חבל מהאבאד
פעולות נוספות
| קובץ:Mahabad-Dec 2006.JPG | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | אזור כורדיסטן האיראנית שבצפון-מערב איראן |
| שטח | {{#property:P2046}} |
| אורך | {{#property:P2043}} |
| רוחב | {{#property:P2049}} |
| גובה מרבי | {{#property:P610}} |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | איראן איראן |
| עיר ראשית | מהאבאד |
חבל מהאבאד (בכורדית: Mahābād, בפרסית: مهاباد, איות: Mahabad), הוא אזור בכורדיסטן האיראנית שבצפון-מערב איראן. במאות הקדומות לפני הספירה קמו באזור ממלכות קדומות: "מדי" ו"ממלכת פרס", ובשנת 1946 הוקמה בו לזמן קצר "רפובליקת מהאבאד".[1]
מידע כללי עריכה
כורדיסטן הוא אזור גאוגרפי המשתרע על פני מזרח טורקיה, צפון עיראק, מערב איראן, וכן חלקים קטנים מצפון סוריה וארמניה. האזור מאופיין בטופוגרפיה הררית לצד רמות נרחבות,[2] עשיר במשאבי מים.[3] ובנופים מרהיבים.
הכורדים באיראן עריכה
הבדלנות הכורדית באיראן היא סכסוך אתני ופוליטי בין המיעוט הכורדי במערב איראן, הכולל את חבל מהאבאד, לבין מדינת איראן. המשטר האיראני חושש מהבדלנות של הכורדים, ולכן מנסה ממשלת איראן להציג את הכורדים כמיעוט דתי ולא כמיעוט אתני.[4] זהו הסכסוך הבדלני הבולט באיראן המודרנית, והוא מתנהל בעיקר בידי כורדים סונים, המהווים את רוב האוכלוסייה הכורדית באיראן.
שורשיה של הבדלנות הכורדית המודרנית, נעוצים בסכסוכים השבטיים של ראשית המאה ה-20, שבהם לקחו חלק מספר ראשי שבטים כורדים. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, השבטיות הכורדית באיראן עברה שינוי לאומי כאשר הוקמה ״המפלגה הדמוקרטית הכורדית של איראן״ (KDPI), המכונה גם ״המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית״.[4] זו מפלגת אופוזיציה כורדית בלתי-חוקית ברפובליקה האסלאמית של איראן.[4] המפלגה נוסדה בשנת 1940, וחרתה על דגלה את המאבק להקמת מדינה כורדית עצמאית,[4] ובתוך זמן קצר הפכה לכוח המרכזי בבדלנות הכורדית באיראן, באזורים כורדיים במערב איראן, כמו חבל מהאבאד. פעיליה הם בעיקר גולים כורדים.
האוכלוסייה הכורדית עריכה
לפי נתוני המכון הכורדי בפריז (Kurdish Institute of Paris), מונים הכורדים באיראן כ-10 מיליון איש המהווים כ-12% מהאוכלוסייה האיראנית.[5] רובם מוסלמים סונים, המתמודדים עם אפליה על רקע מוצא אתני. בנוסף, בקרב הכורדים באיראן, קיימים מספר ניבים מרכזיים של השפה הכורדית שהבולטים בהם: קרמנג׳י, סוראני וקלהורי.[6]
חבל מהאבאד עריכה
חבל מהאבאד הוא אזור כורדי מובהק, בעל היסטוריה עשירה ומגוונת. רוב האוכלוסייה המתגוררת בו היא כורדית, והשפה הכורדית היא השפה העיקרית המדוברת בו. עם זאת, חלק מהתושבים החיים בחבל ארץ זה דוברים גם פרסית, וניתן למצוא בהם אף דוברי טורקית, פרסי (Fārsī) ואדרה (Ād̲h̲arī).[7]
._Exhibition_of_Miniature_of_Kurdistan_Costumes,_Erbil_Citadel,_Hawler,_Iraq.jpg){kind=link}
המחקרים המוקדמים ביותר על השפה והציוויליזציה הכורדית, שראשיתם בסוף המאה ה-18, נערכו על ידי מיסיונרים. במחצית השנייה של המאה ה-19, הגבירו המיסיונרים, שהפיצו את ״הבשורה על פי יוחנן״, את נוכחותם בכורדיסטן. ביניהם ניתן למנות שניים שפעלו בחבל מהאבאד:
(1) 1865-1851, חי ופעל המסיונר האמריקאי סמואל א. ריאה (Samuel A. Rhea), בקרב הכורדים החקריים (Hakkari) באזור מהאבאד. ריאה פרסם בשנת 1872, ספר ״דקדוק תמציתי ואוצר מילים של השפה הכורדית" (״Brief Grammar and Vocabulary of the Kurdish Language״).
(2) 1879–1920, אמריקאי נוסף, לודוויג אולסן פוסם (Ludvig Olsen Fossum), שחי ופעל בסאוג׳ בולאק (Sauj Bulaq) בחבל מהאבאד, פרסם תרגום של ״הברית החדשה והקטכיזם הלותראני לשפה הכורדית״ (New Testament and the Lutheran Catechism into Kurdish) וכן ספר בשם ״דקדוק כורדי מעשי״ (A Practical Kurdish Grammar), שעדיין נחשב כספר דקדוק טוב של הדיאלקט המוקרי.[8]
יתרה מכך, האזור משמש כמרכז הלאומיות הכורדי באיראן, והעיר מהאבאד שהיא בירת החבל, הפכה בשנת 1979 לזמן קצר, במהלך המהפכה האסלאמית למוקד שליטה כורדי.[2] עם זאת, מבחינה כלכלית, חבל מהאבאד נחשב לאחד האזורים הפחות מפותחים באיראן. הפערים הכלכליים בין חבל ארץ זה לבין אזורים אחרים במדינה בולטים, והם תורמים לתחושת ניכור והזנחה מצד הממשל המרכזי.[2]
מזג אוויר עריכה
הודות לשפע מקורות המים, הכוללים את הנהר הזורם באזור והמעיינות הרבים, האקלים בחבל מהאבאד הוא נעים ותורם להתפתחות צמחייה עשירה וירוקה.[3]
היסטוריה עריכה
רקע היסטורי כללי עריכה
ממלכת מדי עריכה
קיימת הנחה שמוצאם של הכורדים הוא מהמדים,[9] והם רואים עצמם כממשיכי הפרשים המדים.[10] המדים הם עם נווד שהגיע למזרח התיכון יחד עם עמים נוספים כמו הפרסים, הארמנים והאפגנים. הם התבססו והתפשטו באזור, שלטו בהרי הזגרוס, בחלקים המערביים של הרמה האיראנית ובמזרח אנטוליה.[9] בספרו הראשון ״קליאו״ (אחרי פרק 94), מפרט ההיסטוריון היווני הרודוטוס, את שמות שבטי המדים: בוז׳ים, פרסקינים, סטרוחטים, אריזנטים, בודים, ומגנים.[11] בנוסף, הוא מציין גם את הממלכות והמדינות באסיה הקטנה ותולדותיהן של ממלכת מדי והממלכה האחמנית. אמנם הוא אינו מזכיר במפורש את חבל מהאבאד, אך האזור כלול בממלכות אלו, בשטח המקביל לאיראן של היום.[11]
לראשונה מוזכרת ממלכת מדי במאה ה-9 לפנה״ס בכתבי שלמנאסר השלישי מלך אשור (858–824 לפנה"ס).[12] בשל מיקומה האסטרטגי היא שימשה צומת דרכים חשובות בין אסיה הקטנה למזרח התיכון. מעט מאוד ידוע על מבנה הממלכה, אך יש להניח, כי היא התבססה על מערכת שלטונית שהסתמכה והושפעה בעיקר על דפוסי המִנְהָל האשוריים.[13]
ממלכת מדי שמרה על עצמאותה כ-100 שנים, עד שנכבשה על ידי כורש הפרסי בשנת 550 לפנה״ס.[12] אבל איבדה סופית את עצמאותה עם כיבוש אלכסנדר הגדול.[14][12]
ממלכת פרס האחמנית עריכה
השושלת האחמנית הייתה שושלת איראנית קדומה שמלכיה ייסדו ושלטו באימפריה האחמנית[15] שהייתה האימפריה המלוכנית הגדולה ביותר בעולם העתיק.[16] אבי השושלת היה אחמנש (בפרסית: Haxāmanišiyan), שצאצאיו המלכים נשאו שמות כמו כורש וכנבוזי.[17] השושלת נחשבת לישות המוקדמת ביותר מבין הממלכות הפרסיות ששלטו באזור דובר פרסית.
האימפריה האחמנית, שלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כ-200 שנים (559 -330 לפנה"ס) ומרכזה היה בשטחי איראן של ימינו, לרבות חבל מהאבאד.[16] היא השתרעה מאנטוליה ומצרים במערב, דרך מערב אסיה ועד צפון הודו ומרכז אסיה במזרח.[18] השפה הארמית שימשה כשפת המנהל הרשמית של האימפריה.[17]
סופה של האימפריה האחמנית הגיע בשנת 330 לפנה״ס כאשר דריווש השלישי נרצח, וממלכת פרס האחמנית סופחה כולה לממלכתו של אלכסנדר מוקדון.[13]
האימפריה הפרסית עריכה
תחילת תקופת האימפריה הפרסית מיוחסת לכיבוש בבל על ידי כורש, ומסתיימת עם כיבוש אלכסנדר מוקדון.[19] כאשר השפה הארמית באימפריה היא השפה האדמיניסטרטיבית שבה השתמש המנהל הרשמי.[10]
ההנחה היא ששתי הממלכות: ממלכת מדי והאימפריה הפרסית-האחמנית, השפיעו על התפתחות האימפריה הפרסית, על הרמה התרבותית והצבאית שלה, שהתפשטו בכל אזור מסופוטמיה, כולל חבל מהאבאד והמזרח התיכון. האימפריה הפרסית נחשבה לגדולה באימפריות העולם העתיק ושלטה על עמים רבים שהיו שונים זה מזה בשפתם, דתם ותרבותם.[13] על מנת להבטיח את נאמנותם של עמים אלו, נקט כורש בגישה סובלנית וכוללת. הוא הכריז על מספר ערי מפתח ברחבי האימפריה כערי בירה רשמיות של השושלת האחמנית, תוך שימור מעמדן החברתי-כלכלי של האליטות המקומיות. בנוסף, פרסם צו שאפשר לעמים שגורשו על ידי הבבלים לחזור לבתיהם, לשקם את מקדשיהם ולקיים את פולחניהם הדתיים באופן חופשי.[20]
בניגוד לממלכות קודמות ששלטו באמצעות כוח וכיבוש, הפרסים לא שלטו בכוח אלא הדגישו ארגון מנהלתי יעיל, פיתחו את המסחר והתקשורת, כרתו בריתות ונתנו אוטונומיה לעמים השונים. מדיניות זו תרמה לשגשוג, רווחה ופיתוח שנמשכו כ-200 שנים.[10]
ההיסטוריה המקובלת של ממלכת פרס, נסמכת על שפע של מקורות, בהם מקורות ספרותיים וכתובים לצד ממצאים ארכאולוגיים. בין המקורות הספרותיים נמנים כתבי היסטוריונים יוונים מן העת העתיקה חלקם שלמים וחלקם מקוטעים. בהם ניתן למנות את כתביהרודוטוס, תוקידידס, קסיאס וקסנופון. בעדויות ספרותיות אלה כלולים גם הספרות היוונית מתקופת האימפריה הרומית שאפשר למצוא את כתביו של דיודורס סיקיולוס.[19]
עדויות ארכאולוגיות וכתובות שונות תומכות בקיומה של ממלכה מאורגנת ומפותחת באזור זה. עם זאת, השם ״חבל מהאבאד״ אינו מופיע במפורש בתולדות האימפריה הפרסית. המידע הקיים על חבל מהאבאד בעת העתיקה נשען ברובו על מקורות חיצוניים, כמו כתבי הרודוטוס והיסטוריונים יוונים נוספים.[19]
הפרסים היום רואים את עצמם כממשיכי העם הפרסי הקדום.[10]
רקע היסטורי עריכה
במהלך השנים לאורך ההיסטוריה, התקיימו באזור סכסוכים רבים בין פרס (איראן) לאימפריה העות׳מנית. השטח החליף ידיים מספר פעמים עד שלבסוף עבר לאיראן השולטת בו שנים רבות. במאה ה-19 היה חבל מהאבאד מקום מושבם של הנסיכים הכורדים המקומיים ששלטו באזור.[3]
חבל מהאבאד היה חלק מהנסיכות המוקרית (Mokrī) החזקה,[21] ובמקום פזורים שרידי מבנים שבנו השליטים המוקריים, וכן אתרים ארכאולוגיים מתקופות טרום-איסלאמיות ואף טרום-נוצריות.[3]
חבל מהאבאד במאה ה-20 עריכה
אין עדויות משמעותיות על חבל מהאבאד עד המאה ה-20, גם אין מידע רב על האזור בתקופות קדומות. עם זאת, בתקופה המודרנית, שימש החבל מוקד לסכסוכים פוליטיים חוזרים ונשנים.[2] בשנת 1909, חתמו האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית על הסכם ביניהן - חלוקת תחומי ההשפעה בפרס. על פי ההסכם שנחתם, צפונה של פרס ועד מרכז המדינה יהיה שייך לרוסיה, בעוד שהחלק הדרומי - ממרכז פרס ועד לגבולותיה הדרומיים - נמסר לשליטת בריטניה.[22]
רפובליקת מהאבאד עריכה
השלב העיקרי במאבק הבדלני הכורדי באיראן החל בסוף מלחמת העולם השנייה. בתקופה שבה הייתה איראן שְׁרוּיָה במשבר עמוק ונחשבה למדינה כושלת. שלטון השאה הפרסי סבל מחולשה ואובדן שליטה, מצב שהגביר את ביטחונה של ההנהגה הכורדית בשאיפותיה הלאומיות לעצמאות. לאחר כישלון ההתקוממות הכורדית בעיראק ובריחת מולה מוסטפא ברזאני עם אלפי לוחמים כורדים לאזור מערב איראן, נוצרו תנאים שאפשרו גיבוש כוח פוליטי וצבאי בקרב הכורדים באזור ונסללה הדרך להקמת ישות עצמאית. בתמיכת ברית המועצות הוכרזה הקמת רפובליקת מהאבאד הכורדית ובמקביל גם הכרזה על רפובליקה אזרית סוציאליסטית בצפון איראן על ידי תנועה לאומית אזרית - רצף אירועים המכונה משבר איראן.
הכרזת רפובליקת מהאבאד הכורדית התקיימה באופן רשמי ב-23 בינואר 1946. הקמתה התאפשרה בזכות מיקומו של אזור מהאבאד בין אזורי הכיבוש הבריטיים והסובייטיים בזמן המלחמה ומחוץ להישג ידם של כוחות הצבא האיראני.[7] ההכרזה התקיימה בטקס רשמי על ידי קאזי מוחמד. לקראת הטקס נבנה מבנה עץ גדול, שכוסה בבדים גדולים בצבעי אדום, לבן וירוק של הדגל הכורדי. מולה מוסטפא ברזאני שימש כמפקד צבא הרפובליקה של מהאבאד.[3]
בנו של רזא שאה, שהפך לקיסר איראן נשלט באופן לא רשמי על ידי כוחות בעלות הברית. ברית המועצות שלטה באזור הצפוני של איראן כולל כורדיסטן בעוד שהבריטים והאמריקאים שלטו בדרום איראן. מצב זה אפשר לכורדים לנסות להקים מדינה עצמאית המבוססת על אידיאלים לאומניים באמצעות תמיכת הסובייטים.[6]
בתקופת קיומה הקצרה כללה הרפובליקה את הערים הקטנות: מהאבאד, בוקן (Bukan), נאקאדה (Naqada), ואושניביה (Ushniviya).[23] במסגרת מאמציה לגיבוש מוסדות שלטון לאומיים החלה לפעול מערכת חינוך כורדית, נפתחו בתי ספר שלימדו בשפה הכורדית, טקסטים תורגמו לכורדית, הוקם בית דפוס בתמיכה ומימון סובייטי שהפיק עיתון יומי וירחון חודשי בשפה הכורדית.[23]
לאחר 11 חודשים ובתום מהלך צבאי שנמשך מספר חודשים, השתלט השלטון המרכזי של איראן בראשות השאה על הרפובליקה הכורדית של מהאבאד.[3] כוחות צבא השאה הביסו את כוחות הרפובליקה, פרקו את מוסדותיה והוציאו להורג ב-31 במרץ 1947[23] את המנהיג הכורדי קאזי מוחמד (Qazi Muhammad), ראש המפלגה הכורדית הדמוקרטית באיראן, ושניים מבני משפחתו. ההוצאה להורג נערכה בפומבי בכיכר קרסירה (Carcira vor der Bevölkerung). לפני הוצאתו להורג נשא קאזי מוחמד נאום פרידה ארוך.[3] בעקבות נפילת הרפובליקה הוצאה מחוץ לחוק המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית [PDKI (Democratic Party of Iranian Kurdistan)].[6]
מפקד הכוחות הצבאיים של מהאבאד, מולה מוסטפא ברזאני הצליח להימלט, כשהוא נושא עימו את הדגל הכורדי, אשר נותר מאז ברשות משפחתו.[3] חרף קרבות הנסיגה הקשים, הצליחו ברזאני ואנשיו לחצות את הגבול ולמצוא מקלט בברית המועצות, שם שהה עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20.[3]
תקופת ח׳ומייני עריכה
לאחר המהפיכה האסלאמית בשנת 1979, נקט המשטר החדש בראשות האייתולה רוחאללה חו׳ומייני, עמדה שלילית כלפי ביטויים של זהות אתנית נפרדת. בדצמבר 1979, בנאום שנשא ח'ומייני,[24] הוא הבהיר שהמושג "מיעוט אתני" נוגד את הדוקטרינה האסלאמית והציב את הלאומיות כמתנגדת לרעיון האחדות המוסלמית. מאז עלייתו של ח׳ומייני לשלטון, סובלים הכורדים באיראן מדיכוי פוליטי, תרבותי וכלכלי. בקשותיהם לזכויות אוטונומיות, הכרה לשונית וחופש פוליטי נתקלו בדיכוי אלים ובמגבלות חוקתיות.[25]
העיר מהאבאד עריכה
מהאבאד, היא עיר הבירה של מחוז מהאבאד הנושא את אותו שם. העיר שוכנת דרומית לימת אורמיה בעמק צר וארוך בגובה של כ-1,300 מטר מעל פני הים. העיר משמשת כמרכז תרבותי עבור האוכלוסייה הכורדית בצפון-מערב איראן, וקיבלה את שמה בתקופת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי ששלט באיראן בשנים 1941–1979. קודם לכן נקראה העיר "סַאווג'-בּולאק", שהוא צורה פרסית משובשת של השם "סַאווג'-בּולאק" (soghuq bulaq).[26]
בשנת 1946, שימשה העיר מהאבאד כבירתה של הרפובליקה הכורדית האוטונומית קצרת המועד בהנהגתו של קאזי (Ḳāḍī) מוחמד שהוקמה בתמיכתה של ברית המועצות ובהגנתו הצבאית של מולה מוסתפא ברזאני (Mustafa Barzani).[7]
נהר (Mahbad river) מהאבאד שבעבר זרם בפאתי העיר עובר במרכזה וחוצה אותה.[27]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שבט המוקרים - MOKRI TRIBE
קישורים חיצוניים עריכה
- רפובליקת מהאבאד, Archie Roosevelt, Fr The Kurdish Republic of Mahabad
הערות שוליים עריכה
- ^ מאיר זמיר, מוריס פישר, הקשר הכורדי והאיום העיראקי, מבט מ״מ גליון 80, אדר תשע״ח, עמ' 45-42
- ^ 1 2 3 4 Mahabad | Map, Population, & Kurds | Britannica, www.britannica.com (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Youth - PEL, web.archive.org, 2005-05-06
- ^ 1 2 3 4 עורכים: יניב גמבש (עורך ראשי), יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, איראן 2007 – ניתוח גאואסטרטגי (עמ' 59), באתר המרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, פרי עבודת חניכי המכללה לביטחון לאומי, מחזור ל"ד, 2006/7, ינואר 2008 (ארכיון)
- ^ The Kurdish population, Institutkurde.org (ב־français)
- ^ 1 2 3 {{{מחבר}}}, The Forgotten Kurds of Iran: A Primer on Rojhelet, Washington Kurdish Institute, 26/2/2020
- ^ 1 2 3 W. Eagleton, R. Neumann, Mahābād, Encyclopaedia of Islam New Edition Online (EI-2 English), Brill
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, Welcome to Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org (ב־English)
- ^ 1 2 Are Kurds Descended From the Medes? - KURDISTANICA (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 דת והיסטוריה פרסית עתיקה | תרבויות עולמי, באתר tarbuyotolami.com, 2020-07-07
- ^ 1 2 אלכסנדר שור, 101, ההיסטוריונים של יון ורומא, כרך הרודוטוס, כרך ראשון, ירושלים: ראובן מס, תרצ״ה, עמ' 41
- ^ 1 2 3 מדי, באתר "דעת"
- ^ 1 2 3 עורך/כים: בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ו : עבד - צרתן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל״ב (1971), עמ' 595; 599
- ^ jack, The Return Of The Medes, Grace thru faith, 2014-10-12 (ב־English)
- ^ Achaemenian Dynasty | Definition, Achievements, & Facts | Britannica, www.britannica.com, 2025-03-20 (ב־English)
- ^ 1 2 ואנה ואנוצ'יני, תרגום: דליה עמית, איראן הוורודה : דמוקרטיה אסלאמית - החלום האבוד, רעננה: הקיבוץ המאוחד, 2009, קו אדום, עמ' 105
- ^ 1 2 עורך/כים: בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ו : עבד - צרתן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל״ב-1971, עמ' 591; 601
- ^ Department of Ancient Near Eastern Art, The Achaemenid Persian Empire (550–330 B.C.) - The Metropolitan Museum of Art, www.metmuseum.org, 2004-10-01 (ב־English)
- ^ 1 2 3 חיים חפץ, מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש, מגדים יד, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, סיוון תשנ״א, עמ' 147-78
- ^ התקופה הפרסית, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, BŪKĀN, iranicaonline.org (ב־English)
- ^ מלחמה בין פרס ורוסיה - הצבי 23 נובמבר 1911 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 3 Michael Gunter, [https://web.archive.org/web/20071010090831/http://www.kurdishrightsconference.org/presentations/gunter.pdf THE POSSIBILITIES FOR AN INDEPENDENT KURDISH STATE], Kurdish Human Rights: Statelessness, Resistance and Survival Conference 9/4-9/5/04, 10 אוקטובר 2007
- ^ ח'ומייני עשה שימוש בתואר זה לראשונה בפתווה שהוציא ב-1977 (ראו בהמשך); זו הייתה הפעם הראשונה שחכם דת שיעי איראני כינה עצמו בתואר זה. על פי האסלאם השיעי (התריסרי), התואר אימאם שמור לעלי בן אבי טאלב, אחד-עשר צאצאיו הזכרים, ובהם האימאם הנסתר. אייתוללות גדולים כונו לעיתים "נאיֶב אימאם" (שליחו של האימאם הנסתר), אך מעולם לא העזו לכנות את עצמם "אימאם".
- ^ Cathlyn Mariscotti, A Modern History of the Kurds, History: Reviews of New Books 25, 1997-01, עמ' 271 doi: 10.1080/03612759.1997.9952739
- ^ Encyclopaedia of Islam New Edition Online (EI-2 English), Encyclopaedia, Encyclopaedia of Islam, Second Edition
- ^ Media | Ancient Region, Persian History & Culture | Britannica, www.britannica.com (ב־English)