ינוח (עיר מקראית בגליל)
פעולות נוספות
יָנוֹחַ הייתה עיר בגליל בתקופת ממלכת ישראל. היא נזכרת בתנ"ך כמקום שתושביו הוגלו לאשור.
ינוח במקרא עריכה
ינוח נזכרת פעם אחת בתנ"ך.[1] בספר מלכים מסופר כי בתקופת פקח בן רמליהו מלך ישראל, כבש אותה תגלת פלאסר השלישי מלך אשור:[2]
”בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה:”
זיהוי העיר עריכה
הארכאולוג לואי-איג ונסאן, הציע לזהות את ינוח עם "תל אַ-נַעְמֶה" שבעמק החולה. ונסאן שיער שהשם ינוח הוא הצורה העברית של השם הכנעני ינועם שהופיעה בכתובות מצריות מתקופת הברונזה המאוחרת.[3] אחרים דחו זיהוי זה בטענה שאין דמיון בשם בין ינוח ל"נעמה".[4]
היו שהציעו לזהות את ינוח בכפר "ינוח" בלבנון, 10 קילומטר מזרחית לצור.
במאה ה-20 הוצע על ידי קליין, לזהותה בין תרשיחא ליאנוח-ג'ת, באתר שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. יוחנן אהרוני תמך בזיהוי זה וטען שהיא תואמת את הרשימות האנליסטיות של תגלת פלאסר השלישי שנמצאו בכלח הכוללות, לשיטתו, שמות ערים מאזור עכו.[4]
החוקר יעקב קפלן הציע לזהות את ינוח בתל הנמצא בין תל אבל בית מעכה לתל קדש, שזוהו בהתאם עם "תל אבל" ו"תל קדיס" שבגליל העליון, בהתאם לסדר הערים בפסוק. קפלן זיהה את ינוח עם תל הנמצא ב"גבעת שוקת" שליד כפר גלעדי, אשר לא הרחק ממנו קיים אתר הלניסטי רומי בשם ח'רבת ניחא, הנזכר כבר במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. על פי הצעתו של קפלן, השם של ינוח נדד מגבעת שוקת אל "ח'רבת ניחא", מרחק של כקילומטר וחצי.[4][5]
לקריאה נוספת עריכה
- הערך: ינוח, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 355.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 94.
קישורים חיצוניים עריכה
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., לטייל, לאכול ולנוח ביאנוח, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006
הערות שוליים עריכה
- ^ יש לציין כי "ינוח" נוספת נזכרת בספר יהושע, פרק ט"ז, פסוקים ו'–ז', בין נחלות שבט אפרים ושבט מנשה, ומזוהה כיום עם "ח'רבת יאנון" שבשומרון.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט.
- ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו ג, עמ' 704
- ^ 1 2 3 יעקב קפלן, לזיהוין של אבל בית מעכה ושל ינוח, ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, שנה ל', א-ב, תשכ"ו, עמ' 52-56
- ^ חרבת נוחה באתר עמוד ענן (אתר אינטרנט)
