Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לוח בורמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:BurmaPlate.png
המפה של לוח בורמה (בסגול). ממזרח לו ים אנדמן וממערב קטע הלוח ההודי בעל הקרום ימי[א], שנוחת בתהליך הפחתה אל מתחת לחלק היבשתי של לוח בורמה (שברובו קרום ימי).

לוח בורמהאנגלית: Burma plate) הוא לוח טקטוני קטן או מיקרו/תת-לוח[ב] הממוקם בדרום-מזרח אסיה, הנחשב לעיתים לחלק מהלוח האירואסיאתי הגדול יותר (ועל כן לוח שבחלקו הוא בעל קרום יבשתי, אך רובו אוקיאני). איי אנדמן, איי ניקובר וצפון מערב סומטרה ממוקמים על הלוח. קשת איים זו מפרידה בין ים אנדמן לאוקיינוס ההודי הראשי במערב.

גאוגרפיה עריכה

ממזרח לו שוכן לוח סונדה, שממנו הוא מופרד לאורך גבול טרנספורמציה[ג], העובר בקו צפון-דרום גס דרך ים אנדמן. גבול זה בין לוחות בורמה וסונדה הוא מרכז התפשטות קרקעית הים, שהוביל לפתיחת ים אנדמן (מכיוון דרום) על ידי "דחיקת" קשת האיים אנדמן-ניקובר-סומטרה מיבשת אסיה, תהליך שהחל לפני כ-4 מיליון שנה.

ממערב נמצא הלוח ההודי הגדול בהרבה, אשר הקרום הימי שלו בצד זה, אשר בצד זה, נוחת אל מתחת לפן המערבי של הקרום היבשתי של לוח בורמה. אזור הפחתה נרחב זה יצר את שקע סונדה[1].

היסטוריה טקטונית עריכה

קובץ:Tectonics Sumatra quake.gif
קשת סונדה (אנ') המערבית ושקע סונדה המציגות פעילות טקטונית וסייסמית עכשווית מסביב/בשולי לוח בורמה.

ההיסטוריה של הלוח החלה בתקופת האאוקן, כאשר הלוח ההודי התנגש בלוח האירואסיאתי. אירוע זה זה עורר סיבוב עם כיוון השעון וגרם ללוח להיקרע בסוף תקופת האוליגוקן, כאשר הוא ניתַּק מהלוח האירואסייתי[2]. מהאאוקן ועד לתחילת המיוקן, הפעילות הטקטונית סביב לוח בורמה גברה מאוד עקב התנגשות וסיבוב לוחות. התפשטות וסדק במהלך המיוקן גרמו לשבר, שקיעה ופתיחת ים אנדמן[2]. במודלים של ההיסטוריה הטקטונית המשוחזרת של האזור, התנועה הכללית צפונה של הלוח ההודו-אוסטרלי, גרמה להתנגשות משמעותית שלו עם הלוח האירואסיאתי, שהחלה בתקופת האאוקן, לפני כ-50–55 מיליון שנה. התנגשות זו עם אסיה החלה את ההתרוממות האורוגנית שיצרה את הרי ההימלאיה, כמו גם את השבירה של הלוח ההודו-אוסטרלי[ד], ללוח ההודי המודרני, הלוח האוסטרלי, ואולי גם לוח קפריקורן[3][ה].

הפעילות הטקטונית הנוכחית עריכה

ב-26 בדצמבר 2004, חלק גדול מהגבול בין לוח בורמה ללוח ההודי החליק, וגרם לרעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי בשנת 2004. רעידת האדמה העוצמתית הזו הייתה במגניטודה של 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט. למעלה מ-1,600 קילומטרים מהגבול עברו תזוזה אנכית של עד 5 מטרים ואופקית של 11 מטרים. עלייה מהירה זו בקרקעית הים במשך זמן כה קצר (כ-7 דקות) יצרה צונאמי אדיר שהרג כ-230,000 בני אדם לאורך חופי האוקיינוס ההודי[4][5][6].

ביאורים עריכה

  1. ^ הלוח ההודי הוא ברובו בעל קרום יבשתי (ההפך מלוח בורמה) שבהתנגשותו עם הלוח האירואסייתי (בעל הקרום היבשתי גם כן) יוצר את שרשרת הרי ההימלאיה. אך באזור לוח בורמה, הלוח ההודי הוא בעל קרום ימי שכבד יותר מהיבשתי של בורמה, ועל כן נוחת מתחתיו, ויוצר את שקע סונדה שמרוכזות בה רעידות אדמה רבות שמקורן בתהליך ההפחתה.
  2. ^ לוחות טקטוניים קטנים במיוחד, אך בעלי תנועה עצמאית, מכונים בעגה המדעית "מיקרו לוח". דוגמה מוכהקת מישראל היא המיקרו לוח של ישראל סיני (הנקרא גם הלוח הלבנטיני) שממוקם וגובל עם הלוח הערבי במזרח, הלוח האפריקאי במערב, והלוח האנטולי וזה של אירואסיה בצפון. סימוכין כאן.
  3. ^ גבול טרנספורמציה נקראת מערכת טקטונית שבאמצעות פעילותה מעבירה סוג אחד של תנועה יחסית לסוג שונה של תנועה יחסית בין לוחות. למשל טרנספורם ים-המלח (אנ'), שבאמצעות התנועה האופקית שלו לאורך גבולו המזרחי עם הלוח הערבי, מעביר את תנועת הפתיחה שקיימת בים האדום, לתנועת לחיצה/התנגשות שקיימת בין הלוח הערבי להלוח האירואסייתי. סימוכין כאן.
  4. ^ מדובר בלוח טקטוני ראשי שנמצא בתהליך של התפרקות לשניים או שלושה לוחות, וייתכן שכיום הוא מחולק ליותר מלוח אחד. הוא מכיל את יבשת אוסטרליה, האוקיינוס שמסביבה ומשתרע צפון-מערב וכולל את תת-היבשת ההודית והמים הסמוכים. סימוכין כאן.
  5. ^ תת לוח זה הוא חלק קשיח יחסית של קרום אוקייני לאורך הקצה המערבי הרחוק של הלוח ההודי-אוסטרלי לשעבר. הלוח הקפריקורני חובר בעבר ללוח ההודי וללוח האוסטרלי ויצר את הלוח ההודי-אוסטרלי, אך מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהלוח הקפריקורני החל להיפרד מהלוחות ההודי והאוסטרלי לפני 18 מיליון שנה עד 8 מיליון שנה לאורך גבול רחב ומפוזר. סימוכין כאן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Burma Microplate, Tectonics of Asia
  2. ^ 1 2 Joseph R. Curray, 2005, Tectonics and History of the Andaman Sea Region, Journal of Asian Earth Sciences 25: pp. 187-232
  3. ^ Richard G. Gordon, 2009, Lithospheric Deformation in the Equatorial Indian Ocean: Timing and Tibet, Geology 37: pp. 287–288
  4. ^ M 9.1 - 2004 Sumatra - Andaman Islands Earthquake, U.S.G.S.
  5. ^ Helen Gibbons & Guy Gelfenbaum, Astonishing Wave Heights Among the Findings of an International Tsunami Survey Team on Sumatra, U.S.G.S., March, 2005
  6. ^ Thorne Lay et al., 2005, The Great Sumatra-Andaman Earthquake of 26 December 2004, Science 308: pp. 1127-1133