Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יגיל הנקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יגיל הנקין
קובץ:יגיל הנקין.jpg
לידה 1976 (גיל: 50 בערך)
שם מלא יוסף גיל הנקין
מדינה ישראל
ענף מדעי היסטוריה
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
השקפה דתית דתי לאומי

יוסף גיל (יגיל) הנקין (נולד ב-1976) הוא ד"ר להיסטוריה, רב-סרן (במיל׳), סופר, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה להיסטוריה צבאית במכללה לפיקוד ומטה של צה"ל.

במקביל הנקין כותב באתרים "מידה", "דיומא" ו"עין הדג".

ביוגרפיה עריכה

נולד לרב יהודה הרצל הנקין, פוסק הלכה ציוני דתי ולרבנית חנה, מייסדת מדרשת נשמת בירושלים והעומדת בראשה. הוא נינו של הרב יוסף אליהו הנקין, פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20. אחיו אליהו היה אלוף הארץ בהרמת משקולות בשנים 2013–2014[1]. לזוג הנקין שישה ילדים. אחיו הרב איתם הנקין נרצח עם רעייתו נעמה בחג הסוכות ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015, בפיגוע ירי.[2][3]

את עבודת הדוקטורט שלו, "צבא רודזיה ולחימה נגד חתרנות: בחיפוש אחר מצוינות צבאית", כתב במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית משה גת ומרטין ון קרפלד, והיא אושרה ב-2009[4].

מחקרו עריכה

מלחמת צ'צ'ניה הראשונה עריכה

בעבודת התזה שלו, שהפכה בסופו של דבר לספר ננצח או שניעלם בהוצאת מערכות, בוחן הנקין את מלחמת צ'צ'ניה הראשונה. בין היתר הוא מנתח את הטקטיקות שהופעלו במלחמה על ידי שני הצדדים, בוחן באריכות את הקרב על גרוזני ואת לוחמת הגרילה והטרור לאחר נפילת העיר.[5]

מלחמת הסבך הרודזי עריכה

רודזיה (כיום זימבבואה), הייתה מושבה בריטית באפריקה הדרומית. ב־1965 הכריזה על עצמאות, תחת שלטון מיעוט לבן, והתנתקה מבריטניה. אף מדינה בעולם לא הכירה בה רשמית, והאו"ם הטיל עליה עיצומים שאמורים היו להכניע את השלטון המורד, אך לא כך קרה. למרות הבידוד הבין־לאומי התקיימה רודזיה עד 1980. במקביל התמודדה עם ארגוני מחתרת לאומניים אפריקניים, שדרשו שוויון ושלטון רוב. בין השנים 1972–1979 התנהלה במדינה ובסביבותיה מלחמת גרילה עזה. כוחות רודזיים ביצעו פשיטות לעומק מאות קילומטרים בשטח אויב, והסבו ליריביהם אבדות כבדות; יחידות רודזיות של לוחמים שחורים ולבנים התחזו לאנשי גרילה למטרות איסוף מודיעין ופגיעה בגרילה, ואף העבירו אל צידן מספר גדול של אנשי גרילה; ובמקביל לא בחל אף צד בדבר: מפגיעה באזרחים, דרך הרעלת מזון ועד התנקשות במנהיגים פוליטיים. המלחמה כונתה "מלחמת הסבך הרודזי". בסופו של דבר נאלצו הצדדים להתיישב למשא ומתן, שבעקבותיו התקיימו ברודזיה בחירות ולשלטון עלה רוברט מוגאבה, מנהיג אחד מארגוני הגרילה, עד שהודח מכיסאו ב־2017.

בספר דגים בסבך בהוצאת מודן, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, סוקר הנקין את תולדותיה של רודזיה והמלחמה בה, ועוסק בתחומים רבים שנותרו רלוונטיים למפקדים ולמדינאים עד ימינו: החל מלחימה בשטח סבוך ופעולות בעורף האויב, ועד ההשפעה המוגבלת של עיצומים כלכליים, אסטרטגיות למלחמה בטרור ויעילותן, והשאלה של השפעת תמיכת האוכלוסייה על תוצאות המלחמה.

האסטרטגיה הלאומית של ישראל עריכה

הנקין מגדיר כ"אסטרטגיה לאומית" או "אסטרטגיה-רבתי" את "האיחוד של כל סוגי האסטרטגיה של מדינה – צבאית, כלכלית ומדינית – למען אותה מטרה"[6].

לפי הנקין, לאורך כל שנותיה עמדה בבסיס ה"אסטרטגיה הלאומיות" של ישראל "הישרדותה ושגשוגה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית במרחב שעדיין לא השלים עמה". עם זאת, בפועל היו שתי "אסטרטגיות לאומיות" שונות שהופעלו לסירוגין כאמצעי לאותה מטרה[6]: מהקמתה ועד מלחמת יום כיפור האסטרטגיה הלאומית של ישראל התבססה על קיר הברזל והשארת ההגנה על ישראל בידי ישראל עצמה – לצד שיתופי פעולה עם מדינות נוספות המבוססים על אינטרסים משותפים והשגת תמיכה של מעצמה. כחלק מתפיסת "קיר הברזל" נכללה הבנה כי הסכם עם מדינות ערב אינו "יוצר" אלא "מתאר", כלומר הנחה כי רק כאשר תפסיק בפועל העוינות כלפי ישראל של מי משכנותיה, ניתן יהיה לאחר מכן להכריז על כך בהסכם גלוי. מנגד, ממלחמת יום כיפור החלה להשתרש "אסטרטגיה לאומית" שונה שהתבססה על "חסות" (בשונה מהאסטרטגיה הקודמת שהסתפקה ב"תמיכה") של ארצות הברית (מה שהגביל את חופש הפעולה הצבאי שהיה לישראל קודם לכן ושבא לידי ביטוי במלחמת ששת הימים), הסתמכות על גורמים זרים כאמצעי להבטחת ביטחונה של ישראל ואמונה שהסכם שלום עם ארצות ערב יוכל "ליצור" מציאות חדשה ולא רק "לתאר" את המצב שהושג בפועל כבר קודם לכן. "אסטרטגיה לאומית" זו הגיעה לשיאה בהסכמי אוסלו והחלה להיחלש משמעותית משנת 2000[6]. בשנת 2009 נעה המטוטלת שוב עם הקמת ממשלת נתניהו השנייה אשר אימצה מחדש את האסטרטגיה הלאומית של ישראל המבוססת על קיר הברזל והשארת ההגנה על ישראל בידי ישראל עצמה – לצד שיתופי פעולה עם מדינות נוספות המבוססים על אינטרסים משותפים, הסתפקות ב"תמיכה" של מעצמה והבנה כי הסכם עם מדינות ערב אינו "יוצר" אלא "מתאר".

ספריו עריכה

  • ננצח או שניעלם - תולדות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה 1994–1996. הוצאת מערכות, 2007 (הקישור אינו פעיל)
  • מדריך לאתר הקרב של חוף אומהה. 2014
  • מלחמת סיני 1956 והסדר העולמי החדש במזרח התיכון: יציאת מצרים במהופך (אנגלית). Lanham, Maryland : Lexington Books‏, 2015
  • מדריך שביל ישראל. הוצאת עומר - אשכול (עם יעקב סער, מהדורה שלישית), 2016
  • כדגים בסבך - רודזיה במלחמה 1965–1980. מודן הוצאה לאור, 2019

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים מחקריים

מאמרים כלליים

ביקורות ספרים

מאמרי דעה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דביר עמר, יד אליהו, עיתון שביעי
  2. ^ דב גיל-הר‏, אחיו של הנרצח בפיגוע: "זה המחיר הכבד של המלחמה על הארץ", באתר וואלה, 6 באוקטובר 2015
  3. ^ יגיל הנקין, איתם ונעמה הם לא "קורבנות טרור" | יגיל הנקין סופד לאחיו, באתר מידה, ‏2015-10-03
  4. ^ רודזיה מכריזה עצמאות עם ד"ר יגיל הנקין, פרק 110 בפודקאסט "היסטוריה גדולה, בקטנה", באתר SoundCloud.
  5. ^ יגיל הנקין, הקרב על גרוזני – כניסת הצבא הרוסי לעיר, באתר "דיומא", 21 בפברואר 2021
  6. ^ 1 2 3 ד"ר יגיל הנקין, ‏"מה יבטיח את קיומנו?", השילוח, 2, דצמבר 2016
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יגיל_הנקין&oldid=671563"