הטבח בבית הספר למלאכה
פעולות נוספות
| חלק מפדאיון | |
|---|---|
| הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש | |
| הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש | |
| תאריך | 11 באפריל 1956 |
| הרוגים | 6 |
הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד, בא' באייר ה'תשט"ז, 11 באפריל 1956. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה[3].
ההיסטוריון בני מוריס הגדיר את הטבח בבית הכנסת כשיאו של "מסע פדאיון" שהחל ב-7 באפריל והסתיים ב-11 באפריל.[4]
הפיגוע עריכה
אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב, עת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה של ערבית בבית הכנסת שבתוך "בית הספר למלאכה", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון. האחד המתין ברכב, השני כיבה את החשמל[5] והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלונות. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.
כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.
הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר חיפה ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר אחד הפצועים שנפצע קשה, תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, ונקבר בתל אביב.
על־פי דוח מודיעין של צה"ל מ-12 באפריל (וכן גם יומנו של הרמטכ"ל משה דיין ב-13–14 באפריל), מנתה חוליית הטרור שביצעה את הטבח 6 אנשים והובלה על ידי יונס מובארק, ובסוף פעולת הטרור היא הגיעה לרנתיס שבגדה המערבית, ושם "נתקבלה על ידי אנשי הלגיון".[6]
תגובות לפיגוע עריכה
בעקבות הטבח, ב-12 באפריל שלח שגריר בריטניה בישראל, ניקולס, איגרת אישית לראש ממשלת ישראל, משה שרת, בה הוקיע את "הרצח הברוטלי הראוי לגנאי חמור מכרגיל".[7] בעקבות הטבח, ב-12 באפריל כתב שרת ביומנו על "אווירת ערב מלחמה".[8]
בעוד שב-9 באפריל, בעיצומו של מסע הפדאיון, פסל שר הביטחון דוד בן-גוריון פעולת תגמול לאור המספר הקטן יחסית של האבידות הישראליות ודרישת ארצות הברית לאפשר למזכ"ל האו"ם דאג המרשלד לצאת למסע דילוגים במטרה להשכין שלום, בעקבות הטבח בבית הכנסת הורה בן-גוריון לרמטכ"ל משה דיין להכין את צה"ל למלחמה וזימן את הממשלה לישיבת חירום ב-13 באפריל. הצנחנים הועמדו בכוננות, גויסו מספר חטיבות מילואים וחטיבת גולני נפרסה מול רפיח. ב-12 באפריל נפגש בן-גוריון עם דיין, ראש אמ"ן ומפקד חיל האוויר, ודן עמם בתוכניות מלחמה. למחרת הציע בן-גוריון בישיבת הממשלה לבצע פעולת תגמול נגד בסיס פדאיון ברצועת עזה, צעד שעלול היה לגרום למלחמה. השרים הסמיכו אותו להורות על פעולת תגמול לפי שיקולו במידה ויתחדשו התקפות הפדאיון. אולם בעקבות לחץ מצד מדינות המערב והאו"ם על נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר וחששות מצרים מפני מלחמה עם ישראל לפני שצבאה יהיה מוכן לקראתה, גרמו לשלטון במצרים להפסיק את פשיטות הפדאיון.[9]
שלושה ימים לאחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק נסים לחזק את ידי התושבים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות" ואמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[10], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.
התייחסות והנצחה עריכה
במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה". תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים, בהם הרב יהודא קרינסקי, לכפר חב"ד, כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה[11].
.jpg){kind=link}
שלושה ילדים, מניצולי הטבח, רואיינו בסרטו של הבמאי אילן אלדד "אנא ענה למכתבי".
קישורים חיצוניים עריכה
- ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח - רצחו מורה ו-3 נערים ופצעו 15 בשפריר. - הונסו מחריד. כוחות הבטחון בעקבותיהם, דבר, 12 באפריל 1956
- התקפות-רצח של "פדאיין" בסביבת רמלה, הארץ, 12 באפריל 1956
- רוצחי הילדים ברחו לגבול ירדן - מצב 3 פצועים עודכנו מסוכן. - חוקרי או"ם יצאו למושב שפריר, מעריב, 12 באפריל 1956
- 3 נערים ומדריך נרצחו בשעת תפילה, הַבֹּקֶר, 12 באפריל 1956
- מדריך ו-3 ילדים נהרגו ו-5 נפצעו בהתקפה רצחנית על בית ספר ובית כנסת בספריה, הצופה, 12 באפריל 1956
- ישעיהו קליינמן, התקפות ה"פדאין" הועברו למרכז המדינה - 4 נהרגו ו-5 נפצעו בהתקפה בשפריר, חרות, 12 באפריל 1956
- מאיר כ"ג, שלושה ילדים ומדריכם נהרגו בהתקפה בשפריר, למרחב, 12 באפריל 1956
- ישראל פז, 4 נרצחו ו-15 אנשים נפצעו בהתקפות-דמים של אנשי פדאין, על המשמר, 12 באפריל 1956
- על הפרק - דם הילדים השפוך, קול העם, 12 באפריל 1956
- יובל לטבח בכפר חב"ד באתר col
- טבח יד החמישה באתר col
- קטעי עיתונות על הרצח בכפר חב"ד באתר שטורעם
- רפי ברבירו, "הטבח בבית-הכנסת החזיר אותי 60 שנה לאחור", באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
- פרויקט מיוחד ב-COL: יובל לטבח בכפר-חב"ד, אתר col ניסן תשס"ו
- סקירה אודות הטבח, JEM (באנגלית)
- "באפיסת כוחות סחבתי פצועים": הרב אשר קדוש מניצולי האסון משחזר קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg
- הסרט "אנא, ענה למכתבי" (1957), באתר הקולנוע הישראלי
הערות שוליים עריכה
- ^ ה"פדאיון" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
- ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
- ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנה אחרי, אהרן רובין, בקהילה
- ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עם עובד, 1996, עמ' 401–402.
- ^ לפי טענה אחרת נראה שזה לא נכון, פרטים חדשים על טבח בי"ס למלאכה: "אני זה שכיבה האור", אתר col כסלו תשפ"ג
- ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עמ' 630, הערה 88.
- ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עמ' 402; עמ' 630, הערה 89.
- ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עמ' 402; עמ' 630, הערה 93.
- ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עמ' 402–403.
- ^ אגרות קודש חלק י"ג עמ' י ועוד.
- ^ שלוחי האדמו"ר מלובאוויטש הגיעו, שערים