מסעדות רומניות בישראל

קובץ:תפריט מסעדת מישו.jpg

התפריט של מסעדת מישו מלך הקבב

בישראל, מסעדה רומנית היא מסעדה שהתפריט שלה מבוסס במידה רבה על המטבח הרומני.

רקע

העלייה ההמונית בשנותיה הראשונות של ישראל כללה יהודים יוצאי רומניה רבים. עולים אלו יצרו והביאו עמם גם ביקוש למסעדות אלו וגם כוח האדם עם הידע הנדרש להפעלתן. לאחר התבססות השוק, נכנסו אליו גם גורמים נוספים, כך שלא כל המסעדות הרומניות בישראל הוקמו ונוהלו על ידי יוצאי רומניה.

מבחר המאכלים הרומניים מאפשר מטבח כשר, ועדיין, במטבח הרומני המסורתי נעשה שימוש רב בבשר חזיר, לכן מסעדות רומניות רבות אינן כשרות.

מסעדות שהיו לשם דבר

כמה מהמסעדות הרומניות פעלו במשך שנים רבות וזכו לקהל מבקרים ומעריצים נכבד, ושמן יצא להן בכל רחבי ישראל.

• "מישו מלך הקבב" ביפו
• "טרנסילבניה" בתרשיחא
• "הניצחון" באשקלון
• "בוקוריה" בבאר שבע
• "רפסודיה" ביפו
• "לוקה" ביפו
• "בוקובסקי" ברחוב עמק רפאים בירושלים
• "מאמאליגה", "עינת", "קפה גלידה יונק", "ליאון את יוז'י" ומעיין הבירה בחיפה
• "מון ז'רדן", "חיים", "מאמאיה" - בתל אביב
• "אברום", "חיים נלו - גריל רומני", ביפו-תל אביב

רוב המסעדות הללו נסגרו עם השנים, ובד בבד מסעדות רומניות אחרות זכו לפופולריות.

התפריט

מנות ראשונות

המנות הראשונות כללו לרוב איקרה, סלט חצילים רומני ולצידו פלפלים צלויים ומקולפים, שהושרו בחומץ וסוגים שונים של חמוצים. הרומנים אוכלים הרבה לחם, לכן מקובל להגיש לחם חתוך לפרוסות עבות. למעוניינים בכך מגישים ממליגה במקום לחם. ממליגה, בתוספת גבינות ושמנת או ביציה, מהווה מנה בפני עצמה.

המרק הרומני המרכזי צ'ורבה יכול להיות מרק ירקות, שעועית או עגבניות, אך הרומני ביותר הוא צ'ורבה עם פרישוארה, מרק עם קציצות בשר בתוכו.

מנות עיקריות

אחרי המרק מגיעים למנה העיקרית. מנת הדגל של המסעדות הרומניות הייתה ונשארה המיטיטיי, מין קבב רומני קליל ועמוס שום. כראוי למנת דגל מיטיטיי (קטנטנים) או בשם האחר, מיצ'י או מיטש (קטנים), מככבים גם בשמות של מסעדות רומניות, דוגמת מסעדת "מיטש" בשוק הכרמל, בתל אביב.

מלבד מיטיטיי, המנות הבשריות הנפוצות הן אומצה (לרוב מאנטרקוט), וכן חלקים פנימיים, כמו כבד, כליות, מוח וחוט שדרה. משום כך התפרסמו המסעדות הרומניות בתחילת דרכן כמסעדות בשריות, עם מבחר ייחודי של חלקי פנים.

המנה הבשרית יכולה להיות גם ממולאים שונים - פלפלים ממולאים, כרוב ממולא, קישואים ממולאים ועוד, אך המנה הנחשבת לרומנית ביותר היא סרמאלה, עלי גפן ממולאים. ליד הבשר נהוג להציב כלי עם מוז'דיי וחמוצים, בדרך כלל תוצרת בית. סלט הכרוב החמוץ מרכזי ולידו יש גם חמוצים פחות מוכרים בישראל, כעגבניות ירוקות מוחמצות, קליפות אבטיח מוחמצות ועוד.

קינוחים

למסעדות הרומניות שני קינוחים ייחודיים, מלאי ופפנש. בנוסף לאוכל מגישים גם משקאות כוהליים, יינות, אותם שותים עם סודה (השפריץ הידוע) וצויקה. בקינוחים הנהוגים במרחב הרומני (כמו "ז'ופר", "פרי היער" או "שוהיידה", "סראיליה" , דובוש וכו') הייתה ידועה שנים רבות הקונדיטוריה "לונדון" ששכנה על יד מסעדת "מון ז'רדן" ברחוב בן יהודה בתל אביב והמשיכה את דרכה של הקונדיטוריה "רויאל" מן העיר בראשוב ברומניה.

אווירה

במסעדות נחשבות ברומניה, דוגמת Caru' cu Bere, מנעימים את האווירה על ידי נגנים וגם זמרים, שבדרך כלל מבצעים מוזיקה עממית רומנית. מסעדות רומניות בישראל ניסו לנהוג בדרך דומה, אך חלקן לא עמדו בהוצאות, לכן במקום נגנים וזמרים מסתפקים בהשמעת מוזיקה עממית רומנית. במסעדת "בוקרשט" התל אביבית ובמסעדת "בסרביה" החיפאית מציגים מפעם לפעם גם מופעים.

בתרבות הפופולרית

במערכון "המוסך" בביצוע הגשש החיוור מופיע המשפט ”שר האוצר נכנס במסעדה רומנית אוכל צ'ורבה” שהפך לקאלט.

שינויים והשפעות

הזמן שחלף נתן את אותותיו, בעלי המסעדות הרומניות הזדקנו ולחלק מהם לא היו ממשיכים. גם קהל הלקוחות הבסיסי, יוצאי רומניה, הזדקן וילדיהם לא תמיד הלכו בעקבותיהם למסעדות הרומניות, כתוצאה מכך נסגרו לא מעט מסעדות רומניות, גם כאלה שהיו למוסדות בעריהן. גם במסעדות הנותרות חלו שינויים, כדי להתאימן לטעם הישראלי, המסעדנים הוסיפו מנות "לא רומניות", חומוס, טחינה ועוד. את האומצות מכרו גם בפיתות, כמובן עם סלט כרוב ותוספות. ויש גם התחדשות, באשקלון נפתחה מסעדה רומנית חדשה בשם "הניצחון של חני" והשם מזכיר שחני, שפתחה את המסעדה עם בת זוגה, היא הבת של בעלי מסעדת הניצחון, מסעדה רומנית שנסגרה לפני כמה שנים.

קישורים חיצוניים

• לין לוי, מה אוכלים במסעדות הרומניות בארץ?, באתר ynet, 26 באוקטובר 2019