הבחירות לנשיאות איראן 1981 (יולי)

	הבחירות לנשיאות איראן 1981
	'
	הזוכה:

הבחירות לנשיאות איראן 1981 (יולי) היו הסיבוב הראשון מבין שני סבבי בחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה באיראן. הסיבוב הראשון נערך ב-24 ביולי, אחרי שהנשיא הקודם אבולחסן בני-סדר, הודח על ידי המג'לס ב-21 ביוני ויום למחרת פוטר על ידי המנהיג העליון, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני.

ב-28 ביוני התרחש פיגוע בהאפט טיר, בו נהרגו עשרות בני אדם וביניהם מוחמד בהשתי, מי שנחשב מספר 2 בהיררכיה האיראנית. הרשויות באיראן כיוונו אצבע מאשימה לעבר הארגון מוג'אהדין ח'לק ולעבר פעיל הארגון מוחמד רזא קולאהי סמדי.^[1]^[2] על רקע זה, נבחר מוחמד עלי רג'אי, שכיהן קודם לכן כראש הממשלה. רג'אי עצמו נהרג שבועות אחדים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט 1981, יחד עם ראש ממשלתו מוחמד-ג'וואד באהונר, בפיגוע שיוחס גם הוא למוג'אהדין.^[3]

לפני הבחירות עריכה

ב-1981 איראן חוותה שתי מערכות בחירות. הבחירות הראשונות התקיימו ב-24 ביולי, והסיבה לקיומן נבעה מהדחתו של נשיאה הראשון של איראן לאחר המהפכה, אבולחסן בני-סדר, שכיהן בתפקיד מאז 5 בפברואר 1980.

כהני הדת האיראניים התנגדו לבני-סדר מכמה סיבות: ראשית, בשל התנגדותו להוצאתם להורג של מתנגדי המשטר; שנית, עקב אזהרותיו החוזרות ונשנות לח'ומייני מפני דיקטטורה; ושלישית, בשל הצלחתה של איראן במלחמת איראן–עיראק. הפופולריות של בני-סדר החלה גואה לאחר שישה חודשי לחימה, שפרצה עם פלישת צבאו של סדאם חוסיין לאיראן. עיראק וכמה ממדינות המפרץ הפרסי הסכימו לשלם פיצויים לאיראן בסך של כ-60 מיליארד דולר, וכמו כן הסכימו לשאר תנאיה של איראן להפסקת המלחמה. אכבר האשמי רפסנג'אני טען שאם יניחו לבני-סדר לסיים את המלחמה, הוא יצעד כמנצח לטהראן, ואז אפילו ח'ומייני לא יוכל לגעת בו.

חומייני נותר בהתחלה נייטרלי ולא התערב במאבק לטובת מי מהצדדים.^[4] אולם ביוני 1981 הוא תפס צד ומספר עיתונים, בהם עיתונו של בני-סדר, נסגרו בהוראת השלטונות. בעקבות זאת החלו התנגשויות בטהרן בין תומכי בני-סדר ומתנגדיו.^[5] חומייני, בהאשימו את בני-סדר בניהול כושל של צבא איראן במלחמה, נטל ב-10 ביוני 1981 את תפקיד המפקד העליון של הצבא מידי נשיאות איראן.^[6]

ב-17 ביוני 1981 החל המג'לס לדון בהדחתו של בני-סדר,^[7] והחלטה על ההדחה התקבלה ב-21 ביוני 1981,^[8] על פי הנטען, עקב הצעדים שנקט נגד אנשי הדת בשלטון, וליתר דיוק, נגד מוחמד בהשתי, ראש הרשות השופטת באותה עת. בני-סדר ירד למחתרת בעת הדיונים, וברחובות היו עימותים עם הרוגים ופצועים בין תומכיו למתנגדיו.^[9] נראה שהאייתוללה ח'ומייני הוא שיזם את מהלך ההדחה, שעליו חתם ביום המחרת, 22 ביוני. עוד לפני שחתם על מסמכי ההדחה, השתלטו משמרות המהפכה האסלאמית על בנייני הנשיאות והגנים שסביבם, ואף אסרו כתבים שעבדו בעיתון הקשור לבני-סדר. בימים הבאים הם הוציאו להורג כמה מחבריו הקרובים ביותר של הנשיא לשעבר, ובהם. מאוחר יותר התברר שהשומרים שעצרו את בני-סדר קיבלו הוראות לחסלו. אולם הוא הצליח להימלט ובמשך כמה שבועות חי במחתרת באיראן ובסוף יולי 1981 הוא נמלט לצרפת במטוס צבאי, יחד עם מסעוד רג'אווי, המנהיג הקודם של ארגון מוג'אהדין ח'לק וקיבל מקלט מדיני, בתנאי שלא ינסה לארגן הפיכה.^[10]

לאחר הדחתו של בני-סדר, איראן הקימה את מועצת הנשיאות, שהורכבה משלושה גברים: ראש הממשלה מוחמד עלי רג'אי, יושב ראש הפרלמנט אכבר האשמי רפסנג'אני והשופט העליון ומי שנחשב הבכיר ביותר אחרי חומייני, מוחמד בהשתי. מבין השלושה, רג'אי שלט על הניהול היומיומי של תפקידי הנשיאות עד למועד הבחירות.

מועמדים עריכה

המועמדים היו צריכים לעבור תהליך של אישור במועצת שומרי החוקה. 71 מתמודדים הגישו בקשה לאישור, אך רק ארבעה מתוכם הורשו להתמודד. כל המועמדים התמודדו במסגרת מפלגת הרפובליקה האסלאמית מכיוון שאיראן אסרה פחות או יותר את כל המפלגות הפוליטיות האחרות מלבדה. מפלגה זו נוסדה לאחר המהפכה כדי לסייע לנהל את המהפכה, והיא פורקה בהמשך, במאי 1987, בעקבות מחלוקת פנימית.

כל המועמדים היו תומכי המהפכה: מוחמד עלי רג'אי היה ראש ממשלת איראן לפני ההדחה של בני-סדר וחלק מהוועדה שמילאה את תפקיד הנשיאות עד הבחירות. סגן אלוף עבאס שיבני (אנ') היה פוליטיקאי איראני. סייד עלי-אכבר פרווארש (אנ') היה צאצא של הנביא מוחמד ופוליטיקאי איראני. ואילו חביבאללה אסגרולדי-מוסלמן (אנ') היה גם הוא פוליטיקאי איראני.

תוצאות עריכה

בבחירות השתתפו בערך 64.24% אחוז מבעלי זכות הבחירה - 14,573,803 מתוך 22,687,017 בוחרים רשומים.

תוצאות הבחירות עריכה

קיימות שתי גרסות לגבי המספרים המדויקים של תוצאות הבחירות לנשיאות. האחת של החוקר הגרמני דיטר נולן ואחרים, והשנייה של חוקרים בפרינסטון.

הבחירות לנשיאות איראן ביולי 1981
מפלגה		מועמד	נולן^[11]		פרינסטון^[12]
מפלגה		מועמד	קולות	%	קולות	%
	מפלגת הרפובליקה האסלאמית	מוחמד עלי רג'אי	12,960,619	88.51	12,779,050	87.69
	מפלגת הרפובליקה האסלאמית	עבאס שיבני	626,301	4.28	658,498	4.52
	מפלגת הרפובליקה האסלאמית	עלי-אכבר פרווארש	401,035	2.74	339,646	2.33
	מפלגת הרפובליקה האסלאמית	חביבאללה אסגרולדי	252,349	1.72	249,457	1.71
קולות ריקים או פסולים			402,248	2.75	547,152	3.75
סך הכל			14,642,552	100	14,573,803	100

אחרי הבחירות עריכה

אחרי ניצחונו הושבע רג'אי לנשיא ב-15 באוגוסט 1981, אך נשיאותו של ראש הממשלה לשעבר לא נמשכה זמן רב.

ב-30 באוגוסט 1981 נרצחו רג'אי וראש הממשלה מוחמד-ג'וואד באהונר בפיגוע. לאחר רצח רג'אי, נערכו הבחירות הבאות לנשיאות ב-2 באוקטובר 1981. שיעור ההצבעה עלה ל-74.26% מבעלי זכות הבחירה, ובבחירות נבחר האייתוללה עלי ח'אמנאי לתפקיד נשיא איראן השלישי, עם 94.4% מהקולות, והוא כיהן בתפקידו זה עד 1989.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הבחירות לנשיאות איראן 1981]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ הנשיא וראש ממשלת איראן נפצעו בהתפוצצות בטהראן, דבר, 31 באוגוסט 1981
^ ראש משלת אירן מאשים את הנשיא בשיתוף פעולה עם "מתנגדי המהפכה", דבר, 10 במרץ 1981
^ התנגשויות בטהראן, דבר, 9 ביוני 1981
^ חומייני מסלק את הנשיא באני־סדר מהפיקוד על הצבא, דבר, 11 ביוני 1981
^ אספסוף מוסת משתולל בטהראן תובע את ראשו של הנשיא, דבר, 18 ביוני 1981
^ הנשיא באני־סאדר הודח והוכרז כ"עבריין נמלט", דבר, 22 ביוני 1981
^ הרוגים ופצועים בהתנגשויות ברחובות טהראן בין תומיכי באני־סאדר ומתנגדיו, דבר, 21 ביוני 1981
^ לאחר שבועות במחתרת הוברח באני־םאדר במטוס צבאי לצרפת, דבר, 30 ביולי 1981
^ Nohlen, Dieter; Grotz, Florian; Hartmann, Christof., "Iran". Elections in Asia: A Data Handbook. Vol. I., Oxford University Press. ISBN 0-19-924958-X, 2001, עמ' p. 75.
^ 1981 Presidential Election | Iran Data Portal

[1] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[2] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[3] הנשיא וראש ממשלת איראן נפצעו בהתפוצצות בטהראן, דבר, 31 באוגוסט 1981

[4] ראש משלת אירן מאשים את הנשיא בשיתוף פעולה עם "מתנגדי המהפכה", דבר, 10 במרץ 1981

[5] התנגשויות בטהראן, דבר, 9 ביוני 1981

[6] חומייני מסלק את הנשיא באני־סדר מהפיקוד על הצבא, דבר, 11 ביוני 1981

[7] אספסוף מוסת משתולל בטהראן תובע את ראשו של הנשיא, דבר, 18 ביוני 1981

[8] הנשיא באני־סאדר הודח והוכרז כ"עבריין נמלט", דבר, 22 ביוני 1981

[9] הרוגים ופצועים בהתנגשויות ברחובות טהראן בין תומיכי באני־סאדר ומתנגדיו, דבר, 21 ביוני 1981

[10] לאחר שבועות במחתרת הוברח באני־םאדר במטוס צבאי לצרפת, דבר, 30 ביולי 1981

[11] Nohlen, Dieter; Grotz, Florian; Hartmann, Christof., "Iran". Elections in Asia: A Data Handbook. Vol. I., Oxford University Press. ISBN 0-19-924958-X, 2001, עמ' p. 75.

[12] 1981 Presidential Election | Iran Data Portal

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

בחירות באיראן
בחירות לנשיאות	1980 • 1981 (יולי) • 1981 (אוקטובר) • 1985 • 1989 • 1993 • 1997 • 2001 • 2005 • 2009 • 2013 • 2017 • 2021 • 2024
בחירות לפרלמנט	1906 • 1909 • 1914 • 1921 • 1923 • 1926 • 1928 • 1930 • 1932 • 1935 • 1937 • 1939 • 1941 • 1934–1944 • 1947 • 1950 • 1952 • 1954 • 1956 • 1960 • 1961 • 1963 • 1967 • 1971 • 1975 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024