הספר השישי והשביעי של משה רבינו
פעולות נוספות
הספר השישי והשביעי של משה הוא שמם של מספר טקסטים מאגיים (גרימוארים) מהמאות ה-18 וה-19, המכילים לחשים עממיים, אמונות תפלות וסגולות רפואיות מפוקפקות. הטקסטים יוחסו באופן כוזב למשה רבינו ולתורה, בניסיון לשוות להם סמכות אלוהית ולרמוז כי הם מכילים את סודות הכוח המאגי שבאמצעותו הביס משה את חרטומי מצרים והביא את מכות מצרים.
רקע וטקסטים מוקדמים עריכה
כבר במאה ה-4 לספירה הופיע קודקס תחת הכותרת "ספרו השמיני של משה", פפירוס יווני-מצרי הנמנה עם הפפירוסים המאגיים היווניים. פפירוס זה מתאר טקס ארוך, הדרכה מפי ארכאנגל שַׂר השָׁמַיִם תפילה המיוחסת למשה ומופנית אל אלת הירח סלנה, וכן רמזים ל"מפתח של משה" שבו ניתן למצוא טקסים ושמות סודיים נוספים.[1] לאורך ההיסטוריה יוחסו למשה חיבורים מאגיים נוספים, כמו למשל "חרבא דמשה" – אוסף של לחשים מאגיים בשפה העברית ובארמית מימי הביניים.
פרסום הספרים ומהדורות מוקדמות עריכה
במהלך המאה ה-18 החלו להופיע בגרמניה קונטרסים וספרונים זולים ששימשו כספרי מתכונים מאגיים, אשר התיימרו לתאר את "אמנות הכישוף" של משה בחצר פרעה.[2] בשנת 1797 הוצע למכירה חיבור בשם "הספר ה-6 וה-7 של משה" תמורת 10 רייכסטאלרים בכתב העת הגרמני "Allgemeiner litterarischer Anzeiger".
החיבור זכה לפרסום נרחב בשנת 1849, כאשר ראה אור בשטוטגרט על ידי המוציא לאור והעתיקן יוהאן שייבלה. הספר הודפס מחדש בתוספות שונות בשנים 1851 ו-1853, ובמתכונת זו הוא מודפס עד היום בגרסאות שונות. טענת המכירה המרכזית של מהדורות אלו הייתה תמיד שהן מכילות את ה"ידע הסודי" של משה שהוצנע או צונזר מהתנ"ך.
חלק ניכר מהטקסטים מבוסס על יסודות מחיבורים אירופאיים מוקדמים יותר, כגון ספרו של היינריך קורנליוס אגריפה "שלושה ספרים על הפילוסופיה הנסתרת", ותרגומים לגרמנית של החיבור היהודי "שימוש תהילים".[3] החוקר גיאורג דהן הראה כי חלקים מהספר הועתקו ישירות מספרו של "אברהם מורמייזא" (ספר אברמלין). וכן הראה שהמו"ל שייבלה נהג להדפיס את שני הספרים במקביל, לעיתים תחת שם העט הפיקטיבי "פטר האמר", עובדה המחזקת את הקשר ביניהם.[4]
תוכן הספרים עריכה
על אף שהטקסט מתהדר בהיותו מבוסס על הקבלה והתלמוד, ההשפעה הקבלית האמיתית בו היא דלה ביותר, והוא משתייך מובהקות למסורת הגרימואר של ימי הביניים באירופה.
הספר השישי עריכה
הספר השישי כולל מבוא ושבעה פרקים, כל פרק מכונה "הסוד של החותם הראשון" וכן הלאה. הספר מציג איורים של חותמות המורכבים מסמלים שונים, מוקפים באותיות ומשפטים ב"עברית מדומה" ובלטינית מדומה. כל חותם מוצמד ללחש וכולל תיאור קצר של כוחותיו המאגיים.
הספר השביעי עריכה
הספר השביעי בנוי בצורה דומה, תוך נטילת אירועים המופיעים בתנ"ך מחייו של משה, והצמדת לחשים וחפצים מאגיים המכונים בספר "לוחות". הספר כולל שנים עשר לוחות, שלכל אחד מהם מיוחסת שליטה בכוחות, במלאכים, ביסודות או בגרמי שמיים:
הכרך השני (נספחים) עריכה
במהדורות רבות צורף כרך שני המכיל מסות שונות, קמעות ונוסחאות מאגיות. בין היתר מופיעים בו לחשים ששימשו כביכול את משה במצבים ספציפיים, כגון הפיכת מטהו לנחש, או זימון עמוד האש. בהמשך מובא פירוט נרחב על השימוש בשמותיו של אלוהים, שימושים מאגיים בפרקי תהילים בהתבסס על החיבור "שימוש תהילים", ואף פרקים המוקדשים לאסטרולוגיה, תורת הקמעות ורפואה עממית המבוססת כביכול על התלמוד.
-
שער המהדורה האנגלית, ניו יורק 1880.
-
איור מתוך הספר, "החותם השישי".
-
איור מהכרך השני: "הרוח מופיעה בעמוד אש בלילה".
-
איור מהכרך השני: "חושן המשפט של משה".
-
"מעגל הכתוב על קלף בדם של יונים צעירות לבנות".
-
תרשים סמלים מאגיים, מתוך מהדורת 1880.
תפוצה והשפעה תרבותית עריכה
עם התפתחות הדפוס הזול במאה ה-19, הספר חצה את גבולות הקהילה הדוברת גרמנית, תורגם לאנגלית (ב-1880) והופץ ברחבי העולם. מהגרים גרמנים לארצות הברית, ובמיוחד תושבי קהילות ה"פנסילבניה דאטש", הביאו עמם את הספר והוא הפך לטקסט מרכזי בפרקטיקות המאגיה העממית הכפרית שלהם, לצד ספרים כמו "החבר האבוד משכבר הימים" של ג'ון ג'ורג' הומן.
הספר צבר פופולריות עצומה גם בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית והשתלב עמוקות בהודו, המאגיה העממית של השחורים בארצות הברית. מרפאים מסורתיים שילבו את חותמות הספר בעבודתם, לאחר שרכשו אותו דרך קטלוגים להזמנות דואר משיקגו וממפיס.[5]
משם הגיעה השפעתו של הספר גם לאיים הקריביים ולמערב אפריקה הדוברת אנגלית. בג'מייקה, הספר נחשב לאחד מטקסטים המכוננים של תנועת האובייה שהיא המסורת הדתית הקריבית, וכן בתנועות נוצריות-רוחניות ובתנועת הראסטפארי בראשית דרכה.[2] במערב אפריקה, באיזור חוף הזהב ובניגריה, הספר אומץ כסוג של "מאגיה נוצרית" מערבית בעלת עוצמה, והשפיע על תנועות דתיות מקומיות ששילבו נצרות עם מאגיה אפריקאית מסורתית.[6]
בארצות סקנדינביה, כגון שוודיה ופינלנד, תורגמו ספרים אלו, קובצו ופורסמו תחת הכותרת "התנ"ך השחור".[7][8]
ספרים מאוחרים והיבטים משפטיים עריכה
בראשית המאה ה-20 נכתב חיבור המשך שכונה "הספר ה-8 וה-9 של משה". הוא הכיל קובץ של מאות "סודות, עצות וסגולות בדוקות" בנושאי חקלאות, משק בית, מלאכה וכן רפואה טבעית לאדם ולבהמה. בהמשך הופיעו אף "הספר ה-11, ה-12 וה-13 של משה", שהם למעשה לקטים מודרניים שהורכבו מכתבים עתיקים שונים.
בשנת 1956 עמד הספר במרכזה של סערה משפטית בגרמניה המערבית. הספר נאסר זמנית להפצה, והמו"ל פרדיננד מאסוך הורשע בהונאה ובהפרת החוק למאבק במחלות מין. העילה למשפט הייתה סגולה רפואית שהופיעה בספר, אשר המליצה לחולי עגבת לקבור את עצמם עד צוואר בגללי סוסים כדי "להזיע" את המחלה החוצה מהגוף. עם זאת, פסק הדין בוטל בערכאת הערעור.[9]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Owen Davies. "Owen Davies's top 10 grimoires". The Guardian. 8 באפריל 2009.
- ^ Joseph H. Peterson. The Sixth and Seventh Books of Moses. מהדורה דיגיטלית מקוונת (2005–2006) באתר esotericarchives.com. אוחזר ב-8 באפריל 2009.
- ^ Georg Dehn (עורך): Buch Abramelin; Edition Araki, מהדורה ראשונה ומלאה, מתוקנת ביקורתית (מהדורה שנייה 2001), עמ' 27–28.
- ^ Hyatt, Harry Middleton. "Hoodoo – Conjuration – Witchcraft – Rootwork". Memoirs of the Alma Egan Hyatt Foundation, 1970–1978.
- ^ Elizabeth Allo Isichei (1995). A history of Christianity in Africa: from antiquity to the present. Wm. B. Eerdmans. ISBN 0-8028-0843-3 עמ' 295.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Geschäftemachen – keine Hexerei. Vor Gericht: Zwei Verleger dunkler Künste, כתבה בעיתון די צייט (Die Zeit) מה-12 ביוני 1958, אוחזרה ב-2 באוגוסט 2014