הפלגת הרקולס
פעולות נוספות
| קובץ:Isnavsht1.jpg קובץ:Naval Ensign of Israel.svg | |
| אח"י מזנק (ק-32) ברציף נמל אילת ואח"י מבטח (ק-28) עוגנת בחוף הצפוני באילת, 1957. | |
| אח"י מזנק (ק-32) ברציף נמל אילת ואח"י מבטח (ק-28) עוגנת בחוף הצפוני באילת, 1957. | |
| מטרה | היערכות שתי פריגטות בבסיס אילת |
|---|---|
| תאריכים | 12 בנובמבר 1956 - 16 ינואר 1957 |
| משך ההפלגה | חודשיים ו־4 ימים |
| צי | חיל הים הישראלי |
| כלי שיט משתתפים | הפריגטות אח"י מזנק (ק-32), אח"י מבטח (ק-28) ואח"י משגב (ק-30) |
| נתיב ההפלגה | |
| נמל מוצא | חיפה |
| נמל יעד | אילת |
| אורך הנתיב | כ-12,500 מייל |
| נקודות ציון | פלרמו בסיציליה, דקר בסנגל, קייפטאון, ביירה במוזמביק, וג'יבוטי בשלטון צרפתי, שארם א-שייח' |
| צוות | |
| קברניטים |
סא"ל דוד מימון (מפקד אח"י מזנק (ק-32)) רס"ן יהודה בן-רון (מפקד אח"י מבטח (ק-28)) רס"ן יצחק גזית (מפקד אח"י משגב (ק-30)) |
הפלגת הרקולס הייתה הפלגה של חיל הים הישראלי מבסיס חיפה בים התיכון לבסיס אילת שבים סוף תוך הקפת יבשת אפריקה. בהקפה השתתפו שתי פריגטות, אח"י מזנק (ק-32) ואח"י מבטח (ק-28), שהפליגו במסלול של כ-13,000 מייל ימי (כ-24,000 קילומטרים). פריגטה שלישית, אח"י משגב, יצאה מנמל חיפה לכיוון אילת אך הוסבה לאחור בקייפטאון ושבה לחיפה. משך המבצע היה כחודשיים, מ-12 בנובמבר 1956, כאשר יצאה אח"י מזנק (ק-32) מחיפה, עד 16 ינואר 1957, כאשר אח"י משגב (ק-30) חזרה לחיפה.
מטרת ההפלגה עריכה
ההפלגה בוצעה מעט לאחר מלחמת סיני, בה השתלטו כוחות צבא היבשה של צה"ל על מרבית חצי האי סיני, ונוצר צורך להגדיל את הכוח הימי הישראלי במפרץ אילת ומפרץ סואץ.
ניסיון עבר עריכה
הפריגטות ערכו הפלגות ארוכות בים התיכון קודם לכן. ב־1954 נערכה הפלגת 'מבצע תיכון' בו ביקרו הפריגטות במספר נמלים ושהו זמן רב מחוץ לישראל. ב־1955 ביצעה הפריגטה אח"י משגב (ק-30) בפיקוד אדוארד שרון את מבצע משווה, כשהיא יוצאת ב-15 פברואר 1955 מנמל חיפה בים התיכון, והפליגה דרך גיברלטר ופריטאון בסיירה לאון, לנמל קייפטאון תוך חציית קו המשווה, ועד ללורנסו מארקש (כיום מפוטו) במוזמביק הפורטוגזית, ושבה לנמל חיפה ב-2 יוני 1955. במהלך 108 ימי המסע עברה הפריגטה 18,000 מיל ימי, חצתה פעמיים את קו המשווה ונכנסה ל-11 נמלים. הניסיון שנרכש נתן ביטחון ביכולת הפריגטות לצאת להפלגת הרקולס.
הכנות להפלגה עריכה
בתום הקרבות ב-5 בנובמבר 1956, הייתה כל סיני בידי ישראל, פרט לרצועה צרה על יד תעלת סואץ. ישראל שלטה בחוף מפרץ אילת בשארם א-שייח' ובאזור המֵצרים בראס נצרני, ששם היו מוצבים התותחים המצריים שחסמו את המעבר, איי טיראן וסנפיר ורוב חוף מפרץ סואץ בצד סיני.
על ממשלת ישראל הופעלו לחצים רבים וב-8 בנובמבר הכריז דוד בן-גוריון על כך שישראל מסכימה לסגת מהשטחים שכבשה בסיני. עם זאת, כדי לממש את אבטחת השיט החופשי לאילת וממנה, החליטה ממשלת ישראל, להפגין נוכחות כח ימי באזור על ידי משלוח של שלש פריגטות להקפת אפריקה ולהגיע לאילת דרך הים האדום.
בפריגטות החלה פעילות רבה: מילואים גויסו לפי התקן המלא של האנייה. מחסני התחמושת והמזון התמלאו, תקן המפות במחלקת גנ"ק הושלם, וכן גם תקן חלקי החילוף של מכשירי הקשר והמכ"ם. התקבלה מכונת הסרטה 16 מ"מ ומלאי עשיר של סרטים להקרנה. אח"י מזנק הועלתה למבדוק בנמל חיפה ובוצע לה ניקיון וצביעת תחתית לקראת ההפלגה. עצם ההפלגה נשמרה בסוד ולאנשי הצוות נודע על המטרה רק לאחר היציאה לים. ב-10 בנובמבר יצאו אנשי הצוות לחופשה על מנת להיפרד מהמשפחות.
הפלגת אח"י מזנק עריכה
כל אחת משלוש הפריגטות הפליגה לבדה להקפת אפריקה כדי להגיע לים סוף. בדרכה נכנסה אח"י מזנק לתדלוק בנמלים: פלרמו בסיציליה, דקר בסנגל הצרפתית, קייפטאון בדרום אפריקה, ביירה במוזמביק וג'יבוטי בסומליה הצרפתית, הפלגה לאורך 12,500 מייל ימי במשך 54 יום. מהירות ממוצעת על הנתיב 14 קשר.
מחיפה לפלרמו ודקר עריכה
ב-12 בנובמבר 1956 בשעה 17:00 יצאה אח"י מזנק (ק-32) לים התיכון. ב-15 בנובמבר לפני הצהריים עברה במצר מסינה. בדרך לפלרמו התפתח מזג אוויר סוער והפריגטה נכנסה לנמל ב-16 בנובמבר בבוקר, מילאה דלק ויצאה ממנה בערב. ב-19 בנובמבר בשעות הבוקר עברה הפריגטה את מצר גיברלטר. ב-21 בנובמבר נכנסה האנייה לסערה חזקה מאוד. למחרת הגלים חזקים מאחור והחום עולה. ב-23 בנובמבר בבוקר נכנסה הפריגטה לנמל דקר בסנגל הצרפתית, בה פגשה את אוניית צים א.מ. יהודה.
-
מפת נתיב תחילת ההפלגה - יציאה מחיפה.
-
ים סוער מצפון לסיציליה לקראת פלרמו 15 בנובמבר 1956.
-
צוות אח"י מזנק באבטחה בעת העגינה בפלרמו סיציליה 15 בנובמבר 1956.
-
חרטום אח"י מזנק (ק-32) פולח את גלי האוקיינוס האטלנטי בהפלגת הרקולס 21 בנובמבר 1956.
מסנגל לקייפטאון עריכה
ב-24 בנובמבר בשעות הערב יצאה הפריגטה מנמל דקר דרומה. ב־27 בנובמבר בשעות הערב חצתה אח"י מזנק את קו המשווה מצפון לדרום. ב-28/11 בשעות הבוקר טקס טבילה בבריכת הדלק הצוות כולל המפקד לוקח חלק בחגיגות מעבר קו המשווה. בערב מסיבת חנוכה בירכתי הפריגטה. ב-4/12 סערה בים, בשעה 20:00 זריקת עוגן במפרץ לפני הנמל. ב-5 בדצמבר בשעות הבוקר נכנסת הפריגטה לנמל קייפטאון. מפקד האנייה ניסה להקטין את החשיפה אך הקהילה היהודית במקום שהופתעה יצאה מגדרה. במשך יומיים היו ביקורים של הימאים בחוף ושל המקומיים באניה.[1]
-
מפת נתיב ההפלגה דקר והאוקיינוס האטלנטי
-
סא"ל דוד מימון עומד לפקודתו של "נפטון" - סגן אוקסמן ממחלקת מכונה 27 בנובמבר 1956
-
סגן משה אוקסמן, סגן קצין המכונה מחופש לנפטון, בטקס חציית קו המשווה 27 בנובמבר 1956.
-
צוות אח"י מזנק בתופים וחצוצרות בטקס חציית קו המשווה 27 בנובמבר 1957.
-
מפת נתיב ההפלגה -כניסה לקייפטאון והקפת דרום אפריקה
-
אנשי צוות אח"י מזנק בביקור בקייפטאון במהלך ההפלגה.
-
צוות אח"י מזנק בטיול בקייפטאון עם נערות מהקהילה היהודית במקום.
מקייפטאון למוזמביק וג'יבוטי עריכה
הפריגטה יצאה מקייפטאון ב-7 בדצמבר בבוקר לים סוער. ב-9 בדצמבר עקפה את כף התקווה הטובה ונכנסה לאוקיינוס ההודי. ב-11 בדצמבר אחרי הצהריים נכנסת הפריגטה לנמל ביירה במוזמביק הפורטוגזית. למחרת אחרי הצהריים עזבה את נמל ביירה. ב-15 בדצמבר תקלה באחת המכונות מפליגים על מכונה אחת. ב-16 בדצמבר בשעה 16:20 מעבר קו המשווה מדרום לצפון. ב-17 בדצמבר גלי גיבוע חזקים הפריגטה מיטלטלת לצדדים ב-18 בדצמבר בערב עקפה הפריגטה את קרן אפריקה ונכנסה למפרץ עדן. בבוקר 20 בדצמבר כניסה לנמל ג'יבוטי. אנשי הצוות רוכשים מזכרות פסלוני פילים שחורים וסנדלי אצבע מגומי שנקראו זמן רב "ג'יבוטים".
-
רשויות הנמל ביירה במוזמביק בשלטון פורטוגל 11 בדצמבר 1956.
-
הקוף מומו שהצטרף במוזמביק להפלגה נהנה על קנה תותח אורליקון.
-
העיתונאי שייקה[דרושה הבהרה] שהצטרף להפלגה בדרום אפריקה זוכה לטבילה בחבית זפת, בחציית קו המשווה צפונה 16 בדצמבר 2019.
-
רשויות הצי הצרפתי בנמל ג'יבוטי מתארחים בפריגטה 20 בדצמבר 1956.
מג'יבוטי לשארם א-שייח' ואילת עריכה
ב-21 בדצמבר בשעות לפני הצהריים עזבה אח"י מזנק את נמל ג'יבוטי ובשעה 14:07 עברה במצרי באב אל-מנדב ונכנסה לים סוף. ב-24 בדצמבר בשעות הערב מגיעה אח"י מזנק לשארם א-שייח'.[2] קציני מפקדת חיל הים ואחרים קיבלו הזמנות בכתב למסיבת קבלת פנים על סיפון אח"י מזנק לשעה 21:00 24 בדצמבר והמשיכו איתה לאילת. עם מצטרפים רבים על הסיפון יצאה אח"י מזנק בבוקר 25 בדצמבר משארם א-שייח' דרך במצרי טירן לאילת, אליה הגיעה בשעה 17:00.
-
מפת נתיב ההפלגה - מפרץ עדן והים האדום.
-
תותחי אח"י מזנק (ק-32) בכוננות במעבר קו רוחב גבול מצרים בים סוף 23 בדצמבר 1956.
-
אח"י מזנק (ק-32) יוצאת משארם א-שייח' בדרכה לאילת 25 בדצמבר 1956.
-
חוף אילת נראה מאח"י מזנק (ק-32) המתקרבת 25 בדצמבר 1956.
-
אח"י מזנק (ק-32) עוגנת באילת בתום הפלגת הרקולס 25 בדצמבר 1956 שעה 17:00.
אח"י מבטח עריכה
בתקופה הקצרה בה הופעלה אח"י מבטח (ק-28) במבצע קדש התגלו ליקויים המחייבים טיפול. ב-6 בנובמבר נערך בלב ים טקס שחרור אנשי המילואים, אך בחזרתה לנמל נקרא מפקדה סא"ל יהודה בן-רון למפקדת חיל הים וקיבל הוראה להכין את הפריגטה להפלגה לאילת. המועד הקרוב ביותר שנראה אפשרי היה 27 בנובמבר 1956, אך הייתה דרישה להקדים ונקבע לצאת מחיפה ב-19 בנובמבר 1956.
מחיפה לפלרמו עריכה
ההפלגה עברה עם מספר תקלות שתוקנו על ידי צוות המכונה. הרוח המזרחית סייעה ונתנה פיצוי לעיכובים. מעבר מצר מסינה נעשה 12 שעות לפני המועד המתוכנן. ב-23 בנובמבר נכנסה הפריגטה לנמל פלרמו התדלוק החל רק ב23:00 ולאחר שלוש שעות יצאה מהנמל לכיוון דקר.
מפלרמו לדקאר עריכה
בקרבת חופי אלג'יריה הצרפתית עבר מעל האנייה מטוס סיור צרפתי. הדרך עברה בצורה חלקה, אך 400 מיל לפני הנמל התקלקל המצפן החשמלי והניהוג נעשה לפי מצפן מגנטי. בצהרי 30 בנובמבר הגיעה האנייה למפרץ דקר ונכנסה אל רציף הצי הצרפתי. נמצא טכנאי שתיקן את מצפן הג'ירו בכך ש"השאיל" חלק תקין מאחת מאוניות הצי הצרפתי במקום. מפקד האנייה ביקר את האדמירל מפקד הצי במקום והשיחה נסבה על הפעילות באזור פורט סעיד בעת מבצע מוסקטר.
מדקר לקייפטאון עריכה
ב-5 בדצמבר חצתה הפריגטה את קו המשווה ונערך טקס חציית המשווה המסורתי. ב-13 בדצמבר 1956 בשעה 8:00 בבוקר נכנסה לקייפטאון. ביום ששי 14 בדצמבר לפני כניסת השבת, בערפל כבד, יצאה האנייה מקייפטאון אל נמל ביירה במוזמביק.
ביירה וג'יבוטי עריכה
אח"י מבטח הגיעה לנמל ביירה ב-21 בדצמבר ויצאה ממנו למחרת. ב-28 בדצמבר הגיעה אח"י מבטח לנמל ג'יבוטי. במקום הייתה הסיירת הבריטית ניופאונדלנד (אנ') ומספר משחתות צרפתיות. מפקד הסיירת הבריטית שיתף את מפקד הפריגטה בנתוני המודיעין על הכוחות המצרים בים סוף. אנשי הצוות רכשו סנדלי אצבע ופסלוני פילים שחורים. ב-29 בדצמבר במוצאי השבת יצאה אח"י מבטח מג'יבוטי ובאותו הלילה עברה בבאב אל-מנדב ונכנסה לים סוף.
לפני שארם א-שייח' הוכרזה משמעת מים והוסבר שרוצים להביא מים לנמל. ב-2 בינואר כשהגיעו התברר שכבר היו מזקקים במקום. הפריגטה יצאה משארם א-שייח' עם כ-50 עיתונאים. אורי פורת שהיה עיתונאי צעיר בידיעות אחרונות היה איש הקשר בין האנייה והעיתונאים. אח"י מבטח (ק-28) הגיעה לאילת ב-3 בינואר 1957 ומרבית אנשי המילואים בצוות שוחררו.
הוואי עריכה
באח"י מבטח (ק-28) הצטבר צוות מושכי עט: מידד גיסין, אורי פורת וירון ליואי המאייר. הוועד למען החייל בחיפה תרם לפני היציאה מכונת שכפול ועם מכונת הכתיבה של האנייה יצרו במהלך ההפלגה 36 גליונות של ביטאון הצוות "קרש" בו ליקטו וערכו את החדשות שנקלטו במכשיר הקשר וברדיו. ירון ליואי בעזרת אליעזר הרצברג הפיק חוברת איורים וקריקטורות. נערכה תחרות לכתיבת סיפורים שהניבה תיאורים תוססים על חוויות במהלך ההפלגה.
הפלגת אח"י משגב עריכה
אח"י משגב (ק-30), בפיקוד רס"ן יצחק גזית (סמברג), יצאה מחיפה ב-26 נובמבר 1956 והפליגה באותו מסלול ונמלי ביניים כמו קודמותיה. מצב הים היה סביר והפריגטה הקדימה את לוח הזמנים. בקרבת הסטרומבולי עצרה ל-12 שעות כדי לסיים צביעה חיצונית של האנייה. בפלרמו הצטיידה במזון ומים. במערב הים התיכון נקלעה לסערה שנמשכה כשלושה ימים ונאלצה להוריד מהירות. בתכנון הייתה רזרבה מספקת והפריגטה הגיעה לדקר מספר שעות לפני המועד המתוכנן. נמל דקר היה עמוס ביותר עקב סגירת תעלת סואץ וחל עיכוב בהספקת הדלק. היציאה נעשתה רק לאחר חצות. והדרך לאורך חוף מערב אפריקה ארכה 9.5 יממות ועברה ללא קשיים מיוחדים. גם כאן הקדימה את התוכנית בחצי יום. ב-18 בדצמבר הגיעה הפריגטה למפרץ לפני קייפטאון. במקום התחוללה רוח חזקה ביותר והורגש גם זרם נגדי. הפריגטה עגנה כשעתיים ולאחר מכן נכנסה לנמל הישן. היה צורך לבצע תיקונים במיסבי מכונת ההגה וכן למצפן הג'ירו. משך התיקון הוערך ל-3 יממות.[3]
בלילה בו נכנסה לנמל קייפטאון קיבלה אח"י משגב (ק-30) אישור להארכת העמידה בקייפטאון ביומיים לצורך התיקונים והוראה לחזור על עקבותיה לחיפה, לאחר שהמטה הכללי החליט להסתפק בשתי פריגטות בים סוף. ההפלגה לדקר נעשתה עם דוד קיטור יחיד ונמשכה 12 יממות. מצב הים היה 3–4 בופור. בדקר שהתה אח"י משגב (ק-30) 24 שעות לתדלוק והצטיידות ויצאה משם לנאפולי. בנאפולי שהתה 24 שעות לתדלוק ומנוחה. המשיכה והגיעה לחיפה ב-16 בינואר 1957 בשעה 07:00. לאחר הכניסה השתחררו אנשי המילואים ובכך הגיע "מבצע הרקולס" לסיומו.
משתתפים בהפלגות עריכה
| משתתפים בהפלגת הרקולס | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תפקיד | שם | ||||
| מפקד פריגטה אח"י מבטח (ק-28) | סא"ל יהודה בנרון | ||||
| סגל אח"י מבטח (ק-28) | מידד גיסין - רב-סמל מחלקת גנ"ק | ||||
| מפקד פריגטה אח"י משגב (ק-30) | סא"ל יצחק גזית (סמברג) | ||||
| סגל הקצינים באח"י משגב (ק-30) | קצין גנ"ק אמנון תדמור, קצין תותחנות - סגן אוקה | ||||
| מפקד הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) | סא"ל דוד מימון | ||||
| סגל הקצינים באח"י מזנק (ק-32) | סרן יוסף יריב – סגן מפקד, סגן רמי אונגר קצין התותחנות, סגן ישעיהו שרון קצין הגנ"ק | ||||
| מפקד אזור ים סוף | סא"ל יעקב עציון | ||||
לוח אירועים עריכה
| מועד | מקום | פריגטה | אירוע |
|---|---|---|---|
| 12 נובמבר 1956 | נמל חיפה | אח"י מזנק (ק-32) בפיקוד דוד מימון | יציאה לדרך |
| 15 בנובמבר לפני הצהריים | מצר מסינה | אח"י מזנק (ק-32) | מעבר במצר מדרום לצפון. |
| 16 בנובמבר 1956 | נמל פלרמו | אח"י מזנק (ק-32) | נכנסת בבוקר לתדלוק ויוצאת בערב. |
| 19 בנובמבר 1956 בבוקר | מצר גיברלטר | אח"י מזנק (ק-32) | עוברת ממזרח למערב. |
| 19 בנובמבר 1956 | נמל חיפה | אח"י מבטח (ק-28) | יוצאת לאותו מסלול שעשתה אח"י מזנק (ק-32) שבוע קודם. |
| 23 בנובמבר בבוקר | פלרמו | אח"י מבטח (ק-28) | תדלוק וחופשת חוף. |
| 24 בנובמבר 02:00 | פלרמו | אח"י מבטח (ק-28) | גמר תדלוק ויציאה לים. |
| 23 בנובמבר 1956 בצהריים | נמל דקר בסנגל | אח"י מזנק (ק-32) | נכנסת לתדלוק |
| 24 בנובמבר 1956 | אח"י מזנק (ק-32) | יוצאת להמשך הדרך. | |
| 26 נובמבר 1956 | נמל חיפה | אח"י משגב (ק-30) | יצאה לדרך במגמה להגיע לים סוף |
| 27 בנובמבר 1956 | קו המשווה באוקיינוס האטלנטי | אח"י מזנק (ק-32) עוברת מצפון לדרום | חלוקת "תעודת אביר הים" לאנשי הצוות. |
| 5 בדצמבר 1956 | קו המשווה | אח"י מבטח (ק-28) | עוברת מצפון לדרום. |
| 5 בדצמבר 1956 | נמל קייפטאון | אח"י מזנק (ק-32) | נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה. |
| 7 בדצמבר 1956 | קייפטאון וכף התקווה הטובה | אח"י מזנק (ק-32) | יוצאת מהנמל עוקפת את קצה אפריקה ונכנסת לאוקיינוס ההודי. |
| 10 בדצמבר 1956 | קוו המשווה | אח"י מבטח (ק-28) | חוצה מצפון לדרום |
| 11 בדצמבר 1956 אחרי הצהריים | נמל ביירה מוזמביק | אח"י מזנק (ק-32) | כניסה לנמל לתדלוק |
| 12 בדצמבר 1956 אחרי הצהריים | האוקיינוס ההודי | אח"י מזנק (ק-32) | יציאה מנמל ותנועה צפונה. |
| 13 בדצמבר 1956 | נמל קייפטאון | אח"י מבטח (ק-28) | נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה. |
| 16 בדצמבר 1956 | האוקיינוס ההודי | אח"י מזנק (ק-32) | חציית קו המשווה מדרום לצפון |
| 18 בדצמבר 1956 | מפרץ עדן | אח"י מזנק (ק-32) | עוקפת את קרן אפריקה. |
| 18 בדצמבר 1956 | נמל קייפטאון | אח"י משגב (ק-30) | נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה. |
| 20 בדצמבר 1956 | נמל ג'יבוטי | אח"י מזנק (ק-32) | כניסה לנמל ותדלוק |
| 21 בדצמבר 1956 | נמל ביירה מוזמביק | אח"י מבטח (ק-28) | יוצאת מהנמל |
| 21 בדצמבר 1956 | מצרי באב אל-מנדב | אח"י מזנק (ק-32) | יוצאת מנמל ג'יבוטי עוברת במצרים ונכנסת לים האדום. |
| 22 בדצמבר 1956 | קייפטאון | אח"י משגב (ק-30) | יוצאת מהנמל בחזרה לחיפה. |
| 24 בדצמבר 1956 | שארם א-שייח' | אח"י מזנק (ק-32) | נכנסת למעגן ופגישה עם כוחות חיל הים הממתינים לה. |
| 25 בדצמבר בבוקר | מצרי טירן | אח"י מזנק (ק-32) | יוצאת משארם א-שייח' עוברת במצרים וממשיכה במפרץ אילת |
| 25 בדצמבר שעה 17:00 | נמל אילת | אח"י מזנק (ק-32) | מטילה עוגן ובכך מסתיים שלב ראשון במבצע. |
| 29 בדצמבר 1956 | נמל ג'יבוטי | אח"י מבטח (ק-28) | כניסה לתדלוק וחופשת חוף. |
| 31 בדצמבר 1956 | נמל אילת | אח"י מזנק (ק-32) | אלוף שמואל טנקוס מפקד חיל הים מבקר באנייה. |
| 2 בינואר 1956 | שארם א-שייח' | אח"י מבטח (ק-28) | כניסה למעגן. |
| 3 ינואר 1957 | נמל אילת | אח"י מבטח (ק-28) | ארוח עיתונאים רבים הפלגה לאילת וסיום ההפלגה |
| 16 ינואר 1957 שעה 07:00 | נמל חיפה | אח"י משגב (ק-30) | חזרה לנמל חיפה וסיום המבצע |
הפלגות מאוחרות יותר עריכה
לאחר כשנה נמכרו שתי הפריגטות לסרי לנקה והועברו אליה בהפלגה. ממשלת סרי לנקה ביקשה רשות ממצרים לעבור במצרי טירן וקיבלו תשובה שלילית. חיל הים העביר את הפריגטות לסרי לנקה. ראשונה נמסרה אח"י מבטח (ק-28) בפיקוד נפתלי רוזן בהעברה בלב ים בדרום ים סוף. אח"י מזנק (ק-32) בפיקוד מנחם כהן הפליגה עם צוות ישראלי לסרי לנקה ונמסרה בטרינקומלי, כשהצוות חזר בטיסה.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הועברו שש ספינות סער ושלוש נחתות 60 מטר, סביב אפריקה בנתיב דומה אל הים האדום. זוג ספינות סער 4 - אח"י רשף ואח"י קשת בפיקוד סא"ל גדעון רז הועברו בהפלגת מוניטין והגיעו לשארם א-שייח' ב-1 באפריל 1974. זוג שני של ספינות סער 4 - אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור, הועברו בהפלגת בציר ענבים והגיעו לשארם א-שייח' ב-16 באוקטובר 1974. זוג שלישי של ספינות סער 2 - אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן הועברו בהפלגת יופי והגיעו לשארם א-שייח' ב-1975.
שלושת הנחתות מדגם 60 מטר עברו את המסלול כשהן מפליגות כל אחת בנפרד, בדומה לפריגטות - הפלגת ציפור עדן.
קריאה נוספת עריכה
- הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
- מאיר בן־גור, אילת בסיס ימי - עם בוא "מזנק", למרחב, 27 בדצמבר 1956
- נתן אלתרמן, הטור השביעי: מזנק, דבר, 28 בדצמבר 1956
- ירון ליואי, מסביב לאפריקה, מסעה של אח"י מבטח (ק-28), בהוצאת האנייה, 1 בינואר 1957.
- יהודה בנרון מסביב ליבשת, 'מערכות ים', יולי 1958, עמ' 147–153.
- מרדכי לדקני אח"י מזנק אלבום זכרונות ותמונות מהפלגת הרקולס עד מסירת לצי סרי לנקה, במוזיאון ההעפלה וחיל הים, 1960.
- "מחיפה לאילת סביב אפריקה", ראשי פרקים להסברה למפקד בחיל הים, מטכ"ל קצין חנוך ראשי, מפקדת חיל הים חינוך, 1966, עמ'28–29.
- מידד גיסין, הקפת אפריקה, בספר בא בימים, הוצאת דוקו, 2021, עמ' 83.
קישורים חיצוניים עריכה
- סרטון של אח"י מזנק (ק-32) נכנסת לראשונה לאילת קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg
- פנחס פיק, ברגע אחרון: אחי מזנק באילת, 'מערכות ים' ל"א, דצמבר 1956, עמ' 87.
- ישעיהו קלינמן, מסע מזנק, 'מערכות ים ל"ב' מרץ 1957, עמ' 11–23.
- יהודה בנרון, מסביב ליבשת אפריקה 'מערכות ים', יולי 1958, עמ' 147–153.
- רס"ן צפי מרלי, שייטת 1 השייטת הגדולה 1968-1948 - מסעה של "מזנק" סביב יבשת אפריקה לנמל אילת, תחום מורשת מספן כוח האדם /מפקדת חיל הים, מאי 1996, עמ' 43.
- עמוס בן אריה, ששים שנה לפינוי סיני ושארם א-שייח' אתר משמר המורשת הימית 2017
- ניר מאור אחרי קדש – הקפת אפריקה פרק מורשת באתר עמותת חיל הים.
הערות שוליים עריכה
- ^ כתב ידיעות אחרונות בחיפה, התא ב"מיזנק" היה צר מלהכיל את כל הבנות.., ידיעות אחרונות, 27 בדצמבר 1956.
- ^ ים־סוף נפתח לישראל, מעריב, 27 בדצמבר 1956
- ^ יצחק גזית, דו"ח מסכם מבצע הרקולס אח"י משגב 1 בפברואר 1957.