Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מדרש לקח טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדרש לקח טוב
פסיקתא זוטרתא
מידע כללי
שפת המקור עברית
סוגה הספרות המדרשית
נושא פרשנות המקרא
קישורים חיצוניים
מסת"ב {{#property:P212}}
הספרייה הלאומית {{#property:P3959}}
קובץ:Lecach tov.jpg
עמוד הפתיחה - ראו להלן
קובץ:Salomon Buber. Sifre de-agadeta al megilat Ester.1886.pdf
דף=34

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה".

המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12. אף שעיקר החיבור (יסודו) חובר על ידי רבי טוביה ברבי אליעזר, יש חלקים בספר שהוספו על ידי תלמידיו, כמו שמוזכר בכמה מקומות מאמרים בשמו, שייתכן שנכתבו אף לאחר מותו (כגון: ויקרא ב א, דברים ז יג, דברים יא כו).

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ש"ו (1546).

תולדות מחבר המדרש עריכה

רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא)[1], וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא)[2].

מהשנים המוזכרות בכמה מקומות בחיבור עולה שתחילת הכתיבה הייתה בשנת ד'תתנ"ז (1097) והעריכה הסופית בסביבות שנת ד'תתס"ו (1106)[3].

גזירות תתנ"ו עריכה

במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א, שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי"[4]. לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות.

גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב"[5]... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות".

בשל ציטוט זה הועלתה אפשרות אחרת לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז"), אבל שלמה בובר דחה את כל הראיות והוכיח שחובר ביוון[6].

שיטת הביאור עריכה

שיטת המדרש היא לבאר את הפסוקים לפי הפשט או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.

לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש. לדוגמה, בפתיחה לפירוש לספר שמות נדרשות המילים "ואלה שמות" כך: "כתוב "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו"[7]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב (עולה) על גביהן." לאחר מכן נקשר המדרש לפרשת שמות: "אלו שבטים: שנתפרשו שמותם בלידתם, ונתפרשו שמותם בירידתם למצרים, ונתפרשו שמותם במצרים אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו... ובתחילת זה הספר נאמר "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".

הוצאות המדרש עריכה

שתי ההוצאות הראשונות של המדרש בדפוס, בשנים 1546 (ונציה) ו-1564, היו חלקיות והביאו את המדרש על שלושה ספרים בלבד - ויקרא, במדבר ודברים.

ההוצאה של ספרים בראשית ושמות של המדרש יצאה לראשונה על ידי שלמה בובר מלבוב בשנת תרל"ח (1878). את החלקים שנוספו אספו משלושה כתבי יד: כתב יד ירושלמי שהיה בידי החיד"א, כתב שני מאוצר הספרים בפירנצה וכתב שלישי מאוצר הספרים מסנקט פטרבורג. בשנת 1880 ראתה אור בדפוס ראם בווילנה מהדורה נוספת, בעריכת שלמה בובר, של המדרש לספרים בראשית ושמות. בשנת 1884 יצאה לאור מהדורה נוספת של המדרש לשני ספרים אלה בצירוף המדרש לספרים ויקרא, במדבר ודברים בעריכתו ועם פירושו של אהרן משה פאדווא מפינסק.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  • ויקיטקסט מדרש לקח טוב, באתר ויקיטקסט
  • טקסטים של המדרש

    הערות שוליים עריכה