Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מלחמת הבלקן הראשונה

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת הבלקן הראשונה
חיילים בולגרים במלחמה על אדירנה
חיילים בולגרים במלחמה על אדירנה
חיילים בולגרים במלחמה על אדירנה
מערכה: מלחמות הבלקן
תאריכים 8 באוקטובר 191218 במאי 1913 (7 חודשים ו־9 ימים)
מלחמה אחרי מלחמת הבלקן השנייה
מקום חבל הבלקן
קואורדינטות


Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:city|||||| |primary |name=

}}
עילה ניצול התפוררות האימפריה העות'מאנית
תוצאה

ניצחון הליגה הבלקנית

הסכם לונדון (1913)
שינויים בטריטוריות העברת שטחים עות'מאנים לליגה לפי הסכם לונדון, אלבניה זוכה לעצמאות בלחץ המעצמות.
הצדדים הלוחמים
מנהיגים
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית מהמט החמישי  קובץ:Naval Ensign of Bulgaria (1878-1944).svg פרדיננד הראשון
ממלכת יווןממלכת יוון גאורגיוס הראשון
ממלכת סרביהממלכת סרביה פטר הראשון
ממלכת מונטנגרוממלכת מונטנגרו ניקולה הראשון 
כוחות

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית 350,000

קובץ:Naval Ensign of Bulgaria (1878-1944).svg 300,000
ממלכת סרביהממלכת סרביה 220,000
ממלכת יווןממלכת יוון 115,000
ממלכת מונטנגרוממלכת מונטנגרו 35,000

אבדות

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית 50,000 הרוגים, 100,000 פצועים, 115,000 שבויים[1]

ממלכת יווןממלכת יוון יוון: 2,360 הרוגים ו-23,502 פצועים
קובץ:Naval Ensign of Bulgaria (1878-1944).svg בולגריה: 14,000 הרוגים ו-50,000 פצועים
ממלכת סרביהממלכת סרביה סרביה: 5,000 הרוגים ו-18,000 פצועים
ממלכת מונטנגרוממלכת מונטנגרו מונטנגרו: 2,836 הרוגים ו-6,602 פצועים[1]

עשרות אלפי אזרחים נהרגו במהלך המלחמה, בעיקר כתוצאה מאלימות אתנית, גירושים, ומחלות.
קובץ:Balkan belligerants 1914.jpg

מפת הבלקנים בסוף אפריל 1913
קובץ:BALKANHARBINDEHARLANTAYYAREMIZ-1912.jpg
מטוס עות'מאני במלחמת הבלקן הראשונה

מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית. כוחות הליגה הבלקנית גברו במהירות על האימפריה העות'מאנית, בגלל יתרונם המספרי והטקטי. כתוצאה ממלחמת הבלקן הראשונה איבדה האימפריה העות'מאנית כמעט את כל הטריטוריות שלה באירופה, אך הטריטוריות שנכבשו על ידי הליגה הבלקנית גרמו למחלוקת עליה התנפצה הברית והיוו סיבה עיקרית לפתיחת מלחמת הבלקן השנייה.

הרקע הגאופוליטי עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הליגה הבלקנית (ברית)
קובץ:Balkan 1912.svg
גבולות הבלקן טרם המלחמה, 1912

תבוסת העות'מאנים במלחמה האיטלקית-עות'מאנית שבמהלכה חדרו האיטלקים לטריפוליטניה וכבשו את האיים הדודקאנסיים והתחושה שזאת העת בה ניתן לכבוש טריטוריות עות'מאניות הובילו כמה מארצות חבל הבלקן ליצירת הליגה הבלקנית. הדיפלומטיה של האימפריה הרוסית השקיעה מאמצים רבים לכינון הברית, שתאמה את האינטרסים שלה ויצרה מצב לא רגיל בו צרפת והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצאו עצמן בחזית דיפלומטית משותפת כנגד הליגה והאימפריה הרוסית - צרפת, בגלל היותה בת ברית מסורתית של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית משום שלא רצתה לראות התחזקות של סרביה.

פרוץ המלחמה עריכה

ב־8 באוקטובר 1912 הכריזה מונטנגרו מלחמה על האימפריה העות'מאנית, ובכך פתחה את מלחמת הבלקן הראשונה. ימים ספורים לאחר מכן, ב־17 באוקטובר, הצטרפו ללחימה גם סרביה, בולגריה ו־יוון, במסגרת הברית הידועה בשם “הליגה הבלקנית”. הכוחות הבלקניים פתחו במתקפות במספר חזיתות במקביל, במטרה לנצל את חולשתה של האימפריה העות'מאנית ולהשיג הכרעה מהירה. התיאום בין המדינות היה חלקי בלבד, אך היתרון המספרי והמורל הגבוה תרמו להתקדמות מהירה.

הזירה הבולגרית (תראקיה) עריכה

קובץ:Yaroslav Veshin - Na nozh.jpg
הסתערות חיילים בולגרים על עמדות עות'מאניות, ציור מאת ירוסלב וישין

המאמץ המרכזי של הליגה הבלקנית התרכז בזירה התראקית, שבה פעל הצבא הבולגרי נגד הכוחות העות'מאניים. בקרבות המרכזיים, כגון קרב קירק קיליסה (אוקטובר 1912) וקרב לולא בורגס, הצליחו הבולגרים להביס את הצבא העות'מאני ולדחוק אותו מזרחה. הכוחות הבולגריים התקדמו במהירות לעבר קווי ההגנה האחרונים לפני קונסטנטינופול והגיעו לקווי צ'טאלג'ה (Çatalca), כ־40 ק"מ בלבד מהעיר. עם זאת, שם נבלמה התקדמותם בעקבות התנגדות עות'מאנית עיקשת, תנאי מזג אוויר קשים וכולרה.

הזירה הסרבית (מקדוניה) עריכה

קובץ:Serbian artilery at Adrianopoli.png
ארטילריה סרבית במצור על אדירנה, 1913

הצבא הסרבי פעל בעיקר באזור מקדוניה והשיג ניצחונות משמעותיים. אחד הקרבות המרכזיים היה קרב קומנובו (23–24 באוקטובר 1912), שבו הביסו הסרבים את הצבא העות'מאני ופתחו את הדרך דרומה. לאחר מכן כבשו הסרבים ערים מרכזיות, ובהן סקופיה ומונסטיר (ביטולה), וביססו את שליטתם במקדוניה הצפונית והמרכזית. הצלחות אלו חיזקו את מעמדה של סרביה באזור והרחיבו את שטחה באופן משמעותי.

הזירה היוונית עריכה

קובץ:TiradoresGriegosEnElLagoYeniye--balkancockpitpol00pric 0091.png
חיילים יוונים באזור אגם יניצה

הכוחות היווניים פעלו הן ביבשה והן בים. בצפון יוון התקדמו הכוחות במהירות וכבשו את סלוניקי ב־8 בנובמבר 1912, זמן קצר לפני שהכוחות הבולגריים הגיעו לעיר. כיבוש זה היה הישג אסטרטגי חשוב עבור יוון. במקביל, הצי היווני שלט בים האגאי, מנע העברת כוחות עות'מאניים בין אסיה לאירופה וכבש מספר איים. השליטה הימית תרמה משמעותית להצלחת הליגה הבלקנית.

הזירה המונטנגרית עריכה

קובץ:Montenegrins attacking Decic Fortress.jpg
כוחות מונטנגריים תוקפים את מבצר דצ'יץ'

מונטנגרו פתחה את המלחמה והתרכזה בעיקר במצור על העיר שקודרה (שקודר/סקוטרי). המצור נמשך חודשים רבים והסתיים רק באפריל 1913, לאחר קרבות קשים ולחץ בינלאומי. הפסקת אש והתחדשות הלחימה בדצמבר 1912 הוכרזה הפסקת אש בין הצדדים, והחלו שיחות שלום בלונדון. עם זאת, הלחימה התחדשה בפברואר 1913 לאחר כישלון המשא ומתן. במהלך חידוש הקרבות המשיכו מדינות הבלקן בלחץ על הכוחות העות'מאניים, אך ללא הישגים דרמטיים כמו בתחילת המלחמה.

סיום המלחמה עריכה

המלחמה הסתיימה עם חתימת הסכם לונדון ב־30 במאי 1913. במסגרת ההסכם איבדה האימפריה העות'מאנית כמעט את כל שטחיה באירופה, למעט אזור קטן סביב קונסטנטינופול. שטחים נרחבים חולקו בין מדינות הליגה הבלקנית, אך חלוקה זו יצרה מחלוקות חדשות שהובילו זמן קצר לאחר מכן לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Philip S. Jowett, ‏‏ Armies of the Balkan Wars 1912-1913, עמודים 8-7 באתר גוגל ספרים (באנגלית).


nl:Balkanoorlogen#De Eerste Balkanoorlog