טיוטה:עבדות ילדים
פעולות נוספות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא קוהרנטי, בילבול מושגים, סגנון לא אנציקלופדי.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא קוהרנטי, בילבול מושגים, סגנון לא אנציקלופדי. | |
עבדות ילדים היא תופעה של ניצול ילדים לעבודה בכפייה בתנאים קשים ולעיתים בלתי אנושיים, תוך שלילת זכויותיהם הבסיסיות כגון חינוך, בריאות, חירות וביטחון. היא מוגדרת כהעסקה של ילדים מתחת לגיל הבגרות (18) בעבודות הפוגעות בהתפתחותם הפיזית, הנפשית, החברתית או החינוכית. מדובר בצורת עבדות מודרנית, בה ילדים מועסקים שעות ארוכות, לעיתים קרובות ללא שכר או בתמורה סמלית, ובמקרים רבים תוך חשיפה להתעללות פיזית, נפשית או מינית.
לאורך ההיסטוריה האנושית תועדה תופעה רחבת היקף של העבדת ילדים,[1][2] והיא נמשכת גם לאחר ביטול העבדות הרשמית במדינות רבות ובפרט במדינות מתפתחות. ילדים ממשיכים להיות משועבדים ונסחרים, לרוב עקב עוני מחפיר או חובות של משפחותיהם. בעבר נמכרו ילדים לעבדות במטרה לסייע כלכלית למשפחה, לפרוע חובות או כעונש על פשעים.
ברמה הגלובלית, מספר הילדים הנמצאים בעבדות בגילאי 5 עד 17 מוערך בכ־167 מיליון. על פי נתוני ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO), כ־61% מהם חיים באסיה, 32% באפריקה ו־7% באמריקה הלטינית. אף שהמספר הכולל של ילדים עבדים באסיה הוא הגבוה ביותר, שיעור הילדים המשועבדים מתוך כלל אוכלוסיית הילדים הוא הגבוה ביותר באפריקה, במיוחד בקרב גילאי 5–14.
התופעה נחשבת להפרה חמורה של זכויות האדם, ונאסרה באמנות ובחקיקה בינלאומית, כולל באמנת זכויות הילד של האו"ם ובאמנות שונות של ה־ILO. עם זאת, היא ממשיכה להתקיים בקנה מידה רחב, ומקושרת לגורמים כגון עוני, סחר בבני אדם, העדר חינוך, שחיתות שלטונית, ולעיתים גם לביקוש העולמי למוצרים זולים המיוצרים תוך ניצול כוח עבודה של ילדים.[3]
סקירה היסטורית עריכה
עבדות ילדים הייתה קיימת משחר ההיסטוריה האנושית, אך הגיעה לקיצוניות חדשה בתקופת המהפכה התעשייתית.[4]
הארייט ביצ'ר סטואו כתבה על אישה שנקנתה על ידי סוחר בעבדים על מנת שתביא איתו ילדים שיוכל למכור. הציפיות מהילדים שנקנו או נולדו לתוך עבדות היו שונות. מלומדים אמרו "גיל ויכולת פיזית, כמו גם רמת התלות או אי תלותם קובעים את התנאים של אינטגרציה של ילדים למשקי בית".[2]
החובות שהיו לילדים עבדים היו שונות על פי מלומדים שונים.[5] ישנם מספר תיעודים של החיים שהיו לילדים עבדים. אם ילדים התבקשו לעשות אי אילו מטלות, זה היה לבצע משימות בית פשוטות, כמו "להיות מאורגנים ב'חבורות זבל' ולאסוף דברים מסביב לשטח". מאידך, ישנם מלומדים שטענו כי ילדים שהיו עבדים היו חסרי ילדות ונאלצו להתחיל לבצע משימות של מבוגרים בגיל צעיר מאוד. יש שאומרים שילדים נאלצו לבצע משימות בשדות אף בגיל 6. נטען גם שבאזורים מסוימים ילדים היו צריכים לבצע עבודות בדרך קבע וזה היה הזמן בו העבדים למדו רוטינות עבודה, אך גם חונכו למשמעת וקיבלו עונשים על מעשיהם. בנוסף לכל אלו, קיים גם שימוש צבאי בילדים ובנערים.
מידה מסוימת של עצמאות הייתה מוגשת למבוגרים, אך ילדים שמרו על תלות גם לאחר שהפכו לבני משפחה פרודוקטיביים. חוקרים דיווחו כי המעמד המיוחד הזה עיצב את מעמדם של הילדים במשקי הבית המשפחתיים והשאיר אותם כפופים גם לאחר האמנציפציה בארצות הברית. חלק מבעלי העבדים לא רצו עבדים ילדים או נשים בהריון מחשש שהילד היה לוקח יותר מדי מזמנם.
תנאי העבדות של נשים בהריון היו שונים מבחינה אזורית. ברוב המקרים, נשים עבדו בשדות עד ללידה וביצעו משימות קטנות. נראה כי ארבעה שבועות היו תקופת "חופשת הלידה" עבור נשים ששימשו כעבדות בדרום ארצות הברית כולו. לעומת זאת, בעלי העבדים בצפון וירג'יניה הרשו לעצמם תקופת השהייה ממוצעת של כשבועיים לפני החזרת האימהות הטריות לעבודה. האחריות לגידול וטיפול בילדים הפכה אז למשימה של ילדים עבדים אחרים ועבדים קשישים. ברוב המוסדות של העבדות בעולם, ילדי העבדים הפכו לרכושו של הבעלים.[6][7] זה יצר אספקה מתמדת של אנשים לבצע עבודה. זה היה המקרה עם, למשל, thralls ('אנ) ועבדים אמריקאים. במקרים אחרים, ילדים היו משועבדים כאילו היו מבוגרים. בדרך כלל, לפי מעמד האם נקבע האם הילד יהיה עבד,[8][9] אך מספר חוקים מקומיים נתנו את ההחלטה לאב. בתרבויות רבות, העבדים יכלו להרוויח את החופש שלהם באמצעות עבודה קשה וקניית החופש שלהם.
עבדות ילדים בימינו עריכה
עם ביטול העבדות בחלק גדול של העולם הצטמצמה עבדות הילדים משמעותית, אך הבעיה ממשיכה, במיוחד במדינות מתפתחות. על פי, אף על פי שאין עוד מדינה אשר מבחינה משפטית תאשר לאדם להחזיק אדם אחר כעבד, ביטול העבדות לא אומר שזה חדל להתקיים. יש מיליונים של אנשים ברחבי העולם הבלבעיקר ילדים הבלהחיים בתנאים של עבדות. העבדות, במיוחד העבדות של הילדים, הייתה במגמת עלייה בשנת 2003. בנוסף, יש אינספור צורות אחרות של עבדות אשר לא נכללות במובן המשפטי הצר. ב-1990 הגיעו דיווחים על עבדות מבחר אל-ע'זאל, אזור דינקה בדרום סודאן. בשנת 1995 דיברו אימהות דינקה על ילדיהן שנחטפו לעבדות. בסודאן בשנת 1999 דווחו כ-20,000 עבדים. במהלך 20 השנים האחרונות, כ-200,000 ו-300,000 ילדים מעורבים, רובם במרכז הודו, הפכו לעבדים. ילדים רבים באסיה נחטפים או לכודים בשעבוד, שם הם עובדים בבתי חרושת ובסדנאות ללא תשלום ובאופן קבוע חווים התעללות. עבדים חזרו בעקבות נתיבי סחר העבדים הישנים במערב אפריקה. הילדים נחטפים או נרכשים ב-20–70 דולר כל אחד במדינות עניות יותר, כמו בנין וטוגו, ונמכרים לעבדות מין או כמשרתים ביתיים שלא יקבלו שכר.
סחר בילדים כולל גיוס ילדים, גידולם והובלתם באמצעות שימוש בכוח או בהונאה, לשם הפצתם לביצוע מעשים לא רצוניים כגון ניצול מיני מסחרי (לרבות זנות) או עבודה בלתי רצונית, כלומר שעבוד. יש הרואים בסחר בבני אדם צורה מודרנית של עבדות לשימוש בהם על ידי פושעים למטרות רווחים כספיים. רוב קורבנות הסחר הם מבוגרים, בעיקר נשים שנכפתה עליהן זנות (אם כי גברים נסחרים גם), אך ילדים מהווים מספר ניכר של הקורבנות שנמכרו לזנות גם כן.
בסקר שנערך על ידי הארגון הלא-ממשלתי "La Strada-Ukraine" בשנים 2001–2003, על סמך מדגם של 106 נשים שנסחרו מחוץ לאוקראינה, נמצא כי 3% היו מתחת לגיל 18, ובארצות הברית מחלקת המדינה דיווחה בשנת 2004 כי מספר המקרים של קטינים שנסחרים גדל. בתאילנד העריכו ארגונים לא ממשלתיים, כי עד שליש מהזונות במדינה הן ילדות מתחת לגיל 18, רבות מהן נסחרו מחוץ לתאילנד.
הדו"ח המיוחד של האומות המאוחדות על מכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים מעריך כי כמיליון ילדים באסיה לבדם הם קורבנות סחר המין.
בעקבות רעידת האדמה בהאיטי ב-2010, ארגונים רבים קראו להפסקה מיידית של אימוץ ילדי האיטי מהחשש כי סוחרי הילדים יכולים לנצל את חוסר הרגולציה. משרד דובר הנציבות העליונה לזכויות אדם אמר כי שעבוד ילדים וסחר הוא "בעיה קיימת ויכולה להתגלות בקלות כנושא רציני בשבועות ובחודשים הקרובים".[10][11][12]
עבדות ילדים במדינות שונות בעולם עריכה
עבדות ילדים באפריקה עריכה
במשך הרבה זמן סחר ועבדות ילדים במערב אפריקה היוו מוקד להתעניינות המדיה. עיתונאים דיווחו באימה כי 250 ילדים מועברים ב"אוניית העבדים" מבנין לגבון בשביל לעבוד. אף על פי שמספר הילדים שהיה על אנייה זו התברר כנמוך יותר, תקרית זו הראתה כי ישנם עשרות אלפי ילדים הנסחרים במערב אפריקה.
סחר בעבדים כולל התעללות, הטעיה או הכרחה בכוח לעבודה ועבדות. במערב אפריקה מצב זה רווח והוא תוצאה של מערכת מסורתית שבה משפחות אמידות מטפלות בילדים עניים. באופן מסורתי המשפחה תספק לילד השכלה או הכשרה כלשהי בתמורה לעבודתם. למשל בחברת אשנטי, הילדים שהיו נלקחים כשבויים במלחמות היו ניתנים לראשי השבטים בכדי שאלו ידאגו להם. הילדים שולבו במשפחות בתמורה לשירות שנתנו, אך מערכת זו מלאה בהתעללות. ילדים בגיל 6 נלקחים למסעות ארוכים בים וביבשה מארצות עניות למחוזות עשירים יותר: מבנין, מאלי וטוגו לגבון וניגריה.
המקור להתעללות זו הוא העוני, כלומר ניצול של החלשים והפגיעים על ידי אלו החזקים יותר. הסוחרים מבטיחים למשפחות שילדיהם יהיו ממוקמים בעמדות טובות, ירכשו כישורים שימושיים, ירוויחו כסף וישלחו כסף זה בחזרה למשפחתם. אך במציאות, רוב הילדים מוצאים את עצמם עובדים בתנאים מחפירים מבלי לקבל על כך שכר כלל. הילדים מבודדים ממשפחותיהם, קהילתם ותרבותם ובכך הם נתונים לשליטתם המוחלטת של הסוחרים ושל המעבידים שלהם וחשופים להתעללות וניצול.
במערב אפריקה זהו אינו מצב חדש שילדים עובדים, אך תחת המחסה של תרבות מקובלת שבה הילדים גרים עם בן משפחה אחר ועוזרים לו, זה הופך להיות צורה לא מקובלת של ניצול הילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך המתברג באזור. מצב זה נובע מחוסר ועוני, אך גם בגלל העלייה במספר הילדים במשפחות עניות.
ככל שמספר הילדים העבדים גדל כך גם הסחר בילדים עלה. UNICEF העריכה כי כ-200,000 ילדים נסחרים במדינות במערב אפריקה ובחלק משכנותיהן במרכז אפריקה (2001).
הכמות האמיתית של סחר הילדים אינה ידועה וקשה להעריך אותה, ה-ILO מעריכים שכ-125 מיליון ילדים עובדים במשרה מלאה, כשמתוכם 2/3 מועסקים בתנאים הגרועים ביותר של עבדות ילדים. לא כל הילדים עובדים בתנאים של עבדות אך מיליונים מהם כן. על מיליוני ילדים כופים לעבוד בשביל שכר זעום, אם בכלל, תחת איומים ואלימות או צורות אחרות של עונשים.
הרבה מהילדים שנסחרו במערב אפריקה מועסקים כמשרתים, כשרובם הן בנות. הבנות הן הביקוש העיקרי מכיוון שהן נחשבות צייתניות וכוח עבודה זול. הבנים נסחרים למגוון גדול של מטרות למשל לעבודות בשדות וחוות לייצור קקאו, כותנה וכו'.
כאשר חקרו את צורת ההעברה של הסוחרים גילו כי הילדים מועברים בסירות קאנו ארוכות ופתוחות המשאירות את הילדים לשרוד מסעות של יומיים עד ארבעה ימים איך שרק יוכלו. כלי תחבורה אלה נמנעים מנמלים רגילים ושולחים את המטען האנושי שלהם דרך עיירות דייגים למשל.[13]
עבדות ילדים באירופה עריכה
ב-2012, אירופה הכריזה על תוכנית תלת שנתית לזכויות ילדים שמכוונת למטרת "בניית אירופה עבור ובשביל ילדים". אחד מהעקרונות האסטרטגיים של התוכנית הוא "הבטחת שמירה על זכויות ילדים במצבים רגישים".
מאז המעבר לכלכלת שוק, עבדות ילדים באירופה נמצאת במגמת עליה, בייחוד במרכז ומזרח אירופה. יש עדויות כי עבדות ילדים מתרחשת בכל המדינות האירופאיות, במדינות מסוימות סוגי עבודה מסוימים נחשבים מקובלים כמקור להכנסה משפחתית. בעוד שקשיים כלכליים הם הגורם העיקרי לנטייה להעביד ילדים, הגירה וסחר בילדים הם גורמים נוספים אשר מעמידים את אירופה תחת אור הזרקורים כיעד להעבדה בכוח וניצול של ילדים.
בכול מדינה בעולם, ילדים יכולים לעזור בעבודות הבית, כגון הדחת כלים לאחר הארוחה לפני שהם יוצאים לשחק, לסדר את המיטה, לשמור על אח קטן, לכסח את הדשא, לחלוב עז או להאכיל את התרנגולות. משימות אלו לא מפריעות לחינוך הילד או לזמן המשחק ואף יכולות להוות השפעה טובה על הילד. עם זאת, ילדים שמשועבדים לעבודות בית יכולים למצוא את עצמם עושים את הדברים הבאים: נשיאת משאות כבדים או התעסקות במשימות מסוכנות, כגון ניקיון עם חומרים מסוכנים, בישול ארוחות שלמות לכול המשפחה, כיבוס הבגדים של כול המשפחה, להיות מוערים באמצע הלילה לספק את צורכי האדון שלהם, במשך 7 ימים בשבוע, כול שבוע בשנה.
הם חשופים לניצול פיזי ומיני. הם חייבים להיות מרותקים לבית כול הזמן, לישון על הרצפה במטבח, לסבול מהתעללות פיזית כשהם עייפים או איטיים, חסרי גישה למשפחה, חברים, אוכל ראוי ושירותי רפואה. יש ילדים שאפילו נשארים מחוסרי שם ופונים אליהם במילה שאומרת בשפה המקומית "משרת". זוהי המציאות של ילדים רבים שמועבדים בעבודות בית.[14]
עבדות ילדים באסיה עריכה
לפי ההערכות האחרונות של ה-ILO, נמצא כי בתוך אסיה 122.3 מיליון ילדים בין הגילאים 5–14 פעילים כלכלית. בתחקיר מיוחד הנערך ב-2003, נמצא כי בין 60–115 מיליון ילדים עובדים חיים בהודו ולפחות 15 מיליון מהם עובדים כעבדים. תעשיית המשי ההודית לבדה מעסיקה לפחות 350,000 ילדים, שרובם הגדול כבול על ידי חוב ('אנ).
כפי שהוגדר בדו"ח של משמר זכויות האדם, ילד כבול הוא "ילד שעובד תחת תנאים של עבדות או כדי לשלם חוב". במקרים רבים, הלוואת הילד מבוצעת על ידי ההורים על מנת לשלם עבור הצרכים הבסיסיים ביותר, דבר שמונע מהילד לחפש תעסוקה אחרת, אפילו במצבים של התעללות חמורה. הילד הופך להיות סחורה שמוחלפת בין ההורים למעסיק, בדומה למצרך מותרות.
ישנו אחוז עצום של עבדים כבולים שנשאר ללא יחס, במיוחד בקרב ילדות שעובדות מהבית. הכמות הכי גדולה של ילדים כבולים נמצאת בהודו, שהרבה מהם עובדים בתעשיית הטקסטיל והחקלאות. הממשלה ההודית הוכיחה שאין ביכולתה להילחם בתופעת העבדת הילדים בין גבולותיה.
ישנו קושי במלחמה מוצלחת בהעבדה על מנת לשלם חוב, מסיבות תרבותיות וגם מסיבות כלכליות. מערכת ארבע הווארנות ההודית יוצרת סביבה שמעודדת עבדות כבולה, על ידי שמירה על מסורת זו הודו מצדיקה את ההכנעה של "הבלתי ניתנים לנגיעה" או דליתים. איומים בתגובה חוזרת מקאסטות עליונות יותר, מחסור באדמה ובהזדמנויות כלכליות והציפייה של עבודה בחינם משאירים את הדליתים, מיעוטים דתיים, ונשים במיוחד, במצב של התרפסות.
תלות כלכלית מזינה את ההפחדה, האיומים לאלימות מונעים במקרים רבים את הדיווח ובעקבות כך את הטיפול במקרים אלה, כך נשמר מעגל העוני. בהיעדר אפשרויות אחרות לאשראי, כפריים עניים חסרי ביטחון כלכלי פונים בהכרח לבעלי קרקעות מקומיים ומבקשים לעבוד או להעביד את ילדיהם בתור תשלום. מלווה כספים ומאסטר הם לרוב אותו אדם, משפחות מוצאות את עצמן במעגל של חוב ועבדות שבו אינטרסים שונים משולמים בעבדות.
כמו עבדות, כבילות כתוצאה מחוב נותנת לאדון שליטה מרובה, מכיוון שהמועבד צריך להיות זמין לבקשותיו 24 שעות ביממה. במובנים של בריחה מהתנאים הללו, שינויים בתנאי ההעסקה או סירוב מוחלט לעבוד הוא בלתי אפשרי. פרישה לרוב גורמת לענישה פיזית ופסיכולוגית חמורה, הכוללת גם עינויים והכאות. בנוסף, קיום המעמדות הסוציאליים המוזן על ידי מערכת הווארנות גורם לכך שההתנגדות היא מאוד קשה ליישום.
חשוב להבין שכל קמפיין שנועד להילחם בעבדות נוער בכבילה חייב להיות כפול הבלבחינוך והפחתת העוני באמצעות תיקון הראיה על המעמדות הסוציאליים. התייחסות למעמדות שהושתתו לפני זמן רב היא מאתגרת, אבל זהו שלב חשוב לכיוון רפורמה כוללנית. אחרת, המאמץ לחסל את העבדות הכובלת עלול לפספס את הקבוצות שהכי זקוקות לשחרור.[15]
עבדות ילדים בארצות ערב עריכה
ילדים בלבנון וברוב ארצות ערב מועסקים לרוב בתעשיות קטנות ומסוכנות, כמו ייצור דברי אמנות, סחר ושירותים בתחום החקלאות, בבתים וכעובדי משק בית. מקומות עבודה כאלו נחשבים לפחות מסוכנים עבור הבריאות של ילדים עובדים מאשר תעשיות גדולות, בייחוד אם הם שייכים לבן משפחה או חבר. עם זאת, ילדים בתחומי האמנות והמוסכים המכניים עובדים תחת תנאים סניטריים מחפירים, כמעט ללא אמצעי הגנה הנדסיים או אישיים, סובלים מקשיים פיזיים, שעות עבודה ארוכות, שכר נמוך וחשיפה מוגברת לרעשים וכימיקלים. כשהבריאות של ילדים כאלו הושוותה לבריאות של ילדים שלומדים בבית ספר ולא עובדים, ההבדלים לא היו מאוד משמעותיים. לעומת זאת, כשחקרו את ההשפעה של חומרים כימיים נמצאו הבדלים משמעותיים מאוד.
ילדים שעובדים במוסכים ותעשיית אומנות, חשופים לחומרים כימיים שנמצאים באוויר בריכוז גבוה הרבה יותר מהמותר עבור מבוגרים, כמו גם באוכלוסיות של ילדים עבדים שמשתמשות בחומרים כימיים במגע עם העור על מנת לנקות את הידיים משמנים למיניהם. ילדים שעובדים במקומות כאלו הושוו לילדים שלא נחשפו לחומרים הנ"ל ולילדים שלומדים בבתי ספר, נמצא כי ילדים שנחשפו לכימיקלים הצליחו פחות במבחנים נוירו-פיזיולוגיים ונוירו-התנהגותיים. לא ניתן לדעת כרגע אם זהו מצב הפיך, או אם יחמיר כתוצאה מהמשך החשיפה לחומרים אלו, בנוסף להמשך העסקת ילדים ותפוקתם.
חשיבות הסכנות שאליהן חשופים ילדים, גם במדינות ערב, חייבת להילקח ברצינות. סכנות אלו עלולות להתגבר כתוצאה מחוסר היציבות הפוליטי והכלכלי באזור, כמו גם כתוצאה מקונפליקטים אלימים בלבנון, עיראק, איראן.[16]
כלכלת עבדות ילדים עריכה
ב-1995, על בסיס נתונים סטטיסטיים מ-100 מדינות, ארגון העבדות הבינלאומי (ILO) העריך כי יש 73 מיליון ילדים עובדים בין הגילאים 10–14 בכול העולם באותה שנה. שנה אחת לאחר מכן, ב-1996 ה־ILO העריך שרק במדינות המתפתחות יש לפחות 120 מיליון ילדים בין הגילאים 5 ל־14 שעובדים במשרה מלאה ויותר מפי 2 ילדים שעבורם העבודה היא העיסוק המשני שהם מבצעים. 120 מיליון הילדים שעובדים במשרה מלאה מרכיבים כוח עובד ששווה בערך לזה של ארצות הברית כולה. 250 מיליון הילדים שעבורם עבודה היא העיסוק המשני מרכיבים כוח עובד בגודל כול. כיום, עבדות הילדים מתרכזת בעיקר במדינות המתפתחות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.[17][דרושה הבהרה]
דוגמה לעבדות ילדים על ידי ארגונים עריכה
נסטלה ועבדות ילדים עריכה
עבדות ילדים נחשבת לאחת מהפרות זכויות האדם החמורות ביותר שיוחסו לחברת נסטלה.[18] על פי דיווחים שונים החברה הייתה מעורבת בחטיפת ילדים והעברתם לחוף השנהב, שם פועלים מטעי קקאו נרחבים, והעסיקה אותם בעבודות כפייה ללא תשלום, תוך חשיפתם להתעללות פיזית ונפשית. מדובר בהאשמות שמהוות, לדעת גורמים שונים, את ההפרה הקשה ביותר של זכויות אדם שיוחסה לנסטלה.
הזכות לחינוך, המוכרת במסגרת אמנות בינלאומיות של האומות המאוחדות, נאכפת כחלק ממאבק עולמי בעבודת ילדים. כאשר ילדים נשלחים לעבודה בגיל שבו עליהם ללמוד ולהתפתח, הדבר נחשב לעבירה על הדין הבינלאומי. נסטלה הואשמה כי הפרה זכות זו על ידי סחר בילדים לצורך עבודה במטעים, תוך הפרה ישירה של מדיניות העבודה הבינלאומית הקובעת איסור מוחלט על עבודת ילדים.
מעבר לכך דווח באתרי החדשות החברה פגעה בזכותם של ילדים לחופש מעבדות, בכך שאילצה אותם לעבוד ללא שכר, ולעיתים גם תוך שימוש באלימות גופנית ובהתעללות מילולית. מקרים אלו עשויים להיחשב גם כהפרה של האיסור על עינויים והתעללות, ומעוררים ביקורת קשה מצד ארגוני זכויות אדם ותנועות צרכנות ברחבי העולם.[19]
עדות למכירת ילדים לעבדות במערב אפריקה כיום עריכה
הצלם והעיתונאי מייק שיל תיעד בצילומיו ילדים שנפלו קורבן לסחר בבני אדם, ונכפו עליהם נישואין בגיל צעיר.[20][13] הוא פעל במיוחד באזור בנין וגאבון, שם נחשף לרשתות סחר שילדים רבות מהן מועברים ביניהן. בנין, אחת המדינות העניות בעולם, מתמודדת עם מצבים קשים של עוני קיצוני. משפחות רבות מתקשות להאכיל את ילדיהן, ולעיתים הצעה מצד גורם חיצוני "לקחת את הילד ולהעניק לו חיים טובים יותר" מתקבלת בהקלה.
סוחרי הילדים פועלים לעיתים קרובות בקרב הקהילה עצמה, חברים או בני משפחה של הקורבנות באמצעות הבטחות כוזבות מצליחים לשכנע הורים למסור את ילדיהם. משם מועברים הילדים לרוב לניגריה ומשם ממשיכים בדרכם לגאבון. המסע מתבצע בתנאים מסכני חיים הבלהילדים נאספים בלילות על גבי סירות עץ פתוחות, כשבכל סירה נדחסים בין 100 ל־150 ילדים. הם מועברים דרך חופים חשוכים ומגיעים לאזורים הסמוכים לליברוויל, בירת גאבון, שם הם מועברים למעסיקים.
ברוב המקרים, הילדים מועסקים כעובדי כפייה הבלתחילה במשקי בית, שם הם שוטפים רצפות, מנקים ומבשלים. כשהם מתבגרים, נשלחים רבים מהם למכור סחורות ברחובות, לעיתים תחת איומים ואלימות.
עבדות ילדים בתעשיית הדגים בבנגלדש עריכה
בבנגלדש, ילדים, בני נוער ומבוגרים נסחרים לעיתים לעבדות מודרנית בענפים שונים של המשק, בהם דיג, עבודות בית וזנות.[21] אחד האתרים המרכזיים לתופעה זו הוא דבלר צ'אר (Dublar Char), אי מרוחק השוכן בלב אזור סונדרבאנס, שהוא מהיערות המנגרוביים הגדולים בעולם ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2012 בזכות המגוון הביולוגי הייחודי שלו.
לצד תדמיתו התיירותית כאי אקזוטי ומרכז לפסטיבל ההינדי השנתי "ראס מלה", משמש דבלר צ'אר גם כמרכז לתעשיית הדגים היבשים. סירות דיג רבות עוגנות לאורך חופי האי, ודגים טריים ומיובשים נשלחים ממנו לשווקים ברחבי המדינה.
מאחורי תעשייה זו מסתתרת מציאות קשה: כ־1,000 נערים וצעירים מועסקים בעבודות עיבוד דגים, לרוב בתנאים קשים במיוחד. רבים מהם נאלצים לעבוד במשך 18 שעות ביום ואף יותר, ללא שכר כלל. העבודה כרוכה בחשיפה לכימיקלים רעילים, מחלות עור עקב שהייה ממושכת במים קרים ומלוחים, פציעות מסכינים חדות, נפילות מגבהים במהלך תליית הדגים, ותשישות עקב עבודה מתמשכת ללא מנוחה מספקת. תנאים אלו גובלים בעבדות מודרנית, והם חמורים במיוחד בשל היעדר פיקוח והגנה בסיסית על זכויות העובדים.
פרס נובל לשלום לשנת 2014 עריכה
פרס נובל לשלום לשנת 2014 הוענק לקאילש סאטיארת'י, מייסד תוכנית ההסמכה הבינלאומית שהוקמה במטרה לשים קץ לעבדות ילדים בתעשיית השטיחים.[22] הוא חלק את הפרס עם מלאלה יוספזאי, שנפצעה מירי בראש על ידי פעיל טליבאן בעקבות מאבקה הציבורי למען חינוך לבנות בפקיסטן.
סאטיארת'י הוביל מאז שנות ה־80 מחאות והפגנות כנגד ניצול חמור של ילדים למטרות רווח, בעיקר בתעשייה. הוא עמד בראש הקואליציה הדרום־אסיאתית למאבק בעבדות ילדים, וארגן פשיטות להצלת ילדים ממפעלי ייצור, בהם נחשפו למעשי אלימות קשים ולעיתים הוכו באכזריות כשניסו להימלט.
בנוסף למאבק הישיר בשטח, יזם סאטיארת'י את הקמתה של מערכת הסמכה שמטרתה לעודד יצרנים להימנע מהעסקת ילדים, ולספק לצרכנים מידע שיאפשר להם לרכוש שטיחים שיוצרו בתנאים אתיים. יוזמה זו הפכה ל־GoodWeave, ארגון בינלאומי ללא כוונת רווח הפועל לצמצום עבודת ילדים בתעשיית השטיחים, במיוחד במדינות אסיה.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Stephenson, Mimosa, "Stowe's Uncle Tom's Cabin: An Argument for Protection of the Family", November 2011
- ^ 1 2 Catherine Jones, Ties That Bind, Bonds That Break: Children in the Reorganization of Households in Postemancipation Virginia, The Journal of Southern History 76, 2010, עמ' 71–106
- ^ Hugh D. Hindman and Charles G. Smith, Cross-Cultural Ethics and the Child Labor Problem
- ^ Crusade for the Children: A History of the National Child Labor Committee and Child Labor Reform in America., Quadrangle Books, 1970
- ^ Pargas, Damian, From the Cradle to the Fields: Slave Childcare and Childhood in the Antebellum South, Slavery & Abolition, 23 בספטמבר 2011, עמ' 477–493
- ^ Keith Bradley, slavery, Roman, אוניברסיטת אוקספורד המילון הקלאסי של אוקספורד, 7 במרץ 2016
- ^ Seung B. Kye, Slavery in Medieval Korea, The Cambridge World History of Slavery החלק השני, 2021, עמ' 297
- ^ Burkholder, Mark A.; Johnson, Lyman L., America, Iberia, and Africa Before the Conquest, אוניברסיטת אוקספורד Colonial Latin America (הגרסה העשירית), עמ' 10 (ב־English)
- ^ Ames, Kenneth, Slaves, Chiefs and Labour on the Northern Northwest Coast, World Archaeology The Archeology of Slavery, 2001, עמ' 33
- ^ Pat Dolan, Nick Frost, The Routledge Handbook of Global Child Welfare
- ^ Richard Miniter, The False Promise of Slave Redemption, The Atlantic, 1999-07-01 (ב־English)
- ^ Children in the carpet industry, www.anti-slaverysociety.addr.com
- ^ 1 2 Child slavery in West Africa, MIKE DOTTRIDGE, International Union Rights, 2 8, International Centre for Trade Union Rights, עמ' 22-23
- ^ Egan, Suzanne. The International and Comparative Law Quarterly; Oxford Vol. 64, Iss. 3, (Jul 2015): 601-630., TACKLING THE RISE OF CHILD LABOUR IN EUROPE: HOMEWORK FOR THE EUROPEAN COURT OF HUMAN RIGHTS
- ^ Kovasevic, Natasa. Harvard International Review; Cambridge Vol. 29, Iss. 2, (Summer 2007): 36-39., Child Slavery India's Self Perpetuating Dilemma
- ^ Saddik, Basema; Nuwayhid, Iman., Child labour in Arab countries: call for action, BMJ : British Medical Journal 333, 2006
- ^ Hindman, Hugh D; Smith, Charles G. Journal of Business Ethics: JBE; Dordrecht Vol. 19, Iss. 1, (Mar 1999): 21-33., Cross-cultural ethics and the child labor problem
- ^ Ambika Zutshi, Andrew Creed, Amrik Sohal, Child labour and supply chain: profitability or (mis)management, European Business Review, Vol. 21 Issue: 1, pp.42-63
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ABC News
- ^ Kari B. Jensen, Child slavery and the fish processing industry in Bangladesh, Focus on Geography, 2013
- ^ Contract Flooring Journal. (Dec. 2014): p22., Campaigner against child slavery in the rug industry wins a Nobel Prize