המוזיאון המצרי
פעולות נוספות
| מבנה המוזיאון, 2008 | |
| מבנה המוזיאון, 2008 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון היסטורי |
| בעלים | ממשלת מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1835 |
| אתר רשמי של המוזיאון | |
|
(למפת קהיר רגילה) | |
_-_024.jpg){kind=link}
המוזיאון המצרי (בערבית: المتحف المصري) נמצא בקהיר, בירת מצרים, ובו נמצא אוסף הפריטים הגדול ביותר ממצרים העתיקה (כ-120,000). חלק מן הפריטים מוצגים במוזיאון ושאר הפריטים נמצאים במחסנים.
היסטוריה עריכה
ממשלת מצרים הקימה את המוזיאון ב-1835, סמוך לגני אסבקיה. המוזיאון שכן במבנה ישן של מסגד. ביוזמתו של הארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט נבנה מבנה חדש, והמוזיאון עבר לבולאק ב-1858 מכיוון שהמבנה הראשון היה קטן מדי להכיל את כל הפריטים. לאחר מכן, הדוכס מקסימיליאן מאוסטריה שכר אדריכל צרפתי על-מנת שיתכנן מוזיאון גדול לכל העתיקות. המבנה נבנה על גדות נהר הנילוס. ב-1878, המבנה ספג נזק רב לאחר שהנילוס עלה על גדותיו. לכן הועברו שוב הפריטים ליד גיזה. הפריטים נשארו שם עד 1902, ואז הועברו על ידי מנהל מחלקת העתיקות גסטון מספרו למבנה הנוכחי בכיכר א-תחריר.
עיצובו של המוזיאון מיושן, והפריטים הרבים אינם מוצגים בסדר המתאים למוזיאון בקנה מידה שכזה. כמו כן הוא איננו ממוזג. בשל כך החלה ממשלת מצרים בבניית מוזיאון חלופי בשם המוזיאון המצרי הגדול שניפתח בשנת 2025 בגיזה.
במהלך ההפגנות במצרים עמדו לפני המוזיאון מפגינים בשרשרת אנושית והגנו עליו מביזה[1].
עיצוב הפנים עריכה
במוזיאון שתי קומות עיקריות: קומת הקרקע והקומה הראשונה.
- בקומת הקרקע מוצג אוסף גדול של פפירוסים ומטבעות מהעולם העתיק. רוב הפפירוסים הם קטנים, בגלל בלייתם הטבעית במהלך 2,000 השנים ויותר שחלפו מאז כתיבתם. על הפפירוסים נמצאו כתובות במגוון שפות: יוונית, לטינית, ערבית וכתב חרטומים (הכתב המצרי העתיק). המטבעות עשויים מזהב, כסף וברונזה. המטבעות שנמצאו הם מהתקופות המצריות העתיקות, הרומיות העתיקות, היווניות העתיקות ומהתקופה המוסלמית. המטבעות עזרו לחוקרים לחקור את המסחר במצרים העתיקה. בקומה זו נמצאים מוצגים מתקופת הממלכה החדשה, בין השנים 1550 לפנה"ס ל-1070 לפנה"ס. הממצאים כוללים פסלים, שולחנות וסרקופגים.
- בקומה הראשונה מצוי חדר המכיל את האוצרות שנמצאו בקברו של המלך תות אנך אמון, כולל מסכת הזהב המפורסמת שנמצאה מעל גופתו החנוטה. כמו כן בקומה נמצא חדר המומיות המלכותי של המוזיאון, שבשיאו הכיל 27 מומיות מימי הפרעונים. החדר נסגר בהוראת נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1981, ונפתח שוב ב-1985, וכיום הוא מציג 9 מומיות בלבד. הכניסה אליו דורשת תשלום נוסף ומרבית המומיות שהיו בו הועברו למוזיאון הלאומי לתרבות מצרית.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg המוזיאון המצרי, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png המוזיאון המצרי, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg המוזיאון המצרי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg המוזיאון המצרי, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg המוזיאון המצרי, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D המוזיאון המצרי], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg המוזיאון המצרי, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg המוזיאון המצרי, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg המוזיאון המצרי, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png המוזיאון המצרי, באתר פינטרסט
- המוזיאון המצרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., קהיר: אזרחים הגנו על המוזיאון הלאומי מבוזזים, באתר ynet, 29 בינואר 2011