הנסיכים במצודה (ג'ון אוורט מיליי)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
הנסיכים במצודה (באנגלית: The Princes in the Tower) הוא ציור שמן על בד שצייר האמן הוויקטוריאני סר ג'ון אוורט מיליי בשנת 1878. הציור מציג את דמותם של אדוארד החמישי ואחיו הצעיר ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק – יורשי העצר לבית יורק – שנכלאו במצודת לונדון בשנת 1483 ונעלמו זמן קצר לאחר מכן. הציור נחשב לאחת מיצירות האמנות הבולטות בהנצחת המסתורין ההיסטורי של "מות הנסיכים במצודה".
הציור מוצג בגלריה לאמנות של אוניברסיטת רויאל הולווי שבלונדון.[1][2]
תיאור היצירה עריכה
הציור מציג את הנסיכים עומדים על גרם מדרגות בתוך חלל אפלולי. הם אוחזים ידיים ונראים מבוהלים ומבודדים, כשצל מאיים נשקף מעל ראשיהם מן המדרגות. השימוש באור וצל מדגיש את פגיעותם של הילדים, ומשווה להם מראה כמעט מלאכי. אדוארד מזוהה באמצעות עיטור מסדר הבירית, בעוד אחיו נושא מבט מודאג כלפי מקור האור – או האיום – העליון. עבודת הצבע והקומפוזיציה מבליטות את הניתוק שלהם מעולם המבוגרים האכזרי שסביבם.[2]
הקשר היסטורי עריכה
בשנת 1483, לאחר מותו הפתאומי של אדוארד הרביעי, מונה ריצ'רד, דוכס גלוסטר, לאפוטרופוס של בנו בן ה-12, המלך המיועד אדוארד החמישי. זמן קצר לאחר מכן, הוכנסו אדוארד ואחיו ריצ'רד למגורים במצודת לונדון, כביכול לצורכי הגנה. אך הם לא נראו שוב חיים. ההשערה הרווחת – אף שמעולם לא הוכחה – היא שנרצחו בהוראת דודם, שהפך למלך ריצ'רד השלישי.
היעלמות הנסיכים הפכה לאחד המסתורינים הגדולים בתולדות המלוכה הבריטית, ושימשה השראה לכותבים, אמנים ומחזאים, כולל ויליאם שייקספיר במחזהו ריצ'רד השלישי.[3]
פרשנות סמלית עריכה
הציור שואב את כוחו הסמלי מהשימוש בדמותם התמימה של הילדים כדי להצביע על בגידה, פחד ומוות כבלתי נמנעים. הצללים שמאחוריהם מרמזים על בוא הרוצחים, ואחיהם הגדולים שותקים – אולי מתוך ידיעה פנימית על גורלם הקרוב. הבחירה להציג את הילדים עומדים ולא ישנים, כבתיאורים אחרים, מדגישה את הערנות והמודעות – גם אם המאוחרת – של הקורבנות לגורלם.[1]
השוואה ליצירות אחרות עריכה
הציור משתלב במסורת ויקטוריאנית רחבה של הצגת דמויות היסטוריות כטראגיות ותמימות. דימוי דומה מופיע בציורו של פול דלארוש משנת 1831, המציג את הנסיכים בחדר מלכותי, שם ריצ'רד מקשיב לצלילים מאיימים מחוץ לדלת. גם בציור הנסיכים במצודה של הנרייטה וורד מ-1861 מודגשת האינטימיות בין האחים, עם רמז לסכנה קרבה.
לעומת זאת, מיליי ממקם את הדמויות בחלל קודר וריק כמעט לגמרי, ובכך מדגיש את תחושת הפחד והניכור. בהשוואה לציורו של ג'יימס נורת'קוט, שבו מתוארת סצנת הרצח עצמה, מיליי נוקט בגישה מרומזת יותר, אך לא פחות מטרידה.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 “The Princes in the Tower” by Sir John Everett Millais Bt PRA (1829-96), victorianweb.org
- ^ 1 2 The Princes in the Tower, Smartify
- ^ The Princes in the Tower, Historic Royal Palaces (ב־English)
- ^ Kirsty Stonell Walker, The Kissed Mouth: The Painted Past: The Princes in the Tower, The Kissed Mouth, 2011-07-15
