פעולות נוספות
| מדינה | רוסיה רוסיה |
|---|---|
| אובלסטי | מחוז נובוסיבירסק מחוז נובוסיבירסק |
| חבל ארץ | סיביר |
| ראש העיר | מקסים קודרבצב |
| תאריך ייסוד | 1893 |
| שטח | 503 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 1,900,000 (2012) |
| ‑ צפיפות | 3,099 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות |
55°01′00″N 82°56′00″E / 55.0166666666667°N 82.9333333333333°E{{#coordinates:55.0166666666667|N|82.9333333333333|E|type:city|||| |primary |name= }} |
| אזור זמן | UTC +6 |
| www.novo-sibirsk.ru | |
|
(למפת נובוסיבירסק רגילה) קובץ:Novosibirsk geolocation map.png<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:17118.944099379%;">
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
נוֹבוֹסִיבִּירְסְק (ברוסית: Новосибирск) היא עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק. אוכלוסייתה, נכון ל-2025, מונה יותר ממיליון ושש מאות אלף תושבים, והיא העיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג). היא מכונה לעיתים "בירת סיביר" ו"שיקגו הסיבירית", בשל היותה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המחוז הפדרלי הסיבירי.
היסטוריה עריכה
נובוסיבירסק נוסדה בשנת 1893. ראשיתה בכפר קטן שהתפתח במפגש של מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית עם הנהר הסיבירי הגדול אוב. בתחילה נקראה "נובו-ניקולייבסק", על שם הצאר ניקולאי השני. בשנת 1925 שונה שמה ל"נובוסיבירסק".
את גדילתה והתפתחותה ניתן לזקוף לשני גורמים:
- מיקומה הגאוגרפי המרכזי: בצומת המפגיש את נהר אוב עם הרכבת הטרנס-סיבירית.
- העברה (הגליה) של אוכלוסייה אל העיר, במסגרת מדיניות "העברת האוכלוסין" של המשטר הסובייטי, בתחילת שנות הארבעים.
האוכלוסיות שהוגלו היו "מסומנות" כמתנגדות בפוטנציה למשטר, ובהן גם אוכלוסיית עיירות יהודיות רבות מליטא וממדינות בלטיות נוספות[1]. כתוצאה מהעברת האוכלוסין התפתחה בנובוסיבירסק קהילה יהודית גדולה.
בשנת 1957 יזם המתמטיקאי מיכאיל לברנטייב הקמת סניף אקדמיה למדעים של ברית המועצות בנובוסיבירסק. היוזמה קיבלה תמיכת הממשל הסובייטי ובעקבות כך הוקמו בקרבת העיר, תוך מספר שנים, מכוני מחקר רבים לרבות אוניברסיטת נובוסיבירסק.
בפברואר 1990, הוענק לעיר תואר של עיר היסטורית ומרכז המדע והתרבות של סיביר. ב-1993, מושל מחוז נובוסיבירסק, ויטאלי מוחא, פוטר מתפקידו בשל חוסר תמיכתו בממשלה בעת העימות החוקתי מול הפרלמנט.
בשנת 2000 נערך ארגון מחודש על המבנה הפדרלי של רוסיה והנשיא ולדימיר פוטין, חתם על צו להקמת המחוז הפדרלי הסיבירי, אשר נובוסיבירסק הפכה לבירתו.
ב-6 באפריל 2014 נערכו הבחירות לראשות העיר ומספר שיא של מועמדים לתפקיד ראש העיר נרשמו בוועדת הבחירות המקומית (סך הכל 14 מועמדים). כאשר הבחירות לראשות העיר נקבעו לאחר שראש העיר ולדימיר גורודצקי מונה לסגן מושל מחוז נובוסיבירסק. בבחירות זכה המועמד הקומוניסטי אנאטולי לוקוט.
אקלים עריכה
עקב מיקומה, מאופיינת נובוסיבירסק בתנאי אקלים יבשתי קיצוני. קיץ חם עם ממוצע של כ-25 מעלות צלזיוס ולעומתו חורף מושלג וקר במיוחד, עם מינוס 20 מעלות צלזיוס בממוצע. ההבדלים הקיצוניים ביותר שנמדדו, בין הטמפרטורה הגבוהה לנמוכה ביותר, היו 90 מעלות צלזיוס.
אתרים בעיר עריכה
בתחומי העיר נמצאת תחנת ממסר ושידור הגדולה ברוסיה, ששידרה במשך שנים מתחנת "קול רוסיה" ושידורים אחרים, עם יכולת שידור לתחומי דרום אסיה והמזרח התיכון.
כמו כן בעיר פועלת מתחם אקדמגורודוק שבו ממוקמת אוניברסיטת נובוסיבירסק, הנחשבת כאחת האוניברסיטאות הרוסיות הטובות וסמוכים אליה מכוני מחקר בעלי שם. בסמוך ממוקם גם הפארק הטכנולוגי של אקדמגורודוק ובו חברות היי טק.
בנוסף, מפורסמת נובוסיבירסק בבניין האופרה הגדול, בבית ספר בעל מוניטין למוזיקה ולבלט שבתחומה, ובתחנת רכבת מפוארת שבה עוברת עד היום המסילה הטראנס סיבירית.
בעיר פועלים בתי קולנוע של רשת "ארט סיינס סינמה" שבבעלותה בתי קולנוע בערים נוספות ברחבי סיביר.
פוליטיקה וממשל עריכה
נובוסיבירסק היא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז נובוסיבירסק ועל כן שוכנים בה מבני ממשלת מחוז נובוסיבירסק. הגוף המנהל של העיר הוא עיריית נובוסיבירסק. בראש העיר עומד אנאטולי לוקוט שהחליף באפריל 2014 את ולדימיר זנאטקוב.
בעיר ישנה מועצה מחוקקת עירונית (Совета депутатов города Новосибирска), הפעילה לצד העירייה (Мэрия Новосибирска), האחראית לניהול ענייני העיר השוטפים בעוד המועצה המחוקקת אחראית להגבלת כוחה של העירייה ולחקיקת חוקים מוניציפליים.
חוק וסדר עריכה
גוף השיטור המרכזי האחראי על אכיפת החוק והסדר הוא משטרת נובוסיבירסק[2] (רשמית: מינהל משרד הפנים של מחוז נובוסיבירסק; ГУ МВД России по Новосибирской области) המפעיל גם אגפי שיטור בנמל התעופה טולמצ'בו וברכבת התחתית של נובוסיבירסק.
דמוגרפיה עריכה
מספר התושבים לפי שנים:
| 1897 | 8,000 | 1959 | 885,000 | 1982 | 1,357,000 | 2004 | 1,413,000 |
| 1923 | 74,600 | 1970 | 1,160,963 | 1986 | 1,396,000 | 2008 | 1,390,500 |
| 1926 | 117,863 | 1973 | 1,221,000 | 1989 | 1,436,516 | 2012 | 1,498,921 |
| 1933 | 278,000 | 1975 | 1,285,000 | 1992 | 1,442,000 | 2016 | 1,584,138 |
| 1939 | 405,297 | 1976 | 1,265,000 | 1996 | 1,397,000 | 2020 | 1,625,631 |
| 1956 | 731,000 | 1979 | 1,312,840 | 2000 | 1,398,800 | 2024 | 1,633,851 |
חלוקת האוכלוסייה לפי קבוצות אתניות (לפי מרשם האוכלוסין ברוסיה שנערך בשנת 2010):
| לאום | % מהתושבים |
| רוסים | 92.8 |
| אוקראינים | 0.9 |
| אוזבקים | 0.8 |
| טטרים | 0.7 |
| גרמנים | 0.6 |
| טג'יקים | 0.6 |
| ארמנים | 0.5 |
| קירגיזים | 0.4 |
| אזרים | 0.4 |
| אחרים | 2.3 |
הקהילה היהודית עריכה
במפקד האוכלוסין שנערך ברוסיה בשנת 2010 - 2047 מתושבי העיר הזדהו כיהודים.[3].
בעיר מרכז התרבות הישראלי. בראש הקהילה היהודית בנובוסיבירסק עומד רב העיר ושליח חב"ד הרב שניאור זלמן זקלס.
תחבורה עריכה
נובוסיבירסק היא העיר השלישית בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג) והעיר הגדולה ביותר בסיביר, ועל כן משרתת אותה מערכת תחבורה ענפה ומפותחת מאוד. בעיר פועל המטרו מאז שנת 1985. את העיר משרת נמל תעופה גדול, נמל התעופה נובוסיבירסק טולמצ'ובו, ופעילות בו טיסות פנים וטיסות בינלאומיות לאירופה ואסיה, וכן לערים רוסיות אחרות. נמל התעופה משמש כבסיס הבית של חברת התעופה S7 איירליינס, מפעילת טיסות הפנים הגדולה ברוסיה וחברת התעופה השנייה בגודלה במדינה. לצד הנמל פועל גם נמל תעופה קטן יותר בשם ילצובקה. ב-2012 נסגר נמל תעופה ישן שכונה "נמל התעופה הצפוני של נובוסיבירסק".
רשת האוטובוסים של העיר פעילה ברציפות מאז 1934. יש בה גם מערכת חשמליות (טרולייבוס) הפעילה מאז 1957, וקווי מוניות שירות המכונות "מרשרוטקה".
ספורט עריכה
הכדורגל בעיר מיוצג באליפויות המדינה על ידי קבוצת הכדורגל נובוסיבירסק המתמודדת בליגת הכדורגל המקצוענית (בעבר סיביר נובוסיבירסק שהעפילה עד לגמר הגביע הרוסי ב-2010 והתמודדה בליגה האירופית ייצגה את העיר אך פורקה ב-2019).
בנוסף, מייצגות את העיר קבוצת הכדורסל נובוסיבירסק שזכתה בגביע הרוסי ב-2015 וקבוצת ההוקי קרח סיביר נובוסיבירסק שמתמודדת בליגת ההוקי הקונטיננטלית.
בשנת 2023 העיר תארח את אליפות העולם בהוקי קרח לנוער יחד עם אומסק ולשם כך נבנה בה היכל קרח עם תכולה של 10,200 מושבים[4].
גלריה עריכה
-
נובוסיבירסק בחורף
-
קתדרלת אלכסנדר נבסקי (אנ')
-
תחנת רכבת (אנ')
-
גשר בוגרינסקי (אנ')
-
גשר הרכבת התחתית של נובוסיבירסק, החוצה את הנהר אוב
-
גן החיות (אנ')
-
סיביר-ארנה (אנ')
-
קניון אאורה (אנ')
.jpg){kind=link}
ערים תאומות עריכה
- ארצות הברית מיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית
- ארצות הברית סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית
- קוריאה הדרומית טג'אן, קוריאה הדרומית
- יפן סאפורו, יפן
- הרפובליקה העממית של סין מיין-יאנג, סצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין
- בולגריה וארנה, בולגריה
- קירגיזסטן אוש, קירגיזסטן
- אוקראינה חרקוב, אוקראינה
- בלארוס מינסק, בלארוס
- רוסיה סבסטופול, רוסיה
- הרפובליקה העממית של סין שן-יאנג, הרפובליקה העממית של סין
- ארמניה ירוואן, ארמניה
- מונגוליה אולן בטור, מונגוליה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של נובוסיבירסק (ברוסית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg נובוסיבירסק, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png נובוסיבירסק, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg נובוסיבירסק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg נובוסיבירסק, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg נובוסיבירסק, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D נובוסיבירסק], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg נובוסיבירסק, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg נובוסיבירסק, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg נובוסיבירסק, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png נובוסיבירסק, באתר פינטרסט
- מצלמות העיר, הפועלות 24 שעות ביממה
- נובוסיבירסק: עיר גדולה עם קהילה יהודית פעילה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2001
- נובוסיבירסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ דב לוין, לקורותיהם של יהודי ליטא שגורשו לברית המועצות במלחמת העולם השנייה, באתר דעת, תקציר: מצבם של יהודי ליטא בשנים 1940–1950 תחת השלטון הסובייטי, הגרושים ותוכנית ההגליות לסיביר. תנאי החיים הקשים ושמירת החיים היהודיים במחנות מסוימים, 1984
- ^ מינהל משרד הפנים של מחוז נובוסיבירסק; ГУ МВД России по Новосибирской области, מינהל משרד הפנים של מחוז נובוסיבירסק; ГУ МВД России по Новосибирской области (ברוסית)
- ^ כמות היהודים בפועל אינה ידועה. במעמד מסירת המידע במהלך מפקד האוכלוסין ברוסיה, ניתן לסרב למסור את ההשתייכות האתנית שלך. במהלך המפקד בשנת 2010 כ-100,000 מתושבי נובוסיבירסק עשו זאת. ייתכן והיו ביניהם גם יהודים.
- ^ В Новосибирске строят новую арену, похожую на олимпийский стадион в Сочи. Мы проверили: не мешает даже коронавирус
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוסקבה מוסקבה סנקט פטרבורג סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,274,285 | 11 | סמרה | סמרה | 1,154,223 | נובוסיבירסק נובוסיבירסק יקטרינבורג יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,652,922 | 12 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,143,123 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,637,266 | 13 | אומסק | אומסק | 1,101,367 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,548,187 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,041,722 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,329,825 | 15 | פרם | פרם | 1,027,518 | ||
| 6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,211,756 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,012,219 | ||
| 7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,198,245 | 17 | סראטוב | סראטוב | 886,165 | ||
| 8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,176,770 | 18 | טיומן | טיומן | 872,077 | ||
| 9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,166,098 | 19 | טוליאטי | סמרה | 662,683 | ||
| 10 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,154,885 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 625,322 | ||
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).