Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הייסורים בגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הייסורים בגן, או ליל הייסורים, הוא אירוע בתולדות ישו בלילה האחרון לחייו הארציים, החל בסעודה האחרונה ועד מעצרו. במהלך פרק זמן זה, שהה ישו בגת שמנים (שם גם נעצר), התפלל והתעמת עם האל האב לגבי גורלו, ולבסוף השלים עם גורלו.

האירוע עריכה

האירוע מתואר בכל ארבע הבשורות, ולפי התיאור, מיד לאחר הסעודה האחרונה יצא ישו והלך להתפלל. על פי הבשורות על פי מתי ומרקוס, מקום התפילה היה גת שמנים:

קובץ:Jerusalem Church of all nations BW 7.jpg
חזית כנסיית כל העמים והפסיפס המתאר את הייסורים בגן

"אַחֲרֵי־כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל־חָצֵר הַנִּקְרָא גַּת־שְׁמָנֵי וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד־אֲשֶׁר אֵלֵךְ שָׁמָּה וְהִתְפַּלָּלְתִּי׃ וַיִּקַּח אִתּוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדָּי וַיָּחֶל לְהֵעָצֵב וְלָמוּג׃ וַיֹּאמֶר לָהֶם נַפְשִׁי מָרָה־לִי עַד־מָוֶת עִמְדוּ פֹה וְשִׁקְדוּ עִמִּי׃ וַיֵּלֶךְ מְעַט מֵאִתָּם וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־יוּכַל לִהְיוֹת תַּעֲבָר־נָא מֵעָלַי הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ׃ וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים וַיֹּאמֶר אֶל־פֶּטְרוֹס הִנֵּה לֹא־הָיָה בִיכָלְתְּכֶם לִשְׁקֹד עִמִּי שָׁעָה אֶחַת׃ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ פֶּן־תָּבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן הֵן הָרוּחַ חֲפֵצָה וְהַבָּשָׂר רָפֶה׃ וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת־לוֹ שֵׁנִית וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־לֹא תוּכַל הַכּוֹס הַזֹּאת לַעֲבֹר מֵעָלַי בִּלְתִּי אִם אֶשְׁתֶּה אֹתָהּ יְהִי כִּרְצוֹנֶךָ׃ וַיָּבֹא וַיִּמְצָאֵם גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יְשֵׁנִים כִּי עֵינֵיהֶם כְּבֵדוֹת׃ וַיַּנִּיחֵם וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת וַיִּתְפַּלֵּל שְׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ עוֹד־הַפַּעַם כַּדָּבָר הַזֶּה׃ וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נוּמוּ עוֹד וְנוּחוּ הִנֵּה הַשָׁעָה קְרוֹבָה וּבֶן־הָאָדָם נִמְסָר בִּידֵי חַטָּאִים׃ קוּמוּ וְנֵלֵכָה הִנֵּה הַמֹּסֵר אוֹתִי הֹלֵךְ וְקָרֵב."[1]

הייסורים בגן מדגישים את צידו האנושי של ישו: האדם המתייסר והדואב אל מול גורלו החתום, ובנוסף את בדידותו ואת בגידת השליחים המסמלת את התכחשות העם ואת דחיית הבשורה. כפי שכתוב, ישו לווה בפטרוס ובאחים יוחנן ויעקב בן זבדי, ואף שביקש מהם להישאר ערים ולהתפלל עמו, הם בגדו בו ונרדמו בשלוש הזדמנויות. על פי הבשורה על-פי לוקאס ירד מלאך מן השמיים כדי לחזק את רוחו של ישו, אך כשנפלו עליו חבלי מוות, "הִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר חָזְקָה וְזֵעָתוֹ הָיְתָה כְּנִטְפֵי דָּם יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ"[2].

באומנות עריכה

האירוע מתואר במספר יצירות אמנות מפורסמות, בהן הציור "הייסורים בגן" של ג'ובאני בליני. בחזיתה המערבית של כנסיית כל העמים שבגת שמנים, הניצבת במקום בו התרחש ליל הייסורים לפי המסורת, קבוע פסיפס ענק המתאר את האירוע. בפסיפס נראה ישו כמתווך בין אלוהים ובני האדם, אך הוא ניצב בייסוריו ובבדידותו בין שתי קבוצות אנשים הנמצאות במרחק מה מימינו משמאלו. עוד נראה בפסיפס המלאך הנזכר בבשורה על-פי לוקאס, ומלאך נוסף האוחז בליבו של ישו כסמל לקורבנו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הייסורים בגן]] בוויקישיתוף



הערות שוליים עריכה

  1. ^ הבשורה על-פי מתי, 26, 36-46.
  2. ^ הבשורה על-פי לוקאס, 22, 44.