ג'ורג' וולד
פעולות נוספות
| לידה | 18 בנובמבר 1906 |
|---|---|
| פטירה | 12 באפריל 1997 (בגיל 90) |
| מדינה | ארצות הברית |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר מערכת הראייה | |
ג'ורג' וולד (באנגלית: George Wald; 18 בנובמבר 1906, ניו יורק – 12 באפריל 1997, קיימברידג', מסצ'וסטס) היה מדען יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1967 על מחקריו בתחום הראייה.
תולדות חייו עריכה
וולד נולד בניו יורק ליצחק וארנסטין וולד. הוריו היו יהודים שהיגרו לארצות הברית זמן קצר בטרם לידתו. הוא סיים לימודיו בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין, ניו יורק בשנת 1922. סיים תואר ראשון במדעים באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1927 ודוקטורט בזואולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1932. לאחר סיום לימודיו ניצל וולד מלגת לימודים ונסע לחקור במעבדתו של אוטו היינריך ורבורג בגרמניה, שם הוא זיהה לראשונה את ויטמין A ברשתית. מגרמניה עבר לשווייץ ושם חקר יחד עם פאול קארר, האיש שגילה את ויטמין A. לאחר מכן חקר תקופה קצרה עם אוטו פריץ מאירהוף בהיידלברג ולאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, שב לארצות הברית והחל לעבוד באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1934 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם כיהן בתחילה כמרצה ומאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בשנת 1939 זכה בפרס אלי לילי. בשנת 1950 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1967 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליותיו בשטח הראייה.
וולד הרבה לדבר בנושאים פוליטיים וחברתיים שונים, וניצל את הפרסום לאחר קבלת פרס נובל כדי להשמיע דעתו בנושאים שונים. הוא התנגד בתוקף למלחמת וייטנאם ולמרוץ החימוש הגרעיני.
בשנת 1980 השתתף וולד במשלחתו של רמזי קלארק לאיראן בעת משבר בני הערובה באיראן.
בשנת 1986 הוזמן וולד, יחד עם קבוצה קטנה של חתני פרס נובל, למוסקבה, כדי לייעץ למיכאיל גורבצ'וב בשאלות הגנת הסביבה. וולד ניצל את הפגישה עם ג'ורבצ'וב כדי לשאול אותו על הגלייתה של ילנה בונר יחד עם בעלה אנדריי סחרוב לגורקי. לדברי וולד, גורבצ'וב השיב לו כי איננו יודע דבר על העניין. זמן קצר אחר כך, בדצמבר, 1986, שוחררו בונר וסחרוב.
ג'ורג' וולד הלך לעולמו בקיימברידג', מסצ'וסטס.
מחקר עריכה
בתקופה שעשה מחקר כפוסטדוקטורנט בגרמניה גילה וולד כי ויטמין A הוא מרכיב של הרשתית. מחקרים נוספים שביצע הראו כי כאשר הפיגמנט רודופסין נחשף לאור, נוצר ממנו החלבון אופסין ותרכובת המכילה ויטמין A. מכאן ניתן היה לשער שוויטמין A חיוני בתפקוד הרשתית.
בשנות החמישים השתמשו וולד ועמיתיו למחקר בשיטות כימיות כדי להפיק פיגמנטים מן הרשתית. אחר כך, על ידי שימוש בספקטרופוטומטר, הם מדדו את קליטת האור בפיגמנטים. כיוון שקליטת האור על ידי הפיגמנטים ברשתית עומדת ביחס ישר לאורך הגל אשר מפעיל בצורה הטובה ביותר את תאי הפוטורצפטור, ניסוי זה הראה את אורך הגל שעין יכולה לראות בצורה הטובה ביותר.עם זאת, כיוון שתאים קולטי אור מסוג "קנים" (rod) (להבדיל מתאים קולטי אור מסוג מדוכים) מרכיבים את רוב הרשתית, וולד ועמיתיו מדדו למעשה את קליטת האור של הרודופסין, הפיגמנט העיקרי בתאי הקנים. בשלב מאוחר יותר, בשיטה הנקראת מיקרוספקטרופוטומטריה, הצליח וולד למדוד את קליטת האור מהתאים עצמם ולא מן הפיגמנטים. שיטה זו אפשרה לוולד לקבוע את קליטת האור בתאי הרשתית מסוג מדוכים.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ג'ורג' וולד, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ג'ורג' וולד, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ג'ורג' וולד, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ג'ורג' וולד, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ג'ורג' וולד, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ג'ורג' וולד], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ג'ורג' וולד, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ג'ורג' וולד, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ג'ורג' וולד, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ג'ורג' וולד, באתר פינטרסט
- ג'ורג' וולד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ורג' וולד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ורג' וולד, באתר MacTutor (באנגלית)
- ג'ורג' וולד, באתר נאס"א (באנגלית)
- ג'ורג' וולד, באתר dblp
- ג'ורג' וולד, באתר ResearchGate
- ג'ורג' וולד, באתר ResearchGate
- ג'ורג' וולד, באתר גוגל סקולר
- ג'ורג' וולד, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D ג'ורג' וולד], באתר Academia.edu
- ג'ורג' וולד, באתר IEEE
- ג'ורג' וולד, באתר SSRN
- ג'ורג' וולד, באתר Justia
- דברים לזכרו מפי עמיתו, הביולוג ג'ורג' דאולינג עם רשימה ביבליוגרפית של הבולטים במאמריו.
- דברים לזכרו מפי בנו אליהו
- ג’ורג’ וולד, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- ג'ורג' וולד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ורג' וולד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) • ברונקוב, רמסדל, סקגוצ'י (2025) | |