Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא
חלק מ
מסעדה בנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י לאחר הפיגוע
מסעדה בנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י לאחר הפיגוע
סוג פיגועי ירי
הרוגים 19
פצועים 138

הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא הם שני פיגועי ירי שבוצעו בו זמנית ב-27 בדצמבר 1985. בפיגועים נרצחו 19 בני אדם ונפצעו 138.

הפיגוע ברומא עריכה

בשעה 08:15 ניגשו ארבעה מחבלים חמושים לדלפקי אל על ו-TWA בנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י שברומא, והחלו לירות לעבר הנוסעים שעמדו בתור לקבלת הכרטיסים. שלושה מחבלים נהרגו בידי אנשי האבטחה הישראליים, שהשיבו אש לעבר מקורות הירי. אחד המחבלים נתפס כשהוא פצוע.[1]

בתקיפה השתתפו ארבעה מחבלים מארגונו של אבו נידאל, שניים מהם נשאו דרכונים מרוקנים. ארגון הטרור של אבו נידאל התפצל מאש"ף באמצע שנות השבעים והיה אחראי לעשרות פיגועי טרור. אחד הפיגועים היה ההתנקשות בחייו של שלמה ארגוב, שגריר ישראל בלונדון ביוני 1982, התנקשות שהובילה למלחמת לבנון הראשונה.[2]

שלושת מהמחבלים חוסלו בגלל התגובה המהירה של המאבטחים שהיו באותו בוקר בשדה. התקרית כולה נמשכה כ-25 שניות. בפיגוע נהרגו 13 בני אדם (איש מהם לא היה מקרב נוסעי אל על) ונפצעו 76. בין הפצועים היו שבעה עובדי אל על, מהם עוזרי קב"ט ומאבטח, וכן נוסע אחד של אל על.[2]

הפיגוע בווינה עריכה

מספר דקות לאחר מכן בנמל התעופה הבינלאומי וינה-שווכאט שלושה מחבלים השליכו רימונים לעבר העומדים בתור מול דלפק אל על בנמל, המחבלים רצחו שניים ופצעו 39, אחד מהם נפטר מפצעיו ב-22 בינואר 1986. לאחר הפיגוע ניסו המחבלים להימלט מהשדה, ובמרדף אחריהם, שנערך על ידי הקב"טים של אלעל והמשטרה האוסטרית, נהרג אחד ונתפסו השניים הנותרים.[3]

ההישתלטות על המחבלים בווינה עריכה

מאבטחי אלעל פתחו באש אל עבר המחבלים והניסו אותם. אחד המחבלים עצר מכונית מרצדס בכביש המפלס התחתון, סילק ממנה את הנהג, אסף את שני החברים שלו והם התחילו בנסיעה לכיוון היציאה מהשדה.[3]

הקב"ט וקב"ט מחליף שהיה עמו בחפיפה, החליטו לרדוף אחר המחבלים. כל אחד מהם נכנס לרכב משטרה אחר, שעמדו בפתח הטרמינל והורו לנהגים להתחיל ברדיפה. המרדף התנהל לאורך כשלושה קילומטרים, ומדי פעם הוציאו הקב"טים את ראשיהם מתוך מכוניות המשטרה וירו לעבר המרצדס. המחבלים פספסו את כביש היציאה משדה התעופה לעיר וינה, ונסעו לכיוון הגבול עם צ'כוסלובקיה. בשלב מסוים, כנראה בגלל הירי של הקב"טים, עצרה המרצדס והשוטרים האוסטרים השתלטו על המחבלים. בגוף המרצדס נמצאו 19 פגיעות ירי. מחבל אחד נהרג ושניים נלכדו פצועים.[3]

לאחר מעשה עריכה

בתחילה הואשם הארגון לשחרור פלסטין באחריות לפיגוע, אך מנהיגו יאסר ערפאת הכחיש את האשמות וגינה את האחראים. באש"ף טענו כי ההתקפות נועדו לכפות על אוסטריה ואיטליה את ניתוק הקשרים עם הפלסטינים.

ארגונו של אבו נידאל לקח על עצמו את האחריות לפיגועים,[4] כתגובה למבצע רגל עץ, שבו הפציצו מטוסי חיל האוויר את מפקדות אש"ף בתוניס ב-1 באוקטובר 1985. ממשלת לוב הואשמה בסיוע למחבלים, אך היא הכחישה האשמות אלו, אף על פי שטענה כי הפיגועים הם "פעולות הגבורה שמבצעים בני השהידים של סברה ושתילה."

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אהוד לבער, חגי ברעם, עירד גיל, בעל כורחם סיפורי גבורה של אנשי אבטחה, ישראל: מצודה, 2021, עמ' 78
  2. ^ 1 2 אהוד לבער, חגי ברעם, עירד גיל, בעל כורחם סיפורי גבורה של אנשי אבטחה, ישראל: מצודה, 2021, עמ' 78
  3. ^ 1 2 3 בעל כורחם סיפורי גבורה של אנשי אבטחה, ישראל: מצודה, 2021, עמ' 67
  4. ^ סי"צ רויטר (אבו דאבי), שמונה דרכונים ושני פרצופים, חדשות, 14 בינואר 1986