הנסיכה איבון
פעולות נוספות
תבנית {{מחזה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
.jpg){kind=link}
הנסיכה איבון (בפולנית: Iwona, księżniczka Burgunda, במקור קרוי "איבון נסיכת בורגונדיה") הוא מחזה קומדיה שחורה פרי עטו של המחזאי הפולני ויטולד גומברוביץ' משנת 1938. זהו מחזהו הראשון של גומברוביץ', שנחשב לאחד מאבות תיאטרון האבסורד. זהו מחזהו המוצג ביותר של גומברוביץ'. "הנסיכה איבון" ראה אור לראשונה בוורשה ב-1958. הוא יצא לאור לראשונה בצרפת ב-1965.
תולדות ההפקה עריכה
הצגת הבכורה של "הנסיכה איבון" התקיימה בארמון התרבות והמדע, בביצוע בתיאטרון הצבא הפולני, בנובמבר, 1957, בבימויו של הלינה מיקולייסקה (Halina Mikołajska). ברברה קרפטובנה (Barbara Krafftówna) גילמה את דמותה של איבון. ההצגה הוצגה במשך חודשיים בלבד, עד פברואר 1958. ההפקה הבאה של המחזה הייתה בתיאטרון הדרמטי המלכותי בסטוקהולם ב-1965, בבימויו של אלף שברי (Alf Sjöberg). המחזה הועלה לראשונה בצרפת, בבימויו של חורחה לוולי (Jorge Lavelli), בתיאטר דה בורגונדיה, באוגוסט 1965 ואחר-כך בתיאטר דה פראנס בפריז בספטמבר אותה שנה.
תקציר העלילה עריכה
הנסיך פיליפ, המשועמם מהצלחותיו בעולם האהבה, מחליט לשאת לאישה את איבון השתקנית, המכוערת, בת המעמד הנמוך. היא מעצבנת אותו כל כך עד שהוא מוכרח לשאתה לאישה כדי להוכיח שהוא אינו כפוף לקודים החברתיים המקובלים. הוא מביא אותה לחצר המלוכה, הממסדית לעילא ולעילא. כל משפחת המלך ואנשי החצר לוקחים חלק בהתעללות באיבון: הם צועקים עליה, לועגים לה, מעליבים אותה והיא שותקת. תוך כדי כך נחשפות כל המידות הרעות שחצר המלוכה נגועה בהן: רשעות, סאדיזם, העמדת פנים, שפלות וצביעות. שתיקותיה של איבון מרגיזות עוד יותר את אנשי החצר, עד שלבסוף הם מחליטים לרצוח אותה.
תרגום לעברית עריכה
- ויטולד גומברוביץ', הנסיכה איבון, מפולנית: אפרים סטן ויוסף מילוא. רמת-גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ז 1987.
הנסיכה איבון בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי עריכה
1. תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 1967[1]
- יוצרים: תרגום - תמר ואפרים סטן, בימוי - פיליפ דיסקין, עיצוב תפאורה ותלבושות - ארתור גולדרייך.
- שחקנים: רות פישר, רמי כהן, ז'אק כהן, אלה ברוידא, שלמה בן דור, נעים חכים, רעיה נבו, אילנה ביאליק, מרים כהן-גודאל, עמנואל הלפרין, נסים דבש, אלי ניקולא, ברכה נאמן, אבנר רוטנברג, לוריין קסל, יעקב לוי.
2. התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 15 בדצמבר 1970[2]
- יוצרים: תרגום - יוסף מילוא, אפרים סטן; בימוי - יוסף מילוא; עיצוב תפאורה – אריק סמית; עיצוב תלבושות – רות דר.
- שחקנים: המלכה מרגרט – זהרירה חריפאי; המלך איגנציוס – גדעון שמר ; שר החצר – יהודה פוקס ; קבצן – ניסן יתיר, הנסיך פיליפ – אלכסנדר פלג ; סיריל, ידידו של הנסיך – שלמה וישינסקי ; איזבל, בת לווייתה של המלכה – אביבה מרקס; איבון – שושיק שני; דודה א' – רות גלר-אשכר; דודה ב' – רות שאלק; פפלוזה, משרת – ניסן יתיר; אדוארד – סרג'יו מיכאל; גבירות ואנשי חצר – פסח גוטמרק, סופיה ויסוצ'קה, ברונקה זלצמן, אריה קסבינר; נערות – בוגי וינשטיין, אילנה פדר, גבי פרוינד; משרתים - צבי שיינפוקס, גיא שרון.
3. תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 18 במרץ 1997
- יוצרים: תרגום - אפרים סטן; בימוי – אופירה הניג, תפאורה ותלבושות - יוסי בן ארי, תאורה - ג'ודי קופרמן, עריכה מוזיקלית - שלומי ברגר.
- שחקנים: איבון - גילי בן אוזיליו; המלך - יהויכין פרידלנדר; המלכה – ליליאן ברטו; שר החצר – ניר רון; סיריל - אבי שמר, ג'ורג' – אבינעם מור-חיים; איזבל - קטיה זימבריס; גבירת החצר - עליזה רוזן, גבירת החצר - אהובה קרן, דודה א' - אהובה קרן, דודה ב' - עליזה רוזן, הנסיך - אורי הוכמן, אדוארד - שמחה ברבירו.
4. תיאטרון גשר, הצגת בכורה: 13 באפריל 2011[3]
- יוצרים: עיבוד ונוסח עברי - רועי חן; בימוי - משה איבגי; תפאורה - מיכאל קרמנקו; מוזיקה - אבי בנימין; תאורה - אבי יונה בואנו (במבי); תלבושות - אילנה גאנם-אבירם, ענבל שוקי; סאונד - אייל בן שבו; כוריאוגרפיה - מאיה ברינר; שפה ודיבור - יוני לוקאס; הדרכת נימוסין והליכות - תמי לנצוט ליבוביץ'; יועצת תרגום מפולנית - מאוגוז'טה ליפסקה; מפיק בפועל - משה נחשון; אסיסטנטית לבמאי - הילה בן-ארי; מנהל הצגה - ויקטור סוקולוב.
- שחקנים: הנסיכה איבון – דאנה איבגי; הנסיך פיליפ - אלון פרידמן; המלכה מאוגוז'טה – אפרת בן צור; המלך איגנציוס – מיקי לאון; איזבלה - אלינור קלוגר; סיריל – דניאל צ'רניש; דודתה של איבון/אשת חצר - סבטלנה דמידוב; שר החצר: ז'יל בן-דוד; אשת שר החצר – עדנה בליליוס; ציפריאן - אלכסנדר סנדרוביץ'; קבצן/אשת חצר - הילה בן ארי; ולנטי, משרת - ויקטור סוקולוב.
קישורים חיצוניים עריכה
- הנסיכה איבון, באתר המוקדש ליצירותיו של ויטולד גומברוביץ'
- הנסיכה איבון, באתר תיאטרון גשר
- ויטולד גומברוביץ׳ על 'הנסיכה איבון', על המשמר, 15 בינואר 1971
הערות שוליים עריכה
- ^ עדית זרטל, חיים חדשים לצורות קפואות, דבר, 3 במרץ 1967
- ^ ביקורות:
מירית שם אור, נסיכה עם מסכה, דבר, 15 בינואר 1971
גדעון תלפז, ילדי הפרא הנצחיים של הבמה – האוואנגרדיסטים של אתמול, ז'ארי וגומברוביץ' – בתיאטרון העברי, מעריב, 4 בדצמבר 1970
גדעון עפרת, מחזה מעניין וביצוע מאכזב, למרחב, 8 בינואר 1971 - ^ מיכאל הנדלזלץ, מול מראה אטומה - "הנסיכה איבון" בתיאטרון גשר, באתר הארץ, 12 ביולי 2011