הפארק ההיסטורי איוטהאיה
פעולות נוספות
| הפארק ההיסטורי איוטהאיה | |||||||
| הפארק ההיסטורי איוטהאיה | |||||||
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידות | |||||||
| אורך | 4.2 קלומטר | ||||||
| רוחב | 2 קילומטר | ||||||
| שטח | 7,696 דונם | ||||||
| היסטוריה | |||||||
| תרבויות | קמרית, בורמזית, סינית ויפנית | ||||||
| תקופות | בין המאות 14–18 לספירה (ימי הביניים) | ||||||
| ננטש | 1767 | ||||||
| אתר ארכאולוגי | |||||||
| מצב | משוחזר חלקית | ||||||
| גישה לציבור | נגישות נוחה מאפשרת סיורים רגליים ובאופניים | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה | תאילנד תאילנד | ||||||
| מיקום | במחוז פראה נאקון סי איוטהאיה | ||||||
| קואורדינטות |
14°20′54″N 100°33′36″E / 14.348472216894194°N 100.56007561423178°E{{#coordinates:14.348472216894194|100.56007561423178|type:landmark|||||| |primary |name= }} | ||||||
|
(למפת תאילנד רגילה) | |||||||
|
<mapframe align="center" height="250" latitude="14.348472216894" longitude="100.56007561423" width="250" zoom="14">[{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[100.56007561423178,14.348472216894194],"type":"Point"},"properties":{"title":"Point1"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe> | |||||||
| מפת הפארק ההיסטורי איוטהאיה | |||||||
הפארק ההיסטורי באיוטהאיה (באנגלית: Ayutthaya Historical Park ; בתאית:- อุทยานประวัติศาสตร์พระนครศรีอยุธยา ) כולל את שרידי העיר העתיקה איוטהאיה, שבמחוז פראה נאקון סי איוטהאיה, תאילנד, אשר הייתה בירת ממלכת סיאם במשך כ-400 שנים.
גאוגרפיה וגישה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – איוטהאיה
העיר איוטהאיה, שוכנת במרחק של כ-70 ק"מ צפונית לבנגקוק, ומהווה יעד פופולרי לטיולים יומיים מבירת תאילנד. במרכז העיר נמצא הפארק ההיסטורי שהוכרז על ידי ממשלת תאילנד. שטח הפארק ההיסטורי 7,696 דונם, כולל שטחים עם למעלה מ-300 אתרים היסטוריים (מקדשים, ארמונות, גשרים ישנים, אזורים מסחריים קהילתיים ועוד).[1] מתוך כלל שטח הפארק ההיסטורי כ-2,890 דונמים הוכרזו כשטח אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.[2] איוטהאיה נבנתה על אי מוקף בשלושה נהרות — צ’או פראיה (Chao Phraya), פא סאק (Pa Sak) ולופבורי (Lopburi).[3] נגישות נוחה מאפשרת סיורים רגליים ובאופניים בין המקדשים והאתרים הפזורים בעיר העתיקה.[4]
היסטוריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ממלכת איוטהאיה
העיר איוטהאיה נוסדה בשנת 1351 על ידי המלך ראמת'יבודי הראשון, אם כי קיימות עדויות לכך שהאזור היה מיושב זמן רב קודם לכן, בתקופת התרבות המון־דווראווטי. מקורות נוספים מציינים כי סביב שנת 850 לספירה כבשו הקמרים את האזור והקימו בו מצודה בשם איודיה (Ayodhya), על שם אחת הערים הקדושות ביותר בהודו הנושאת אותו שם.[5][6] ראשית ההיסטוריה של איוטהאיה קשורה בהתיישבות הקמרית זו. בנוסף, הנסיך דמרונג העיד גם הוא על קיומה של עיר בשם איודיה, שנוסדה בידי שליטי הקמרים מלופבורי על אי, בנקודה שבה נפגשים שלושה נהרות.[7] צ’או פראיה (Chao Phraya), פא סאק (Pa Sak) ולופבורי (Lopburi) — מה שאיפשר לה שליטה על דרכי המים, סחר, וכן הגנה טבעית מסוימת.[3]
מפת חפירות ארכאולוגיות מציגה שרידים של בריי (מאגר מים עתיק) סמוך לקצה הדרום־מערבי של מקדש ואט יאי צ’אי מונגקון, אשר ייתכן שנבנה על גבי מתחם מקדש קמרי חשוב קדום יותר.[8][4]
הבסיס העיקרי לטענות האמורות היא כתובת שרי צ’נאסה (Śri Canāśa), כתובת K.949, המתוארכת לתקופת שלטונו של בהגאדאטה, שליט צ’יאן ג’י פו (Qiān Zhī Fú), אשר שלט בעיר סי ת’פ (Si Thep) בשנות ה־850. כתובת זו מצוטטת לעיתים קרובות כראיה לקיומה הקדום של איוטהאיה. עם זאת, יש שהעלו טענה (לא צוין מי) כי ייתכן שהכתובת הועברה לאיוטהאיה בתקופה מאוחרת בהרבה מזו המתוארת בתאריך המקורי שלה. טענה זו נתמכת בעובדה כי באיוטהאיה לא נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שניתן לייחס בביטחון לתקופה האמורה.[9] האזכור הקדום ביותר הידוע של איוטהאיה מופיע ב"כרוניקה הצפונית המלכותית" (Royal Northern Chronicle), המייחסת את ייסוד העיר לאציל מן האזור הצפוני בשנת 944 לספירה.
העיר נכבשה בידי הבורמזים בשנת 1569. אף שלא נבזזה, היא איבדה "פריטים רבים בעלי ערך אמנותי ותרבותי". היא נותרה בירת הממלכה עד לשנת 1767 בה הצבא הבורמזי כבש אותה בשנית, החריב אותה באופן נרחב, וגרם לנטישתה.[10]
בשנת 1969 החל אגף האמנויות היפות של תאילנד בשיקום שרידי העיר. הפרויקט הורחב לאחר שהאתר הוכרז כפארק היסטורי בשנת 1976. חלק מהפארק הוכרז בשנת 1991 כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו.[11]
שיקום ושימור עריכה
בעשורים האחרונים השקיעה ממשלת תאילנד ומוסדות אונסק"ו משאבים רבים בשימור ושחזור האתרים המרכזיים בפארק. מאמצי השימור כוללים שחזור מבנים, חפירות ארכאולוגיות, ומיזמים להנגשת המידע ההיסטורי לתיירים ולחוקרים.[12] ב-1969 החל אגף האמנויות היפות של תאילנד (Fine Arts Department) בשיקום אתרים ההיסטוריים בעיר. ב-1976 העיר הוכרזה כפארק היסטורי על ידי ממשלת תאילנד ובשנת 1991 הוכרז חלק מהפארק ההיסטורי כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO World Heritage Site), תחת הקריטריון התרבותי III.[13]
אתגרי השימור עריכה
האתר מתמודד עם נזקים עקב הקרבה לנהרות, מסחף, הצפות, ומקרבה לערים המודרניות ופעילות תיירותית. חלק מהאזורים שנמצאים מחוץ לגבולות האתר הרשום באונסק"ו אך עדיין שייכים לפארק ההיסטורי איוטהאיה מוגנים באמצעות משאבים מטעם ממשלת תאילנד.
הערך התרבותי והדתי עריכה
הפארק משמש מוקד למחקר היסטורי ולתיירות תרבותית, ובו מתקיימים אירועים דתיים וחגיגות מסורתיות. הפארק מהווה עדות לעושר התרבותי והאמנותי של ממלכת איוטהאיה — שילוב של השפעות סוקוטאי (Sukhothai), ואדריכלות קמרית. אתרי הפארק מדגימים את עוצמת האדריכלות ההינדית והבודהיסטית שפרחה ברחבי ממלכת סיאם. המבנים, המנזרים והפראנגים (מגדלי פולחן) שנותרו מאפשרים לראות את אוריינטציית התכנון העירוני, תשתיות מים ומערכת תעלות שהיו חדשניות בזמנן. השימור והמחקר הארכאולוגי של הפארק חושפים את הפיתוח העירוני והשלטוני בימי הביניים של תאילנד.[3][14]
אתרים מרכזיים בפארק עריכה
| מספר | שם האתר | תמונה | שנת הקמה (לערך) | יוצר/מלך מייסד |
|---|---|---|---|---|
| 1 | הארמון העתיק | 1893 לספירה | המלך ראמתיבודי הראשון | |
| 2 | ואט מהאטהאט (Wat Mahathat) | 1917 או 1927 | המלך בורומראצ'אתיראט הראשון | |
| 3 | ואט פְּרה סִי סַנְפֶט (Wat Phra Si Sanphet) | 1991 | המלך בורומטריילוקנאט | |
| 4 | ואט רָצ'אבּוּרַאנָה (Wat Ratchaburana) | 1967 | המלך בורומראצ'אתיראט השני | |
| 5 | ואט פְּרה רָאם (Wat Phra Ram) | 1912 לספירה | המלך ראמסואן | |
| 6 | מקדש פְּרה מוֹנְגְקוֹן בּוֹפִּיט (Phra Mongkhon Bophit Temple) | לא ידוע | המלך פראסאט תונג |
אתרים נוספים עריכה
- ואט צ'איוואטתנראם (Wat Chaiwatthanaram)
- ואט קסטרתיראט (Wat Kasatrathiraj)
- ואט קודי דאו (Wat Kudi Dao)
- ואט תאמיקרט (Wat Thammikarat)
- ואט לוקאיאסותרהאם (Wat Lokayasutharam)
- ואט פאנאן צ'ואנג (Wat Phanan Choeng)
- ואט יאי צ'אי מונגקון (Wat Yai Chai Mongkhon)
- פְּרה צ'די סוריותאי (Phra Chedi Suriyothai)
- המרכז ללימודים היסטוריים של אַיּוּתְּהַיָּה (Ayutthaya Historical Study Centre)
- הכפר היפני Japanese village
- באן הולנדה – הכפר ההולנדי Baan Hollanda (Dutch village)
- ואט פהו קאו תונג (Wat Phu Khao Thong)
- מחנה הפילים Elephant camp
גלריה עריכה
-
הצ'די של וואט פרה סרי סאנפט
-
וואט יאנאסן
-
וואט ת'אמיקראט
-
ראשו של בודהה, וואט מהאטאט
-
מזבח בוואט צ'איוואטהאנאראם
-
פסלים חסרי ראש
-
וואט צ'איוואטהאנאראם
-
ראשו של בודהה, וואט מהאטאט
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Thai Tourism Authority: official Ayutthaya historical park website
- Ayutthaya.net: Ayutthaya Attractions
- UNESCO: Official Ayutthaya website
- פארק היסטורי איוטהאיה, באתר למטייל
- טיולים בתאילנד: הפארק ההיסטורי איותאיה, באתר תאילנד בלב, 2 בספטמבר 2024
- גן היסטורי איוטהאיה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Historic City of Ayutthaya 🇹🇭 Thailand Best Place, סרטון בערוץ "Travel And Discover", באתר יוטיוב (אורך: 13:14)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הפארק ההיסטורי איוטהאיה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הפארק ההיסטורי איוטהאיה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הפארק ההיסטורי איוטהאיה, באתר פינטרסט
הערות שוליים עריכה
- ^ ประกาศกรมศิลปากร เรื่อง กำหนดเขตที่ดินโบราณสถานเพิ่มเติม
- ^ UNESCO World Heritage Centre, Historic City of Ayutthaya, UNESCO World Heritage Centre (ב־English)
- ^ 1 2 3 Ayutthaya | Ancient Capital of Thailand | Britannica, www.britannica.com (ב־English)
- ^ 1 2 Ayutthaya Historical Research, www.ayutthaya-history.com
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Abigail Dalton, Historic City of Ayutthaya, World Heritage Travel, 2022-06-06 (ב־English)
- ^ UNESCO World Heritage Centre, Historic City of Ayutthaya, UNESCO World Heritage Centre (ב־English)
- ^ Ayutthaya Historical Study Centre, www.discoverythailand.com
|