הקומיטמנטס
פעולות נוספות
| קובץ:Commitments poster.jpg | |
| בימוי | אלן פארקר |
|---|---|
| הופק בידי |
לינדה מיילס רוג'ר רנדל-קאטלר |
| תסריט |
דיק קלמנט איאן לה פרנה רודי דויל |
| עריכה | גארי המבלינג |
| שחקנים ראשיים |
רוברט ארקינס קולם מייני אנדרו סטרונג מריה דויל ברונה גלאגר |
| מוזיקה |
וילסון פיקט פרסי סלדג' |
| צילום | גייל טאטרסול |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| הקרנת בכורה | 14 באוגוסט 1991 |
| משך הקרנה | 118 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| תקציב | {{#property:P2769}} |
| הכנסות | $14,919,570 |
| הכנסות באתר מוג'ו | קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}} |
| פרסים | פרס באפט"א (פירוט בגוף הערך) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
הקומיטמנטס (באנגלית: The Commitments, בתרגום חופשי: "המחויבויות") הוא סרט קולנוע מוזיקלי דרמה-קומי משנת 1991, המבוסס על ספר בשם זה מאת הסופר האירי רודי דויל. הסרט מספר את סיפורה של קבוצת מובטלים מדבלין, בירת אירלנד, אשר מקימים להקת מוזיקת נשמה (Soul). הסרט בוים על ידי אלן פארקר, והתסריט עובד מהספר על ידי דיק קלמנט, איאן לה פרנה ודויל עצמו. הסרט, שצולם כולו בדבלין, הוא קופרודוקציה (הפקה משותפת) בינלאומית, והפקתו עירבה חברות הפקה מאירלנד, אנגליה וארצות הברית.
עלילה עריכה
הסרט מתאר את סיפורו של ג'ימי רביט (Jimmie Rabbitte, מגולם על ידי רוברט ארקינס) אשר שואף לנהל להקה מוצלחת, ומתעקש לעסוק במוזיקת נשמה בלבד. לאחר שהוא לא מצליח למצוא באירלנד להקה ברמה מספקת המנגנת מוזיקת נשמה, הוא מחליט להקים בעצמו להקה שתבצע גרסאות כיסוי לשיריהם של אוטיס רדינג, אריתה פרנקלין, ג'יימס בראון ווילסון פיקט. ג'ימי מקיים מבחני בד בבית הוריו ובוחר ללהקתו החדשה קבוצת מוזיקאים צעירים, אשר בניגוד לאמני מוזיקת הנשמה המוכרים, כולם לבנים ואינם בקיאים בז'אנר המוזיקלי. בעזרתו של ג'ואי "שפתיים" פאגאן (Joey "The Lips" Fagan), מוזיקאי ותיק שמקפיד לספר שוב ושוב אודות עבודתו המשותפת בעבר עם מוזיקאים מפורסמים, מצליח ג'ימי לשפר את ביצועי חברי הלהקה ולהביא את הלהקה להצלחה. ג'ואי הוא שנותן את השם "הקומיטמנטס" ללהקה. בסופו של דבר, כל העבודה המאומצת שלו יורדת לטמיון בעקבות מאבקי אגו בין חברי הלהקה.
שחקנים עריכה
רוב השחקנים שהשתתפו בסרט היו דמויות אלמוניות עד שהסרט התפרסם, ולדברי הבמאי אלן פארקר הם נבחרו לתפקיד בשל כישוריהם המוזיקליים ולאו דווקא בשל הניסיון שלהם במשחק.
- רוברט ארקינס - ג'ימי רביט, מנהל הלהקה
- קולם מיני - ג'ימי רביט האב, אביו של מנהל הלהקה
- אנדרו סטרונג - דקלאן "דקו" קאף, הזמר המוביל בלהקה
- מריה דויל - נטלי מרפי, זמרת ליווי
- ברונה גלאגר - ברני מקלאפלין, זמרת ליווי
- אנג'לין בול - אימלדה קווירק, זמרת ליווי
- גלן הנסרד - אאוטספאן פוסטר, גיטריסט
- קנט מקלאסקי - דרק "מיטמן" סקאלי, נגן גיטרה בס
- ג'וני מרפי - ג'ואי "שפתיים" פאגאן, נגן חצוצרה
- פלים גורמלי - דין פיי, נגן סקסופון
- מייקל אהרן - סטיבן קליפורד, פסנתרן
- דייב פינגן - מיקה ואלאס, מתופף
- דיק מאסי - בילי מוני, מתופף
- אנדראה קור (מלהקת הקורס) - שרון, אחותו הצעירה של ג'ימי רביט
פסקול הסרט עריכה
פסקול הסרט כלל 14 שירים שרובם הופיעו בסרט. הפסקול זכה להצלחה רבה באנגליה ובעולם, ובעקבות הצלחתו הוציאו השחקנים אלבום המשך שכלל שירי נשמה נוספים אך שהצליח פחות מקודמו. במרבית השירים שר כזמר ראשי אנדרו סטרונג. שניים מהשירים בסרט ובפסקול ביצעה הזמרת האירית ניב קבאנה, שלא שיחקה בסרט. שנתיים לאחר מכן היא זכתה בתחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 1993. את שאר השירים שרות שלוש זמרות הליווי מריה דויל, ברונה גלאגר ואנג'לין בויל.
רבים מכוכבי הסרט נהנו מקריירות מוזיקליות מצליחות בעקבות הסרט. בכלל זה גם שני שחקנים בתפקידי משנה: גלן הנסרד הצליח כזמר-יוצר וידוע בזכות תפקיד ראשי בסרט Once, ואנדראה קור שהקימה יחד עם שתי אחיותיה ואחיה (שכולם הופיעו גם כן בסרט בתפקידים זניחים) את להקת The Corrs. החוזה הראשון של הלהקה נחתם בזכות החשיפה שקיבלו בעת שנבחנו באודישנים לסרט הקומיטמנטס.
פרסים והערכה עריכה
- הסרט זכה בארבעה פרסי באפט"א:
- הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
- הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר
- הסרט נבחר בשנת 1999 למקום ה-38 ברשימת "100 הסרטים הבריטיים הטובים ביותר של המאה העשרים" של מכון הסרטים הבריטי
- הסרט נבחר בשנת 2005 לסרט האירי הטוב בכל הזמנים, בסקר שמומן על ידי חברת ייצור הוויסקי "ג'יימסון"[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הקומיטמנטס, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הקומיטמנטס, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הקומיטמנטס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הקומיטמנטס, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הקומיטמנטס, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הקומיטמנטס], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הקומיטמנטס, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הקומיטמנטס, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הקומיטמנטס, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הקומיטמנטס, באתר פינטרסט
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg "הקומיטמנטס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קובץ:Netflix 2015 logo.svg "הקומיטמנטס", באתר נטפליקס
- קובץ:Logo AllMovie.svg "הקומיטמנטס", באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg "הקומיטמנטס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png "הקומיטמנטס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Metacritic logo Roundel.svg "הקומיטמנטס", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר אידיבי
- "הקומיטמנטס", באתר סרט
- "הקומיטמנטס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר דיסני+ סדרות (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר Prime Video (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר HBO Max (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- "הקומיטמנטס", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg "הקומיטמנטס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קובץ:YouTube play button icon (2013–2017).svg "הקומיטמנטס", סרטונים בערוץ היוטיוב
- "הקומיטמנטס", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- כתבה בעקבות יציאתו של הסרט לאקרנים, לוס אנג'לס טיימס, 11 באוגוסט 1991 (באנגלית)
- כתבה אודות חוסר שביעות הרצון של רוגר רנדל-קאטלר, ממפיקי הסרט, מהצלחתו החלקית בארצות הברית, לוס אנג'לס טיימס, 10 בינואר 1992 (באנגלית)
- אילת יגיל, דבלין קולינג: הקומיטמנטס שוב ביחד, באתר ynet, 25 במרץ 2011