כפר דבורה
פעולות נוספות
כפר דבורה היה יישוב יהודי בתקופת התלמוד במעלה נחל גילבון שברמת הגולן.[1] באתר נתגלו שרידי בית כנסת, בית מדרש, כתובות בארמית, יוונית ואחת בעברית שהיוותה חידוש במחקר, כיוון שהעידה על קיומו של בית מדרש במקום. כמו כן נתגלו גם אבנים מעוטרות רבות משולבות בבנייה משנית ופזורות בשטח.[1]
על חורבות כפר דבורה הוקם הכפר הסורי דאבּוריה, הנטוש כיום. בטרם מלחמת ששת הימים, היה הכפר מיושב בידי בדואים בני שבט נערנה, אשר עשו שימוש משני באבני היישוב היהודי העתיק לצורכי בנייה. הכפר שוכן כיום צפונית-מערבית ליישוב קדמת צבי.
היסטוריה עריכה
בכפר נמצאו שרידים ארכאולוגיים המעידים על יישוב משגשג בתקופת המשנה והתלמוד, בהם גם שרידים של בתי בד להפקת שמן זית, שהיה כנראה הענף הכלכלי החשוב של הכפר ותרם לעושרו.
אחד הממצאים החשובים שנמצאו בכפר הוא משקוף ייחודי המעוטר בשני עופות דורסים אשר אוחזים זר במקוריהם, ועליו הכתובת:
”זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר”.
הכתובת מתייחסת לרבי אליעזר הקפר, תנא בדור החמישי, שפעל בקצרין וסביבותיה.[2] המשקוף נמצא כיום במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין.
אבן משקוף נוספת נמצאה משובצת בקירות אחד הבתים. אורכה כמטר והיא מעוטרת בדמות עיט המחזיק זר במקורו ולצדו שני דגים. ייתכן כי משקוף זה עיטר את בית הכנסת בכפר. גם אבן משקוף זו כבר לא מצויה בכפר, והקיר בו הייתה משובצת התמוטט, נכון לדצמבר 2017.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- דבורה-שרידיה של עיר קדומה, דבר, 17 באוקטובר 1969
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 כתובות יהודיות מן הכפר דבורה שבגולן, באתר The Bornblum Eretz Israel Synagogues Website
- ^ יוסף נוה, על פסיפס ואבן: הכתובות הארמיות והעבריות מבתי הכנסת העתיקים, תל אביב: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה וירושלים: כרטא, תשל"ח, עמ' 25–26.
