Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מאיר עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מאיר עוזיאל
מאיר עוזיאל, ינואר 2016
מאיר עוזיאל, ינואר 2016
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1966
עיסוק סופר, סאטיריקן, עיתונאי

מאיר עוזיאל (נולד ב-13 בינואר 1945) הוא עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, עורך, סופר, איש במה ואיש תקשורת וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

שנותיו הראשונות עריכה

עוזיאל הוא בן למשפחה ארץ־ישראלית ותיקה בת שמונה דורות בירושלים. סבו היה הראשון לציון ורב ראשי של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מכן רב ראשי של מדינת ישראל – הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ועל שמו הוא נקרא.

נולד ב-13 בינואר[1] 1945 בטריפולי שבלוב, בעת שאביו שירת כקצין ארץ ישראלי בצבא הבריטי. בהיותו בן כשנה וחצי חזרה המשפחה לארץ ישראל. אימו היא ילידת בנגאזי, ממשפחה בעלת נתינות בריטית מצד אביה (שהיה נשיא הקהילה היהודית בטריפולי) ושורשים מליבורנו באיטליה מצד אמה.

בילדותו גדל בשיכון הקצינים בתל אביב.

בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני. כשהשתחרר מצה"ל עסק בגרפיקה ופתח סטודיו לאמנות תפקודית בתל אביב. בשנת 1970, בגיל 25, מונה לעורך הגרפי והמאייר של עיתון מעריב. ב-1974 החל לכתוב את המדור הסאטירי-אישי "שיפודים" ב"מעריב". ב-1978 מונה לעורך מוסף חדש במעריב "קריאת ביניים".

ב-1997 הקים את העיתון מקור ראשון והיה עורכו הראשי הראשון במשך כשנה, עד 1998. ממשיך לעבוד ב"מעריב".

עבודתו כעיתונאי והמדור "שיפודים" עריכה

החל משנת 1974, החל מאיר עוזיאל לפרסם את המדור "שיפודים" במוסף סופשבוע של מעריב. כתיבתו של מאיר עוזיאל במדור התאפיינה באופי סאטירי-הומוריסטי, והייתה ידועה גם בביקורת הפוליטית שלו, מנקודת מבט ישראלית מיוחדת לו. בטור פורסמה גם "פינת השלולית" בה הופיעו סיפורי אהבה ואכזבה בין "צפרדעים" לבין "נסיכות", רבים מסיפורים אלה נשלחו למאיר עוזיאל על ידי הקוראים. שיפודים פורסם במעריב עד שנת 2014, במשך כמעט 40 שנה. בהופעת המדור במעריב חלה הפסקה בשנת 2005, אבל הוא המשיך מיד באותה המתכונת בעיתון הצופה-מקור ראשון. בשנת 2012 חזר מאיר עוזיאל לכתוב את המדור "שיפודים" במעריב. ב-7 במרץ 2014, שוב הופסק פרסום המדור בעקבות חלופי מו"ל העיתון, ושיפודים חודש שוב במעריב ב-30 בנובמבר 2018, וממשיך להופיע ברציפות מדי שבוע עד היום. פירוש הדבר הוא ש"שיפודים" מופיע כ-50 שנים, בשתי הפסקות קצרות, ובכך הוא המדור האישי הוותיק ביותר הממשיך להופיע בעיתונות העברית. כיום מפרסם מאיר עוזיאל בקביעות גם מאמר דעה אישי כל יום ראשון במעריב, וכן מאמרים וכתבות. בנוסף עסק מאיר עוזיאל כל השנים גם בעריכה עיתונאית, בכתיבת מאמרים, ראיונות וכתבות.

כאמור, בין יתר מפעליו העיתונאיים היה מאיר עוזיאל העורך הראשון של המוסף "קריאת ביניים", מוסף לאנשים צעירים, שהופיע בימי שני ב"מעריב" בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות השמונים (הגיליון הראשון הופיע ביום שני, 26 ביוני 1978). היה זה מוסף בעל שפה צעירה ונושאים צעירים אשר גם נתן במה ליוצרים ולכותבים צעירים ישראליים בולטים בגיל 20–35.

מאיר עוזיאל כתב גם באופן קבוע בעיתונים האיטלקיים "לה סטמפה" ו"לה רפובליקה" עד אוקטובר 2024.

עבודתו הספרותית והאמנותית עריכה

ספריו של עוזיאל מחולקים לשני סוגים – הסוג האחד הוא ספרי סאטירה ובהם סיפורים הומוריסטיים קצרים והסוג השני הוא רומנים.

הרומנים מיוחדים בסגנון שמאיר עוזיאל מגדיר כ"עבר אמיתי-דמיוני" והם: "עובדות על תשוקה מסוימת" (מודן), "מקום קטן עם דבי" (מודן) ו"איש הישר בעיניו" (טוטם). כמו כן כתב מאיר עוזיאל רומן ביוגרפי-ספרותי בשם "הראשון לארץ ציון" (עם עובד ויד בן צבי) על אודות סבו, הרב הראשי הראשון לציון בן-ציון מאיר חי עוזיאל. בשנת 2000 זכה ספר זה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.

ב-1999 החל עוזיאל להפעיל בימה אמנותית בשם "בימת מופעי הספרות" המציגה על הבמה יצירות ספרותיות בבימויו, בעריכתו ובהנחייתו ובשיתוף מיטב אמני ישראל. "בימת מופעי הספרות" של מאיר עוזיאל עולה בעיקר באולמות תיאטרון "הקאמרי", "צוותא" ו"בית אבי חי", אבל גם באולמות גדולים אחרים ברחבי הארץ.

רדיו וטלוויזיה עריכה

בשנות השבעים הנחה עוזיאל את תוכנית הטלוויזיה לתרבות ואמנות "שמונה וחצי", והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה "תשע בריבוע" ו"שחק אותה". כמו כן השתתף בתוכניות סאטירה ברדיו, ובהן "לצון נופל על לצון" ו"יתוש בראש". עוזיאל יצר מספר תוכניות טלוויזיה דרמטיות והיסטוריות גדולות, בהן "חידון המחתרות", "החידון הבינלאומי בנושא הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה", ועוד. בין היתר הגה, יצר וכתב את הסדרה בת תשעת הפרקים "היינו שם איתם", על התנגדות היהודים לנאצים (את הסדרה הנחה ירון לונדון).

פעילות דיפלומטית וציבורית עריכה

בשנים 1986–1989 נשלח מאיר עוזיאל לרומא על ידי המוסדות הלאומיים לכהן כמנהל הסוכנות היהודית באיטליה. בתפקיד זה הוא סייע לעלייה של יהודי ברית המועצות. בשנים 1994–1996 נשלח לתקופה נוספת, וכיהן כמנהל קרן היסוד באיטליה.

עוזיאל היה חבר בצוות ההקמה של "מצעד החיים", ואף טבע את השם "מצעד החיים". השם מהווה משקל נגד ל"צעדות המוות", כינוי לתהליך הפינוי של אסירי המחנות בשטח שליטתה של גרמניה הנאצית, ממזרח אירופה לכיוון גרמניה, בשלהי מלחמת העולם השנייה, תוך כדי רציחתם.

עוזיאל היה חבר בוועד אגודת הסופרים העבריים בישראל, במועצת הפיס לתרבות ואמנות ובוועד הנאמנים של הפרסים הספרותיים במשרד התרבות. מאז 2011 מנהל את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים.

חייו האישיים עריכה

נשוי לרותי לבית שטקלמכר (ממשפחת מייסדי רמות השבים), אב לשלושה בנים. מתגורר בתל אביב.

בנו, אוהד, נשוי לשלומית עוזיאל-רז, בתו של טייס הקרב זאב רז.

ספריו עריכה

  • הבית ליד האגם באיטליה, טוטם ספרים, 2023
  • איש הישר בעיניו, (רומן) טוטם ספרים, ה'תשע"ד, 2014
  • על האש, מבחר שיפודים (הומור וסאטירה), הוצאת אורנית, ה'תש"ע, 2010
  • מעומק השלולית, (סיפורים הומוריסטיים קצרים על אהבה) מודן, ה'תש"ס 2000
  • הראשון לארץ ציון: סיפורו של הרב עוזיאל, (רומן ביוגרפי) הוצאת עם עובד ויד בן צבי, ה'תשנ"ט 1999. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
  • מקום קטן עם דבי, (רומן) הוצאת מודן, ה'תשנ"ו 1996
  • ספר פסיכי, (הומור) הוצאת אורנית, עיצוב ואיורים – ליאורה גרוסמן, ה'תשנ"ג 1993
  • עובדות על תשוקה מסוימת, (רומן) הוצאת מודן, ה'תשנ"ב 1992
  • ההיףך: סאטירה לא חינוכית, הוצאת אורנית, ה'תשמ"ט 1989
  • עשיתי שלולית, (הוצאת רבמכר וספריית מעריב) הומור וסאטירה, ה'תשמ"א 1981
  • ספר נגד ג’וקים, ספר שיוציא לך את הג’וקים מהראש ויכניס לך אחרים, (הומור וסאטירה) הוצאת רבמכר, ה'תש"מ 1980
  • ספר רע: ידען לפושע המאורגן, (הוצאת רבמכר), הומור, ה'תשל"ח 1978

תרגומים עריכה

  • סיפורי ערש פוליטקלי קורקט, או, אגדות ילדים בלשון סגי נאור, מאת ג'יימס פין גארנר, תורגם מאנגלית על ידי מאיר עוזיאל ואוהד עוזיאל, הוצאת מודן, 1995

ספריו שתורגמו עריכה

מקום קטן עם דבי, תרגום לרוסית: אפרים באוך. הופיע בדפוס ואזל, ומופיע במהדורה אינטרנטית

  • Демоны Хазарии и девушка Деби
  • Узиэль Меир

פרסים והוקרה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מאיר עוזיאל, הבחורה שהתאהבה בסלולרי שלה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 336, הוצאת כרמל, 2017
  • אדיר כהן, ההומור של עם ישראל לדורותיו: מהתנ"ך ועד ימינו, הוצאת אמציה, 2004, הפרק "'בשביל לגמור צריך שניים' – מאיר עוזיאל ומבט ה'להיפך'", עמ' 409–414

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מתוך עמוד הפייסבוק של מאיר עוזיאל
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מאיר_עוזיאל&oldid=90926"