מסאפר יטא
פעולות נוספות
מַסַ֫אפֶר יַ֫טַּא (בערבית: مسافر يطا) היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בדרום הר חברון שבדרום יהודה ושומרון, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, בנפת חברון, ושוכנים כ-6 קילומטרים דרום–מזרחית לעיר יטא, סמוך למעון וכרמל.
הכפרים הם כפרים בלתי מוכרים הנמצאים בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה ומרבית תושביהם יושבים בתוך שטח אש של צה"ל, ובשל כך מתנהלים במשך שנים הליכי פינוי של הכפרים. לאור פסיקת בג"ץ משנת 2022, ישראל פועלת לפינוי השטח מתושבים פלסטינים כולל הריסת בתים וחסימת צירי תנועה.
האיחוד האירופי, ארגוני זכויות אדם וגורמים בין לאומיים נוספים מעבירים ביקורת על יחס ישראל לתושבי המקום.[1]
הקרן לחקר ארץ ישראל מצאה בשנת 1881 שבשטח זה התגוררו תושבים בחורבות ובמערות. יש המקשרים בין המילה "מסאפר" למילה הערבית שפירושה "נסיעה", וטוענים כי השם רומז למרחק שבין הכפרים לעיר יטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה "כלום", לאור האמונה המקומית שהמקום לא יצלח ל"שום דבר".[2]
תיאור ומיקום עריכה
מסאפר יטא הוא השם של קבוצת כפרים פלסטיניים קטנים בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, וממוקמים סביב העיר יטא (ומכאן השם "מסאפר יטא").
באופן רשמי, במסאפר יטא יש 19 כפרים:[2]
- ג'ינבא
- אל-מרכז
- אל-חלאווה
- ח'לת א-דבע (בתעתיק מדויק: ח'לת אלצ'בע)
- א-תבאן
- אל-מג'אז
- א-ספאיי אל-פוקא
- א-ספאיי אל-תחתא
- מר'איר אל-עביד
- א-טובא
- סארורה
- אל-פח'ית
- מנטיקת שיעב אל-בטם
- קוואוויס
- ביר אל-עיד
- אל-בקלה
- אל-מקעורה
- א-רכיז
- סאדת א-ת'עלה
בנוסף לכפרים אלה, נמצאים במתחם מסאפר יטא גם הכפרים ח'ירבת טוויל א-שייח' ואל-מופקרה.
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשישה מהיישובים המרכיבים את מסאפר יטא התגוררו 768 תושבים בשנת 2007.
בקרבת מקום נמצא הכפר א-תוואני המשמש כמרכז היישובים של מסאפר יטא. מסאפר יטא מנוהל על ידי ועדת פיתוח מקומית שחבריה ממונים על ידי משרד הפנים של הרשות הפלסטינית.
היסטוריה עריכה
הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ביקרה באזור ב-1881 ותיעדה את ההתיישבות במערות הטבעיות הנפוצות במקום.[3]
המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון חקר את אורחות חייהם של תושבי המערות בדרום הר חברון, והתגורר איתם פרקי זמן ממושכים משנת 1977 עד 1981. ממצאיו פורסמו בספר "חיים במערות הר חברון" שראה אור ב-1985. חבקוק צילם תצלומים רבים המעידים על קיום כפרי מערות בשנות ה-70 וה-80. חבקוק מספר שדרי המערות חיו במערות בעונת המרעה, היא עונת החורף, באופן עונתי ולעיתים גרו במערות למשך 8 חודשים, וכמה מהם אף באופן קבוע.[4]
שטח אש 918 עריכה
בשנת 1980 הכריז צה"ל על חלק מהשטח בו שוכנים הכפרים, כשטח אש 918.[5]
ביולי 1981, במהלך התכנסות ועדת השרים להתיישבות הניע שר החקלאות אריאל שרון מהלך, בו הורחב שטח האש באופן משמעותי לכ-30,000 דונם. בדיון, תא"ל אליעזר רם שטח את המחסור הגדל בשטחי אימונים לצה"ל על רקע הקמת יישובים חדשים. שרון הציע את האזור והוא הסביר כי הוא מעדיף שהצבא ישתמש בסביבה הזו "כדי לשמור את אותם שטחים בידינו, שהם חיוניים כל-כך".[6]
לאחר הסכם אוסלו ב' כל אזור מסאפר יטא הוגדר חלק משטח C, ובהתאם לכך יש לישראל שליטה צבאית ואזרחית מלאה עליו.
בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירה שהוגשה בשם התושבים, הורה בג"ץ לצה"ל בצו ביניים לאפשר להם לשוב לכפריהם. ההליכים המשפטיים התנהלו מאז כ-23 שנים. עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 מתושבי אזור מסאפר יטא את מקומות המגורים שלהם.[7] בספרו של המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון הוא תיאר את ההתיישבות במספאר יטא בשנת 1980 כשטח מרעה עונתי ששימש את הפלסטינים כמחצית מהשנה, בעוד הם תמיד נשארו מחוברים בטבורם לכפר האם, ורק צעירים בודדים נשארו לגור בו במשך כל השנה. משכך, בג"ץ קיבל את העמדה שצו ההכרזה על שטח אש, שמנוע מלחול על תושבי קבע – חל על תושבי מספאר יטא שלא מוגדרים תושבי קבע.[8]
בעקבות פניית עורך הדין שלמה לקר, חבקוק ביקש להגיש חוות דעת לבג"ץ מטעם העותרים נגד הפינוי, אך המדינה סירבה לאפשר לו לעשות זאת, כיוון שעובדי מדינה אינם רשאים להגיש תצהיר עצמאי לבג"ץ.[4]
באוגוסט 2013 הוציא צה"ל צווי פינוי ל-1,300 תושבי שמונה כפרים באזור מסאפר יטא, כדי לפנות את שטח אש 918.[9]
כחלק מיישום צווי ההריסה והפינוי, לאורך השנים ביצע צה"ל הרס של תשתיות מים ודרכי גישה שהוקמו ללא אישור[8] באזור.[10][11][12][13]
תחקיר של רגבים גילה כי כחלק מהסוואת בניה ללא אישור של המנהל האזרחי בנו תושבי הכפר בית-קבע מבטון וברזלים ולאחר מכן חיפו אותו ביריעות פלסטיק והסוו אותו כאוהל.[8]
הכרעת בג"ץ עריכה
ב-4 במאי 2022 דחה בג"ץ[14] את עתירות תושבי הכפרים שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועורך הדין שלמה לקר כנגד פינויים משטח האש, ומתח ביקורת על "היעדר ניקיון כפיים מוחלט של העותרים" ועל "שיהוי כבד".[15][16][17]
פסק הדין קבע כי מכלול הראיות מצביע על כך שלא התקיימה במקום התיישבות קבע בטרם הוכרז כשטח אש.[18] השופט הדגיש כי תצלומי האוויר היסטוריים מראים באופן ברור שלא התקיימה כל התיישבות באזור לפני 1980, וכן כי הפולשים לא צירפו שם מסמך המעיד על זכויות קנייניות כלשהן בשטח האש.[19] בנוסף, צוין כי בשטח האש התקיימו אימוני תקיפה של חיל האוויר עד לשנת 1993, דבר המחזק את המסקנה כי לא התקיימו מגורי קבע במקום.
השופט גער בעותרים על שניצלו את המאבק המשפטי להמשך פיתוח ובנייה, על אף שבית המשפט התנה את מתן צווי המניעה להריסה בהפסקת הבנייה הבלתי חוקית.
הקביעה המשפטית המשמעותית ביותר העולה מפסק הדין, שכתב השופט דוד מינץ בהסכמתם של השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף, היא כי במקרה וחקיקה מקומית עומדת בסתירה למשפט בין-לאומי פומבי החקיקה המקומית גוברת:
- "גם אם נניח כי יש לבחון את פעולות המפקד הצבאי באזור בהתאם להוראות האמנה 'המנהגיות', אין חולק כי כאשר הוראת חוק מפורשת בחוק הישראלי עומדת מול כללי המשפט הבינלאומי, הדין הישראלי מכריע".[20]
בג"ץ הוסיף וקבע, כבמקרים קודמים,[21] כי טענת העותרים המתבססת על סעיף 49(1) של אמנת ז'נבה הרביעית אינה משקפת 'דין מנהגי' במשפט הבין-לאומי, שהוא בעל כוח נורמטיבי רב יותר, אלא 'דין הסכמי' בלבד ובכל מקרה הוא חל ביחס לגירוש המוני למטרות השמדה או עבודות כפייה בלבד כך שאינו מסייע לתושבים במקרה הנוכחי.
ב-10 במאי פרסם האיחוד האירופי הצהרה כי "הרחבת התנחלויות, הריסת בתים ופינוי הם בלתי חוקיים תחת החוק הבין-לאומי" וכי הקמת אזור אש במקום אינה "סיבה צבאית הכרחית" לביצוע טרנספר של אוכלוסייה תחת כיבוש.[1]
לאחר הכרעת בג"ץ עריכה
לאחר הכרעת בג"ץ החל צה"ל להשתמש באזור כשטחי אש לאימונים באש חיה והציב מחסומים בין הכפרים.[22]
בינואר 2023 הודיעה מנהלת התיאום והקישור של צה"ל לנציגי התושבים הפלסטינים שבכוונתה להוציא צווי פינוי לכאלף תושבי מסאפר יטא, תושבי 12 כפרים, וכי יוצע להם מקום מגורים חלופי.[23] בין המבנים שעתידים להיהרס, עשרות בתים שנבנו בסיוע האיחוד האירופי.[24]
ב-5 במאי 2025 הרסו כוחות צה"ל 18 מבנים בכפר ח'לת א-דבע. על פי דובר צה"ל, המבנים נבנו ללא היתר ובניגוד להוראה שלא להתיישב בשטח אש.[25]
לדברי תושבי המקום, בתקופת מלחמת חרבות ברזל נבנו בשטח מסאפר יטא תשעה מאחזים לא חוקיים.[26]
התנחלויות בסביבה עריכה
ההתנחלות מעון, הוקמה בלב האזור בשנת 1981 כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1982.
היישוב אביגיל הוקם באזור כמאחז ב-2001,[27] והוסדר כיישוב ב-2023.
בסביבה הוקמו מספר מאחזים, חלקם על אדמה פרטית בבעלות תושבי מסאפר יטא.[28]
- המאחז חוות מעון הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך.[29] ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו.[30]
- המאחז מצפה יאיר הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל-עיד ב-2000.
במקביל החל המנהל האזרחי במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לשם הרחבת המאחזים, ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לשם שימוש בשטח אש 918.[31]
הסכסוך עם אנשי המאחזים עריכה
החיכוך בין אנשי מסאפר יטא לבין אנשי המאחזים הביא למספר רב של תקיפות הדדיות בין הצדדים.
ב-28 בספטמבר 2021, בעיצומו של חג שמחת תורה, הגיעו אל הכפר אל-מופקרה עשרות ישראלים מאביגיל וחוות מעון, כשחלקם רעולי פנים, וחלקם תקפו באבנים ואלות את תושבי הכפרים ורכושם.[32]התקרית החלה לאחר ששני רועים פלסטינים רעו כ-200 מטרים מהמאחז אביגיל, כאשר תושב ניסה לגרשם ודקר בסכין אחדות מהכבשים, מכך התפתחו חילופי זריקות אבנים בין מתנחלים לערבים סמוך ליישוב. לטענת המתנחלים, התקיפה נעשתה כתגובה ליידוי אבנים על קבוצת נערים שהלכה מאביגיל לחוות מעון. לאחר העימות הגיעו עשרות גברים אל הכפר בן 11 המשפחות, אל-מופקרה, הסמוך ותקפו את התושבים והמבנים באבנים ואלות. המתפרעים פצעו 6 מתושבי המקום, ובהם ילד בן 4 שנפגע מאבן בראשו ואושפז בבית חולים.[33] כמו כן נגרם נזק רב לכ-10 כלי רכב ולכ-10 בתים. כוחות צה"ל, שהיו במקום, התערבו רק בשלבים מאוחרים של התקרית על מנת להרחיק את הגברים מהכפר וירו רימוני גז על הפלסטינים. האירוע סוקר בישראל ומחוצה לה, בין השאר ברשתות CNN[34] ואל-ג'זירה[35] ובמגזין Foreign Policy.[36] מחלקת המדינה של ארצות הברית גינתה את אלימות המתנחלים והאיחוד האירופי הוסיף כי יש להעמיד לדין את העבריינים.[34]
לפי דיווח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ב-4 ביולי 2024 תקפו מתנחלים שיצאו ממאחז אביגיל את הכפר ח'לת א-דבע, הציתו מטע זיתים סמוך לכפר, פלשו לבתי תושבים ופתחו בירי, שברו 30 קולטים סולאריים, הרסו משאבת מים וגנרטור וגנבו 80 ראשי צאן. מדווח כי היה לפחות פצוע אחד, מבנה אחד הוצת ו-4 ניזוקו.[37]
בליל שבת, 29 במרץ 2025 נכנס כוח צה"ל לכפר ג'ינבה לחפש אמצעי לחימה. החיילים, מלווים במתנחלים מהאזור, ומצוידים בפטישים כבדים, נכנסו לבתים והשחיתו רכוש בשיטתיות. בעקבות האירוע ננזפו בין השאר מפקד חטיבת יהודה, אלוף-משנה שחר ברקאי, ומפקד גדוד הגמ"ר יהודה, ולוחמים נשלחו למחבוש[38].
ב-28 ביולי המתנחל ינון לוי ירה למוות בפעיל הפלסטיני עודה מוחמד חליל אלהדאלין. גופתו הוחזקה בידי הרשויות הישראליות במשך כ-10 ימים. לוי, שוחרר ממעצר הבית וכעבור ימים בודדים נצפה שוב באזור.[39][40][41][42][43]
תיעוד קולנועי עריכה
אחת מהסצנות בסרטה של הבמאית נעמי שחורי "שוקן, על גבול הקונצנזוס" (2020), צולמה באחד הכפרים במסאפר יטא.
הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" משנת 2024, שזכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, מתאר את השפעות הכיבוש הישראלי על מסאפר יטא.
תמונות נוספות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קהילות במסאפר יטא שהצבא הכריז על אזור מגוריהן "שטח אש", באתר בצלם, 20 באוגוסט 2012
- מקרה מבחן: קהילות מסאפר יטא, החיים בשטח אש, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 23 מאי 2013
- אתר למנויים בלבד עמירה הס, 130 יהודים מחו"ל עומדים בין צה"ל לתושבי כפר מערות פלסטיני, באתר הארץ, 1 ביולי 2017
- מוסא אבו השאש, החלומות של תושבי מסאפר יטא: לחיות בשקט, בלי פחד גירוש, באתר "שיחה מקומית", 26 באוקטובר 2020
- אמיר בן-דוד, ואז באו הבולדוזרים וניתקו את התושבים, באתר זמן ישראל, 24 ביוני 2021
- ציוץ של פעילות 'מחוץ לעדר', 4 ביולי 2024
- Factsheet, ARIJ
- Massafer Yatta, aerial photo, ARIJ
- Survey of Western Palestine, Map 25: IAA, Wikimedia commons
- http://www.taayush.org/?cat=248 Bir al-'Id] from Ta'ayush]
- Bir el Id, from Rabbis for Human Rights, Israel
- http://blog.eappi.org/tag/masafer-yatta/ Masafer Yatta], Ecumenical Accompaniment Programme in Palestine and Israel]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Israel/Palestine: Statement by the Spokesperson on evictions in Masafer Yatta, EEAS Press Team האיחוד האירופי, 10.05.2022
- ^ 1 2 At Tuwani & Mosfaret Yatta Profile, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2009 (באנגלית), עמ' 4.
- ^ Palmer, 1881, p. 433
- ^ 1 2 יובל אברהם, האנתרופולוג שכתב על מסאפר יטא: ברור שהיו שם כפרים, באתר "שיחה מקומית", 23 במאי 2022
- ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, כל הרעות החולות של הכיבוש - דיווח משטח 918 בדרום הר חברון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2013
אתר למנויים בלבד גדעון לוי ואלכס ליבק, ביקור בארץ האש שבדרום הר חברון, באתר הארץ, 5 ביולי 2013 - ^ מסמך ועדת השרים, עמוד 7 מופיע באתר למנויים בלבד עופר אדרת, מסמך בן 40 שנה שהתגלה בארכיון חושף את התוכנית שהגה שרון לסילוק אלף פלסטינים מבתיהם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2020
- ^ עמירה הס, טקטיקת חברון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
- ^ 1 2 3 תגית יטא באתר רגבים. בקישור תיאור עובדות ההריסה וכן תשובת המדינה לבג"ץ בנוגע לחוקיות הדרך מ-2019
- ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, המדינה: יש לפנות 1,300 תושבי שמונה כפרים - כדי לחסוך זמן נסיעה לחיילים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
- ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, אובדן דרך: תושבי שישה כפרים בגדה לא מבינים למה צה"ל חסם להם את הגישה הביתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, מה יש למינהל האזרחי נגד מים זורמים, באתר הארץ, 2 בפברואר 2019
- ^ באסל אל עדרה, צה"ל ניתק עשרה יישובים בדרום הר חברון מהעולם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2021
- ^ סרטון: צה"ל הורס בארות מים בכפר ח'לת א-דבע, בעמוד הפייסבוק של Quds News Network, 2 בפברואר 2022
- ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב־4 במאי 2022
- ^ בג"ץ: אפשר לפנות מאות פלסטינים המתגוררים בשטח אש בדרום הר חברון, באתר ynet, 4 במאי 2022
- ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, אחרי מאבק של כשני עשורים, בג"ץ התיר לגרש מבתיהם תושבי שמונה כפרים בגדה, באתר הארץ, 5 במאי 2022
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 413/13, באתר supremedecisions.court.gov.il
- ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב־4 במאי 2022, עמוד 15.
- ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב־4 במאי 2022, עמודים 12, 15, 17.
- ^ יובל יועז, פינוי מסאפר יטא: פסק הדין של מינץ תחת אש ויעבור כנראה לדיון נוסף בהרכב מורחב, באתר זמן ישראל, 9 במאי 2022
- ^ ראו למשל: בג"ץ 698/80 קוואסמה נ' שר הביטחון, פ"ד לח(1) 617 (1981); בג"ץ 253/88 סג'דיה נ' שר הביטחון, פ"ד מב(3) 801, 815 (1988); בג"ץ 814/88 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד מג(2) 265, 269-268 (1989);
- ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, החיים של תושבי מסאפר יטא בצל אימוני צה"ל הפכו לבלתי נסבלים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022
- ^ חנן גרינווד, לאחר מאבק ארוך: תושבי כפרים באזור "מסאפר יטא" יפונו מבתיהם, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, האיחוד האירופי: ישראל צריכה לשלם פיצוי על הרס מבנים פלסטינים שהוקמו במימוננו, באתר הארץ, 11 בינואר 2023
- ^ חנן גרינווד, המנהל האזרחי הרס מחצית מהכפר הפלשתיני שנבנה בשטח האש, באתר ישראל היום, 6 במאי 2025
- ^ Louis Baudoin-Laarman, Palestinians in razed West Bank hamlet vow to stay, Yahoo News, 7 במאי 2025 (באנגלית)
- ^ הסיפור של מאחז אביגיל, באתר "כרם נבות"
- ^ אתר למנויים בלבד Ali Awad, For 17 years, stone-throwing settlers have terrorized Palestinian children. I was one of them | Opinion | Opinion, Haaretz , October 17, 2021
- ^ עמוס הראל, מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון, באתר הארץ, 29 במאי 2003
- ^ עמוס הראל, חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון, באתר הארץ, 31 במאי 2006
עמירה הס, פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון, באתר הארץ, 21 במרץ 2011 - ^ עמירה הס, שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
- ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, בחירבת אל-מופקרה עוד המומים מהתפרעויות המתנחלים, וחוששים שיחזרו שוב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021
- ^ אלישע בן קימון, חיים גולדיטש, אליאור לוי, עימותים אלימים בדרום הר חברון: ילד פלסטיני נפצע בראשו מאבן | תיעוד, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 US condemns attack by West Bank settlers on Palestinian villagers, באתר CNN, 2 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ 450 settler attacks on Palestinians in two years: Israeli NGO, באתר CNN, 14 בנובמבר 2021 (באנגלית)
- ^ Israeli Settlers Escalate Violence in West Bank, באתר Foreign Policy, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית)
- ^ Statement on a new wave of settler attacks displacing Palestinian herding communities and consolidating settlements and outposts in the occupied West Bank, UN Human Rights Office in Occupied Palestinian Territory Ramallah, 6/7/24
- ^ כלא ונזיפות, מהלוחמים עד למח"ט: תחקיר הוונדליזם בהר חברון, והמסר של הרמטכ"ל, באתר ynet, 31 במרץ 2025
- ^ גלעד כהן, עינב חלבי, נינה פוקס, המורה עודה נורה למוות, מוזיקאי ישראלי שהתארח אצלו: "מתנחל רצח את חבר שלי, פעיל שלום", באתר ynet, 29 ביולי 2025
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, עידן בלומהוף, פעיל פלסטיני נהרג מירי מתנחל מהרשימה השחורה של ביידן: "תקפו אותי באבנים", באתר ynet, 28 ביולי 2025
- ^ אלישע בן קימון, המתנחל יורה - והמצלמה נופלת: תיעוד מות המורה הפלסטיני, כפי שצילם בעצמו, באתר ynet, 10 באוגוסט 2025
- ^ עינב חלבי, גופת המורה שנורה בידי מתנחל לא שוחררה, אמו ואשתו שובתות רעב: "רק לקבור בכבוד", באתר ynet, 5 באוגוסט 2025
- ^ אלישע בן קימון, מחלוקת על הלוויית הפלסטיני שנורה בידי מתנחל, צה"ל דורש: לא בכפר המריבה, באתר ynet, 31 ביולי 2025
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | קובץ:Governate of Hebron.png |
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'רבת כרמה • אל-כרמל • מעין • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • אל-סימיא' • ח'רבת סאפא • ח'רבת א-דיר • ח'רבת זנוטה • ח'רבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
