טסוקו הונג'ו
פעולות נוספות
| קובץ:Tasuku Honjo 201311.jpg | |
| לידה |
27 בינואר 1942 (גיל: 84) קיוטו, האימפריה היפנית |
|---|---|
| מדינה | יפן יפן |
| ענף מדעי | אימונולוגיה |
| השכלה | אוניברסיטת קיוטו |
| מנחה לדוקטורט |
יאסוטומי נישיזוקה אוסאמו האיאישי |
| מעסיק | אוניברסיטת קיוטו |
טסוקו הונג'ו (ביפנית: 本庶 佑; נולד ב-27 בינואר 1942, קיוטו, יפן) הוא אימונולוג יפני.
עיקר פרסומו מגילוי החלבון PD-1, המשמש כמעצור הבולם את פעילות לימפוציט T, ומונע מהם להשמיד את תאי הסרטן[1][2], מזיהוים המולקולרי של הציטוקינים IL-4 ו-IL-5[3] ומגילוי האנזים AID (אנ') לו תפקיד בהחלפת הנוגדן המיוצר על ידי לימפוציט B ובהיפרמוטציה של תאי הגוף[4].
הונג'ו זכה בפרסים רבים, בהם עיטור מסדר התרבות ב-2014, פרס קיוטו ב-2016 ופרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2018, במשותף עם ג'יימס אליסון.
ביוגרפיה עריכה
הונג'ו נולד בקיוטו, יפן וגדל באובה. ב-1960 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קיוטו, וב-1966 קיבל דוקטור לרפואה. ב-1975 קיבל תואר דוקטור בכימיה רפואית בהנחיית יאסוטומי נישיזוקה ואוסאמו האיאישי. בין השנים 1971–1974 היה אורח במחלקת האמבריולוגיה של מכון קרנגי למדע ולאחר מכן במכונים הלאומיים לבריאות. לאחר שסיים ללמוד בארצות הברית היה מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת טוקיו עד 1979, ובין השנים 1979–1984 היה פרופסור במחלקת הגנטיקה באוניברסיטת אוסקה.
החל מ-1984 הונג'ו הוא פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת קיוטו. בשנת 2017 מונה לסגן המנהל של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת קיוטו[5].
מגפת הקורונה עריכה
במהלך מגפת הקורונה הושמעה טענה כוזבת לפיה הונג'ו האמין כי נגיף הקורונה "יוצר" על ידי מעבדה בעיר ווהאן בסין, הופצה באופן נרחב באינטרנט בשפות רבות. צוות בוחן-המציאות של ה-BBC דיווח כי, "בהצהרה שפורסמה באתר של אוניברסיטת קיוטו, הוא אמר שהוא 'עצוב מאוד' ששמו הופץ 'האשמות שווא ומידע מוטעה'. מדענים טוענים כי רצף הגנום מראה כי הנגיף הגיע מבעלי חיים ולא היה מעשה ידי אדם".
הוקרה עריכה
על הישגיו המחקריים קיבל הונג'ו מספר רב של פרסים והוקרות. ב-2001 נבחר להיות חבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית וב-2003 התקבל כחבר באקדמיה לאופולדינה. ב-2014 קיבל את עיטור מסדר התרבות, ב-2016 היה לחתן פרס קיוטו, וב-2018 קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף עם ג'יימס אליסון "על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה תוך שימוש במעכב נקודת בקרה".
מאמרים נבחרים עריכה
- ט. הונג'ו וט. קטואה, Organization of immunoglobulin heavy chain genes and allelic deletion model, PNAS 75, 1978, עמ' 2140–2144.
- ט. הונג'ו וי. יאויטה, Deletion of immunoglobulin heavy chain genes from expressed allelic chromosome, nature 286, 1980, עמ' 850–853.
- י. אישידה, י. אגאטה, ק. שיבהארה וט. הונג'ו, Induced expression of PD-1, a novel member of the immunoglobulin gene superfamily, upon programmed cell death., EMBO 11, 1992, עמ' 3887–3895.
- מ. מוראמטסו, ק. קינושיטה, ס. פגרסן, ס. ימאדה, י. שינקאי וט. הונג'ו, Class switch recombination and hypermutation require activation- induced cytidine deaminase (AID), a potential RNA editing enzyme, cell 102, 2000, עמ' 553–563.
- י. יואי, מ. אישידה, י. טנקה, ט. אוקאזקי, ט. הונג'ו ונ. מינאטו, Involvement of PD-L1 on tumor cells in the escape from host immune system and tumor immunotherapy by PD-L1 blockade, PNAS 99, 2002, עמ' 12293–12297 doi: 10.1073/pnas.192461099.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg טסוקו הונג'ו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg טסוקו הונג'ו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg טסוקו הונג'ו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg טסוקו הונג'ו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D טסוקו הונג'ו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg טסוקו הונג'ו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg טסוקו הונג'ו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg טסוקו הונג'ו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png טסוקו הונג'ו, באתר פינטרסט
- טסוקו הונג'ו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- טסוקו הונג'ו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- טסוקו הונג'ו, באתר MacTutor (באנגלית)
- טסוקו הונג'ו, באתר נאס"א (באנגלית)
- טסוקו הונג'ו, באתר dblp
- טסוקו הונג'ו, באתר ResearchGate
- טסוקו הונג'ו, באתר ResearchGate
- טסוקו הונג'ו, באתר גוגל סקולר
- טסוקו הונג'ו, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D טסוקו הונג'ו], באתר Academia.edu
- טסוקו הונג'ו, באתר IEEE
- טסוקו הונג'ו, באתר SSRN
- טסוקו הונג'ו, באתר Justia
- קורות החיים של טסוקו הונג'ו, באתר המחלקה לאימונולוגיה של אוניברסיטת קיוטו (באנגלית).
- פרס נובל לרפואה לשנת 2018: רתימת מערכת החיסון למאבק בסרטן, באתר "הידען", 1 באוקטובר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה למפתחי טיפול סרטן חדשני, באתר ynet, 1 באוקטובר 2018.
- ^ י. אישידה, י. אגאטה, ק. שיבהארה וט. הונג'ו, Induced expression of PD-1, a novel member of the immunoglobulin gene superfamily, upon programmed cell death., EMBO 11, Nature Publishing Group, 1992, עמ' 3887–3895.
- ^ א. קומנוגו, מ. אוגאטה, The study of cytokines by Japanese researchers: a historical perspective., International Immunology 22, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2010, עמ' 341-5 doi: 10.1093/intimm/dxq022.
- ^ Tasuku Honjo, באתר קרן קוך, 2012 (באנגלית).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) • ברונקוב, רמסדל, סקגוצ'י (2025) | |