטרי אודותיה בשם "מרתה ארחריץ', שיחות ערב" (Martha Argerich, Evening Talks).
  • בשנת 2015, בתה של ארחריץ', סטפני ארחריץ' בלגויביץ' (Stéphanie Argerich Blagojevic), הוציאה את הסרט "אמי, מרתה ארחריץ'" (Bloody Daughter).[15] הסרט שביימה מתרכז בארחריץ' ומבוסס על צילומים דוקומנטריים שצולמו מאז ילדותה.[16]

פרסים ואותות הוקרה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מרתה ארחריץ']] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Andrew Clements, Martha Argerich review – our greatest living pianist? It’s hard to disagree, TheGuardian.com, ‏June 17 2021 (באנגלית)
  2. ^ Fryderyk Chopin - The International Fryderyk Chopin Piano Competition, ‏2013-07-07
  3. ^ Jury | The 6th US ASU International Piano Competition | ASU Herberger Institute for Design and the Arts, ‏2014-05-21
  4. ^ Ivo Pogorelich | Biography & History | AllMusic, AllMusic
  5. ^ Progetto Martha Argerich, ‏2011-10-06
  6. ^ Progetto Martha Argerich, ‏2010-12-30
  7. ^ Andrew Clements, West-Eastern Divan Orchestra/Barenboim/Argerich review – extraordinary in every respect, the Guardian, ‏2016-08-18 (ב־English)
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(הקישור אינו פעיל)
  9. ^ מתן אורן, זובין מהטה: "אני מרגיש טוב", באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2018
  10. ^ אתר למנויים בלבד תמרה בלטר, הפילהרמונית העניקה פיצוי לסימפוניה ישראלית בת 80 שנה שקצת נשכחה, באתר הארץ, 5 במרץ 2025
  11. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ James McCarthy, Martha Argerich speaks to Stephen Kovacevich (Gramophone, November 2008) with Jeremy Nicholas, www.gramophone.co.uk, ‏2012-03-15 (ב־English)
  13. ^ Toronto Globe and Mail, concert review, March 28, 2000
  14. ^ https://www.facebook.com/anne.midgette, Martha Argerich is a legend of the classical music world. But she doesn’t act like one., Washington Post (ב־English)
  15. ^ אתר למנויים בלבד חגי חיטרון, האמת, אני בת של אלילה, באתר הארץ, 17 במרץ 2014
  16. ^ Leslie Felperin, Argerich review – a daughter’s honest portrait of her classical-pianist mother, the Guardian, ‏2015-04-30 (ב־English)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מרתה_ארחריץ%27&oldid=104242"