Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יובל מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יובל מנדלסון
מנדלסון, 2001
מנדלסון, 2001
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1996
מספר ילדים 3
פרופיל ב-IMDb

יובל מנדלסון (נולד ב-25 באוקטובר 1982) הוא מוזיקאי, שחקן, תסריטאי, במאי ומורה ישראלי, סולן להקת "יובל מנדלסון והמסע לפולין" ולהקת הרוק "שייגעצ".

ביוגרפיה עריכה

מנדלסון נולד לאב עורך דין ולאם מורה, כבן זקונים, ולו אח ואחות גדולים שהם עורכי דין. גדל ברמת גן ולמד בבית הספר התיכון בליך.

קריירה עריכה

ב-1996 הקים את להקת "טיטי מחפשת בית", שהתפרקה ביוני 1999.

בספטמבר 1999 קמה להקת "שייגעצ", שחבריה היו אז מנדלסון, דנה רגב, אבי מרקוביץ' ושיקו פלדמן. לאחר הקלטת האלבום הראשון "ניו יורק – רפיח" עזבה רגב את הלהקה, ואת מקומה תפס אסף רייז. הלהקה הוציאה שלושה אלבומים נוספים: "משקאות חריפים" (2004)[1], "להפסיק לאכול עוגות" (2006)[2] ו"איזה יופי" (2008), עד שהפסיקה את פעילותה בשנת 2011.

מנדלסון היה חבר בלהקת "The Blueberries", שם ניגן בס, עם רועי בן ארצי ואבי מרקוביץ'. בנוסף, הפיק מוזיקלית את "חומרים רטובים", האלבום הראשון של להקת "ביט 69".

בשנת 2006 גילם את דמותו של שי בסרט "מישהו לרוץ איתו", המבוסס על ספרו של דויד גרוסמן[3]. בשנת 2008 סיים לימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. באותה שנה החל להשתתף בפאנל תוכנית הלילה "טינופת" בערוץ הוט 3, ששודרה במשך שתי עונות. בשנת 2009 השתתף בסדרה "גירושים נפלאים" ב-yes.

בשנים 2010–2011 ביים לצד נדב הולנדר, כתב וכן שיחק בקומדיית האימים "חתולים על סירת פדלים", שיצאה לאקרנים במרץ 2012[4]. לאחר מכן ביים קליפים ליזהר אשדות, "קרח תשע", "מוניקה סקס" ולעצמו.

החל משנת 2009 הופיע מנדלסון עם להקתו "הלובסטרים"[5], ובפברואר 2013 יצא אלבומם הראשון, "הצורה הגאומטרית", בחברת היי פידליטי[6].

בשנת 2014 הקים את להקת "לואי מרשל", יחד עם דן תורן, יובל שפריר, עופר קורן ורועי הדס. אלבומם הראשון, "כל הסימנים מראים", יצא בדצמבר באותה שנה. כל שירי האלבום נכתבו על ידי מנדלסון ותורן במשותף והופקו על ידי שפריר. הלהקה גייסה את הכסף להפקת האלבום במימון ההמונים, באתר הדסטארט. באותה שנה, הגיש את "דאבל טייק", מגזין הקולנוע של אתר וואלה, לצד ריקי בליך[7].

ב-2015 השתתף בסדרה "החדש של עומרי גורדון". באותה שנה החל ללמד אזרחות וקולנוע בתיכון בליך ברמת גן[8].

בשנת 2016 עלתה לאוויר בערוץ הילדים הסדרה "גרעינים" אותה יצר יחד עם דנה פרידר ויונתן בר-אילן. באותה שנה החל להגיש פינה קבועה בתוכנית "היום בלילה עם גורי אלפי" בשידורי קשת, ובה ביצע שירים שכתב לבתו בלה. השירים יצאו גם באלבום שיצא בהמשך אותה שנה, "יובל המנוול – שירים לבלה"[9]. בשנת 2018 עלתה בהוט הסדרה "אוטונומיות" בה שיחק.

החל משנת 2017 מופיע ומקליט עם להקת "יובל מנדלסון והמסע לפולין". בספטמבר 2019 יצא לאור אלבומם הראשון והושק במועדון הבארבי. בהופעה התארחו חברי להקת "שייגעצ", שניגנו יחדיו לראשונה מזה שמונה שנים. בין חברי ההרכב המוזיקאית אור אדרי.

בינואר 2020 התאחדה להקת שייגעצ להופעה מלאה במועדון ההאנגר בת"א אל מול קהל של אלפים. בהמשך אותה שנה, החל מנדלסון להקליט את האלבום "יובל המנוול 2: אזרחות טובה". האלבום כולל שירי מחאה בהם משולבים תכנים מתוכנית הלימוד לאזרחות.

החל מ-2020 משתתף מנדלסון בסדרה פלמ"ח בערוץ TeenNick בתפקיד מנחם בגין.

ביוני 2020 יצא אלבום הילדים "מגש הקצב" של המוזיקאי והקולנען הישראלי נדב הולנדר, פרויקט מוזיקלי המבוסס על טקסטים של המשורר נתן אלתרמן בהשתתפותו של מנדלסון יחד עם ענת מושקובסקי ורוני וגנר.

בשנת 2021 השתתף באלבום האוסף "הוצאו מהקשרם", אלבום המוקדש לשיריו של יענקל'ה רוטבליט. במסגרתו ביצע את השיר "על מות האימפריה"[10].

בשנת 2022 הופיע בעונה השנייה של מקיף מילאנו בתור אפי.

בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

בשנת 2026 השתתף במספר פרקים בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "אתה חייב לקרוא את זה!".

חיים אישיים עריכה

מנדלסון מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.[11]

עוסק כמורה לאזרחות ולקולנוע בבית הספר התיכון בליך שברמת גן[12].

דיסקוגרפיה עריכה

עם שייגעצ עריכה

עם The Blueberries עריכה

עם לואי מרשל עריכה

עם נדב הולנדר עריכה

פילמוגרפיה עריכה

קולנוע עריכה

טלוויזיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יובל מנדלסון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גידי אביבי, הילדים של מוניקה, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
  2. ^ אסף כהן, עכבר העיר, הטוב, הרע והמכוער, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006
  3. ^ אדם אבולעפיה, ‏אין מה לרוץ, באתר גלובס, 18 ביולי 2006
  4. ^ אורי קליין, "חתולים על סירת פדלים": אימה מחושבת מדי, באתר הארץ, 9 באפריל 2012
  5. ^ נויה כוכבי, יובל מנדלסון: הילד הרע הוא קלישאה, באתר הארץ, 22 במאי 2009
  6. ^ ביקורת:* אתר למנויים בלבד בן שלו, הלב הגדול של יובל מנדלסון, באתר הארץ, 6 במרץ 2013
  7. ^ גלית עדות, ‏כשסולן "שייגעצ" ודן תורן נפגשו: הכירו את "לואי מרשל", באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2015
  8. ^ יובל מנדלסון, המורה לאזרחות מבין ומיישם, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
  9. ^ תימורה לסינגר, ‏מאז תהילת "הכבש ה-16" לא נצפה גל כזה של אלבומי ילדים. כמותי ואיכותי גם יחד. הנה כמה מומלצים, באתר גלובס, 13 באפריל 2017
  10. ^ יעקב בר-און, ‏רוטבליט אלטרנטיבי: האלבום שמצדיע לקלאסיקון והמורד של המוזיקה העברית, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2021
  11. ^ Instagram, www.instagram.com
  12. ^ שני נחשוני, המורה השתייגעצ, באתר ידיעות אחרונות, 16 בפברואר 2017
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יובל_מנדלסון&oldid=56331"