Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דוד אוהנסיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אוהנסיאן
Davit Ohannessian
דוד אוהנסיאן (שנות ה-40 של המאה ה-20)
דוד אוהנסיאן (שנות ה-40 של המאה ה-20)
תחום יצירה קדרות
קובץ:קרמיקה ארמנית.jpg
קירמיקה של דוד אוהנסיאן בבית אות המוצר הירושלמי

דוד אוהנסיאןארמנית: Davit Ohannessian; ‏18841952) היה אמן אריחי קרמיקה ארמני, יליד האימפריה העות'מאנית, הנחשב לאבי אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים.

ביוגרפיה עריכה

אוהנסיאן נולד בשנת 1884 בכפר הארמני מורדקאי שבמזרח אנטוליה, וגדל בעיר אסקישהיר. בהיותו בן 14 נפטר אביו והוא עזב את לימודיו כדי לעזור בפרנסת המשפחה והצטרף לסדנת קרמיקה בבעלות ארמנית בקוטחיה (אנ') . בגיל 23 ייסד סדנת קרמיקה בשותפות עם אמנים נוספים, שם התמחה ביצירות מונומנטליות ובשחזור אריחים בסגנון המסורתי של איזניק. לצד עבודות פרטיות רבות ביצע אוהנסיאן גם עבודות ציבוריות גדולות כגון אריחים לקבר הסולטאן ראשיד הרביעי ולבית הדואר המרכזי באיסטנבול, עבודות שימור ב"מסגד הירוק" בעיר בורסה וכן עבודות שימור במתחם המקודש במכה.[1]

בשנת 1915 רצח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה גלו בני המשפחה לעיר חַלַבּ שבסוריה, שם פגש אוהנסיאן את מארק סייקס, דיפלומט בריטי שהעסיק את אוהנסיאן בעבר. בשנת 1919[2] סיר רונלד סטורס, המושל הבריטי של ירושלים, החליט על שיקום אריחי הקרמיקה שעיטרו את כיפת הסלע שנוצרו במהלך המאה ה-16. סייקס, אשר הכיר כבר את אוהנסיאן המליץ עליו כראש הפרויקט. אוהנסיאן הביא מקוטחיה קבוצת אמנים ארמנים ובהם נשאן בליאן ומגרדיץ' קרקשיאן, בעזרתם ייסד את הסדנה שנקראה "אריחי כיפת הסלע".

בשנת 1920, לאחר שהופסקו עבודות השחזור בהר הבית בשל מחסור בכספים, העביר אוהנסיאן את הסדנה למבנים ב"ויה דולורוזה". בשנת 1922 עזבו בליאן וקרקשיאן את הסדנה והקימו סדנה עצמאית שנקראה "Palestine Pottery" בדרך שכם.[1]במשך השנים עבדו בסדנה של אוהנסיאן אמנים ארמנים רבים. בין האמנים גם קבוצה של יתומים ארמנים שהובאו מטורקיה. בין העבודות העיקריות שיצר היו אריחים למלון "אמריקן קולוני", למרפאות החוץ של בית החולים סנט ג'ון, אריחים לבית הארחה של כנסיית סנט אנדרוז, "בית המזרקה" ב"מוזיאון רוקפלר", שלטי רחובות בעיר העתיקה ירושלים, שלטים על מצודות טגארט ביניהם שלט חזית תחנת המשטרה המנדטורית תרשיחא ושלט על תחנת המשטרה המנדטורית ברחובות ועוד. הסדנה פעלה עד שנת 1948.עם פרוץ מלחמת השחרור אוהנסיאן עוזב את ארץ ישראל. הוא נפטר בביירות בשנת 1952.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • כנען-קדר, נורית, הקרמיקה הארמנית של ירושלים, שלושה דורות, 1919–2000, יד יצחק בן-צבי, 2002
  • שלו-כליפא, נירית, "דוד אוהנסיאן וסדנת 'אריחי כיפת הסלע' 1919–1920", בתוך: כנען-קדר, נורית; עובדיה, אשר (עורכים), אמנות ואומנות, זיקות וגבולות, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2003, עמ' 145–162
  • קישורים חיצוניים עריכה

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ 1 2 צוות האתר, קרמיקה ארמנית בירושלים, באתר אפקים מטיילים, ‏אפריל 2020
    2. ^ צוות האתר, Armenian ceramics in Jerusalem - Karakashian, Jerusalem Pottery