Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מיכל ינאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מיכל ינאי
מיכל ינאי ב-2023
מיכל ינאי ב-2023
לידה 18 ביוני 1972 (גיל: 54)
רמת גן, ישראל
שם לידה מיכל ינאי
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים יווןיוון אתונה, יוון
השכלה
בן זוג בן מוסקל
ילדים אלכס מוסקל
מספר ילדים 3
פרופיל ב-IMDb

מיכל ינאי-מוסקל (נולדה ב-18 ביוני 1972) היא שחקנית, זמרת, מנחת טלוויזיה, כוכבת ילדים ישראלית, אשת עסקים ומפתחת את אפליקציית המיינדפולנס המובילה בישראל MyMedi[דרושה הבהרה].

ינאי מכונה "מלכת הילדים" בשל הפופולריות הרבה שלה כמנחה בערוץ הילדים ובמחזות זמר לילדים בשנות התשעים[1].

ביוגרפיה עריכה

מיכל ינאי נולדה, גדלה והתחנכה ברמת גן, לעדנה ומשה ינאי ולה אח צעיר בשם אייל. כבר בילדותה שיחקה בהצגות ילדים כמו "חנה'לה ושמלת השבת", "גוליבר בארץ הגמדים" ו"כנר על הגג"[2].

ב-1983, כשהייתה בת 11, הופיעה בפסטיבל שירי הילדים בתור ילדת הפסטיבל ושרה את השיר "אתה לא לבד" שביצעה במקור בפסטיבל להקת "קסם". אחר כך פנתה לקהל הילדים, מעבר לשעות הלימודים התפרנסה מהנחיית מסיבות יום הולדת שבהם הפעילה את הילדים במשחקים, שרה וליוותה את עצמה בגיטרה ואף ערכה מופע קסמים[2].

ב-1989 בגיל 17 שיחקה בהצגה "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג ב"תיאטרון הבימה", שבה גילמה את דמותה של ברטה[3], עם הצגה זו גם נסעה להופיע בתיאטרון המלכותי השוודי. באותה השנה ביצעה ב״תחרות קולות וכלי זמר״ את השיר ״פשטות״. כמו כן השתתפה בתשדירי שירות: תשדיר של משרד החינוך לרישום בזמן לגני הילדים ולבתי הספר שבו גילמה ילדה כמורה בכיתה וההורים היו התלמידים, ותשדיר לבית הספר הטכני של חיל האוויר שבו גילמה תלמידה מצודדת (לצלילי השיר "המסלול שלך", גרסה עברית ל־Take my breath away, שיר הנושא של הסרט "אהבה בשחקים") לצד עודד מנשה.

בין השנים 1989–1990 הגישה לראשונה תוכנית טלוויזיה לילדים בשם "קשרים מצוירים" בערוץ הראשון לצד בובת דינוזאור ענקית בשם זאורוס (עמי ויינברג)[4]. ב-1990 שיחקה לראשונה בסרט קולנוע, "נשיקה במצ"ח", לצידם של יהודה ברקן, רמי דנון ואריה מוסקונה. ינאי גילמה בסרט חיילת, אף שבאותה העת הייתה עדיין תלמידת תיכון[5].

בתיכון למדה במגמת התיאטרון בבית הספר "תלמה ילין". את שירותה הצבאי עשתה בתיאטרון צה"ל.

ב-1991, במהלך השירות הצבאי, שיחקה בתפקיד-משנה בסרט הצרפתי שצולם בישראל בשם "אהבנו את לורה"[6].

לאחר שירותה הצבאי למדה משחק בבית הספר "בית צבי".

פעילות לילדים עריכה

קובץ:Michal ynay 2.jpg
מיכל ינאי בערוץ הילדים, 1992

ינאי הצטרפה לצוות מנחי "ערוץ הילדים"[7] במהלך לימודיה בבית צבי. ינאי הנחתה בערוץ הילדים מ-1991 עד 2000, והגישה בין היתר את התוכניות "תיבת ההפתעות" ומאוחר יותר את "גינת ההפתעות" שיועדו לילדים קטנים ולסירוגין הנחתה גם בתוכנית "הכיתה המעופפת".

בשנת 1994 נסעה לאמסטרדם, מטעם ערוץ הילדים, כדי לעשות סרט על קורותיה של אנה פרנק שהוקרן בערוץ באפריל באותה השנה ושנקרא "בדרכה של אנה". עוד באותה שנה השתתפה ינאי בפרק מהעונה השנייה של הסדרה האמריקאית "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס", בתפקיד שגרירת ישראל תמרה, והיא דיבבה את אותה דמות לאחת מקלטות הווידאו בדיבוב לעברית, ובה היא אף הציגה את "מאחורי הקלעים" של ההפקה בתוספות שלאחר הפרק.

כשקיבלה הזכיינית טלעד את שידורי יום שבת בערוץ 2 נקראה ינאי להגיש בה את תוכנית הדגל של שידורי הילדים בשבת בבוקר, והיא קיבלה תוכנית משלה בשם "הקרנבל של מיכל". עם החלפת ימי השידורים של זכייניות ערוץ 2, עברה ינאי להגיש תוכנית עם אותן הדמויות בשם "קצפת" בערוץ הילדים. ינאי הגדירה את התכנית: "מעין גרסה ישראלית לילדים של המופע של לארי סנדרס", המציגה במקביל לתוכנית עצמה, גם גרסה מבוימת למה שקורה לכאורה מאחורי הקלעים. לימים הגישה בערוץ 2 גם את תוכנית הכישרונות לילדים "בראבו". בשנות האלפיים שידרה גם בערוץ הנוער של "yes".

קובץ:Michal ynay 1.jpg
מיכל ינאי והילדים, 1992

ינאי שיחקה ושרה במחזות הזמר לילדים "הקוסם!" בתפקיד דורותי, "הכל אגדה" בתפקיד הנסיכה מאמי, "המלך ארתור" בתפקיד גווינביר ו"פיטר פן" (הגרסה השלישית) בתפקיד ונדי.

ינאי כתבה טור שבועי שנקרא "שירת המיכל" בשבועון הילדים "כולנו".

ינאי נבחרה פעמיים לאשת השנה של הילדים וזכתה חמש שנים רצופות ב"פרס מסך הזהב".

היא דיבבה את פלין בסרט "במבי".

בפסטיגל זכתה פעמיים, ב-1993 עם השיר "שלום היא מילה שימושית" וב-1995 עם השיר "לדבר עם חיות". היא השתתפה שוב בפסטיגל בשנים 1996, 1998, 2000, 2016 ו-2020.

בשנת 1992 הופיעה ינאי בקלטת לילדים "הילדה הכי יפה בגן", שהתבססה על שירי הילדים של יהונתן גפן.

בשנת 1993 הופיעה בפסטיגל וזכתה במקום הראשון עם השיר "שלום היא מילה שימושית". בשנת 1994 היא צולמה סרט "בדרכה של אנה פרנק".

בשנת 1995 הושקו חמש בובות בדמותה תחת השמות "מיכל בראש טוב", "מיכל משחקת דורותי", "מיכל מכייפת בקניון", "מיכל יוצאת לבלות" ו"מיכל חכמה בשמש". באותה שנה השתתפה בשנית בפסטיגל, וזכתה שוב במקום הראשון עם השיר "לדבר עם חיות".

בשנת 1996 הופיעה בפעם השלישית בפסטיגל בתור אמנית אורחת וכך גם. ב-1998 היא נבחרה על ידי חברת חברת וולט דיסני להקליט אלבום של שירי דיסני בעברית, במסגרת הפרויקט נסעה לפארק יורודיסני לצלם קליפ לשיר אם תביעו משאלה מתוך הסרט פינוקיו[8], היא הופיעה עם מחרוזת דיסני בפסטיגל 1998. אותה שנה היא שיחקה בסדרה "עולמו המופלא של אוגוסטוס אגדתי", שכתבה שרון קנטור וביים נתן גור לוי.

קובץ:Adi Arad third.jpg

בשנת 1999 השתתפה בסרט הילדים "הכבש השישה עשר" שהתבסס גם הוא על שירים של יהונתן גפן ולצידם של כוכבי ערוץ הילדים.

בשנת 2000 השתתפה בקלטת הילדים "צופי פרצופי - מסע הרפתקאות בעולם הרגשות", והשתתפה בפעם החמישית בפסטיגל, וזכתה במקום השלישי עם השיר "החייל שלי".

בשנת 2005 השתתפה גם בספיישל הפרידה "לעודד באהבה" בערוץ הילדים.

בשנים 2005–2007 השתתפה בתור תמר זהבי, אחותה של יעל (אסיה) (הילה סורג'ון פישר) בתפקיד אורח בכמה פרקים בסדרת הילדים "השמיניה".

קובץ:Michal Yannai 2006.jpg
מיכל ינאי, 2006

היא השתתפה בשנת 2009 עיר ערוץ הילדים עם המנחים הקודמים של הערוץ דן תורן, נתן ברנד, עינת ארליך, אפרת רייטן, איתי שגב, נמרוד רשף, וסופי צדקה.

בשנת 2012 החלה לשחק בסדרה היומית "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני. באותה שנה החלה לככב גם בסדרה לילדים לגיל הרך "מיכל ינאי בחדר החלומות" בשיתוף yes, שאותה גם יצרה והפיקה[9].

בשנת 2013 השתתפה ב"מותק של פסטיבל" ושנה לאחר מכן בשנית בשנת 2014[10], ושוב ב-2017.

בשנת 2015 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "שוברי גלים" בתפקיד ניצה. באותה השנה שיחקה בסרט "דץ הבלץ"[11].

בשנת 2016 השתתפה בפסטיגל "היי סקול פסטיגל 2 הגמר הגדול", בתפקיד מיכל המורה לתנ"ך. זוהי הייתה חזרתה של ינאי אל הפקת הפסטיגל לאחר 15 שנות היעדרות.

בשנת 2017 השתתפה במחזמר "הברווזון המכוער" וכמו כן, השתתפה בסדרה "צוות הצלה" בערוץ ניק ג'וניור, לצד בתה אלכס, בתפקיד הגברת מלי קרה לי[12].

בשנת 2024 השתתפה במחזמר "פינוקיו" לצידו של צחי נוי ובשנת 2025 במחזמר "הלב" לצד שלמה בראבא.

פעילות למבוגרים עריכה

קובץ:Single Plus one.jpg
יעל טוקר, מיקי לאון ומיכל ינאי, בסרט "רווקה פלוס"

אף שצברה פופולריות גבוהה בקרב הילדים וכונתה לא פעם "מלכת הילדים", היו פעמים שינאי ביקשה להשתחרר מתדמית הילדה הטובה. אחת מהן הייתה בתוכנית הסאטירה הפרועה "נייס גיא", ששודרה בראשית שנות התשעים בערוץ 2 הניסיוני. ינאי הופיעה בתוכנית ביוני 1993 במערכון לבושה כגברת עם שוט ועם בירית ועם חגורת ביריות המחוברות לגרבי ירך שקופות, אולם לאחר מכן התחרטה, על שיותר מפעם אחת יפורסם בתוכנית הטלוויזיה הזו אותו הקטע שאז לטענת מיכל ינאי זה נראה יותר אמיתי ויותר מיני ויותר מפריע לה בחיים האישיים שלה, אז הוחלט בערוץ 2, שרק[13]במסיבת הפרידה של הערוץ הניסיוני באוקטובר 1993, שהקטע הזה ישודר, ולא לפני השעה 10 בלילה, וגם על הקלטת שידור הקטע הזה היו דעות שביקרו לרעה את הקטע הזה בטענה שהוא מחפיץ מינית את גוף האישה .[דרוש מקור]

ינאי שיחקה ב-1993 בתפקיד משני של אסירה במותחן הארוטי "כלא הנשים" ("Prison Heat"), סרט דובר אנגלית שביים יואל זילברג, וצולם בישראל באולפני אולפני ג.ג., בכיכובם של גיליה שטרן ואורי גבריאל.[14]

ב-1997 שיחקה בסרט הטלוויזיה "בחצות הלילה" בבימויה של רותי פרס.

בשנת 1998 השתתפה ינאי במופע "פעמוני היובל", המופע המרכזי במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל[15].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 שינתה ינאי את המיקוד ועברה יותר לפנות לקהל המבוגרים[16]. היא החליפה זמנית את עינת ארליך בתוכנית "שישי וחצי" בערוץ 2. תוכניות טלוויזיה נוספות שהגישה כללו את "על הדרך" ו"מזל טוב".

ב-2001 השתתפה במחזה "תשוקה", ואחר כך במחזה "דצמבר" בתיאטרון בית ליסין[17][18].

ב-2002 השתתפה בסרט "תמונה קבוצתית עם אישה".

ב-2003 נבחרה לסקר את "טקס האוסקר" באותה השנה מטעם ערוץ !E הישראלי, ונבחרה להנחות את ספיישל "המורדים" בערוץ פוקס קידס. באותה שנה היא דיבבה את קייט האוטון (תפקיד שאותו שיחקה במקור הת'ר לוקליר) בגרסה העברית של הסרט "לוני טונס: חוזרים לאקשן" והנחתה בערוץ 2 את תחרות הדוגמנות טופ מודל 2003 וטסה עם שתי הזוכות במקומות הראשונים לתחרות הבין־לאומית שנערכה בסינגפור כנציגת טלעד. היא הנחתה את התוכנית "האודישן הגדול" במסגרתה שחקנים מתחילים מתחרים על תפקיד בטלנובלה מיכאלה[19][20].

בשנת 2003 שוב ביקשה להשתחרר מתדמית הילדה הטובה, והסכימה להפיק סדרה המבוססת על קלטות אינטימיות שלה, בהן דובר על אורגיות, שימוש בקוקאין, גניבות ועוד.[21] היא חזרה בה מהסכמתה בלחץ חתנה המיועד עופר רסלס,[22] ונקלעה לסכסוך משפטי עם חברת ההפקה.[23] לבסוף חויבה לשלם לחברת ההפקה פיצוי של מאות אלפי שקלים.[24]

ב-2005 שיחקה בסרט מוכרחים להיות שמח.

ינאי שיחקה גם בין היתר בסדרות הטלוויזיה "אולי הפעם" בערוץ yes ישראלי של "yes", "משמורת", "טיפול נמרץ" בערוץ 2 ו"המקום" בערוץ 10. כמו כן הופיעה בתפקיד עצמה בפרק בסדרה "בת ים - ניו יורק" בשנת 1995.

ב-2006 הופיעה בתפקיד משני בעונה השלישית של "השיר שלנו". באותה שנה שיחקה בתפקיד קטן בסרט הטלוויזיה האמריקאי "Kraken: Tentacles of the Deep" של ערוץ Syfy בתור סאלי.

ב-2007 שיחקה לראשונה בתפקיד הראשי בעיבוד הקולנועי של הספר "כשניטשה בכה" מאת הפסיכיאטר ארווין יאלום, סרט דובר אנגלית של הבמאי והמפיק הישראלי-אמריקאי פנחס פרי[25]. באותה שנה שיחקה בתפקיד שולי בסרט "88 דקות", לצידו של אל פצ'ינו[26], היא התגוררה תקופה מסוימת בלוס אנג'לס ובעקבות כך התראיינה לתוכנית "חלום הוליוודי" העוסקת בשחקנים ישראלים המנסים את מזלם בהוליווד, היא גם התגוררה תקופה בלונדון.

בסוף 2007 השתתפה בתפקיד עצמה, כבעלת הבניין במחזמר "אבניו Q" שהועלה בתיאטרון בית ליסין[27], בשנה זו גם שימשה שופטת בתחרות מלכת היופי[28], כמו כן שיחקה בסרט מתוק ומר[29].

ב-2008 עלתה סדרת הדרמה "רביעיית רן" בהשתתפותה בערוץ yes stars ישראלי[30], שלאחר מכן שודרה בערוץ 2.

בשנים 2008–2010 הנחתה את שעשועון הידע "קרב מוחות" ב"חינוכית 23". בשנת 2010 הנחתה את גמר התוכנית "לרדת בגדול" לאחר שמנחת התוכנית הקבועה ציפי שביט שברה את רגלה. באותה שנה השתתפה בתוכנית "מי אתה חושב שאתה?", שבה עקבה אחר חייה של סבתה מצד אמהּ שנטשה את האם כשהייתה בת ארבע, לאחר גירושיה מן הסב, ושמעולם לא דובר בה בבית. במהלך הסדרה גילתה ינאי שסבתה התאבדה[31].

בשנת 2011 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "החברים של נאור" בתור איילה, אשתו של עמית חבר ילדות של נאור[32]. וכן שיחקה בהצגה "בעל למופת" מאת יהושוע סובול בהפקת תיאטרון הקאמרי[33].

בשנת 2012 יצא לאקרנים סרטו של דובר קוסאשווילי "רווקה פלוס" בו שיחקה[34].

בשנת 2014 השתתפה בתוכנית המציאות "הצילו! אני לא יודע לבשל" של שידורי קשת, ששודרה בערוץ 2.

בשנת 2015 כתבה והפיקה את הסרט הקצר "אמא שלי ואני", בו גם שיחקה בתפקיד הראשי[35]. ב-2016 הגישה לצד מיכאל אלוני את "כשהיינו ילדים", מופע הצדעה לתוכניות הילדים והנוער של רשות השידור[36]

ב-2017 השתתפה ינאי בסדרה "פולמון" ששודרה ב-HOT[37]. ב-2018 הגישה סרט אודות תיכון תלמה ילין בו למדה[38][39].

ב-2019 השקיעה ינאי בפיתוח אפליקציה למדיטציות מודרכות בעברית, בסגנון מיינדפולנס, ״מיי מדי - my medi"[40]. באותה שנה שיחקה בסרט "אהבה בשלייקס" בתפקיד יפעת, בתו של בנו (יהודה בארקן).

בשנת 2020 החלה לשחק לסירוגין עם נתי קלוגר במחזה "הנשים של ג'ייק" בתיאטרון חיפה מאת ניל סיימון בתרגום של דורי פרנס ובבימויו של אלון אופיר. בשנת 2021 נבחרה לייצג את חברת פרוקטר אנד גמבל כפרזנטורית של מותג Always.

ב-2023 השתתפה בעונה השלישית של תוכנית המציאות "הזמר במסכה" בתחפושת מלכת השחמט, לצדו של טל מוסרי, מלך השחמט.

בשנת 2026 משחקת בסדרה תוצרת בית, שיוצריה הם עמית ואדר מירום, בבימויו של גורי אלפי.

חיים אישיים עריכה

ינאי נשואה בשנית[41][42], לאיש הפרסום בן מוסקל[43], ולשניים בת ושני בנים[44]. ב-2021 עברה עם משפחתה לגור באתונה שביוון[45].

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יפעת הללי אברהם, מלכת הילדים: מיכל ינאי ילדה בן שלישי, באתר מאקו, 1 במרץ 2016
    תמי פולק, מיכל ינאי כבר לא מלכת הילדים, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013
  2. ^ 1 2 איציק יושע, קוסמת צעצוע, חדשות, 7 ביוני 1985
  3. ^ "האב" - הצגה מספר: 405 - הצגת בכורה: 10/01/1989, באתר ארכיון הבימה
  4. ^ הופעה קטנה, חדשות, 5 בינואר 1990
  5. ^ טל פרי, מיכל ינאי - איש כיף של אונס, מעריב, 20 ביולי 1990
  6. ^ חגי לוי, סרטים חדשים - אהבנו את לורה, חדשות, 30 באפריל 1992
  7. ^ שרית ישי לוי, הפיה מערוץ 6, חדשות, 13 באוגוסט 1993
  8. ^ https://www.instagram.com/p/ClqWcAsImu6/
  9. ^ גלי פיאלקוב, מיכל ינאי בחדר החלומות: יותר כמו סיוט, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
  10. ^ שלי פלדמן, הדבר הקר של חנוכה: מותק של פסטיבל, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2014
  11. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, העדנה המפתיעה של תעשיית סרטי הילדים הישראליים, באתר הארץ, 4 ביוני 2015
  12. ^ שלי גרוס, מיכל ינאי מדגימה איך ללבוש חולצת כפתורים לבנה, באתר Xnet‏, 19 בדצמבר 2017
  13. ^ הגר רם, פנטזיה מערוץ הילדים, חדשות, 3 ביוני 1993
  14. ^ ג. עיטור, נשים בכלא טורקי, חדשות, 10 בפברואר 1992
  15. ^ אביבה קרול, ‏עוד מנפלאות יום העצמאות: רייטינג "פעמוני היובל" בערוץ 1 היה גבוה מבערוץ 2, באתר גלובס, 4 במאי 1998
  16. ^ ארנה קזין, ילדים טובים שרוצים להיות כמו הוליווד, באתר הארץ, 13 ביולי 2003
  17. ^ תשוקה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2001
  18. ^ המחזה "דצמבר" בתיאטרון בית לסין, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2002
  19. ^ רותה קופפר, 12 הנועזים נלחמים על הסבון, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  20. ^ רוני קורן-דינר, התשובה של HOT לפרויקט Y בלוויין: מזמינה את הצופים להשתתף באודישנים לטלנובלה חדשה, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2003
  21. ^ משה גורלי, הקוקאין והאורגיות של מיכל ינאי - אמת או תסריט?, באתר הארץ, 11 ביולי 2003
  22. ^ משה גורלי, מיכל ינאי: לא השתתפתי באורגיות, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
  23. ^ יצחק דנון, ‏חברת באזז טלוויזיה: לאסור על מיכל ינאי לצאת מהארץ, באתר גלובס, 9 ביוני 2005
    יצחק דנון, ‏חברת באזז טלוויזיה מבקשת מינוי בורר בינה ובין השחקנית מיכל ינאי, באתר גלובס, 28 במאי 2003
  24. ^ רוני קורן-דינר, מיכל ינאי חויבה לשלם 425 אלף שקל לחברת ההפקות באזז, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2005
  25. ^ נעם בוקסבאום, אפילו ניטשה היה צוחק, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
  26. ^ אורון שמיר, החלטורה החדשה של אל פאצ'ינו, באתר הארץ, 13 במרץ 2007
  27. ^ תיגל נשיא, מיכל ינאי למבוגרים בלבד, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007
  28. ^ הערב שלירן לא תשכח, באתר ynet, 14 במרץ 2007
  29. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., רע ומר, באתר ynet, 19 במאי 2008
  30. ^ ירון פריד, זאת קצת קלישאה, אז אל תקיאו, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
  31. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מי אתה חושב שאתה - מיכל ינאי, סרטון בערוץ "sharon1925", באתר יוטיוב (אורך: 53:44)
  32. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., החברה של נאור: מורן מפרגנת לציון, באתר ynet, 31 במרץ 2011
  33. ^ מיכאל הנדלזלץ, אמש בתיאטרון: כסף איסלנדי, באתר הארץ, 14 ביוני 2011
  34. ^ נירית אנדרמן, חבלי לידה בצילומי סרטו החדש של דובר קוסאשווילי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2011
  35. ^ המאניה דיפרסיה של מיכל ינאי: הצצה ראשונה לסרט "אמא שלי ואני", באתר וואלה, 1 ביוני 2015
  36. ^ שגיא בן נון‏, זוכי מצעד "כשהיינו ילדים": ספי ריבלין והתוכניות "ריץ רץ'" ו"הופה היי", באתר וואלה, 23 בדצמבר 2016
  37. ^ טל לוין, ככה התאהבתי ב"פול מון", באתר הארץ, 14 באפריל 2017
  38. ^ דוקו רשת - תלמה ילין - שיעור פרטי מדי| חדשות 13, באתר חדשות 13, 20 ביולי 2018
  39. ^ מיכל ינאי‏, שיעור פרטי מדי: מיכל ינאי חוזרת לתיכון "תלמה ילין" בסרט מיוחד, באתר וואלה, 19 ביולי 2018
  40. ^ מיכל ינאי, לתרגל מדיטציה עם מיכל ינאי: כמה דקות שיעזרו להתמודד עם המתח, באתר Xnet‏, 1 באפריל 2020
  41. ^ נועם שרביט, ‏עופר רסלס תובע מיליון ש' ממיכל ינאי: זייפה את חתימתי, התגרשנו בגלל פרשת הקלטות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2007
  42. ^ יפעת הללי, פשושית, אנחנו נשואות!, באתר מאקו, 4 במרץ 2009
  43. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מנכ"ל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי בן מוסקל פורש מתפקידו, באתר גלובס, 5 באפריל 2021
  44. ^ יפעת הללי אברהם, מלכת הילדים: מיכל ינאי ילדה בן שלישי, באתר מאקו, 1 במרץ 2016
  45. ^ לירון זייד, מיכל ינאי שינתה כתובת לאתונה: "אפשר לרדת בבוקר עם פיג'מה למכולת ואין פפראצי", באתר מאקו, 24 בדצמבר 2021
    אתר למנויים בלבד יסמין לוי, מיכל ינאי, כולה רילוקיישן ליוון, לא הגליה לגולאג, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2021


הזמר במסכה
מנחים עידו רוזנבלום סמליל התוכנית
שופטים אופירה אסייג • שחר חסון • צדי צרפתי • סטטיק ובן-אל תבורי (עונות 1–3) • סטטיק (ללא בן-אל תבורי החל מעונה 4)
משתתפי העונה הראשונה טל פרידמן (קרמבו) • ינון מגל (קקטוס) • גדי סוקניק (דוב) • דביר בנדק (כריש) • יזהר כהן (שור) • מיכל אמדורסקי (פטרייה) • אורנה דץ (פופקורן) • עינת שרוף (מלפפון חמוץ) • לוסי אהריש (חסידה) • גלית גיאת (יעל) • איציק כהן (דרקון) • אורי ששון (פלאפל) • רינת גבאי (שפירית) • צחי הלוי (תרנגול)
משתתפי העונה השנייה שחר פאר (תוכי) • רון שחר (איילה) • איתמר גרוטו (אפון) • סנדרה שדה (תות שדה) • נחמיה שטרסלר (קיפוד) • קווין רובין (צ'ילי) • מושיק עפיה (רוגלך) • טהוניה רובל (בבושקה) • סתיו שפיר (חיפושית) • חיים כהן (תמנון) • חני נחמיאס (שועלה) • משה דץ (סוס) • מאור בוזגלו (זיקית) • נטע גרטי (צדפה) • נדב אבקסיס (שנאוצר) • רותם שפי (שיבולת) • עוז זהבי (ספגטי) • שי גבסו (גורילה)
משתתפי העונה השלישית יורם ארבל (צפרדע) • בועז ביסמוט (חתול) • סקאזי (כבש) • שרית פולק (רובוט) • דודו פישר (אלמוג) • דפנה ארמוני (אפרוח) • רוסלנה רודינה (אננס) • ארז טל (טווס) • מאיר אדוני (ינשוף) • שני קליין (חמסה) • לינוי אשרם (ארטישוק) • טל מוסרי (מלך) ומיכל ינאי (מלכה) • אילנית לוי (צמר גפן מתוק) • אלירז שדה (יתוש) • בן ארצי (היפופוטם) • אסף אמדורסקי (שבלול) • עדי ביטי (דגה) • יעל אלקנה (עכבישה)
משתתפי העונה הרביעית ירון ברלד (שבתאי) • מאיר שטרית (מר טלוויזיה) • גילה אלמגור (בובה) • אורנה ברביבאי (ברוקולי) • מנחם הורוביץ (אבטיח) • נדב בורנשטיין (עטלף) • ישי לוי (אבו נפחא) • אבי גרייניק (הוריקן) • צביקה הדר (דו-פרצופי) • טוביה צפיר (מפלצוש) • אוולין הגואל (פנדה) • ליהיא גרינר (דחליל) • אושרי כהן (אלפקה) • מיקי קם (מסטיק) • צביקה הדר (עצלן) • טיילור מלכוב (פנתרה/אופירה) • מיה דגן (פרפר) • מלי לוי (פודל) • דאנה איבגי (סופגנייה)
הערה המשתתפים מוצגים על פי סדר הדחתם
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מיכל_ינאי&oldid=19097"