ז'אן אבסיל
פעולות נוספות
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | ||
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
| צילום דיוקן שהוקדש ב-1952 על ידי המלחין לאב דלזן בבית הספר סן גרגואר | |
| שם לידה | Jean Nicolas Joseph Absil |
|---|---|
| פרופיל ב-IMDb | |
ז'אן ניקולא ז'וזף אבסיל (בצרפתית: Jean Absil, 23 באוקטובר 1893 – 2 בפברואר 1974) היה מלחין ונגן עוגב בלגי, ופרופסור בקונסרבטוריון של בריסל. אבסיל היה חבר באקדמיה המלכותית של בלגיה.
קורות חייו עריכה
ילדות וצעירות עריכה
אבסיל נולד ב-1893 בבונסֶקוּר (על יד פרווה), במחוז אנו בבלגיה כאחד שמונת ילדיהם של פרנסואה אבסיל ואסתר מריה לבית מרסייה.[1] אביו היה שמש של הבזיליקה המקומית.[2] בילדותו היה ז'אן אחד מנערי המקהלה. בגיל 17 קיבל מאביו שיעורי לתאוריית המוזיקה וכעבור זמן קצר למד נגינה בחצוצרה. בהמשך היה החצוצרן השלישי בתזמורת כלי הנשיפה ממתכת של היישוב.
ביישוב הולדתו קיבל שיעורי עוגב מאלפונס אויין, נגן עוגב בבזיליקה של בונסקור.[3] בהמשך למד בבית הספר סן-גרגואר בטורנה אצל זו'זף -זול' דדונקר, קאנון ונגן עוגב.
משנת 1913 למד עוגב והרמוניה בקונסרבטוריון של בריסל, אך עם סיום לימודיו החליט להתמקד במקום זאת בהלחנה. מאוחר יותר, הוא הפך לנגן עוגב בבזיליקת בונסקור. משנת 1913, הוא למד הלחנה בקונסרבטוריון של בריסל אצל לאון דובואה ופול ז'ילסון.[3] כשקרא את ניסיונותיו של אבסיל לכתוב יצירות סימפוניות ראשונות העיר לו ז'ילסון מיד: "אתה ניגנת בתזמורת כלי נשיפה ממתכת, אני יכול לראות זאת לפי תפקידי כלי הנשיפה!"
המשך פעילותו המוזיקלית עריכה
בשנת 1922 זכה אבסיל בפרס רומא הבלגי עבור הקנטטה שלו "מלחמה" (1922) וב-1934 זכה בפרס רובנס, שאפשר לו לנסוע לפריז. שם פגש מלחינים בני זמנו כמו ז'אק איבר, דריוס מיו, ארתור הונגר. ופלוראן שמיט.
בין השנים 1922 ל-1958, ניהל אבסיל את האקדמיה למוזיקה באטרבק, הנושאת את שמו מאז 1963. ב-1931 הוא התחיל ללמד הרמוניה בקונסרבטוריון המלכותי של בריסל וכעבור זמן התמנה שם לפרופסור לקונטרפונקט. כמו כן לימד בקפלת המוזיקה על שם המלכה אליזבת. [3]. בעצת פ.א. פרו, בשנת 1935 הוא ייסד את להקת "La sirène", יחד עם ר. שווריי, א. הויברכטס, מרסל פוט, אנדרה סורי ומלחינים אחרים, על מנת לבצע יצירות עכשוויות. קבוצה זו, הייתה המקבילה הבריסלית להרכב הפריזאי "לה טריטון".
מסוף שנות ה-30 ואילך, יצירותיו של אבסיל בוצעו באופן קבוע בחברה הבינלאומית למוזיקה עכשווית; במשך תקופה מסוימת, עמד אבסיל בראש השלוחה הבלגית של חברה זו.
אבסיל זכה לגדולה בינלאומית עם הבכורה של הקונצ'רטו הראשון שלו לפסנתר (אופוס 30), שהולחן ב-1938 עבור תחרות איזאי, שנקראה בהמשך "התחרות על שם המלכה אליזבת לפסנתר". הקונצ'רטו שלו לפסנתר לקטע חובה לכל המועמדים בשלב הסופי לתחרות לפסנתר. רק אחד מהם, מורה לימפני, שזכתה בפרס השני (אחרי אמיל גיללס), ביצעה את היצירה כולה מהזיכרון וללא טעויות.
יחד עם שארל לירנס, היה אבסיל העורך הראשון של כתב העת Revue Internationale de Musique- (1936–1952). בשנת 1955 נבחר כחבר באקדמיה המלכותית של בלגיה.
אבסיל נפטר בבריסל בגיל 80.
עם תלמידיו בקונסרבטוריון נמנה המלחין הבלגי פול דנבלון.
סגנונו עריכה
בהתחלה הושפע אבסיל באופן בולט מהאסכולה הרומנטית המאוחרת, במיוחד על ידי ריכרד וגנר וריכרד שטראוס. בתקופת שהותו בפריז ב-1934 התחיל מפנה ביצירתו אל עבר סגנון מודרניסטי יותר. זה בא לידי ביטוי על ידי השימוש הנרחב יותר בפוליפוניה ובמבנים הפוליטוניים בעקכמינוריבות בני תקופתו כמו דריוס מיו וארנולד שנברג לפי ג'. סטהמן ביצירתו שילב אבסיל השפעות מהאסכולה הצרפתית, מאיגור סטרווינסקי, בלה ברטוק, מוזיקה פוליטונלית, אטונלית וסריאלית. והיא כללה את כל הסוגות.[3] בשנים 1936-1929 יישם אבסיל את עקרונות סגנונו בשורה של יצירות למוזיקה קאמרית.[3] ב-1936 חזר המלחין לכתוב יצירות תזמורתיות גדולות כמו הסימפוניה השנייה וקונצ'רטי לכלים שונים, לרבות את הקונצ'רטו לפסנתר (1938).[3]. הוא כתב באותה תקופה יצירות רחבות יריעה כמו “Les Bénédictions ("הברכות" ), “Pierre Breughel l’Ancien”, את האופרה "“Les Voix de la Mer”, (קולות הים) וכמו כן יצירות רבות למקהילה - כנסייתיות וחילוניות.[3] בנוסף, ביצירות רבות בא לידי ביטוי עניינו בפולקלור הצרפתי ובארצות הבלקן על מקצביו המיוחדים..[3] המויזקולוג בן ארצו, ז'וזפ דופ ציין שאין במוזיקה של אבסיל אטונליות אמיתית. אין בה יותר התייחסות לטונליות מג'ורית או מינורית הקלאסיות, אולם הוא המציא מודוסים משלו, שאותם החליף בכל יצירה ויצירה. מתוכם, לדברי דופ, קמים אקורדים, שונים אמנם מאלו הקלאסיים, אבל גם הם בעלי אקספרסיביות (מתח או פתרון).[3]
חייו הפרטיים עריכה
אבסיל היה נשוי פעמיים: אשתו הראשונה, ז'רמן דה סנט-מארוויל נפטרה בגיל 34 ב-1930. איתה הייתה לאבסיל בת, קלר (אחרי נישואיה – סירו).[1] הוא נשא שנית לאישה את אידה דה רידר שילדה לו ילד נוסף.
הוקרה ופרסים עריכה
- 1921 - פרס אנייה (Agniez) להחלנה
- 1922 - פרס רומא
- 1934 - פרס רובנס
- 1955 - חסר באקדמיה המלכותית של בלגיה
- 1963 - האקדמיה למוזיקה באטרבק נקראה על שמו
- 1964 - פרס החומש של ממשלת בלגיה
יצירות עריכה
לתזמורת עריכה
סימפוניות עריכה
קונצ'רטי לכלים ולתזמורת עריכה
- 1932 Berceuse לסקוסופן אלט (או ויולה או צ'לו) ותזמורת קטנה
- 1933 קונצ'רטו מס. 1 לכינור ולתזמורת (או לפסנתר) אופוס 11
- 1937 קונצ'רטו מס. 1 לפסנתר ולתזמורת (או לשני פסנתרים) אופוס 30
- 1939 אנדנטה, (הוקרה לגיום לקה), Hommage à Guillaume Lekeu, לפסנתר ולתזמורת אופוס 35
- 1942 קונצ'רטינו, לצ'לו ולתזמורת (או לפסנתר|) אופוס 42
- 1942 קונצ'רטו לוויולה ולתזמורת (או לפסנתר) אופוס 54
- 1943 רפסודיה רומנית לכינור ולתזמורת (או לפסנתר) אופוס 56
- 1944 קונצ'רטו גרוסו לחמישיית כלי נשיפה ותזמורת מיתרים, אופוס 60
- 1949 קונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת
- 1955 דיברטימנטו לרביעיית סקסופונים ולתזמורת אופוס 86
- 1958 פנטזיה קונצ'רטית לכינור ולתזמורת (אולפסנתר) אופוס 99
- 1962 פנטזיה-הומורסקה לקלרנית ולתזמורת מיתרים (או לפסנתר) אופוס 113
- 1963 רפסודיה מס.6 לרקן ולתזמורת , אופוס 120
- 1964 קונצ'רטינו לוויולה ולתזמורת מיתרים (או לפסנתר) אופוס 122
- 1964 קונצ'רטו מס. 2 לכינור ולתזמורת (או לפסנתר) אופוס 124
- 1967 קונצ'רטו מס. 2 לפסנתר ולתזמורת (ולא שני פסנתרים) אופוס 131
- 1967 אלגרו ברילאנטה לפסנתר ולתזמורת אופוס 133
- 1971 פנטזיה קפריצ'ו לסקוסופון ותזמורת מיתרים (או לפסנתר) או לסקסופון ו"תזמורת הרמונית" (כלי נשיפה וכלי נקישה) אופוס 152
- 1971 קונצ'רטו לגיטרה ולתזמורת קטנה אופוס 155
- 1971 בלדה לסקסופון אלט, לפסנתר ולתזמורת קטנה אופוס 156
- 1973 קונצ'רטו מס. 3 לפסנתר ולתזמורת (או לשני פסנתרים) אופוס 162
רפסודיות לתזמורת עריכה
יצירות אחרות לתזמורת עריכה
- 1926 פואמה סימפונית La mort de Tintagiles מותו של טנטז'יל - לפי מוריס מטרלינק
אופוס 3 - יצרתו החשובה הראשונה[3]
- 1935 'סוויטה קטנה אופוס 20 לתזמורת קאמרית
- 1939 הוקרה ללקה - לתזמורת אופוס 35 ביס
- 1940סרנדה אופוס 44 לתזמורת
- 1942 וריאציות סימפוניות לתזמורת גדולה אופוס 50
- 1945 Jeanne d'Arc ז'אן ד'ארק" לתזמורת אופוס 65
- 1950 דחליל (Epouvantail),לתזמורת (או לפסנתר), אופוס 74
- 1954 מיתולוגיה לתזמורת גדולה אופוס 84
- 1955 Introduction et Valses - מבוא וואלסים לתזמורת אופוס 89
גרסה חדשה ב-1964
- 1956 סוויטה לתזמורת קטנה אופוס 92
- 1957 Suite bucolique סוויטה בוקולית ', לתזמורת מיתרים אופוס 95
- 1960 Deux danses rituelles,- שני מחולות פולחניים לתזמורת קטנה, אופוס 105
- 1960 טריפטיך לתזמורת קטנה Triptyque' אופוס 106
- 1972 Déités,אלילים - לתזמורת אופוס 160 -
- פואמה סימפונית מס.1 '
- פואמה סימפונית מס.2
- Colas Chacha,לתזמורת גדולה
יצירות ל"תזמורת הרמונית" (כלי נשיפה וכלי נקישה) עריכה
- 1928 Rhapsodie Flamande רפסודיה פלמית לתזמורת הרמונית אופוס 4
- Het loze vissertje (הדייג הפיקח)
- Pierlala (פירללה)
- Mie Katoen (מי קטון)
- 1935 Petite Suite,סוויטה קטנה לתזמורת הרמונית או כלי נשיפה ממתכת (פנפארה) אופוס 20
- 1937 Trois Airs de Ballets uit "Peau d'Ane", voor soli,שלוש אריות בלט מתוך Peau d'Ane (עור חמור) אופוס 26 לסולנים, קולות מדברים ולתזמורת הרמונית
- 1939 Suite pastorale, סוויטה פסטורלית לתזמורת הרמונית אופוס 37
- 1946 הוקרה לרוברט שומן Hommage à Robert Schumann לתזמורת הרמונית
- 1952 Rites,"פולחנים" - לתזמורת הרמונית, אופוס 79
- 1954 Croquis sportifs, סוויטה, אופוס 85 (הולחנה עבור ז'ורז' ורדונק והתזמורת ההרמונית המלכותית של העיר רוסלארה
- 1956 Légendes, voor
אגדות לפי נושא מאת אנטונין דבוז'אק אופוס 91 לתזמורת הרמונית
- 1956 Roumaniana רומניאנה - סויטה לתזמורת הרמונית לפי מנגינות עממיות רומניות אופוס 90
- 1959 Rhapsodie nº5 sur de vieux Noëls français, voor רפסודיה מס.5 לפי שירי חג המולד צרפתיים עתיקים לתזמורת הרמונית אופוס 102
- 1961 Danses bulgares, מחולות בולגרים לתזמורת הרמונית אופוס 103
- Maestoso
- Andante
- Molto vivo
- Andantino
- Vivo
- 1963 Fanfares,"פנפארות" לתזמורת הרמונית אופוס 118,
נכתבה עבור איבון דוסן והתזמורת ההרמונית הגדולה של הצופות הבלגיות
- Guerrière (לוחמנית)
- Funèbre (אבלה)
- Joyeuse (עליזה)
- 1965 פתיחה לאופרה קולות הים" "Les Voix de la Mer"
- 1966 Nymphes et faunes,"נימפות ופאונים" - לתזמורת הרמוניתאופוס 130
- 1971 פנטזיה קפריצ'ו Fantasie-Capriccio ,אופוס 152 לסקסופון אלט טתזמורת הרמונית '
- 1972 רפסודיה ברזילאית Rhapsodie brésilienne לתזמורת הרמונית אופוס 81,
- Xango
- Coco dende trapia
- Fotorototo
- Cabocha bonita
- Sāo Pedro
- Anilka
- Fanfare pour les "Jeunesses Musicales"
מוזיקת במה עריכה
- 1937 Peau d’âne, féerie lyrique אופוס 26 (עור חמור) בשלוש מערכות
- 1939 Ulysse et les sirènes (אוליסס והסירנות) אופוס 41- סצנה מיתולוגית - תסכית
- 1944 Fansou ou Le Chapeau chinois
(פנסו או הכובע הסיני) - קומדיה לירית אופוס 64
- 1949 Le miracle de Pan,בלט במערכה אחת; 1 Akt (הנס של פאן) ;ופוס 71
- 1950 Pierre Breughel l’Ancien,(פיטר ברויגל הזקן - תסכית אופוס 73 לסולנים, מקהלה מעורבת, מקהלה מדקלמת, קריין, תזמורת גדולה ועוגב
- 1951 Epouvantail בלט במערכה אחת, אופוס ; 1 Akt; opus 74 (דחליל)
- 1951 Les voix de la mer (קולות הים) - אופרה בשלוש מערכות אופוס 75
- 1952 Les météores Ballett; 1 Akt; opus 77 המטאורים - בלט במערכה אחת אופוס 77
- 1956 Le Bal chez Madame de X (הנשף אצל מאדאם דה X) - סצנת בלט
יצירות אחרות למוזיקה קולית עריכה
- 1932 שלוש פואמות מאת ארתור קנטיון אופוס 9 למקהלה מעורבת
- 1934 - שלוש שירי מקהלה Trois choeurs' למקהלת גברים אופוס 15
- 1935 ששה שישי מקהלה Six choeurs אופוס 18 למקהלת ילדים ופסנתר
- 1940 - Alcools אלכוהולים למקהלה מעורבת ל ארבעה קולות א קפלה אופוס 43 לפי טקסטים מאת גיום אפולינר
- 1.קלוטילד Clotilde
- 2 גשר מירבו Pont Mirabeau
- 3 סתיו Automne
- 4 אובאד (שיר בוקר) Aubade
- 1942 - Enfantines ל "קולות אמצעיים" ולפסנתר על טקסטים מאת מדלן לה (Madeleine Ley), אופוס 52
- 1.העכביש 'L’araignée
- 2 הקיפוד Le hérisson
- 3 הילד הקטן החולה Le petit garçon malade
- 4. הבובה המכנית La poupée mécanique
- 5. שיר Chanson
- 1944 - חמישה קטעים עבור Bestiaire ל מקהלה מעורבת ב ארבעה קולות אופוס 58 על טקסט מאת גיום אפולינר
- 1.הדרומדר Le Dromadaire
- 2 סרטן הנהרות L'Ecrevisse
- 3. הקרפיון La Carpe
- 4. הטווס Le Paon
- 5 החתול Le chat
- 1944"אביב" Printemps -חמישה שירים לקולות ילדים, על שירים מאת מוריס קארם - לקול ופסנתר - אופוס 59
- 1.Ronde de Chiffres. Vif et léger -סבב ספרות. ערני וקליל
- 2 Berceuse. Calme et très expressif שיר ערש - רגעו ומלא הבעה
- 3 L’Éléphant. Modéré, mais bien rhythmé - הפיל.מתון אך קצבי
- 4. Le-Cerf-volant. Mouvement de valse légère העפיפיון . תנועת ואלס קלילה
- 5. Printemps. Dans un sentiment joyeux אביב - בתחושה של שמחה
- 1956 - Chansons plaisantes אופוס 88 ו-אופוס 94
למקהלת ילדים בשני קולות ופסנתר - לפי שירי עם צרפתים, רומנים ואחרים
- 1968 A cloche-pied ברגל אחת - למקהלת ילדים ב קול אחד ופסנתר אופוס 139 על טקסטים מאת מוריק קארם:
- 1.La gamme הסולם
- 2 - Il fait frois - נעשהקריר
- 3.Gué du ruisseau מעברה בנחל
מוזיקה כלית עריכה
יצירות לפסנתר עריכה
- 1932 - שלושה אימפרומפטואים אופוס 10
- ערני Vif
- מתון Modèrè
- ערני מאוד Très Vif
- 1937 - סונטינה רופוס 27 - הקדשה לז'וזף דופ
- 1 אלגרטו 2. הומרוסקה.מולטו רובאטו. 3 טוקאטה. ערני
- 1940 - Marines אופוס 36 - אלגרטו, אנדנטינו, ויבו
- 1944 - חמש בגטלות אופוס 61
- 1.pastorelle, alegretto
- 2 musette, andantino
- 3 berceuse, andantino
- 4 gavotte, moderato,
- 5 toccata, vivo
- 1944 -Grande Suite סוטיה גדולה אופוס 62 מוקדשת לאנדרה דומורטייה
Prèlude. Andantino II Scherzetto. Vivo III Nocturne. Mysterioso IV Toccata. Vivo 1946 הוקרה לשומאן אופוס 67 Hommage à Schumann 1954 רישומים על שבעת אבות החטאים Esquisses sur les sept péchés capitaux אופוס 83
- 1957 Echecs (שחמט) אופוס 96
- 1959 Danses bulgares מחולות בולגרים אופוס 102
- 1962 Deuxieme grande Suite, Hommage à Chopin הסיוטיה הגדולה השנייה - הוקרה לשופן אופוס 110
- 1966 סונטינה אופוס 125
- 1968 Alternances חילופין אופוס 140 . מוקדש לז'וסיאן גרבדיאן .
יצירות לשני פסנתרים עריכה
- 1968 - Asymétries אסימטריות אופוס 136
יצירות לפסנתר ביד שמאל עריכה
- 1966 Ballade בלדה אופוס 129
יצירות לגיטרה עריכה
- 12 קטעים Pièces אופוס 159
- I Prelude. Allegretto II Romance. Andantino III Menuet. Tempo moderato IV Berceuse. Andantino.
- V Cantilène. Andante VI Invention. Allegretto VII Tristesse. Andantino. Andantino VIII Sicilienne
- IX. Etude rhythmique. Allegro X Chameliers et Muezzins
[נהגי גמלים ומואזינים]. XI. Danse. Allegro moderato. XII Humoresque Vif et legèr
יצירות לאבוב ולפסנתר עריכה
- 1958 - בורלסקה Burlesque אופוס 100
יצירות לטרומבון ולפסנתר עריכה
- סויטה לטרומבון ולפסנתר
I Invention II Epitaphe II Humoresque IV Fugato.
כתבים עריכה
- 1937 – Les postulats de la musique contemporaine (אקסיומות של המוזיקה העכשווית), עם מבוא מאת דריוס מיו, הכוללת את מהות מחקריו בתחום הפוליטונליות ואטונליות[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- ז'אן אבסיל, באתר Geni
- https://web.archive.org/web/20080618051305/http://www.cebedem.be/composers/absil_jean/en.html Diana von Volborth biography of Jean Absil 2004]
- Site of Academie Royale