יוליוס פליקר
פעולות נוספות
| יוליוס פליקר ב-1840 | |
| יוליוס פליקר ב-1840 |
יוּלְיוּס פְּלִיקֶר (בגרמנית: Julius Plücker; ) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני. תרם תרומות יסודיות לגאומטריה אנליטית והיה מחלוצי חקר הקרניים הקתודיות, מחקר שהוביל בסופו של דבר לגילוי האלקטרון. הוא גם הרחיב במידה ניכרת את חקר עקומות לאמה.
ראשית חייו עריכה
פליקר נולד באלברפלד (אנ') (כיום חלק מוופרטל) ב-16 ביולי 1801. לאחר שלמד בדיסלדורף ובאוניברסיטאות בון, היידלברג וברלין, הוא נסע לפריז ב-1823, שם הושפע מהאסכולה הגדולה של הגאומטריקנים הצרפתים, שמייסדה, גספאר מונז', הלך לעולמו זמן קצר קודם לכן.
ב-1825 חזר לבון, וב-1828 מונה לפרופסור למתמטיקה. באותה שנה פרסם את הכרך הראשון של ספרו "Analytisch-geometrische Entwicklungen" (פיתוחים בגאומטריה אנליטית), שהציג את שיטת "הרישום המקוצר". ב-1831 פרסם את הכרך השני, שבו ביסס באופן ברור ועצמאי את עקרון הדואליות (אנ') בגאומטריה פרויקטיבית.
קריירה עריכה
ב-1836 מונה פליקר לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בון. ב-1858, לאחר שנת עבודה עם שפופרות הריק של עמיתו לאוניברסיטה היינריך גייסלר, פרסם את מחקריו הקלאסיים הראשונים על פעולת המגנט על ההתפרקות חשמלית בגזים דלילים. הוא גילה כי ההתפרקות גרמה להיווצרות של זוהר פלואורסצנטי על דפנות הזכוכית של שפופרת הריק, וכי ניתן היה להזיז את הזוהר באמצעות הצמדת אלקטרומגנט לשפופרת, ובכך ליצור שדה מגנטי.[1] מאוחר יותר הוכח כי הזוהר נוצר על ידי קרני קתודה.
פליקר, תחילה לבדו ולאחר מכן בשיתוף עם יוהאן היטורף (אנ'), הגיע לתגליות חשובות רבות בתחום הספקטרוסקופיה של גזים. הוא היה הראשון להשתמש בשפופרת הריק עם החלק הנימי הנקראת כיום שפופרת גייסלר, שבאמצעותה הוגברה עוצמת ההארה של התפרקויות חשמליות חלשות במידה מספקת כדי לאפשר מחקר ספקטרוסקופי. הוא הקדים את רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף כשהכריז כי קווי הספקטרום אופייניים לחומר הכימי שפלט אותם, וכשהצביע על ערכה של תגלית זו עבור אנליזה כימית. לדברי היטורף, הוא היה הראשון שראה את שלושת הקווים של ספקטרום המימן, אשר חודשים אחדים לאחר מותו זוהו בספקטרום של התפרצויות השמש.
ב-1865 פליקר חזר לתחום הגאומטריה והמציא את מה שהיה מוכר כ"גאומטריית קווים" (אנ') במאה ה-19. בגאומטריה פרויקטיבית, קואורדינטות פליקר (אנ') מתייחסות לקבוצה של קואורדינטות הומוגניות שהוצגו תחילה כדי לשכן את מרחב הקווים במרחב פרויקטיבי <math>\mathbf{P}^3</math> כקוואדריקת קליין (אנ') ב-<math>\mathbf{P}^5</math>. הבנייה משתמשת במינורים בגודל 2×2, או באופן שקול בחזקה החיצונית (אנ') השנייה של המרחב הווקטורי הבסיסי ממד 4. כיום, היא חלק מתאוריית יריעות גרסמן <math>\mathbf{Gr}(k, V)</math> (תת-מרחבים מממד <math> k </math> של מרחב וקטורי <math> V</math> מממד <math>n</math>), שעליה חלה ההכללה של קואורדינטות אלה למינורים בגודל <math>k \times k </math> של המטריצה מסדר <math> n \times k </math> של קואורדינטות הומוגניות, הידועים גם הם כקואורדינטות פליקר (אנ'). השיכון של יריעת גרסמן <math>\mathbf{Gr}(k, V)</math> לתוך הפרויקטיביזציה <math> \mathbf{P}(\Lambda^k(V))</math> של החזקה החיצונית ה-<math>k</math> של <math>V</math> מוכר בשם שיכון פליקר (אנ').
כתביו עריכה
- 1828: Analytisch-Geometrische Entwicklungen from Internet Archive
- 1835: System der analytischen Geometrie, auf neue Betrachtungsweisen gegründet, und insbesondere eine ausführliche Theorie der Kurven dritter Ordnung enthaltend
- 1839: Theorie der algebraischen Curven, gegründet auf eine neue Behandlungsweise der analytischen Geometrie
- 1846: System der Geometrie des Raumes in neuer analytischer Behandlungsweise, insbesondere die Theorie der Flächen zweiter Ordnung und Classe enthaltend
- 1852: System der Geometrie des Raumes in neuer analytischer Behandlungsweise, insbesondere die Theorie der Flächen zweiter Ordnung und Classe enthaltend. Zweite wohlfeilere Auflage
- 1865: On a New Geometry of Space Philosophical Transactions of the Royal Society 14: 53–8
- 1868: Neue Geometrie des Raumes gegründet auf die Betrachtung der geraden Linie als Raumelement. Erste Abtheilung. Leipzig.
- 1869: Neue Geometrie des Raumes gegründet auf die Betrachtung der geraden Linie als Raumelement. Zweite Abtheilung. Ed. F. Klein. Leipzig.
- 1895–1896: Gesammelte Wissenschaftliche Abhandlungen, Band 1 (vol. 1), Mathematische Abhandlungen (edited by Arthur Moritz Schoenflies & Friedrich Pockels), Teubner 1895 Archive, Band 2 (vol. 2), Physikalische Abhandlungen (edited by Friedrich Pockels), 1896, Archive
פרסים עריכה
פליקר זכה במדליית קופלי מטעם החברה המלכותית בשנת 1866.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- יוליוס פליקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ביוגרפיה של יוליוס פליקר, באתר MacTutor (באנגלית)
- גנאלוגיה מתמטית של יוליוס פליקר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- Julius Plücker at the Mathematics Genealogy Project
- Julius Plücker in the German National Library catalogue