יונת הבית
פעולות נוספות
יונת הבית (שם מדעי: Columba livia domestica) היא תת-מין של יונת הסלע, אשר בוית לצורכי מאכל, ייצור דשן ודואר. כיום, אף שאינה מגודלת עוד כחיית משק, היא נפוצה בערים ואזורים הומי אדם באזורים רבים בעולם. היונה יכולה לשמש כחיית מחמד נוחה לגידול בכלוב או בשובך. במקומות רבים בעולם היונים אינן מפחדות מהאדם, עד לכדי אכילה כף ידו. דוגמה לכך היא העיר וונציה, שמהווה בית לאלפי יונים.
לפי מקורות היסטוריים, היונה בויתה כנראה לפני יותר מ-3,000 שנה במסופוטמיה ובמצרים.[1]
באזורים מסוימים היונים מהוות מטרד עיקש, עקב הליכלוך שהן גורמות, המחלות שהן מעבירות, ונטייתן לחזור באופן עקיב לאתרי קינון שהושמדו. דרכים להרחקת יונים הן בדוקרני יונים, חסימה באמצעות רשתות, והרג באמצעות ירי. בין טורפי היונים נמנים בזים, נצים כדוגמת הנץ המצוי, ינשופים וחתולי בית.
תיאור המין עריכה
הצבע הנפוץ ביותר של יונת הבית אפור-כחלחל, כתם הצוואר בעל ברק ירוק וסגול. הבטן אפורה. הזנב כחול-אפור ובקצהו פס שחור רחב. סוככות[2] הכנף התחתונות בהירות. צבעי הנקבה עמומים מעט מצבעי הזכר ולנוצותיה ברק מתכתי קל. קשתית העין כתומה, המקור אפור-שחור והדונגית לבנבנה. הרגליים אדומות. אורך הגוף 30–35 ס"מ, מוטת כנפיים 62–68 סנטימטרים (24–27 אינץ'). קיימות גם יונים בצבעים חום שחור ולבן ובצבעים מעורבים. היונים הלבנות מסמלות במקרים רבים את השלום.
בישראל עריכה
יונת הבית היא אחד העופות הנפוצים ביותר בישראל. בספירת הציפורים בשנת 2020 הגיעה יונת הבית למקום השלישי במניין הפרטים שנצפו.[3] היונים נפוצות בעיקר באזורים בנויים, בהם הן מקננות בחללים של קירות בתים ומרפסות. יונת הבית שמרה על המקום השלישי גם בספירה שנערכה בינואר 2024, לאחר שהופיעה ב-52.6% מהדיווחים במסגרת ספירת הציפורים השנתית (אחרי העורב האפור והמיינה המצויה)[4]. בספירה שנערכה בתחילת 2025 שמרה יונת הבית על מקומה כציפור השלישית הנפוצה בישראל, לאחר שהופיעה ב-53.8% מהדיווחים במסגרת ספירת הציפורים השנתית (נתון גבוה מהנתון של 2024, ועדיין אחרי העורב האפור והמיינה המצויה)[5].
שימושים עריכה
- בשר היונים נחשב למשובח, והיווה מניע מרכזי לביותן.
- ביצי היונים ניתנות לאכילה.
- הנוצות מתאימות כחומר ריפוד.
- שליחת דואר.
- מטרות נוי ומחמד.
- יונים היא חיה כשרה על פי היהדות, המתאימה להקרבה על מזבח. מוזכרות במצוות הקרבנות בספר ויקרא.
במהלך הזמן האדם פיתח זני יונים שונים בעלי מראה ייחודי, ובניהם יונת יעקובין (אנ'), יונת להור (אנ'), יונת צווארון אנגלי (אנ') ויונת הטווס (אנ').
לקריאה נוספת עריכה
- יונת הבית, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg יונת הבית, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg יונת הבית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- יונת הבית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- יונת הבית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg יונת הבית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- יונת הבית, באתר FishBase (באנגלית)
- יונת הבית, באתר צמח השדה
- יונת הבית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- יונת הבית, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png יונת הבית, באתר GBIF (באנגלית)
- יונת הבית, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg יונת הבית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png יונת הבית, באתר eBird (באנגלית)
- יונת הבית, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- יונת הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Larson, G., & Fuller, D. Q. (2014). The Evolution of Animal Domestication. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics, 45, 115-136.
- ^ מילון מושגים אתר הצפרות הישראלית
- ^ תוצאות ספירת הציפורים - 2020, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
- ^ אילנה קוריאל, הספירה השנתית: אלו 10 הציפורים הנפוצות בישראל, באתר ynet, 8 באפריל 2024
- ^ יוגב ישראלי, אילנה קוריאל, קרב צמוד בצמרת: אלו 10 הציפורים הנפוצות בישראל, באתר ynet, 14 באפריל 2025