מצפה הכוכבים האסטרונומי של קאזאן
פעולות נוספות
| מצפה הכוכבים האסטרונומי של קאזאן | |||||||||||
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג | מצפה כוכבים | ||||||||||
| מדינה | רוסיה רוסיה | ||||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||||
| תקופת הבנייה | 5 באוקטובר 1833 – 13 באפריל 1838 (4 שנים ו־6 חודשים) | ||||||||||
| קואורדינטות |
55°47′27″N 49°07′09″E / 55.790908°N 49.119097°E{{#coordinates:55.790908|N|49.119097|E|type:city|||| |primary |name= }} | ||||||||||
מצפה הכוכבים האסטרונומי של העיר קאזאן או מצפה הכוכבים האסטרונומי של אוניברסיטת קאזאן (ברוסית: Астрономическая обсерватория Казанского университета) הוא מצפה כוכבים השוכן בלב העיר קאזאן בתוך הקמפוס של האוניברסיטה הפדרלית של קאזאן בגובה 75 מטרים מעל גובה פני הים. המצפה משרת את המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קאזאן שנוסדה ב-1810 על ידי האסטרונום האוסטרי יוזף יוהאן פון ליטרו (אנ').
מצפה כוכבים זה ומצפה הכוכבים על שם ו. פ. אנגלהרדט, השוכן כ-20 קילומטרים מערבית לקאזאן, הוכרזו יחד כאתר מורשת עולמית בשם "מצפי הכוכבים האסטרונומיים של האוניברסיטה הפדרלית של קאזאן" ב-16 בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]
תיאור עריכה
בנייתו של מצפה הכוכבים האסטרונומי שתוכנן על ידי מ' קורינפסקי החלה ב-5 באוקטובר 1833; הוא הושלם בשנים 1833–1837.
המצפה נבנה מלבנים כאשר חלקו הדרום-מערבי של המבנה מונח על תשתית אבן לבנה דמוי טרסה. המצפה בנוי משני חלקים. החלק הצפוני-מזרחי הוא מבנה מלבני בן שתי קומות מקורה בגג גמלון חתוך במרכזו עם צוהר מעל גרם המדרגות הלולייניות הפנימיות. לקומת הקרקע ולקומה הראשונה של חלק זה יש תוכנית מבנה זהה. בחלק זה יש שתי כניסות, הראשית, בחזית הפונה לדרום-מזרח, מובילה אל הלובי וחדרי העבודה והשנייה בחלק השמאלי הצר של הבניין.
%D0%A4%D0%A3_(%D0%B3._%D0%9A%D0%B0%D0%B7%D0%B0%D0%BD%D1%8C)_-_1.JPG){kind=link}
צמוד למבנה מלבני זה יש מבנה בן שתי קומות בצורת קשת שקצותיה בולטים מעבר למבנה המלבני. על הגג השטוח של מבנה זה יש שלושה מגדלים עגולים עם כיפות מסתובבות כשסביב המגדלים הצדדים יש מעקה. למגדל בקצה הדרומי של הבליטה החצי-עגולה של המבנה יש צורה גלילית וכיפת פתיחה חצי כדורית. המגדל בקצה המערבי בעל חיפוי עץ מתומן המסתיר את הכיפה. לחזית הראשית של הבניין, המכוונת לדרום-מערב יש צורה קעורה בצורת חצי עיגול. החזית נפתחת למרפסת שממנה מוביל גרם מדרגות רחב למטה אל הגן. מהכניסה של החזית הראשית יש גישה לאולם המזרחי או אל האולם המערבי, לשניהם צורת גליל הבולט מתוך שולי המבנה, ומעליהם נמצאים המגדלים הצדדים. מעל האולם המרכזי מותקן המגדל המרכזי שיש לו צורת מתומן עם מבנה עליון מעץ. תחת המגדל המרכזי מותקן טלסקופ שובר-אור. בחלקו הקשתי של המבנה, כל החדרים בגובה כפול, כלומר מעוצבים בצורת קומה גבוהה, שחדריה מוארים בשתי שורות חלונות.
בין המכשירים שהותקנו במצפה טלסקופ שובר-אור שהוזמן מפראונהופר בגרמניה, הליומטר (אנ') שהוזמן מרפסולד מגרמניה, טלסקופ נייד של ג'ורג' דולונד שהוזמן מאנגליה, מעמד משווני ושעון מדויק שפועל במקום מ-1885.
במהלך אמצע ושלהי המאה ה-19 נערכו תצפיות במצפה והתגלו מספר תגליות. הפעילות נמשכה עד מלחמת העולם השנייה ונפסקה אחריה משום שזיהום האור שהלך וגבר מקאזאן הפך את התצפיות לחסרות תועלת. מאז המצפה משמש את המחלקה לאסטרונומיה של האוניברסיטה הפדרלית של קאזאן ללימודים ולמחקר מדעי.
קישורים חיצוניים עריכה
- Nomination Text at the UNESCO site
הערות שוליים עריכה