דפקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דָפְקָה הוא אזור הנזכר במקרא. אחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר.
וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ.
בתרגום השבעים מתורגם שם המקום כ"רפקה", מה שתואם שמות של מספר מקומות באזור כגון העיר רפיקן על הפרת.[2] עם זאת, יש המפרשים את השם כמילה בערבית שמשמעותה לשפוך/ליצוק מים.[2]
הערות שוליים עריכה
| קודמת: מדבר סין |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: אלוש |
קובץ:Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
