מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית
פעולות נוספות
מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית, שפרצה ב-15 באפריל 2023, היא אחד המשברים ההומניטריים הקשים ביותר בעולם כיום. העימות החל כמאבק כוח אלים בין שני הגנרלים ששלטו במדינה מאז ההפיכה הצבאית בסודאן של שנת 2021: עבד אל-פתאח אל-בורהאן, מפקד הכוחות המזוינים של סודאן (SAF), וסגנו לשעבר, מוחמד חמדאן דגאלו (הידוע בכינוי "חמידתי"), מפקד מיליציית "כוחות התמיכה המהירה" (RSF). המתיחות בין השניים הסלימה על רקע המחלוקת סביב שילוב הכוחות המזוינים של סודאן בתוך הצבא הסדיר והמעבר המתוכנן לשלטון אזרחי דמוקרטי. לצד המוקדים המרכזיים הללו, נוטלים חלק בלחימה גם פלגים נוספים, בהם כוח ההגנה המשותף של דארפור, תנועת שחרור סודאן (SLM) בראשות עבד אל-וואחד מוחמד א-נור, וכן תנועת השחרור העממית של סודאן-צפון (SPLM-N) תחת הנהגתו של עבדלעזיז אל-חילו. באזור דארפור מבצעים כוחות המורדים רצח עם נרחב כנגד האוכלוסייה האפריקאית, במסגרתו רצחו, על פי הערכות, בין 75 ל-115 אלף בני אדם.
סך הכל, המלחמה גבתה את חייהם של למעלה מ-150,000 בני אדם, אם כי הערכות בלתי רשמיות מדברות על מספרים גבוהים בהרבה בשל קריסת מערכות הדיווח והרעב הכבד. המשבר הוביל לעקירתם של למעלה מ-12 מיליון בני אדם מבתיהם, מה שהופך אותו למשבר העקירה הגדול והמהיר ביותר בעולם. חלקים נרחבים מהמדינה, ובמיוחד אזור דארפור והבירה ח'רטום, סובלים מהרס תשתיות מוחלט, כאשר כ-25 מיליון תושבים – כמחצית מהאוכלוסייה – נזקקים לסיוע הומניטרי דחוף וניצבים בפני סכנת רעב המוני.
הצבא הסודאני זוכה לתמיכה מצד מצרים, איראן וטורקיה, ואף שיתף פעולה עם כוחות אוקראיניים הפועלים נגד השפעה רוסית באזור. מנגד, מיליציית "כוחות התמיכה המהירה" נהנית מתמיכה משמעותית של איחוד האמירויות ומקשרים עם קבוצת וגנר הרוסית, מה שהפך את המלחמה לחלק ממאבק עולמי רחב יותר על משאבים (כמו זהב) והשפעה אסטרטגית בקרן אפריקה ובים האדום.
במהלך שנת 2025 חלו תהפוכות משמעותיות בשטח; בעוד שה-RSF הצליחו לכבוש מעוזים אסטרטגיים בדרפור, הצבא הסדיר הצליח להחזיר לעצמו חלקים נרחבים מח'רטום ומאומדורמן. למרות ניסיונות תיווך חוזרים ונשנים מצד ארצות הברית, סעודיה והאיחוד האפריקאי, הצדדים טרם הגיעו להסכמות על הפסקת אש בת קיימא, והלחימה ממשיכה לגבות מחיר כבד מהאוכלוסייה האזרחית שנקלעה לקווי האש.
מהלך הלחימה עריכה
הלחימה התרכזה סביב עיר הבירה ח'רטום (הקרב הגדול והראשון במלחמה) ואזור דארפור. נכון ל-8 בספטמבר 2024, לפחות 20,000 בני אדם נהרגו ו-33,000 אחרים נפצעו.[3]
המלחמה החלה בהתקפות של ה-RSF על אתרי ממשלה כאשר דווח על תקיפות אוויריות, ארטילריה וירי ברחבי סודאן. הערים ח'רטום ואומדורמאן חולקו בין שני הפלגים הלוחמים, כאשר אל-בורהאן העביר את ממשלתו לפורט סודאן בזמן שכוחות ה-RSF כבשו את רוב בנייני הממשלה של ח'רטום.
ניסיונות המעצמות הבינלאומיות לשאת ולתת על הפסקת אש הגיעו לשיאם בהסכם ג'דה במאי 2023, שלא הצליח לעצור את הלחימה ולבסוף נזנח. במהלך החודשים הבאים התרחש קיפאון, שבמהלכו הצטרפו לשני הצדדים קבוצות מורדים שלחמו בעבר נגד ממשלת סודאן. עד אמצע נובמבר 2023, הפלגים מיני מינווי ומוסטפא טמבור של התנועה לשחרור סודאן הצטרפו רשמית למלחמה בתמיכה ב-SAF, לצד תנועת הצדק והשוויון (JEM). לעומת זאת, תנועת טמאז'וג' שילבה כוחות עם ה-RSF, בעוד שפלג עבדאלעזיז אל-חילו של התנועה לשחרור העם של סודאן-צפון תקף עמדות SAF בדרום המדינה.
החל מאוקטובר 2023, המומנטום החל לנוע לעבר ה-RSF, כאשר הצבא החצי-צבאי הביס את כוחות הצבא בדארפור והשיג הישגים במדינת ח'רטום, קורדופן ומדינת גזירה. מאז פברואר 2024, ה-SAF השיג הישגים באומדורמן. מאז יוני 2024, ה-RSF השיג הישגים במדינת סנאר. משא ומתן נוסף בין הצדדים הלוחמים לא הניב תוצאות משמעותיות, בעוד שמדינות רבות סיפקו תמיכה צבאית או מדינית לאל-בורהאן או למדי.
בסוף אוקטובר 2024, לפי דיווחים מחרטום, כוחות של צבא אריתראה נכנסו למזרח סודאן כדי לסייע לכוחות הצבא המקומי הנאמנים לנשיא עבד אל-פתאח אל-בורהאן נגד יריביו.[4]
נכון ל-5 ביולי 2024, למעלה מ-7.7 מיליון נעקרו מבתיהם ויותר מ-2.1 מיליון אחרים נמלטו מהמדינה כפליטים, ואזרחים רבים בדרפור נהרגו כחלק ממעשי הטבח של מסלית.[5][6]
המלחמה איימה לפצל את סודן לשתי ישויות מדיניות נפרדות, פיצול שהסיכויים לו גברו משמעותית אחרי הודעת כוחות ה-RSF ביולי 2025 על הקמת ממשלה מתחרה לממשלה הפועלת בחלקים הנשלטים על ידי הצבא – הכרזה שהאו"ם וגם האיחוד האפריקני גינו. באוגוסט 2025 שלט הצבא של אל-בוהראן על האזורים הצפוניים והמזרחיים בסודן – בחודש מרץ 2025 הוא הצליח להשתלט לחלוטין על הבירה חרטום – בעוד כוחות ה-RSF שלטו על רוב אזורי דרפור שבמערב. ארגון מורדים נוסף, SPLM-N, בעל ברית של ה-RSF, שלט על שטחים נרחבים במדינת המחוז דרום קורדופאן שבדרום המדינה, הגובלת במדינה הנפרדת דרום סודן.[7]
הדיפתם של לוחמי ה-RSF מחרטום הביאה להסלמה בקרבות באל-פאשיר, עיר שבה שהו באוגוסט 2025 כ-900,000 תושבים ופליטים והיוותה המעוז הגדול האחרון שבשליטת הצבא בחבל דרפור כולו[7]
ב-26 באוקטובר 2025 כוחות התמיכה המהירה (RSF) כבשו את פאשיר שבחבל דארפור, תוך כדי הוצאות להורג המוניות ומעשי טבח באוכלוסייה האפריקאית הלא ערבית.[8] בעקבות ההשתלטות ב-29 באוקטובר, דיווח ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי בבית החולים ליולדות הסעודי בעיר נרצחו לפחות 460 מטופלים ומלווים על ידי כוחות ה-RSF, ואף דיווחים על אונס נשים וילדות שבוצע על ידי המיליציה.[9][10]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ליאור בן ארי, 85 אלף ילדים מתו ב-3 שנים: המשבר שגדול בהרבה מעזה - ופחות מטריד את העולם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2025
- ישראל שמאי, מקוקה-קולה עד רוסיה ואיראן: מפת האינטרסים במלחמה בסודן, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ IOM | Sudan Displacement Tracking Matrix (DTM) | Sudan Mobility Update (15) Publication Date: 5 February 2025 - Sudan | ReliefWeb, reliefweb.int, 2025-02-05 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אהוד יערי, דיווח: צבא אריתראה נכנס לשטח סודאן - כדי להתערב במלחמת האזרחים, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Economist, Genocide returns to Darfur, The Economist, 5 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 איפה העולם? העיר ש"נחנקת למוות" תחת מצור בן 15 חודשים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2025
- ^ זעזוע מהטבח בסודן המתפרקת: המורדים כבשו את אל-פאשר, שהפכה ל"שדה הריגה", באתר ynet, 28 באוקטובר 2025
- ^ גיא אלסטר, "בתי מטבחיים אנושיים": מאות נרצחו בבית חולים בעיר שכבשו המורדים בסודאן, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2025
- ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, טבח המוני במחלקת היולדות: 2,000 נרצחו בעיר שהעולם הפקיר | העדויות המזעזעות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2025